חלק 1. סצינת פתיחה: מפגש מתוח וסוער בין אשת מכירות לבין המנהל שלה. היא טוענת שמגיע לה בונוס מכובד על ההשקעה שלה בעבודה, ואילו המנהל מנסה להסביר לה שאינה עומדת בתנאי הבונוס. השיחה גולשת מהר מאוד לחילופי האשמות ואיומים הדדיים; חלק 2. שאלות ותשובות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן: איך לבנות יחסים טובים ובריאים במקומות עבודה? האם עידוד תחרות בין עובדים אכן משפרת את התפוקה? איך למרות חילוקי דעות בין עובדים אפשר לבנות מערכת יחסים בונה? אילו תכונות המנהל צריך לחפש כשהוא מקבל עובדים לעבודה? האם נסיונות גיבוש באמצעות ימי כיף, הרצאות וסדנאות אכן תורמים לקשר טוב בין עובדים? האם כדאי להפריד בין קשרים משפחתיים וחברתיים לבין עבודה משותפת? האם יש מקום לביקורת במקום העבודה וכיצד להביע אותה נכון?

בשיחה: הגדרה של מוטיבציה בעבודה; הצגת סוגי המוטיבציה כגון מוטיבציה אישית, מוטיבציה חברתית, מוטיבציה רוחנית, מוטיבציה אלוקית ועוד; בירור הגורמים והעוצמה של המוטיבציה במקום העבודה ושל המוטיבציה באופן כללי; דירוג המניעים האנושיים למוטיבציה במקום העבודה כגון פרנסה, עושר, הצלחה ומימוש עצמי, ערכים חברתיים ועוד; בירור אופן ההתמודדות עם עליות וירידות במוטיבציה בעבודה גשמית ובעבודה רוחנית וכיצד ניתן לייצב אותה?; הצגת הגישה של חכמת הקבלה לחשיבות המטרה, חשיבות וגודל החברה לבנייה וייצוב של המוטיבציה; חשיבות של הגדרת סדרי עדיפויות, קביעת יעדים ברי השגה לשמירה על המוטיבציה; מתן טיפים למוטיבציה גבוהה בעבודה; קריאת מקורות קבליים בנושא מוטיבציה; תיאור השינויים במניעים לעבודה בדורנו בכלל והשינויים שנגרמו כתוצאה מנגיף הקורונה בפרט; הקרנת קליפ של הרב ד"ר מיכאל לייטמן על תופעת חיפוש משמעות החיים בדורינו; דיון בדברי המקובלים על חוקי הטבע, תכונת ההשפעה לזולת ותכונת הקבלה לעצמי, ובירור הקשר שלהן למוטיבציה של האדם. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

בשיחה: סקירה רחבה של עולם העבודה - למה הוא נועד ומהי משמעות העבודה עבור האדם?; הצגת השינויים והתהליכים בעולם העבודה, שהתחוללו בתקופת הקורונה; עמידה על ההבדלים במוטיבציה של העובדים בעבר ובהווה לעבוד; בחינת עולם העבודה מנקודת מבטם של העובדים בימינו לעומת נקודת מבטם בעבר, תוך חיפוש כיום אחר איזון בחיים; בירור מעמיק של הגישה של חכמת הקבלה לעולם העבודה; הסבר על התרבות הארגונית בימינו, על החשיבות של תחושת שייכות וקשר בין אישי במקומות העבודה ועל המפתח להצלחה בעולם העבודה; מבט צופה פני עתיד על עולם העבודה. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחוכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

בכל חברה או ארגון המבנה ההיררכי הוא מבנה טבעי. למעמדות השונים בגוף ההיררכי הזה צריכה להיות מטרה משותפת שמקובלת על כולם, וכן הרגשה של דאגה לכל פרט במערכת הזו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם אפשר לחיות במבנה המעמדי הזה באופן שכולם ירגישו טוב ושיהיו יחסים טובים בין המעמדות השונים? מהם העקרונות לבניית מערכת יחסים תקינה ויעילה בארגון? איך אפשר ליישם הלכה למעשה את העיקרון שכל עובדי הארגון ירגישו שווים, למרות השוני בסוגי העבודה שהם מבצעים? איך תרבות ארגונית שרואה את החשיבות של כל פרט במערכת, תשפיע על יעילות התנהלות הארגון? מה משתנה ביחס של הפרט כלפי הארגון? איך להגדיר גישה בריאה לנושא המעמדות בארגון? מהן ההמלצות ובמי תלוי היישום? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הקהילה היהודית בליברפול שהייתה בעבר בין הגדולות באנגליה הצטמצמה מאוד בשנים האחרונות, בזמן משבר הקורונה היא אפילו התקשתה לגבש מניין לתקופת החגים. מהי הסיבה לאובדן הקהילתיות, כיצד ניתן ליצור קהילה גלובלית ומה יאפיין את הקהילה החדשה?; במציאות המתמשכת של חוסר וודאות נוצרה ירידה בשאיפה לקריירה מפוארת, ומעבר לזה אנשים כבר מחפשים מסלול שבו הכול מתחבר באופן טבעי ואינטגרלי, הם מחפשים משהו שיזרום להם בצורה יותר טבעית עם החיים שלהם ועם מי שהם. למה הקורונה גרמה להרבה אנשים להפסיק לקבל סיפוק ומשמעות בעבודה, לפי מה האדם צריך לבסס את הזהות שלו אם לא דרך עיסוקו ומהתפקידה הרוחני של הקורונה בתהליך זה?; ספר חדש מעודד בני אדם ליצור אינטראקציות עם אנשים זרים. נברכבת, בתור לסופר, להתחיל לדבר עם אנשים לידך. הטענה היא כי זה מחדד את המוח, הופך אותנו ליותר אמפאתיים, זה גורם אושר דווקא לדבר עם אנשים זרים. האם שיחות כאלו יכולות לתרום להתפתחות שלנו, מה באמת כדאי לנו לעשות כדי להיות מאושרים ולאן צריך האדם לנתב את מחשבותיו?

לאחרונה, אנחנו רואים שארגונים שמו בראש סדר העדיפויות שלהם לקדם את הרעיון של : "עובדים בריאים, ארגון בריא," במטרה לעודד חברות וארגונים בישראל לקדם אורח חיים בריא של העובדים, כדי להגדיל את המוטיבציה של העובד, שתוביל לתוצר ותוצאה פרודוקטיביים ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: עד כמה יחסים תקינים בין אנשים, בין העובדים, יכולים לתרום באופן ממשי לבריאותם של העובדים? מהי השיטה שעל פיה ניתן לשנות את הגישה לעובד, לדאוג לבריאותו ולרווחתו בסביבת העבודה שלו? מדוע אנחנו לא מצליחים לאמץ את הגישה או המחשבה החיובית בינינו, למרות שאנחנו יודעים שזה יכול להזיק ליחסים בינינו? מה חלקו של האגו, "בעיצוב" התנהגות שלילית בין בני אדם, שלא מאפשר לבנות סביבה חיובית ומפרגנת איש לרעהו? איך מנכ"ל של חברה יכול לייצר סביבה שבה עובדים לא יתחרו על מעמד ביניהם? איך ניתן לשלב בין הדאגה לבריאות העובדים ובניית סביבה רגועה ומתחשבת אחד בשני, ובין הצורך לשמור על ערך התחרות, כדי לקדם את החברה? איזה תהליך חשוב להעביר בארגון כדי שהעובדים יגיעו למצב שהם רוצים להתחרות אבל רק כדי לקדם את החברה - ולא על מנת להשיג שליטה על אחרים. שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בשיחה: עמידה על ההבדלים בין שמיעה להקשבה; הצגת סגנונות הקשבה שונים ויתרונותיהם; הקשבה כאמצעי ליצירת חיבור בין בני אדם; אקלים או סביבה של הקשבה כגורם משפיע על איכות ההקשבה; הדגמת כוחה של הקשבה בעולם העבודה, בין בני זוג, בחברה, בבתי ספר, ביחסים רומנטיים; סקירה של טכניקות לשמירה על ריכוז בזמן הקשבה בצורה הקלאסית - פנים מול פנים ובצורה הווירטואלית; הצגת אפשרויות חדשות וחסרות תקדים שנפתחות באמצעות הקשבה ווירטואלית; הצגת הקשיים בהקשבה רוחנית והסבר על הצורך לפתח יכולות רוחניות על מנת להגדיל את איכות ההקשבה; תיאור "אפקט הבומרנג" - הקשבה נעצרת בזמן פגיעה באגו. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

הקורונה יצרה מצב שבו חלק מהאוכלוסייה נפגע אנושות, חי ממש עם סכין על הצוואר, נלחם על הלחם, בעוד חלק אחר לא מרגיש כלל משבר, ההיפך, בכל מיני מגזרים. הפער הזה מייצר אצל בעלי עסקים מצב של תקיעות ותחושה שאין פתרון באופק וזה או לשבת ולחכות, לראות מה יקרה, או שהכול יקרוס והכיוון לא ברור. מה היחס הנכון מצד האדם למצב הזה, האם אפשר בכלל להציע לאדם פתרון והאם הפערים החברתיים צפויים להתגבר?; היום, יותר מתמיד, התאגידים הגדולים מתחזקים. רשתות קונות מכולות קטנות, כל עסק קטן שנקטע ונסגר, במקומו רשת גדולה מתחזקת, ובעצם אנחנו וראים מצב שהיום הדוחות הכספיים, התוצאות הכספיות של הקונצרנים הגדולים, של התאגידים, טובים מאי פעם. אפילו אם משווים את זה לא לשנה שעברה, שהיא שנת הקורונה, אלא של 2019, כשהכל כאילו התנהל כסדרו בעולם נורמלי. מדוע זה כך, האם הקונצרנים הגדולים מזיקים לחברה וכיצד משיגים איזון חברתי כלכלי?; השבוע מציין העולם יום המוקדש לשכר העבדות וביטולו. על פי ארגון העבודה הבינלאומי מעל 40 מיליון בני אדם בעולם הם קורבנות לעבדות מודרנית. כאשר 71% מתוכם הן נשים ואחד מכל ארבעה ילדים. מהי ההגדרה האמיתית של עבדות, מדוע רובנו עבדים ומה המפתרון ליציאה מעבדות?; אחרי הרבה שנים של נסיונות נראה שהעולם מאמץ את הרכבים החשמליים בשמחה רבה, גם אנשים אוהבים מאוד לנהוג בהם, זו חוויה מדהימה, לא שומעים מנוע בכלל, הכוח הוא כוח הרבה יותר חזק בטרנספורמציה שלו והביצועים יותר חזקים ולא מזהמים. וגם המדינות מציבות יעדים איזה אחוז מהרכבים צריך להיות רכבים חשמליים. האם מדובר בצעד משמעותי לטובת רווחת כדור הארץ, מתי מוצר מוגדר באמת ידידותי לסביבה ומדוע ישראלים אוהבים רכבים חשמליים?; בעקבות ירי שבוצע ביום שבת משטח רצועת עזה, נפצע באורח אנוש לוחם מג"ב, בראל חדריה שמואלי. אביו של החייל פנה לעם ישראל בדמעות והתחנן שיתפללו לשלומו. עם ישראל נענה. גם ברשתות החברתיות וגם באחת הלילה פקדו מאות את כניסת בית החולים סורוקה לאמירת סליחות וקריעת שערי שמיים לרפואתו של החייל. מהו הכוח של תפילת רבים, האם ניתן להציל אדם בעזרת תפילה משותפת ומהם התנאים הנדרשים לתפילה שלמה?

צפוי סגר בתקופת החגים עקב הקורונה. בגלל פגיעה כלכלית ופגיעה באיכות החיים רוב הציבור רואה בסגר קללה ולא ברכה. האם סגר הוא מהלך חיובי או שלילי, מה הקשר בין חיסונים וערבות הדדית ואיזה לקח עלינו ללמוד מהמצב?; בימים אלו מתרחשת בריחה גדולה מאפגניסטן שנפלה השבוע בידי הטאליבן. אירופה נקרעת בין הרצון לסייע לבין החשש מקליטת פליטים. מה המעשה הנכון לעשות, איזה נזק יכול להיגרם מקליטת פליטים באירופה ואיזה קשר יש בין עם לבין מקום הולדתו?; החודש אישרה הממשלה את ההצעה להעלות את גיל הפרישה לנשים. גיל הפרישה יועלה בהדרגה מגיל 62 לגיל 65 במהלך 11 השנים הקרובות. האם המהלך מוצדק, מדוע חכמת הקבלה מצדדת בהשארותן של נשים בבית ואיזה פתרון כדאי להציע לנשים?; מחקר אמריקאי חדש שנעשה במשך כמה שנים גילה שבמשך השנים מ-1990 בערך, יש ירידה ביצירתיות בקרב בני האדם. מדוע זה כך, מהי המדרגה הבאה של היצירתיות המצופה מהאדם וכיצד להשיג אותה?; אחרי שש עשרה שנים בשלטון מרקל פורשת. איך ניתן לסכם את תקופת כהונתה, האם הזיקה לגרמניה ומדוע אין ליחס לשליט נזקים שקרו בתקופתו?; כנס קבלה לעם הקרוב יעסוק בנושאים פנימיים ואינו בהכרח מתאים לקהל הרחב. האם כדאי להתאים את הנושאים לקהל חיצוני, מדוע הוחלט להשאיר את נושא העיבור כמסר מרכזי ואיזו מתכונת תוכל להתאים לכנס?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

כדי להצליח לממש מטרות שאנחנו מציבים לעצמנו בקבוצה, חשוב לעבוד מתוך חיבור בין חברי הצוות. בדרך הזו מתגבשת קבוצת עבודה שמבוססת על ערך הערבות ההתחשבות וההתכללות בין חברי הצוות ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהו העיקרון הראשון, לבניית רמת קשר חדשה בין חברי הצוות, שיגע ברגש האנושי ויכוון לפתיחת הלב בין חברי הקבוצה? איך להפוך את הצוות הזה לכח, שכל אחד בקבוצה הזו ירגיש בעל ערך ויגלה מוטיביציה גבוהה לתרום מעצמו למשימה? איך אפשר לתאר את השפעת הישות המיוחדת, על גיבוש רוח הצוות? איך אפשר להתגבר על קונפליקט שעלול לקרות בקבוצה כזו? מה ההבדל בין שיתוף פעולה רגיל, לבין מצב של חיבור פנימי בין אנשים? מה אפשר ללמוד על אותו כח עליון, שתורם לחיבור בין חברי הצוות? מהו הרווח לפרט ולקבוצה כתוצאה מהחיבור הפנימי בין חברי הקבוצה? איך הצלחה בקבוצה קטנה יכולה להשפיע על מעגלים נרחבים יותר בחברה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

העולם נמצא כבר במשך תקופה ממושכת בבידוד, הקשרים בין בני האדם הפכו לקשרים וירטואליים ואנחנו רואים שגם הגבולות בין מדינות נסגרים, לא מתאפשר מסחר כבעבר, אין טיסות, העולם כאילו נסגר והקשרים הפיזיים תופסים פחות ופחות נוכחות. נראה שהאנושות כולה נאלצת לעבור בעל כורחה לצורת תקשורת אחרת בכל המערכות שלה. מה צריך לעשות כדי שקשר ווירטואלי יהפוך להיות קשר פנימי, איך נראה "קשר ענייני" ואיזו מטרה יש לקשר בינינו?; יש פה ממש איזה שינוי טקטוני במערכת הכוחות המסורתית, הממסדי. הכול משתנה. מדברים על דמוקרטיזציה של ההון. מדברים לא רק על מאבק בין דורי אלא על שינוי שלטון הכסף. איך שלטון הכסף מתערער ועובר בהדרגה מהממסד, דור ההורים, לצעירים, לאלה שמתאחדים באמצעות האינטרנט ופועלים ביחד. מה צריך לעשות כדי שהדור הזה יתקדם למשהו שמקרב אותו לתפיסה של משיכה לרוחניות, ולא רק לשינוי בגשמיות, האם יש בדור הצעיר הזה הכנות יותר איכותיות לשינויים שמתחוללים בעולם עכשיו ואיך מחנכים לעולם המתוקן?; פני שבוע התקיים הפורום הכלכלי העולמי, מה שמכונה ''ועידת דאבוס'', עם כל המנהיגים המובילים, והנושא העיקרי שמעסיק הוא התכנית שנקראת ''האתחול הגדול'',THE GREAT RESET, בעקבות הקורונה, בעקבות אי הוודאות. המטרה היא בגדול לתכנן תכנית שתעצב מחדש את הכלכלה. האם אנחנו לקראת משבר כלכלי, מהי הסכנה המרכזית הנשקפת לעולם ואיך מונעים אותה?

תקופת הקורונה הציבה בפני האנושות אתגרים רבים, ובפני הצעירים בפרט שמחפשים את דרכם ורוצים לבנות את עתידם. סטודנטים וצעירים רבים שמוצאים את עצמם בעולם של אי וודאות ומציאות משתנה בקצב מהיר, מבקשים לזהות כיוון כדי לקבוע מטרות שאותן יוכלו לממש באופן מעשי בחייהם ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: לאור המצב הלא יציב, מה עובר על החבר'ה הצעירים שהם בתחילת חייהם העצמאים ורוצים לפרוס כנפיים? איך הצעירים האלה אמורים לבחור כיוון במציאות משתנה? באיזה מקצועות מומלץ לבחור במציאות שהולכת ומשתנה בעקבות הקורונה? מהי נקודת המבט על המציאות החדשה, ואיך להיערך לקראתה? מה צריך ללמוד הסטודנט שסיים לימודיו, כדי שיצליח להשתלב במקומות העבודה החדשים? מהם הקריטריונים שיעזרו לסטודנט, לבחור בכיוון שכדאי לעסוק בו? לאור השינויים האלה בחיינו, האם נכון יהיה להקים מרכזי למידה שיכשירו את הצעירים להתנהל נכון כדי לקבל החלטות נכונות? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בונים פנייה אמפתית לאדם הפשוט בתום המגפה • מודל עסקי חדש - משרה אחת לשני אנשים • רגע לפני פתיחת הקורס החדש על זוגיות לפנוים פנויות • הבחירות בארה"ב כהזדמנות להצעות חוק שונות - רגולציה של סמים קשים

כדי להפיק מכסימום יעילות ורווחים גבוהים במפעל או חברת עובדים, חשוב שתהיה אווירה מיוחדת שבה העובד משקיע את רצונו וכישוריו, לטובת החברה, ובמקביל העובד מקבל יחס של הערכה מצד מנהלי המפעל ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם מוטיבציה יכולה להישאר לאורך זמן? מה עלול לשחוק את המוטיבציה? מה יכול לעודד עובד לתרום מכישוריו לטובת המפעל? איך הבעלים של המפעל או החברה, יכול לעורר מוטיבציה בקרב העובדים? עד כמה תחושת השותפות של העובדים, עשוייה להניע אותם לחשוב על טובת המפעל? האם תחרות היא כלי נכון לעודד מוטיבציה? מהי תחרות אינטרגלית? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

דילמה בהחלטה על חידוש הלימודים • שינויים בסגנון ניהולי וצרכים עסקיים • חששות היהודים באמריקה לחשוף את זהותם, במיוחד בקרב צעירים

שמחת תורה - "בראתי יצר הרע – בראתי תורת תבלין" • הקורונה מכה גם בארגוני הפשע • בדידות מעלה סיכון לתמותה בטרם עת • עלייה בהתנדבות בימי קורונה • בינה מלאכותית ועוד משפיעים על סדרי העולם הכלכלי והפוליטי, ובמקביל עלייה באבטלה