פרסומים
מאמרים בנושאי אקטואליה, תרבות, מדע פופולארי, זוגיות ועוד, המוגשים מתוך נקודת המבט הייחודית של חכמת הקבלה
התוכן מבוסס על שיחות המועברות על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, והוא נכתב ונערך בידי תלמידיו.

תוצאות 1 - 10 מתוך 34211
אם נעשה בינינו חיבור נכון – קליפ
לנצח את עצמי במקום אחרים!

שאלה: איך תחרות יכולה לחבר בינינו?

תשובתי: אם כל אחד מאיתנו יהיה במאבק פנימי כדי לרומם את הזולת, אז משחקים כאלו יהיו באמת משחקים של יהודים ולא של יוונים.

הערה: כלומר, אני עדיין רוצה לנצח, אבל הניצחון הוא שכולם יראו שגרמתי טוב לזולת.

תגובתי: לא אכפת לי בכלל אם כולם יראו. אני אדע שניצחתי וכך גרמתי לחיבור.

שאלה: זה ניצחון בעיני עצמי?

תשובתי: התחרות היא שאתה בשקט ובהצנע לכת גורם לחיבור בין כולם. ויכול להיות שאף אחד לא מכיר בזה. וכן ניצחתי את עצמי.

שאלה: ומי ייתן לי מדליה?

תשובתי: אתה לא צריך מדליה, כתוצאה מכך התקרבת לבורא, מה יכול להיות יותר מזה?

שאלה: איך אדם עובר למצב הזה, מתוך התפיסה הכול כך צרה שיש לנו היום של הצלחה וניצחון?

תשובתי: זה נקרא תיקון. על דוגמאות כאלה מדברת חכמת הקבלה, ובעתיד כולם יגיעו לזה

 

מתוך ישיבת כתבים, 22.7.2021

 

 

עד שנלמד להשתמש בלב

שאלה: אתה יכול להצביע על הקפיצה שהאנושות עשתה בשנה וחצי האחרונות מאז תחילת המגפה?

תשובתי: לא עשינו שום קפיצה. אבל בכל זאת למדנו משהו, לפחות הבנו עד כמה אנחנו קשורים לאגו שלנו ולחיים שהיו לנו לפני המגפה, ושאנחנו מסוגלים לשלם כל מה שצריך רק כדי להשאיר את סגנון החיים שהיה לנו, אבל הוא לא יחזור. לכן המגפה נמשכת עד שכולנו נלמד איך באמת עלינו להתנהג. יש עוד הרבה הפתעות בעתיד, עד שהמגפה תנער את כולנו ונוציא מהראש את הכול ונכניע עצמנו ונבין שעלינו להסתכל על הטבע בצורה אחרת, לא עם השכל אלא עם הלב.

שאלה: מה זה עם הלב?

תשובתי: עם הלב הכוונה בלי שום דעות קדומות, עלינו לקבל את פקודות הטבע בצורה ישירה ויפה, בלי להכניס שיקולי כדאיות ובלבולים פסיכולוגיים שמעלים את הגאווה. לכן התורה אומרת בצורה חכמה מאוד שניתן לרופא רשות לרפא. בסופו של דבר ודאי שהכול פועל לטובתנו.

 

מתוך ישיבת כתבים, 25.7.2021

 

מה יגרום ליהודים לעלות לארץ?

שאלה: במרחק שעה וחצי נסיעה ממקסיקו סיטי עומדת לקום עיר חדשה ליהודים דתיים בלבד. זה קורה משום שמחירי הדיור בבירה מקסיקו סיטי התייקרו מאוד, הפשע משתולל בעיר וילדים יהודים נאלצים להסתגר בבתים מפחד. החליטו לבנות עיר לפי דגם של עיירת נופש יהודית שקיימת כבר בניו ג'רזי, במרכזה תהייה ישיבה, מסביב יבנו דירות לאברכים והיא צפויה למשוך אליה אלפי תושבים דתיים שהיום חיים במקסיקו סיטי ולומדים במאות כוללים בעיר. האם לדעתך אפשר לבנות מעין גן עדן כזה קטן וסגור בתוך סביבה שכולה מלאה פשע ואלימות, זה יצליח?

תשובתי: זה תלוי עד כמה הם יעשו זאת בחכמה, ויכול להיות שכן. אני מכיר את מקסיקו ויכול להיות שזה יצליח לזמן מסוים בלבד.

שאלה: אתה חושב שיהודים באמת יהיו מוגנים במקום כזה?

תשובתי: תיאורטית כן.

שאלה: ומעשית?

תשובתי: כמו שאנחנו יודעים, אלה מתחילים לחשוב ככה ואלה ככה, לכל אחד יהיה בית הכנסת משלו וכולל משלו, וכן הלאה.

הערה: יהיו מחלוקות פנימיות בין היהודים.

תגובתי: נכון, ואז יפתחו את השערים גם לאנשים שיגיעו לשם עם סחורות ועוד. בקיצור, אני לא חושב שזה יתקיים לעולם ועד, אבל לזמן מה יכול להיות שכן. בטוח שהחיים במקסיקו מאוד מסוכנים וקשים.

שאלה: אם חושבים על כך מנקודת מבט קצת יותר רחבה, למה בעצם שאותם יהודים לא יבואו לפה ויבנו להם שכונה משלהם?

תשובתי: טוב להם שם. יש אווירה טובה, שום דבר לא לוחץ עליהם, הם מכירים את השפה, יש להם הכול. יהודים לא מגיעים מחו"ל לישראל מתוך רצונם החופשי.

שאלה: ישראל לא אמורה להיות הבית של כל היהודים בעולם?

תשובתי: אם היא תהיה "ישראל" ממש, ולא כמו שהיא היום.

שאלה: האם בעתיד יתכן שכל היהודים מכל המדינות בעולם יבואו לפה?

תשובתי: אם תהיה כאן אהבת אחים, אז בטח שירצו לבוא לכאן.

 

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 19.7.2021

 

מגפת הייאוש

שאלה: עוד לפני הופעת הקורונה, ארצות הברית כבר הייתה אולי המדינה היחידה בקרב המדינות העשירות, שבה תוחלת החיים בירידה כבר כמה שנים.

על פי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון הסיבה למוות זה ייאוש. מוות מייאוש מוגדר כמוות כתוצאה מצריכת סמים, אבטלה, אלכוהול, התאבדות וכולי. הנפגעים העיקריים ממכת הייאוש הזאת הם לבנים, ללא השכלה אקדמאית, בגילאים 45 עד 54, בשל אובדן הכנסה, התפרקות משפחה, גירושים וכן הלאה, גורמים שהחוקרים מגדירים אותם כייאוש קטלני. למרות שמספר מקרי המוות מסרטן וממחלות לב בארצות הברית נמצא בירידה כבר כמה שנים, מספר האמריקאים שמתים כתוצאה מייאוש הוא כל כך גדול, שהוא מבטל את הירידה הזאת ואפילו גורם להקטנת תוחלת החיים הממוצעת בארצות הברית. מה גורם לאנשים להיכנס לכזה ייאוש שהם מתים ממנו?

תשובתי: האדם הוא לא בעל חיים. אנחנו לא מבינים את העולם הפנימי של בעל החיים, אבל בכל זאת האדם חי לא רק ממה שיש לו היום, אלא גם ממה שיהיה לו מחר, ויש בו שאלות מהותיות: מאיפה אני? מי אני? לאן אני הולך? האדם צריך לחיות את הפרספקטיבה. הוא לא חי את הגוף עצמו שהוא בהמה בדרגת החי, הוא חי גם את האדם שבו ששואל על התועלת מהקיום שלו ועל מטרת הקיום ועד כמה הוא מפעיל את הדברים סביבו ונפעל מהם. האדם הוא בעל חיים קולקטיבי, שחי בתוך מערכת וחייב לתת לעצמו דין וחשבון איך הוא עם המערכת, איך והאם הוא משפיע על העולם ,או שהעולם משפיע עליי? באיזו צורה אני נמצא בהתקשרות נכונה או לא נכונה לפי דעתי עם העולם, וכן הלאה. האדם חי בתוך הסביבה שלו, משפחה, הורים, ילדים, קרובים, אלה אנשים שהוא גדל איתם, חי איתם, זו הסביבה שהוא בונה לעצמו, זה לא מגיע מצד הטבע כמו לכל חיה וחיה ביער, אלא האדם בעיקר משנה את הסביבה וכל פעם הוא בונה אותה יותר ויותר לפי דרגת ההתפתחות שלו. ואנחנו רואים שבאמת כולנו כביכול איבדנו את הדרך ונמצאים בחוסר אונים. הייאוש שקיים בכל מקום בעולם הוא בעוצמה אחרת, יגיע עוד מעט למצב שהוא יפגע בכולם.

שאלה: למה הייאוש מתפשט כך?

תשובתי: מפני שהרצון שבתוך בני האדם, בתוך האנושות, משתנה, הוא מתפתח ועליו לעשות חשבון, לא בדרגת הדומם, הצומח או החי שבנו, אלא בדרגת האדם שבנו. והשאלות שאדם שואל לעומת דרגת החי, זה מי אני? מה אני? לאן אני הולך? מה התועלת מהחיים שלי? אם אני נמצא כבר בדרגה גבוהה יותר מהחי, אז אני שואל על כל הקיום שלי ומה התועלת ממנו. וכשאני לא מוצא תשובה אמיתית שיכולה להרגיע את השאלה, אז אני מרגיש רע מאוד, כי להתקיים ללא מטרה בדרגת המדבר, בדרגת האדם, זה כאילו שכל רגע ורגע אני מפסיד. וזה מה שאנחנו רואים בכל העולם. זאת אומרת, הדיכאון, הייאוש, חוסר שביעות רצון, חוסר אונים, השאלה הבלתי פוסקת "בשביל מה?", כל אלה מגיעים לכל בני האדם.

 

מתוך ישיבת כתבים, 27.7.2021

 

 

 

ללמוד מהעטלפים

שאלה: צוות חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילה שדווקא עטלפים מגלים אחריות ומבודדים את עצמם כשהם חולים בקורונה. הם הופתעו לגלות שהעטלפים החולים התרחקו חברתית. החוקרים חשבו שהלהקה תתרחק מהחולים, אך במקום זאת העטלפים החולים התרחקו באופן פעיל מאחרים. זו התנהגות מאוד לא אופיינית לחיית בר. מה העטלפים יודעים שאנחנו לא יודעים?

תשובתי: אנחנו לא יודעים כלום. לפי ההתנהגות של העטלפים, הם ממש מתוקנים. הם מעוררים בנו הרגשה של אחריות, הבנה, תמיכה הדדית. נניח שלא מדובר בשכל, אלא בתוכנה פנימית שנמצאת בהם, ואנחנו חשבנו שדווקא דרכם הגיע וירוס הקורונה, איזה אגואיסטים אנחנו שכך אנחנו מייחסים להם את מקור כל הרע. ומה אנחנו מגלים עכשיו? להיפך דווקא, הם מקור הטוב, כי אנחנו יכולים ללמוד מהם איך להתנהג בזמן מגפה ובכלל בחיים. זו דוגמה מאוד יפה, שמראה לנו עד כמה אנחנו מקולקלים לעומתם.

שאלה: איך האנושות יכולה לקחת דוגמה מהטבע להתנהגות חברתית נכונה?

תשובתי: בדרגת החי ישנם תיקונים שראוי שנקבל אותם ונעלה אותם לדרגת המדבר. אם נקיים אותם, זה יהיה בניגוד לעטלפים שמקיימים זאת בדרגת החי בצורה אינסטינקטיבית, כי הטבע מחייב אותם, אנחנו יכולים לקיימם מרצוננו החופשי מתוך ההחלטה וההבנה שלנו. הקשר שלנו עם הבורא ועם התכלית הבריאה מחייב אותנו לנהוג כך. אז בואו נעשה זאת.

שאלה: האם אפשר לומר שהקשר עם הבורא זה מה שאנחנו מוסיפים לאיזון של הטבע?

תשובתי: ודאי, כי אנחנו עושים זאת כדי לקיים את חוק הבריאה הגבוה ביותר בדרגת המדבר. וזה נקרא שאנחנו רוצים להתקשר לבורא ולקיים מה שהוא הטביע בבריאה. בכך אנחנו מביאים את כל העולם לתיקון. ואז המגפה תיעלם וגם כל יתר הבעיות. אם לא נעשה זאת, בסופו של דבר יבואו אלינו לעם ישראל בטענות קשות.

 

מתוך ישיבת כתבים, 22.7.2021

 

 

עקרונות לחינוך

שאלה: מה הם עקרונות החינוך? עם מה הילד שלי צריך לצאת בסוף?

תשובתי: קודם כל עליו לדעת שאין הבדל בין ההורים, הם שניים כאחד. הילדים נמצאים מתחת להורים, וההורים מקבלים את הילדים לחיים כחשובים מאוד, וכך גם דורשים בעצם מהילדים שיקבלו את ההורים ככוח העליון שלהם. ההורים נותנים דוגמה לילדים בכל דבר ודבר שהם עושים, כך הם מעבירים בדרך הנכונה לילדים, והילדים מקבלים שזה מה שמגיע להם מהכוח העליון.

 

מתוך התוכנית "חיים חדשים" מס' 1313, 18.7.2021

מהי שנאת חינם?

שאלה: מהי שנאת חינם? האם יש שנאת חינם ויש שנאה שהיא לא חינם?

תשובתי: כן, שנאה ואהבה אלה שני קטבים שאנחנו קיימים ביניהם, לכן עלינו קודם כל לבדוק עד כמה כל אחד חושב על עצמו כל הזמן, זה נקרא אהבה עצמית, ובמידה הזו יש לי שנאה כלפי הזולת. שנאת הזולת היא באמת שנאת חינם, כי אני לא דורש ממנו שום דבר, אני פשוט לא אוהב, לא סובל את האחר, אני לא יכול להתחשב באף אחד ולא לחשוב לטובת מישהו אחר, אלא לטובת עצמי בלבד. כך אני מתוכנת מבפנים, ורק כך אני חושב ופועל.

שאלה: והמחשבה שאני רואה את הזולת רק לתועלת עצמי, זו נקראת שנאה?

תשובתי: זה שאני אוהב את עצמי ורק את עצמי במאה אחוז וכל הזמן חושב על עצמי, זה נקרא אהבה עצמית. רק אם אני רוצה לצאת מאהבה עצמית ולהתקרב לזולת, אז אני מגלה שאני נמצא בשנאה לזולת. אבל אם אני לא רוצה לצאת מעצמי, אני לא מגלה שאני נמצא בשנאה למישהו, אבל אנשים לא מבינים באיזה מצב הם נמצאים.

שאלה: כלומר, האדם נמצא במצב של שנאה ודחייה טבעית לאחרים, כי הוא לא מסוגל לחשוב עליהם או לטובתם באמת?

תשובתי: כן.

שאלה: יש שנאה שהיא לא שנאת חינם, שהיא מוצדקת ואפילו חשובה?

תשובתי: לא. יכולה להיות שנאה אבל רק כלפי הבורא.

שאלה: מה זה שנאה כלפי הבורא?

תשובתי: מה אפשר לרצות מהאדם? אם נחקור את הטבע, אז אי אפשר להאשים אף אחד חוץ מהבורא שכך ברא את העולם ומחזיק אותו בצורה כזו. לכן כל האהבה וכל השנאה שיש לנו זה רק כלפיו. אבל לא נותנים לנו לראות זאת, אלא מכניסים אותנו למצב של הסתרה.

שאלה: יש טעם לשנוא את הבורא, או שזה מיותר וצריך פשוט להשלים עם המצב?

תשובתי: לא, זה טוב לגלות שאנחנו שונאים אותו, כי זה מביא אותנו לתיקון.

שאלה: מהי בעצם אהבת חינם?

תשובתי: אהבה ללא סיבה. אני שונא או אוהב רק מתוך הטבע שלי, כי כך אני מצייר לעצמי את ההתנהגות של הזולת וכך אני מתייחס אליו. אבל בעצם גם זה לא צריך להיות כלפי הזולת, אלא כלפי הבורא, כי הוא מצייר לפני את כל המציאות עם כל העולם וכל הנבראים וכך משחק איתי. הבורא משחק איתי דרך כל הנבראים, משפיע עליי וממני משפיע על כל הנבראים, ואז אני נמצא ביותר שנאה או פחות שנאה כלפי כל הנבראים, עד שאני מתחיל להבין שאין ברירה, אני חייב לשנות את הטבע שלי, וזה לא שייך לנבראים, זה שייך לבורא עצמו.

 

מתוך ישיבת כתבים, 20.7.2021

 

 

עלייה או רילוקיישן?

שאלה: למה פסקו גלי העלייה? במשך מאה שנים באו אנשים לארץ בגל אחרי גל. עכשיו זה נגמר.

תשובתי: עכשיו יש גלים הפוכים, אנשים עושים רילוקיישן.

אני מאמין שהעתיד של המקום הזה הוא להביא לכאן את כל היהודים מכל העולם. המדינה הזו מסוגלת לאכלס את כל היהודים וזה המקום שלהם. ומכאן, בקשר של אהבה וחיבור ביניהם, הם יצטרכו לתת דוגמה לכל האנושות איך להתנהג, ואז גלים של חיבור ואהבה יתפשטו מכאן לכל העולם.

הערה: הרב לייטמן, אתה האדם הכי אופטימי שאני מכיר.

תגובתי: זה בטוח יקרה. אני מאוד מקווה שאספיק לראות לפחות את ההתחלה של התהליך הזה.

 

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 19.7.2021

 

 

 

לשנות את הערכים של האולימפיאדה

שאלה: המשחקים האולימפיים מתקיימים השנה בטוקיו. הסלוגן שבחרו למשחקים זה "מהיר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, ביחד". מצד אחד "תחרות" ומצד שני "ביחד". מה דעתך על כך?

תשובתי: כך זה צריך להיות, נקיים תחרות ונעשה אותה יחד, לא נחלק מדליות למי שהצליח, אלא לכולם. נניח שיש תחרות שהתנאי להשתתף בה זה לרוץ יותר מ-10 מטר בשנייה, ובסופה כולם מקבלים מדליות עבור ההשתתפות במשחקים האולימפיים ועל כך שגרמו לחיבור וקשר טוב יותר בין עמים ומדינות.

שאלה: אחד הדברים המרכזיים ביותר במשחקים האולימפיים זה הרייטינג. זה אחד מאירועי ספורט הנצפים ביותר בעולם. השאלה כמה אנשים יתחברו לצפות בתחרות שאתה מתאר?

תשובתי: זה תלוי איך אנחנו מחנכים את האנשים בעולם ומה אנחנו מצפים מהם. כיום העיקר בתחרות זה מי יהיה "יותר", אפילו לא בכמה שניות מגיעים לקו הסיום, העיקר להיות יותר מהאחר. עלינו לקיים תחרות אחרת לגמרי.

שאלה: איך אנחנו מאזנים בין קידום הערך של התעמלות לפיו מומלץ לכולם לשמור על כושר גופני מסוים, לעניין שיש לנו במי הכי טוב בזה בעולם? כולם רצים, אבל גם רוצים לבדוק מי הכי מהיר. זה מעניין ומסקרן.

תשובתי: קודם כל עלינו לנתק את המאמנים והספורטאים מהמדינות. יש אנשים שרוצים להביע את היכולות של גוף האדם ויש להם עניין בזה, אבל זה לא שייך למדינה. כשמדינה עולה עם הדגל וההמנון שלה, זה לא נראה טוב, זו בעצם מעין מלחמה, אני יותר טוב ממדינות אחרות. לכן כל מה שגורם לתחרות כדי לנצח ולהתגאות לפני כולם, זה לא טוב.

 

מתוך ישיבת כתבים, 25.7.2021