פרסומים
מאמרים בנושאי אקטואליה, תרבות, מדע פופולארי, זוגיות ועוד, המוגשים מתוך נקודת המבט הייחודית של חכמת הקבלה
התוכן מבוסס על שיחות המועברות על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, והוא נכתב ונערך בידי תלמידיו.

תוצאות 1 - 10 מתוך 33477
כבדו את הסביבה

שאלה: אתה כל הזמן אומר שכל בעיות האנושות נובעות מכך שאנחנו לא מאוחדים ואנשים לא יכולים להתחבר, מדוע הקשר בין אנשים יכול איכשהו לעצור רעידת אדמה או נגיף קורונה?

תשובה: לא קל להסביר. זה דורש סביבה מתאימה. כשאנשים סביבך חושבים בצורה מסוימת, אז אתה מתחיל לחשוב באופן לא רצוני אותן מחשבות. כך נבראנו. בעיקרון, אנו מערכת אחת שנקראת "אדם". לכן מה שהחברה סביבי תופסת כאמת, בסופו של דבר אקבל גם כאמת.

שאלה: מלבד הסביבה על מה היית ממליץ כגורם שמפתח, מגביר את המוטיבציה?

תשובה: בירור מעמיק, לא עוד.

שאלה: מה בדיוק צריך אדם לעשות בסביבה, מהי הטכניקה הזו?

תשובה: הטכניקה מאוד פשוטה. הטכניקה היא מאוד פשוטה. אם אני רוצה להחליף את הרצונות שלי אז אני צריך שהרצונות החדשים יהיו הכרחיים וחשובים עבור אותם אנשים שאני מעריך. ואז יהיה לי מאוד קל לשנות את הכיוון שלי.

הערה: המשמעות היא שהעניין לא בסביבה עצמה, אלא בכמה אני מעריך אותה. אם אלה אנשים חשובים עבורי, הם ישפיעו עלי.

תשובה: הם עשויים להיות אפילו אנשים רגילים לחלוטין, למשל, אם בני הקטן או הנכד שלי רוצים לעסוק במשהו שמעניין אותו, אז בעל כורחי זה גם הופך להיות מעניין בעיני, ואני מתחיל לכבד ולקבל בברכה את עיסוקו.

שאלה: ואם אדם לא מוצא אנשים חשובים כל כך שמהם הוא יכול לדלות אנרגיה, אז יש צורך להעלות את חשיבותם באופן מלאכותי?

תשובה: כן. עליו למצוא חברה שתעשה מה שהכרחי עבורו. לפי חכמת הקבלה אם אתה רוצה להיות חייט טוב, אתה צריך להיכנס לחברת חייטים טובים שמכבדים את המקצוע שלהם ותראה שזה יידבק בך.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "כישורי ניהול", 28.08.2020

 

האם יכולה להיות כוונה ללא פעולה?

שאלה: בעל הסולם כותב על שני חוקי תקשורת בינינו במאמריו. על פי החוק הראשון, כל חבר בחברה מחויב לקבל את כל הנחוץ לו. האם מדובר כאן על יחסי אנוש או משהו גשמי?

תשובה: עלינו ליצור חברה שבה כל אדם יכול לקבל את כל מה שהוא זקוק לקיומו, מכיוון שהתנאי השני הוא שעליו גם לתת, להשפיע לחברה. וכדי לתת, עליו להתקיים. לכן החוק הראשון קובע את השני.

שאלה: החוק השני מחייב נתינה לחברה, מחייב את האדם לפעול לטובתה. למה התכוון בעל הסולם כשכתב נתינה לחברה? כל אדם היום עובד נגיד שתיים עשרה שעות חוזר הביתה וגם בבית הוא נותן. על איזה נתינה מדובר?

תשובה: זה לא נחשב לנתינה. נתינה היא חשבון פנימי של האדם שהוא עובד למען אחרים. בהחלט יתכן שאדם שעובד 12 שעות ביום, אבל עובד כל הזמן למען עצמו ובכלל לא חושב על אחרים. זה קשור לכוונה.

שאלה: כלומר, עבודתו של אדם בחברה, כאשר הוא מייצר משהו, לתת משהו – זו רמה אחת. והרמה השנייה היא ברמת המחשבה והכוונה, שבשבילה הוא עושה את כל זה. האם ניתן לעבוד רק ברמת המחשבה והכוונה? נניח שאני לא רוצה לעבוד פיזית.

תשובה: לא מדובר על זה אלא עד כמה אני משתתף בחיי החברה כך שתהיה ממני תועלת, על סמך זה תוכל לקבוע.

שאלה: האם יכולה להיות כוונה ללא פעולה?

תשובה: לא, בלי פעולה, שום דבר לא יכול להיות, בכל רמה שהיא, מכנית או פנימית, ברמת הרצונות או ברמת הכוונות, פעולה חייבת להיות. אחרת, לא תוכל לדעת אלו מחשבות יש לאדם.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 21.08.2020

 

באיזה עתיד נבחר?

הערה: ביל גייטס אומר שמגפת הקורונה החזירה אותנו עשרים שנה לאחור, אם לא יותר. ואז הוא אומר דבר מעניין מאוד, שלא משתלב עם דבריך בכלל: "אבל אני בטוח שנוכל לפצות על זמן אבוד תוך שנתיים שלוש, בתנאי שתעשיית התיירות תחיה מחדש והבנק העולמי ייתן הלוואות למדינות שנפגעו לצורך התאוששות." כלומר, הוא רוצה להחזיר את העבר.

תגובתי: ובכן, מה אפשר לעשות? הוא כמו ילד קטן שמבולבל עם החשבונות הכלכליים שלו. הוא כנראה גם איבד קצת כסף, אולי ההפך, הרוויח יותר.

הערה: הוא אופטימיסט ומרגיע את העולם ואומר שאפשר לחזור למצב הקודם. אתה אומר שהעולם לעולם לא ישוב למצב הקודם.

תשובה: לעולם לא.

הערה: אתה לא מרגיע את העולם.

תשובה: לא! אני אומר לעולם "יהיה הרבה יותר גרוע עבורנו" .

שאלה: תוכל להרחיב את מה שאתה אומר, מה כל כך אופטימי בזה? ולמה העולם צריך לשמוע את זה?

תשובה: עד שהאדם יתקן את עצמו, את היחסים בין אנשים, אז כל האנשים ירגישו רע. כל האנשים ירגישו רע! זה אומר שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו. אתה לא יכול לברוח לשום מקום, אין מה לעשות אין ברירה. מה אני אומר כל כך רע?

הערה: מבחינתי אין שום דבר רע, אבל אדם רוצה לחזור לעולם שבו טסנו כל הזמן לחופשות לבקר אנשים.

תשובה: תטוס לאן שאתה רוצה אבל אתה לא תוכל להחזיר את העולם הישן, בשום צורה.

הערה: אבל האדם לא רוצה למחוק את העולם הישן מהזיכרון.

תגובה: אתה יודע יש כאלה סרטים, שבהם כאשר אדם עוזב איזה מקום, נוטש אותו, אז תוך שנתיים שלוש, הוא פשוט מתפורר. הכול מתפורר שם.

שאלה: אז אתה חושב שזו חשיבה מאוד שטחית לחלוטין, וחשיבה נכונה היא שלא נחזור לעבר ואנחנו צריכים לחשוב על העתיד?

תשובה: אין חזרה! תראה לי לפחות תופעה היסטורית אחת מקרה אחד שבו אנשים חזרו לאחור. אין דבר כזה. גם אם הם חזרו לאחר מלחמה, לאחר שיקום זה היה שונה לחלוטין. ערים חדשות. מערכת יחסים חדשה!

הערה: זה הדבר החשוב ביותר עבורך – מערכת יחסים חדשה.

תשובה: זה לא עבורי, זה הדבר החשוב ביותר לטבע. ולכן הטבע מציב בפנינו כאלה מצבים.

שאלה: זו לא תיירות, לא ערים, לא תעשייה, לא אוכל, שום דבר – רק מערכות יחסים?

תשובה: להביא אדם למצב שלם אחד.

שאלה: האם זה מה שהטבע רוצה והוא ישיג זאת בכל דרך?

תשובה: כמובן, ואנחנו בוחרים את הדרך טובה או רעה.

שאלה: הטבע יכול "ללחוש" לנו: "בחר בדרך הטובה"?

תשובה: הטבע כל הזמן "לוחש" לנו אבל אנחנו לא רוצים לשמוע. הוא כל הזמן מציע!

שאלה: כלומר, איננו שומעים את קול הטבע הזה?

תשובה: אנחנו לא שומעים.

הערה: אנו שומעים את עצמנו רק צועקים: "תחזיר אותנו, אנחנו לא רוצים לחיות ככה!

תשובה: רק!

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מייקל לייטמן", 21.09.2020

 

 

א-לוהים אחד – איחוד ואהבה

שאלה: ישנם סרטים שמציגים פלישה חיצונית של חייזרים וכל בני האדם מתאחדים נגדם ויש תחושה של ערבות הדדית. כעת, כאשר וירוס הקורונה שולט על פני כדור הארץ כולו, אנחנו רואים כי הדבר לא מאחד אנשים, אלא להפך מחלק אותם מה הסיבה לכך?

תשובה: הגענו למצב שבו שום דבר לא יעזור לנו להתאחד מלבד ההבנה שהאיחוד עצמו מעלה אותנו מעל הטבע, מעל עצמנו ועלינו להשיג זאת.

הערה: אם היה א-לוהים משותף או דת משותפת לכולם, וכולם היו מאמינים בו אז הכול היה יכול להיות מצוין.

תגובתי: זה לא קיים ולא יהיה, אין א-לוהים כזה. יש רק אל אחד וזה קשר הדדי, איחוד ואהבה. אם נקבל אותו כא-לוהים, זה יכול לקרב אותנו להתאחד. אפשר לקרוא לזה הכוח הגבוה ביותר שקיים בטבע. זה מה שאנחנו צריכים.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 25.09.2020

 

 

חינוך על ידי עידוד

שאלה: כיצד מתרחש שינוי בלב האדם? אני מבין שכפיה לא יכולה לשנות את הרגשות שלנו, אבל אני לא רואה שחינוך משנה רגשות.

תשובה: העובדה היא שאין לנו דוגמה לחינוך כזה. הרי החינוך של היום מבוסס על כפייה, כשאתה פועל עם עונשים ולא בעידוד. חינוך בעידוד פירושו שאתה מראה לאדם עד כמה נסיבות טובות מובילות לעתיד נכון, והתחייבויות לא טובות מובילות לקריסה. כאשר אנו לומדים את חכמת הקבלה פועל עלינו האור העליון שמסביב ומעורר בנו מצבים נכונים בעתיד. זה לא המקרה בשיטות אחרות.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 09.11.2020

 

נושא: הורות, ילדים , מיומנויות ניהול ותקשורת

מצב לא טבעי

שאלה: כל אדם נורמלי רוצה לחיות, אך כאשר רופא ממליץ לו להיפטר מכל הרגל רע שגורם למחלות, אין לו שום מוטיבציה לכך, גם אם הדבר מאיים במוות, מה הסיבה למצב לא טבעי זה?

תשובה: האדם מודע במעורפל מאוד לקשר בין מוות לפעולה כלשהי, למשל עישון שעלול להוביל למוות. אם הוא הבין ששאיפה אחת דוחפת אותו לעבר המוות, אולי הוא לא היה עושה את זה.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "כישורי ניהול", 28.08.2020

 

 

הבדלי גיל ומגדר

שאלה: בקורסים האינטגרליים בשלבים הראשונים גברים ונשים לומדים יחד. יש מחקרים שאומרים כי בצוות שכולל נשים, החלטות רבות מתקבלות הרבה יותר טוב ומהר. כשאנחנו עוסקים בהתפתחות רוחנית, האם בשלב כלשהו חייבת להיות הפרדה בין גברים לנשים?

תשובה: חייבת להיות הפרדה מגדרית מכיוון שבחכמת הקבלה אנחנו עובדים עם תכונות פנימיות עמוקות מאוד של האדם, וכשיש קבוצות מעורבות זה מפריע מאוד. בשלב הראשוני, גברים ונשים יכולים ללמוד מספר חודשים יחד, לא יותר משישה חודשים, ואז יש להפריד אותם.

שאלה: האם צריך לחלק אותם לפי גילאים?

תשובה: גיל לא באמת משנה. אני מאמין שעדיף לערבב אותם כמו בחיי היומיום שלנו, המבוגרים יעזרו לצעירים והצעירים יעזרו לזקנים. אין בכך סתירה. הטבע לא חילק אותנו בחדות לפי גיל. להיפך, דורות עוזרים אחד לשני, תומכים זה בזה. אולם לימוד משותף של גבר ואישה יכול להזיק מאוד ולהרחיק אנשים מהכוונות הנכונות.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 21.08.2020

 

עיירות הרפאים של המאה ה – 21

הערה: בתחילת המאה ה-20 נבנו ערים יפות: לונדון, פריז, ניו יורק, הונג קונג וכן הלאה. אנשים יזמים, רעיונות, כסף נהרו לשם, זה היה נפלא. מה הנגיף עשה עכשיו? לפתע, החיים החלו לזרום החוצה מערים אלה. זה נראה בלתי אפשרי, אבל היום אנשים עוזבים, והערים הופכות אט אט לעיירות רפאים  המוח מסרב להאמין שדבר כזה אפשרי.

תגובה: זה נראה בלתי אפשרי, אבל זה כן!

הערה: הזרימה תיפסק בשלב מסוים, אנשים יחזרו לערים.

תגובה: לא, הם לא יחזרו, בשביל מה? מה הם ימצאו בניו יורק? הם עשויים ללכת יום אחד לקרנגי הול, למסעדה כלשהי, או למקום אחר .אני חושב שבאופן כללי זה ייעלם, הכול השתנה, התהפך!

אני לא חושב שהנגיף עשה את זה אלא הכוח הפנימי שבטבע הוא שהופך הכול.

שאלה: מה השתנה באדם בצורה כל כך דרמטית מנקודת מבט קבלית?

תשובה: מהות החיים השתנתה. זה לא קשור למקום הפיזי שנהיה בו יחד, אלא למצוא את מקום הקיום הנכון לעצמנו – לא הפיזי, אלא הווירטואלי. ולמשל היציאה ממנהטן הפיזית, מחוץ לתפוח הגדול, מרמזת על כך שאני לא צריך את כל האנשים, המשרדים, הבנקים האלה, אלא אני יכול לשבת על הספה בפיג'מה ולכוון את הכול. מדוע שאתמוך במשרדים יקרים כל כך, כדי שאנשים יבואו לשבת שם? לא צריך את זה, אני יכול להסתכל על מסך או כמה מסכים שמולי ולנהל כל מפעל.

שאלה: אבל מה עם החלום שלך לחבר בין אנשים, להתחבר?

תשובה: על הקשר הפיזי שהיה בין אנשים נאמר בתורה: "פזר לרשעים טוב להם וטוב לעולם".

שאלה: אז זו הייתה אשליה של קשר פיזי?

תשובה: זו לא אשליה, לא היה שום קשר פיזי בכלל, האם הגעתי לעבודה כי אהבתי את האנשים האלה, רציתי להיות קרוב יותר אליהם?

שאלה: כמובן שלא, האם משהו ישתנה עכשיו? איך זה יקרה באופן וירטואלי אם רק אראה את האחר בתמונה?

תשובה: אני אתחבר אליהם באופן וירטואלי, ואז אולי מתישהו, פיזית. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה לי חופש, ששום דבר לא ילחץ עלי להיות מחויב לחייך לאדם הזה או לאחר, להיות מחובר וכו' אני אתקשר איתו במתכונת עסקית גרידא.

שאלה: מעניין אותי איך אנשים יתאחדו בלבבות ביניהם,  איך החיבור יקרה דרך המסכים?

תשובה: הם יקבלו "מכות" על ידי כל מיני מצוקות בחיים, ויבינו שהם יכולים להתגבר על הבעיות שנופלות עליהם רק אם הם מתקרבים זה לזה מבחינה פנימית, נפשית.

שאלה: האם זה אומר שאדם לא יימנע מסבל, מכאב, אם הוא יעזוב לתפוח הגדול, לניו יורק, ללונדון?

תשובה: כמובן שלא, אבל כשהוא יושב שם על הדשא שלו, עם מכסחת דשא וכלב, הוא יחשוב שבמהלך החיים התקינים הנורמליים הוא עדיין צריך להיות בקשר טוב עם אחרים, הוא יחשוב על זה, הוא יקבל מכות כאלה שהוא יבין: אתה עדיין צריך להיות בקשר.

שאלה: האם הוא יבין לאן המכות הללו מכוונות אותו? או שהוא ירוץ כמו חיה לקשר?

תשובה: להבין הוא יצטרך, זה יהיה ארוך מאוד, כואב, אבל הוא יבין. המכות יפתחו שכל גבוה יותר לאדם.

הערה: אנחנו חוזרים למכות כל הזמן.

תגובה: מלבד זאת אי אפשר להשתנות בשום צורה שהיא, זה יכול להיות מאוד קל ורגוע, או דרך בעיות רבות ואפילו מלחמות.

שאלה: איך אתה רואה את זה באופן אישי?

תשובה: אני מנסה להסביר לאנושות בכל הכוח שאין ברירה, שהיא במצב כזה שבו היחס הנכון ביניהם הוא רק צו הגורל, עם זאת, אני עדיין לא רואה שאנשים מבינים. אבל לפחות אתה יכול כבר לדבר על זה, ואתה לא נרתע, ולא מעומעם ולא נלעג, מכיוון שכולם נמצאים במצב שבו הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם, עם ילדיהם, עם העתיד שלהם.

הערה: עבור רבים הקריאות "להתחבר", "לתת מילה טובה לאחר", "מחשבה טובה על האחר" נראות מעט ילדותיות, לכן הם עדיין לא יכולים לשמוע אותך.

תשובה: אני מבין אותם.

שאלה: מה להוסיף כך שהדברים יהיו כמו "חץ ללב" כדי שהם ירגישו שיש עומק רב מאחורי המילים הפשוטות האלה?

תשובה: זה יקרה ואז הם יתחילו להבין שאין להם ברירה אחרת, אלה לא רק מילים, אלא הטבע מכוון אותנו לכך.

שאלה: האם לאדם תהיה הרגשה שאנחנו חיים בתוך חוק הטבע?

תשובה: בהחלט! זה יגיע, זה יתממש וייושם לפועל.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 21.09.2020

 

מדוע אנו זקוקים לשיטת איחוד?

שאלה: בזמן מלחמה תמיד יש שיתוף פעולה כי המטרה המשותפת היא לשרוד ולסיים את המלחמה. איזו מטרה משותפת יכולה להיות לכל החברה בתקופה של שלום?

תשובה: אני לא רואה הבדל גדול בין מלחמה לזמן  שלום, מכיוון שהיום אנחנו נמצאים במצב של מלחמה כזו בינינו לבין הטבע, שזה גרוע יותר ממלחמה גרעינית. איננו רואים כיצד לצאת מהמצב של התנגדויות בינינו ושנאה הדדית. ההתנגדויות האלו נצפות מהדרגות הגבוהות ביותר בחברה שלנו, החל מממשלות ועד למשפחות ואנשים פרטיים. האגואיזם שלנו שולט בכל הדרגות ומגיע למצב שבו אנחנו בכלל לא מוכנים להקשיב זה לזה. לכן, אנחנו זקוקים לשיטת האיחוד בינינו.

שאלה: האם מטרה משותפת יכולה להביס את הטבע שמפעיל עלינו כל הזמן לחץ? 

תשובה: ייתכן שמטרה כזו תארגן אותנו ותכוון אותנו נכון זה כלפי זה. אנחנו מתחילים לעשות צעדים נכונים לקראת האיחוד כדי לא להיעלם בתהפוכות שהטבע מכין לנו.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 25/09/2020

הכנת האגואיזם לשינויים עתידיים

שאלה: מדוע האנושות הלכה דרך ארוכה כל כך לעבר תנאים שווים, לשוויון של כולם בפני החוק? ועל אף שזה אינו שוויון רוחני, בכל זאת אתה רואה בכך קידמה כלשהי?

תשובתי: כן אני רואה את הקידמה, האנושות הייתה זקוקה לזמן ארוך על מנת להגיע למצב הנוכחי כיון שאנחנו עובדים עם האגואיזם. בדרגות הנמוכות של התפתחות האגואיזם מאוד אטום. נדרשו אלפי שנים על מנת להכין אותו בדרך כלשהי לשינויים העתידיים. בינתיים אנחנו עדיין לא מרגישים את השינויים האלו אבל בקרוב הם יתחילו להופיע. אנחנו נראה עד כמה בשלבים שונים של התפתחות האנושות, בשלבים היסטוריים שונים הכנו את עצמנו לשינויים האלו. אנחנו נוכל לעבור אותם.

וזה שהזמן סידר את הכול בצורה כזו רק מצביע על כך שהטבע מבין עם מי יש לו עסק ויודע כיצד לעשות את הכול לפי חוק ההתפתחות הטבעי שלו. צריכים להביא את האגואיזם בהדרגה להכרה של הכרחיות לשינויים אתיים, מוסריים ולאחר מכן רוחניים.

מתוך תוכנית הטלויזיה "מיומנויות חברתיות", 11.09.20