פרסומים
מאמרים בנושאי אקטואליה, תרבות, מדע פופולארי, זוגיות ועוד, המוגשים מתוך נקודת המבט הייחודית של חכמת הקבלה
התוכן מבוסס על שיחות המועברות על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, והוא נכתב ונערך בידי תלמידיו.

תוצאות 1 - 10 מתוך 33453
יחסים אינטימיים הפכו לבגידה

הערה: בצפון קוריאה הכריזו מלחמה נגד יחסים אינטימיים בקרב בני נוער. ראש צפון קוריאה קים צ'אן אין השווה את היחסים האינטימיים בגיל בני נוער לבגידה. לדבריו של ראש קוריאה הצפונית, קיום יחסי מין בין בני נוער הוא לא כנה, לא מוסרי, הוא נגרם על ידי השפעה מזיקה של המערב, הקפיטליזם וסין. אי לכך החלה בקרה בבתי הספר.

תגובתי: חינוך נכון אינו בנוי על כפייה ואלימות. פרט לזה, בני נוער בגיל 14-15 אם אפשר לקרוא להם בני נוער, הם כאלה שבזמנינו היו בני 20. וכמובן, קשה מאוד לרסן את הצעירים של היום מלקיים קשרים מיניים. לכן הכול גלוי. יש להם אינטרנט, ובני אדם, הם בכל זאת בני אדם.

שאלה: במה צריך להחליף את הלהט שלהם, את מה שבאופן טבעי דוחף אותם זה לזה?

תשובתי: אני לא חושב שאפשר להחליף, מפני שהשאיפה לסיפוק מיני באדם היא גדולה מאוד, במיוחד בבני נוער. ודאי, שהייתי נותן להם חינוך רציני מאוד.

שאלה: מה היית מלמד אותם?

תשובתי: הכול! אנטומיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, סקסולוגיה, מה זה גבר ואישה, מה זאת לידה. בהכרח הייתי מלמד הכול ומשתמש בכל מיני סרטים. אין כאן מה להסתיר, אם נסתיר יהיה רק גרוע יותר. הם יהיו עוד יותר עסוקים בזה, ייווצרו אצלם דימויים לא נכונים. הפרי האסור הוא מתוק. בהכרח הייתי פותח הכול.

שאלה: ולְאן הם היו מגיעים כתוצאה מכך?

תשובתי: לְאן שהגענו, רק בצורה נורמלית ללא שום עיוותים. הם היו יודעים, כיצד הם בנויים ומה הטבע דורש מאיתנו, ואיזו פסיכולוגיה יש לנו, כדי שנחזיק את עצמנו בצורה נכונה, שנהיה בני אדם, נעימים לעצמנו ולאחרים. שלא נתבייש מכל זה. רק תוציא את הנושא מרמת הסתרה לרמה של כנות ותראה שלכל זה יש טעם אחר לגמרי, יחס אחר לגמרי.

שאלה: האם הם היו מגיעים לקשר נכון?

תשובתי: כן, צריך להיות קשר נכון. גם היום קשר נכון עדיין לא קיים. והיום עדיין לא מלמדים בצורה נכונה את מקצועות הסקסולוגיה, האנטומיה, הפיזיולוגיה, הפסיכולוגיה, וקיום קשרים מיניים.

שאלה: גם את ההבנה מה זאת ידידות, מה זו אהבה, היית מכניס ללימוד?

תשובתי: כן. גם הידידות וגם האהבה יהיו מרכיבים אנושיים. אנושיים! ולא בהמיים. אם אני רעב, אז אני צריך לאכול? כך אני צריך גם את זה. הגוף שלי דורש, מה אני יכול לעשות?! רק על זה אני חושב. אוכל, ואחר כך מין, וזה הכול.

שאלה: אז על היסוד הזה היו מתלבשים ידידות ואהבה?

תשובתי: זה אפילו לא ממש נוגע לפיזיולוגיה. ואחר כך צריך להבין איך להרכיב את זה יחד.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 13.07.2020

 

האם כדאי להקשיב לקול הפנימי?

שאלה: אומרים שהאדם מקבל את רוב ההחלטות המורכבות באופן אינטואיטיבי, ורק החלטות פשוטות הוא מקבל באופן מודע והגיוני. מהי קבלת החלטה באופן אינטואיטיבי?

תשובתי: אני לא יודע אם כדאי בכלל לדבר על הנושא הזה. לא צריך לחשוב על מצבים מוסתרים למחצה, כאשר החלק הלא רציונלי של המוח פועל.

שאלה: האם אתה לא מקבל החלטות באופן אינטואיטיבי?

תשובתי: אף פעם לא. אני אדם פשוט מאוד, טכני, ותמיד בוחר החלטה מתוך מה שאפשר לדלות מספרים עתיקים חכמים.

שאלה: כלומר בזמן קבלת החלטות אתה לא מקשיב לקול הפנימי שלך?

תשובתי: לא. איך אני יכול לבטוח בקול פנימי, בתת מודע שבי? בשום צורה. בדרך כלל אני קם באחת בלילה, הרבה לפני השיעור שאותו אני מעביר בשעה שלוש לפנות בוקר, וחושב על פיתרון של איזו בעיה מסוימת. אני לא מסתמך על אינטואיציה, אלא אני מנסה להיכנס לתוך הפיתרון שלה באופן שבו מייעצים המורים הקדמונים.

מתוך תוכנית טלוויזיה "מיומנויות ניהול", 11.06.2020

 

"לכו והתפרנסו זה מזה"

שאלה: מה משמעות הביטוי מהמקורות "לכו והתפרנסו זה מזה"?

תשובתי: זה אומר שבכך שאנחנו מתאחדים בפורמט נכון, אנחנו משיגים מצב שבו בתוך הקשר האלטרואיסטי בינינו, בתכונת השפעה ואהבה הדדית, אנחנו מתחילים לגלות את השכבות העליונות ביותר של הבריאה. אני מרוויח מאדם אחר את ההסכמה שלו להשתתף יחד איתי באיחוד שיעניק לנו הרגשה של הדרגה הבאה של הטבע.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 04.06.2020

 

העיקרון המרכזי בקבלת החלטות

שאלה: קיימות שיטות שונות לקבלת החלטות. אחת מהן היא שימוש בדרכים כוחניות.

אומרים, שכדי לקבל החלטה המוח שלנו מפעיל כמות עצומה של אנרגיה. לכן אם אתם כל פעם מחליטים היכן עליכם לאכול ומה בדיוק לאכול, אז הכי טוב זה להנהיג מנהג וזה הכול. ואז תלכו ותיקחו את מה שכבר החלטתם מראש. שיטה אחרת, היא שימוש באלגוריתם: "אם…, אז". למשל, אם עובד שלי מאחר בשתי דקות, אז אני אעשה כך וכך.

יש שיטה של טיימר, שבה אני צריך תוך שלוש דקות לפתור בעיה, שיטה של "סיור מוחות", כאשר שומעים את הדעות של כולם בתנאים מסוימים, שיטה של קבלת החלטה קולקטיבית, כלומר על ידי הצבעה. באלו שיטות אתה משתמש בחיים שלך לקבלת החלטות?

תשובתי: אני מעדיף לזרוק רעיון לקבוצה כדי שהם ידונו בו עד לקבלת החלטה משותפת אחת. ולמרות שהחלטה הזאת יכול להיות לא תואמת להחלטה הראשונית שלי, אבל אני מסכים איתה, רק אם ההחלטה לא סותרת לגמרי את הדעה שלי.

שאלה: קבלת החלטה מושפעת מגורמים שונים. יש הערכות אישיות של המנהל, יש סביבה לקבלת החלטה, יש הבדלים תרבותיים, זמניים או מידעניים. מהו לפי דעתך העיקרון המרכזי בקבלת החלטות?

תשובתי: אני חושב שהחלטה צריכה להתקבל בקולקטיב שבו מוצבת לפניו הבעיה. המטרה, שאליה הקולקטיב צריך להגיע נקבעת למעשה על ידי המנהיג. ומנהל מנהל את הקולקטיב.

יש שלוש רמות: מנהיג, מנהל, קולקטיב. כל אחד צריך לבצע את הפונקציה שלו. מנהיג נותן כיוון ברור לעתיד. מנהל אוסף את הקולקטיב ודן יחד איתם, באיזה אופן הם יקבעו את הדרך לפיתרון הבעיה שנקבעה על ידי המנהיג. עם זאת המנהל מנהל את הקולקטיב לצורך בחירת דרכים משותפות ופרטיות לפיתרון.

מתוך תוכנית טלוויזיה "מיומנויות ניהול", 11.06.2020

 

הנחיות לניהול שולחנות עגולים – חלק ו'

כלי עזר בשולחן עגול

שאלה: בדרך כלל דיון בהליך של עריכת שולחנות עגולים מתרחש במעגל מימין לשמאל. למה?

תשובתי: הסדר הוא צד ימין זו התחלה. צד שמאל, זה סיום. בזה שמתחילים מצד ימין, אנחנו מביאים הכול לסיום, ואז צד שמאל הופך לימין. צד ימין נחשב לשלמות, צד שמאל נחשב לא שלם.

הערה: עד כמה חשובים במעגל כלי עזר, כמו שעון לוויסות הזמן, חפץ שמעניק את זכות הדיבור?

תשובתי: עבור אנשים זה חשוב מאוד. צריכים להיות סימנים חיצוניים שמזכירים באיזה פורמט התאספנו. למשל עיפרון שמועבר במעגל מסמל שלאדם יש עכשיו את זכות הדיבור. כמו כן חשוב לווסת את הזמן, מפני שיש אנשים שיכולים לדבר בלי סוף ויש כאלה שמעדיפים לשתוק. לכן רצוי שיהיה שעון חול ולכל אחד תוקצה נניח דקה להבעת דעתו.

מתוך תוכנית טלוויזיה "מיומנויות ניהול", 09.07.2020

 

"בזיעת אפך תאכל לחם"

שאלה: כיצד היית מסביר את הביטוי מהתורה: "בזיעת אפך תאכל לחם"?

תשובתי: בתורה לא מתכוונים לגשמיות, אלא למרכיב הרוחני שבעבודה. כדי לתקן את האגואיזם שלנו ולהפוך את האדם לאלמנט חברתי שמעמיד את איחוד החברה ואת ההידמות לטבע האינטגרלי, כערך העליון ביותר, עלינו לעבוד על עצמנו בצורה רצינית ועמוקה מאוד. העבודה כאן כבר לא מוגבלת בשום דבר ועלינו לבצע אותה. המימוש שלה יקבע את מצב האנושות בעידן החדש.

שאלה: כלומר "בזיעת אפך", הכוונה לעבודה פנימית של האדם עם האגואיזם שלו? לא לנצל אנשים אחרים לתועלת עצמית?

תשובתי: כן. ולא רק זה.

שאלה: ומה זה "תאכל לחם"?

תשובתי: לחם מסמל את תכונת ההשפעה, כלומר מה שעלינו להשיג. אבל מאוד לא פשוט להשיג את התכונה הזאת.

שאלה: האם בכך אני מקבל תענוג מהשפעה לאחרים?

תשובתי: מכך שאתה משפיע, אתה מרגיש את הנחיצות שלך לחברה, שאתה דואג לחברה. כל זה מהווה את המשימה והעבודה שלנו.

שאלה: כלומר עליי לעבוד הרבה על האגואיזם שלי, כדי שבכך שאני אשפיע לאנשים, אני אקבל תענוג.

תשובתי: כן, אבל לא למען קבלת תענוג.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 04.06.2020

 

במה כדאי להשקיע את הכסף?

שאלה: אירופאים צוברים מאות מיליוני דולרים בבנקים. על פי הסטטיסטיקה צרפת, ספרד, איטליה, גרמניה צברו בבנקים קרוב ל – 100 מיליארד יורו.

פרט לזה, אפילו שם, איפה שאנשים בקושי מצליחים להחזיק ממשכורת למשכורת, במקום שיש פנסיות עלובות, אנשים שמים קצת כסף בצד, הם לא משקיעים בתוכניות בבנק, אלא שמים בצד בבית. כלומר אנשים התחילו לחסוך, לצבור. או שהם פוחדים ממגפה שנייה, או שהם לא מאמינים לאף אחד, והעתיד לא ידוע להם. אני האדם הפשוט, מה עליי לשים בצד ליום השחור?

תשובתי: תמשיך לשים בצד כסף. אסור לנתק את האדם מהמעשה הזה. אבל זה לא הכול. אתה צריך להבין שהכסף יעזור לך וטוב שיהיה. אבל באלו נסיבות תחייה מחר כדי שהכסף הזה יעזור לך? אני אפתח קצת את התמונה.

אני אסביר איזה עתיד צפוי לנו ואחר כך שהאדם יחליט מה לעשות. בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, הכול נבנה על קשר טוב ומוחלט בין בני האדם. בני אדם נוכחים לדעת היום שהאגואיזם, זה האויב שלהם ושהם לא יכולים להתקיים כך, אחרת פשוט סוגרים להם את החמצן.

כלומר אנחנו כבר לא חווים ולא מרגישים סיפוק בשום מעשה או פעולה, אין תוצאות חיוביות. לא נותר לנו שום דבר, אלא להיות מקושרים בקשרים טובים זה עם זה. זה יתבהר בהדרגה מתוך הטבע. אנחנו פתאום נראה שהטבע משנה את החוקים שלו. כלומר, ישנם כוחות שליליים וכוחות חיוביים ופתאום אנחנו רואים שדווקא על ידי כוחות חיוביים אנחנו יכולים להשיג משהו, ואילו על ידי הכוחות הרעים לא משיגים כלום. איך נפעל? אני מקווה שזה יהיה דווקא על ידי כוחות חיוביים.

שאלה: ואז במה אשקיע את הכסף ששמתי בצד, אם הקשבתי והבנתי את דבריך? בחינוך של הילד שלי או במה?

תשובתי: ודאי שבחינוך, בהשכלה. וכמובן גם בקירוב אנשים אחרים.

שאלה: האם זו תהיה ההשקעה הטובה ביותר?

תשובתי: כן. בכסף הזה תוכל לרכוש ניירות ערך, ובכל נייר ערך יהיה כתוב שאתה מקושר בקשרים טובים עם עשרה, עם מאה, עם אלף בני אדם.

שאלה: וזה יהיה הכסף האמיתי שלי?

תשובתי: זו ההשקעה שלך והסביבה שאתה קונה לעצמך.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 22.06.2020

 

למען החברה ולא למען עצמי

שאלה: אתה יכול להסביר את העיקרון "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו"? האם אפשר לומר שזה העיקרון העיקרי של הכלכלה החדשה?  

תשובתי: בוודאי. החברה צריכה לתת לאדם את מה שהכרחי לו לקיום נורמלי, לא יותר ולא פחות. ובתמורה לזה לדרוש ממנו השתתפות כפי יכולתו בהתפתחות ושגשוג החברה. לא צריך למדוד את טובת ורווחת החברה לפי גדילת ייצור המוצרים. אם יש את כל הנחוץ, אז אין צורך להגדיל את הייצור. אדם, תמיד יהיה אותה בהמה ונחוצה לו בדיוק הכמות שאותה הוא יכול לצרוך. לא יותר. הוא לא צריך לצרוך היום 5000 קלוריות, אם אתמול צרך 2000. צמיחת הרווחה החברתית אינה מסתכמת בזה אלא בקשר טוב יותר בין האנשים, כדי לגלות בינינו שכבות גבוהות יותר של הטבע.

הערה: בדבריך אתה מבטל את הפירמידה של מאסלו. מובן, שעשיר לא יכול לאכול יותר ולישון על שלוש מיטות. אבל מעבר לצרכים הבסיסיים יש צמיחה חברתית של רצונות אגואיסטיים לכבוד, שליטה, מושכלות. הרי אי אפשר לדלג עליהם.

תשובתי: זה תלוי בחינוך. כאשר אני אשתמש באמצעים האלה, כדי לגרום כל טוב ורווחה לחברה, הם לא יוגדרו כשליטה, מושכלות, כוח, מוניטין וכולי. זה יקרא אחרת, מפני שאני עושה את זה למען החברה.

שאלה: ממה האדם ייהנה?

תשובתי: מהכבוד שירכשו לו, אבל לא בגלל שליטה, אלא בגלל עבודתו למען אחרים. והוא יעריך את העמל שלו בהתאם להערכת החברה.

שאלה: כלומר, רצונות לעושר, לשליטה, למושכלות בכל זאת יישארו?

תשובתי: הם יקבלו צורה אחרת: למען החברה, ולא למען עצמי.

שאלה: ואנשים עשירים בכל זאת יהיו?

תשובתי: לא. לא יהיו עשירים. החברה לא תאפשר לעצמה שיהיו כאלה אנשים. יתרה מכך, אדם שמחונך בתנאים חדשים, לא ירצה בעצמו להיות כזה.

שאלה: אבל השאיפה למושכלות לבטח תישמר. יכבדו מדענים על הגילויים שלהם. מה ההבדל בין המדענים של היום למדענים בעתיד, מה יניע אותם?

תשובתי: גם אלה וגם אלה יעבדו, כדי לספק את הרצון האגואיסטי שלהם לידע. הם אינם מפריעים לחברה. כל מה שלא מפריע לחברה או שמאפשר לה להתפתח לקשר חזק וטוב יותר ראוי לשבח. טובת ורווחת החברה צריכים לשמש כמצפן.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 04.06.2020

 

היכן לחפש פתרון נכון?

שאלה: כל החיים שלנו מורכבים מקבלת החלטות ביחס לעצמנו, למשפחה, לעבודה, לאיזשהן משימות גלובליות. אנשים חשובים רבים הביעו את המחשבות שלהם בקשר לכך. למשל משורר רומי מעידן הקיסר פובליליי אמר: "צריך לערוך דיונים לעיתים תכופות אבל להחליט פעם אחת".

מיכאל סאלטוקוב-שדרין סבר: "בעזרת דיון פתוח, נעלמים בקלות גם טעויות וגם דברי שטות הכי מוזרים".

אלברט איינשטיין טען: " אי אפשר לפתור בעיה ברמה שבה היא הופיעה. צריך לעמוד מעל הבעיה, בכך שעולים לרמה הבאה". מה זה קבלת החלטה, מהו התהליך הזה מנקודת מבטך?

תשובתי: עניין אחד זה אם יש החלטה, פתרון או אפילו כמה ועליי לקבל אחד מהם. אבל אם אין החלטה, אין פתרון, אז מופיעה בעיה. עליי למצוא אותה. נניח, שמופיעות אצלי כמה אפשרויות ואני מתלבט איזו מהן הכי נכונה, מועילה מבחינה כלכלית וכולי. כאן מופיעות המון שאלות. אני צריך לחקור לפי אלו פרמטרים עדיף לבחור: כלכליים, מהירות הביצוע, בטיחות וכולי.

שאלה: האם החלטה נכונה היא תמיד ברורה מאליה או שעליה להיות נסתרת?

תשובתי: החלטה נכונה תמיד נמצאת במדרגה הבאה. אדם צריך להתעלות מעל עצמו למדרגה הבאה, כדי להגיע להחלטה נכונה.

מתוך תוכנית טלוויזיה "מיומנויות ניהול",

 

עמל הוא תנאי הכרחי לקיום

שאלה: בוויקיפדיה העמל, העבודה, מוגדרים כפעילות תכליתית מודעת של האדם שמכוונת לסיפוק צרכי הפרט והחברה. זיגמונד פרויד היה אומר, שמטרות החיים העיקריות של האדם, זה לאהוב ולעבוד. על פי מרקס, עמל, עבודה, זה תנאי לחילוף חומרים בין האנושות והטבע. איזו הגדרה היית נותן למושג עמל?

תשובתי: תלוי באיזה עידן מדובר. אבל בכללות, עמל הוא תנאי הכרחי לקיום. הטבע מאמת את זה. אם אין לנו צורך במשהו אז האדם לא נמשך אליו. יש לאדם במה לעסוק, מתוך מה שמעניין אותו. לכן עמל, עבודה, זו הכרחיות, שמאלצת את האדם לייצר את מוצרי המזון ומוצרים אחרים שיש לו בהם צורך. אבל אם אין בהם צורך, אז הוא ישמח לא לבזבז זמן על הייצור שלהם.

שאלה: אם בוחנים את השאלה הזאת מנקודת מבט היסטורית, אז תחילה העמל היה הכרחי פשוט כדי לשרוד. אחר כך בני האדם החלו לנצל זה את זה כדי להרוויח כסף. ואחר כך השתנה היחס לעבודה, אנשים החלו בעצמם לבקש לעבוד. היום אנחנו חיים בתקופה, שבה האדם מקשר את עצמו באופן מלא עם העבודה. כמו כן הסטטוס שלו נקבע על פי מקום עבודתו.

איך אפשר לשנות את מהות העבודה בעתיד?

תשובתי: אני חושב, שנושא העבודה מתקדם למצב שנוכל לספק לעצמנו את כל מה שנחוץ לנו באמצעות מאמצים קטנים מאוד ותוך פרק זמן קצר. אנחנו לא נייצר מעל מה שהכרחי ונחוץ, מפני שסוף סוף נבין, שבכך אנחנו הורגים את עצמנו, כל אחד אישית, את החברה שלנו ואת כוכב הלכת שעליו חיים. לכן עלינו להגביל את האפשרויות שלנו לייצר מותרות ולייצר רק מה שהכרחי, מה גם שההכרחי הזה יספק אותנו.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 04.06.2020