פרסומים
מאמרים בנושאי אקטואליה, תרבות, מדע פופולארי, זוגיות ועוד, המוגשים מתוך נקודת המבט הייחודית של חכמת הקבלה

תוצאות 1 - 10 מתוך 31229
דו-שיח על חכמת הקבלה

שאלה: אומרים, שכדי להרגיש מצוין, עליך להרגיש רע. הצבא, הספורט, עולם העסקים מלמדים אותנו להתגבר על קשיים, לפרוץ מעבר לגבול יכולתנו, לבקר את הרגשות שלנו, שקובעים את ההתנהגות שלנו ובסופו של דבר להבין שאנחנו מסוגלים ליותר ממה שאנחנו. האם בחכמת הקבלה גם צריך להשקיע מאמצים? כי הכנה קובעת הכול ואילו השׂכל רק משרת את הרצון.

תשובתי: אנחנו לא צריכים ללכת נגד הרצונות. אדם לא יכול לעשות שום דבר עם הרצונות. אני יכול רק לשבור את הרצון שלי ובמקום אחד יהיו שניים. אבל אני יכול להעדיף על פניו רצון גבוה יותר.

שאלה: באיזה אופן אפשר לרכוש רצונות שאותם אתה לא רוצה? הרי זה המפתח של השיטה הקבלית?

תשובתי: המפתח או הסוד הוא רק בחברה הסובבת! אם אני נמצא בקבוצה שמעמידה לעצמה כמטרה רצונות גבוהים, אפילו שהם נגד הטבע שלי, כמו למשל רצונות של "ואהבת לרעך כמוך", אז בהשפעתה, אני יכול להחליף בהדרגה את הרצונות האגואיסטיים שלי ברצונות  שאני רוכש מהם, כך שיהיו רצויים וטובים עבורי.

אם אני נקלע לחברה נכונה, והיא יודעת כיצד להכיל אותי אליה, לפתות אותי כמו ילד קטן, אז באמצעות תחבולות היא יכולה לעשות איתי הכול.

שאלה: האם הדרך הזאת מחייבת עליה מעל האגו הטבעי שלי, בניגוד לטבע האגואיסטי שלנו?

תשובתי: האדם בהדרגה מבין שהוא נמצא במעין מעלית, שמעלה אותו מעל לטבע שלו, מוציאה אותו מחוץ לגבולות היקום, ומכניסה אותו לאנטי-יקום, היכן שהכול בנוי ומתנהל על ידי תכונת השפעה ואהבה במקום תכונת הקבלה והדחייה מאחרים. שינוי הצורה ההדרגתי הזה מתרחש באדם בהשפעת הסביבה שכל הזמן גדלה ומשתנה.

שאלה: האם המודל הזה קבוע לכל החיים, האם הוא מעלה את האדם מעל לדרגה של חיים ומוות?

תשובתי: האדם מרגיש את כל הבריאה! הוא עולה מעל לטבע האגואיסטי ולמעלה מְדָרגה של חיים ומוות בהמיים. הוא לא תופס את עצמו כקיים בגוף, אלא מתחיל לתפוס את עצמו קיים כיחידה אנרגטית, כ"נשמה".

אני מדבר על שיטה שמאפשרת לאדם להתעלות מעל עצמו, להיות לא אגואיסט, וקיים תמיד, לעשות היכרות עם הבורא, עם החוק הכללי של הטבע. לצאת מעבר לגבולות המרחב הצר שבתוכו אנחנו קיימים. אם יש לאדם לא סקרנות גרידא לכך, אלא השתוקקות, געגועים, אז אפשר לעבוד איתו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 3.10.2018

 

איזו בחירה יש לאדם?

שאלה מהטוויטר: לא פעם אמרת שלאדם אין שליטה בעולמנו אלא השליטה המלאה נמצאת בידי הבורא. אם כך, על מה יש לדבר בכלל?

תשובתי: אכן, השליטה המלאה נמצאת בידי הבורא, פרט לדבר אחד, הבחירה החופשית של האדם. אדם יכול לבחור בצורת התפתחות מסוימת שעל ידה יהיה שווה לבורא וכך ישיג את הנהגת העולם. לא הכול נמצא בידיו של הבורא, אלא הכול תלוי בבחירת האדם.

כאשר אדם בוחר כיצד להתפתח, בוחר לקחת את המושכות לידיו, עליו להבין את גודל האחריות שהוא לוקח על עצמו. על ידי לקיחת האחריות אדם מתקשר יותר לבורא, הוא זקוק לו והופך להיות שותף שלו.

האדם לא מתעלה מעל הבורא, אלא הוא משתמש בכל התכונות שבו כדי לקחת מהבורא את מושכות ההנהגה. הבורא מלמד אותו ואחר כך כביכול "עוזב", הוא נמצא בתוכו אך כאילו לא מורגש על ידִו. זו הדבקות עם הבורא, נעלם ההבדל בין האדם לבורא. המחשבות של הבורא, הן המחשבות של האדם, הפעולות שלו, הן הפעולות של האדם, הרצונות של האדם, הם הרצונות של הבורא. זו מטרת הבריאה.

מתוך תכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 18.9.2018

 

מה בין החינוך בחכמת הקבלה לחינוך בעולם שלנו?

שאלה: אנחנו לא יכולים לקחת דוגמה מהבורא, מפני שמדובר בכוח מופשט. אבל למה אנחנו לא יכולים להסתכל על מקובל ולקחת ממנו דוגמה להשפעה? האם גם זה נסתר מאיתנו?

תשובתי: ודאי שזה ניסתר, מפני שאתה לא מרגיש את הפעולות הרוחניות.

שאלה: אז איך צריך להתרחש התהליך החינוכי?

תשובתי: מקובל מלמד אתכם, באיזה אופן לשתף פעולה בצורה הדדית ביניכם. בכך שאתם מבצעים נכון את ההמלצות שלו, אתם מתחילים להרגיש כיצד האור הרוחני עובד דרככם על אחרים. וזה מסגלים באופן מעשי את השיטה.

שאלה: כלומר התהליך החינוכי בחכמת הקבלה נבדל מהחינוך בעולם שלנו?

תשובתי: בעולם שלנו שולט חינוך "קופים", אתה מחייב את האחר לבצע משהו והוא מבצע, אם לא, אז מענישים אותו, מפעילים עליו לחץ, מגבילים אותו באופן כלשהו.

ואילו בחכמת הקבלה, אתה פשוט מספר לו כיצד לבצע פעולה טובה, כיצד להראות דוגמה טובה לאחרים ולהעביר אליהם את האור העליון.

כלומר האדם צריך לעבוד באופן עצמאי, הוא לא יראה דבר עד שיעשה בעצמו. מפני שאם היה רואה, אלו תענוגים עליונים הוא מקבל, רוכש או מאבד, אז התענוג היה משעבד אותו, היה מחייב אותו לבצע פעולה.

הערה: בכל זאת קשה להסכים עם זה שהבורא מפעיל לחץ על הנברא.

תשובתי: הבורא מפעיל לחץ רק במסגרת העולם שלנו. תרצה טוב, לא תרצה, אז אחייב אותך. בכל מקרה הבורא יחייב אותנו באמצעות קשיים בחיים.

שאלה: כלומר, בכל מקרה נצטרך להשפיע לכולם, ולהיות דומים לבורא?

תשובתי: כן. למעשה אנחנו כל הזמן משפיעים רק ללא רצון, ולכן אנחנו מרגישים ייסורים.

שאלה: אז מה ההבדל בחינוך? אם הבורא כופה על הנברא והתוכנית כבר הופעלה, מה זה אומר שאין כפייה ברוחניות?

תשובתי: אין כפייה, מפני שאף אחד לא מעורר אותך בצורה גלויה לפעולות רוחניות של השפעה. אבל אם לא תעשה זאת יהיה רע. תראה מה נעשה עכשיו בעולם, כל יום המצב רק נהייה גרוע יותר, אנחנו מתקרבים למשבר רציני.

הבורא מסדר זאת כדי לאלץ אותנו להתחיל להתייחס אחרת, כלפי עצמנו וכלפי העולם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.7.2018

 

 

חיים ריאליים ואינטגרליות של הטבע

שאלה: כיצד אני יכול לקשור בחיי היום יום הריאליים, את הידיעה על אחדות ואינטגרליות של הטבע? האם מספיקה ידיעה, הסכמה עם העוּבדה הזאת?

תשובתי: לא. אם אתה רוצה לדעת את זה, עליך ללמוד באופן שיטתי ולא סתם כך לקשור את זה למציאות. את הקשר האינטגרלי צריך לגלות, לחקור, להעמיד במבחן תחת כל מיני השפעות ולראות את התוצאות שלהן בעליות ובירידות שלך, בעבודה בקבוצה. אז תראה, כיצד אתה יוצר את המציאות הזאת. אם אתה מהווה מקרן של הטבע על עצמך, אז עליך להיות משתתף רציני בתהליך הזה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 12.8.2018

 

 

אפשרות למילוי בלתי מוגבל

שאלה: למה, כאשר אני משיגה את הרצוי אני מרגישה מרוקנת יותר?

תשובתי: מפני שאת משיגה את הרצוי בכלים אגואיסטיים, ובהם אנחנו אף פעם לא יכולים להתמלא. כך גם נאמר, "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות", אדם תמיד מת כשחצי תאוותו בידו. רצון אגואיסטי אינו יכול להתמלא, בזה הוא רק מגרה ומרגיז את עצמו. למשל, נדמה לך שאכלת ושתית לשובע ולרוויה וכעבור זמן מה תרצי יותר.

שאלה: מה המשמעות של זה, למה הטבע מסודר באופן כזה?

תשובתי: המחשבה היא להראות לנו שבמגמה אגואיסטית אנחנו לא יכולים להתמלא, אין לזה שום משמעות. בהתפתחות של כלים אגואיסטיים אין מטרה, מפני שהם לא ממלאים אותנו. עלינו לעצור בזמן, התענוג צריך להיות אחר, לא תענוג חולף אלא כזה שלא נעלם.

כיצד אני יכול להשיג זאת? בשום צורה! כאשר אני ממלא את עצמי בעצמי, בכלים אגואיסטיים, התענוג מנפח אותי לממדים גדולים יותר ואני רוצה הרבה יותר. אני לא משיג בזה שום דבר, פרט לזה שאני מגדל בתוכי אגו גדול יותר, רצון גדול יותר, תאבון גדול יותר.

בהגבלה עצמית גם אין כל משמעות, מפני שעם זאת אני מכניס את עצמי לדיכאון. ודאי שאני יכול לפצות על כך בסיפוק עצמי, במחשבה על כמה אני מיוחד, אבל זה זמני ומוגבל.

אם אני רוצה להעמיד את עצמי בצורה נכונה מול הטבע, אז עליי להפוך את היכולת של מילוי עצמי לצינור שדרכו אני ממלא אחרים. עליי להפוך למקור של תענוג, שפע, מילוי, בדומה לבורא. אז האחרים ייהנו ממני, ואני כל הזמן אהנה מזה שאני ממלא אותם, ויכול להעביר דרכי אליהם כמות בלתי מוגבלת של תענוגים. בזה מסתכמת האפשרות למילוי בלתי מוגבל.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 5.8.2018

 

שירות לבורא

שאלה: לשם מה אנחנו קיימים בעולם הזה ומה היכולת שלנו להשפיע, אם כל מה שאנחנו עושים אינו חשוב?

תשובתי: אנחנו קיימים בעולם הזה כדי להידמות לבורא. הבורא רוצה למלא את הנבראים אך לא יכול לבצע זאת בעצמו, אלא רק במידה  שבה ניקח את האור שלו ונתחיל להעבירו דרכנו לאחרים. בכך אנחנו עושים לבורא שירות וטובה גדולים, ובמקביל  אנחנו הופכים להיות דומים לו, עולים לדרגתו.

זה כל מה שעומד לפנינו, לכן ניצול נכון של מצבנו הנוכחי מעלה אותנו לגובה רוחני עצום.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.7.2018

 

שיעורי הקבלה, סדנאות ושיחות, 7.12.2018

שיעורי הקבלה לצפייה, להאזנה ולהורדה. בשיעורים לומדים מתוך מקורות הקבלה. השיעורים והסדנאות מבוססים על מאמרי "שלבי הסולם" של הרב"ש, מאמר "השלום" ו"תלמוד עשר הספירות" של בעל הסולם, ספר הזוהר (כרך ח' "דברים").

כתבי הרב"ש, כרך ב' (עמ' 1244), מאמרי "שלבי הסולם", שנת 1991 – תשנ"א, מאמר י"ב "הנרות הללו קדש הם"
לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |
כתבי בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד' (דף רי"ג – עמ' 213), עשר ספירות של עקודים כולל ו' פרקים, אות ה' (תמליל שיעור הרב"ש)
לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |
שיעור הכנה לכנס וירטואלי 2018
לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |
ספר "כתבי בעל הסולם" (עמ' 411), מאמר "השלום"
לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |
"זוהר לעם", כרך ח' "דברים" (עמ' 47), פרשת "ואתחנן", מאמר "כי הוא חייךָ ואורך ימיך", פסקה 155
לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |
ספר "כתבי בעל הסולם" (עמ' 412), מאמר "השלום"
לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

 

דרוש רק רצון

שאלה: אם לא צריך לבצע פעולות, אלא רק לרצות בצורה נכונה, אז למה יש צורך בקבוצה?

תשובתי: רצון נכון זוהי הפעולה, אין צורך בשום דבר פרט לרצון. הרצונות עושים הכול בעולם שלנו אבל, יש צורך בקבוצה כדי לתקן את הרצונות שלנו מרצונות אגואיסטיים לרצונות משפיעים.

שאלה: האם אפשר פשוט לנעול את עצמנו בבית ולרצות כל טוב לעולם?

תשובתי: שום דבר לא יצליח. כדי לשנות את הרצונות שלנו, דרושה עבודה עצומה בכל הסולם הרוחני, בכל 125 המדרגות.

הערה: כלומר, יש צורך בעולם שלנו כדי שנוכל לבצע פעולות פיזיות, אפילו אם אין לי רצון?

תשובתי: בעולם שלנו זה כך, ואילו בעולם הרוחני זו בעיה. איך אפשר לפעול בעולם הרוחני, מבלי לרצות? הדבר היחיד שאתה יכול, זה לבקש מהבורא שישנה את הרצונות שלך.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.7.2018

 

 

המרכז זה אני

שאלה מהבלוג: אם אדם משיג בשיטת אנליזה את היקום, את הכוכבים, את כוכבי הלכת והקשרים ההדדיים שלהם, האם האדם עצמו יכול להיות מרכז או התחלה של מה שסובב אותו?

תשובתי: לא. אם אני לומד וחוקר משהו מחוצה לי, אז המרכז זה החומר שאותו אני לומד וחוקר. אבל אם אני חוקר ולומד את עצמי דרך כל היקום, אז המרכז, הוא אני.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 5.9.2018

 

תנועה וזמן ברוחניות

שאלה: במה שונים זמן ותנועה ברוחניות מזמן ותנועה בגשמיות?

תשובתי: העולם שלנו והעולם הרוחני, הם שני עולמות מקבילים. ההבדל הוא שהעולם הרוחני, הוא העולם העליון ממנו יורדים אלינו כל האותות שמנהלים אותנו ומקבלים מאיתנו תגובה. שני העולמות מורכבים מכמות זהה של אובייקטים, אלא שהעולם הרוחני, מורכב מאובייקטים רוחניים, והעולם שלנו מורכב מאובייקטים גשמיים וביניהם יש קשר מקביל.

לכל מה שנמצא בעולם הרוחני, יש את ההטבעה שלו בעולם שלנו. דרך התודעה של העולם שלנו אנחנו יכולים איך שהוא לתאר לעצמנו מה מתרחש בעולם העליון, רק עם תיקון כי שם האובייקטים, הקשרים והפעולות הם רוחניים.

אובייקט רוחני נבדל מאובייקט גשמי בכך שמדובר בכוח ולא בחומר. במילים אחרות, כוח, זה החומר של העולם הרוחני. או להיפך, החומר הרוחני, זה כוח.

במה שנוגע לזמן, אז בעולם הרוחני הוא לא קיים. בעולם הגשמי זמן זה משהו אוטומטי, שמתרחש, השעון מתקתק, משהו נע ממקום למקום, משהו מופיע והולך. בעולם הרוחני אין פעולה כזו. שם הכול נמצא במצב של מנוחה. וגם אם משהו זז, זה רק אם אני מזיז ממקום למקום. אני מזיז רק את הפעולות, הרצונות, המחשבות והכוחות שלי בהתאם למאמצים שלי. באופן כזה, מעבר רוחני ממקום למקום זו פעולה, והוא מהווה גם זמן. ליתר דיוק, זמן רוחני נקבע על ידי מספר השינויים.

בעולם שלנו אם אני אומר שחלף זמן רב, זה לא אומר, שישנתי או עשיתי משהו והזמן חלף. אלא פשוט השעון מתקתק באופן מכאני, ומודד זמן.

בעולם הרוחני שום דבר לא מתקתק. אם לא עשיתי אף פעולה, אז הזמן הוא אפס. אם עשיתי פעולה אחת, אז הזמן הוא שנייה אחת. אם עשיתי 20 או 30 פעולות, אז בהתאם לזה עברו 20 או 30 שניות. וכולי. אני הוא המקור של הזמן הרוחני.

שאלה: עם זאת, אתה אומר שאין תנועה. אז מהי פעולה?

תשובתי: פעולה, אלה מצבים שאותם אני עובר. תנועות ברוחניות אלה גם שינויים, רק שהם איכותיים: שינוי לימין, זה לכיוון חסדים, שינוי לשמאל, זה לכיוון חכמה, למעלה, זו עלייה, למטה, זו ירידה. אם אני לא עושה זאת, אין שום תנועה.

דווקא באופן כזה מצטיירות האותיות השחורות על רקע לבן, מפני ששחור זה האגו שלי, שמתגלה על רקע לבן של תכונת השפעה וקשר.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 19.8.2018