heb_t_rav_2011-01-28_lesson_congress_n3

כנס ברלין ינואר 2011

יסודות חכמת קבלה כמדע

שיעור 3

תרגום סימולטני מרוסית - תמליל שיעור בוקר 28.01.11

היום דיברנו על כך שבחכמת הקבלה, בשיטה הזו של השגת העולם העליון, יש שני חלקים. החלק הראשון הוא החלק שמדבר על הדרך שבה אנחנו מתחברים זה עם זה, משתדלים להתחבר, מנסים להתחבר, והחלק השני שמדבר על הדרך שבה נוכל למשוך על עצמנו את השפעת האור העליון.

לפני שאנחנו מתחילים ללמוד, אנחנו צריכים לנסות להיחדר בהשתוקקות, לחבר בין הרצונות שלנו, ואז לכל אחד יהיה רצון גדול בהרבה מאשר לו עצמו. הוא יתחיל להיחדר ממש, להתכלל מהמחשבות, מהתכונות, מהרצונות של האחרים, של האנשים האחרים שגם הם משתוקקים לאותו.. אותה תוצאה, לאותה מטרה שאליה הוא משתוקק. וזוהי הכוונה המרכזית שלנו לפני הלימוד.

אדם שלא מוכן ללימוד בצורה כזו, הוא מפסיד כמעט את הכל, משום שהשפעת האור העליון אינה משפיעה, האור העליון לא משפיע על הרצון הפרטי של כל אחד, אלא על ההשתוקקות של כל אחד מאיתנו אל האחרים. כלומר, האור פועל על הנטיות המשותפות שלנו להתאחד זה עם זה לרצון אחד משותף. אז אם אני מדמיין לעצמי כזה רצון כללי אחד שאליו.. בו אני רוצה להתכלל כאיש אחד, כמו שנאמר שלפני השבירה של אדם הראשון לנשמות פרטיות ונבדלות, שזה המצב שהיה קיים, אז אם אני משתוקק אליו, אז האור העליון משפיע על ההשתוקקות הזו. ואז באמת מופיע לי.. אצלי מופיעה השגה רוחנית כתוצאה ממאמצים שכאלה.

ואם לעומת זאת אני מגיע, מתיישב, מקשיב, בלי המאמצים האלה שלי, ללא הנסיון להתכלל ברצון הכללי, אז אין לאור העליון על מה להשפיע, לא נתתי לו את המצע, את הבסיס שעליו הוא יכול להשפיע. ולכן כל המעשים שלי הם יעוררו רק יֵדע פורמלי יבש. כלומר, מה שכתוב בספר, את זה אני אשמע, זה מה שאני אזכור ולא יותר מכך. ולכן עלינו..

בגלל זה אנחנו צריכים ממש להכניס לתוכנו שרק המאמץ המשותף שלנו, רק הוא מושך את האור המקיף. אבל מאמץ משותף. ולכן התנאי להמשכת האור עלינו הוא כמו שנאמר בעת קבלת התורה, להיות "כאיש אחד בלב אחד", רק במקרה כזה מגיע האור. אז בואו נשתדל לחשוב כך.

השיחה הנוכחית שלנו, בהתחלה אמרו לי שאני צריך להעביר שיעור על..

(...)

..אמרו לי בהתחלה שאני צריך להעביר שיעור על "חכמת הקבלה ומהותה", אבל כשהסתכלתי מה הכינו לי כאן, אני רואה שאנחנו כבר דיברנו על הרוב, ומה שלא דיברנו, הוא לא מספיק כדי לכלכל שיעור. והדבר השני שנתנו לי כאן, החומר השני, זה כל מיני אימרות על הקבלה, של כולם. לא כולם, יש עוד הרבה יותר אנשים גדולים שדיברו על חכמת הקבלה. אז בואו נקרא מה הם אומרים על חכמת הקבלה ונראה לְמה היתה כוונתם. זה יעזור לנו לראות באמת, להבין במה אנחנו עוסקים.

אנחנו יודעים שההוגים בעבר היו הרבה יותר אוניברסליים, הם היו ביסוד הידע, הם פיתחו את בסיס החכמות. והחכמים של היום מתקדמים בדרך מיכנית פשוטה, הם בוחרים לעצמם כל מיני נישות כאלה מצומצמות במדעים שלהם ועוסקים בפיתוח פרקטי טכני של הנישות האלה ולא יותר מכך. ולכן דווקא הפילוסופים של העבר היו אוניברסליים, היו אנשי אנציקלופדיה, כאלה אנשי רוח. והיום.. ושני אלה הם תוצאה של ההתפתחות שלנו, אבל תראו איך הם כותבים.

רויכלין, לפני משהו כמו ארבע מאות, חמש מאות שנה, הוא דיבר על ה.. הוא היה פילוסוף מימי הביניים, יוהנס רויכלין, הוא היה לו ספר שנקרא "אַרְטֵה דֵקַבַּלִיסְטִיקָה" שהוא היה.. אפשר לקרוא אותו גם בשפת המקור, "על האמנות הקבלית", ככה זה בעברית. אז הוא כותב ככה, הוא מכנה את מורו פיטגורס, שלמרות שהוא חי כ – 1500 שנה לפניו, אבל הוא אומר, "מורי, פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתירגם את המילה "קבלה", שלא הייתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית "פילוסופיה"." רויכלין הוא נחשב כפילוסוף גדול של גרמניה בימי הביניים המאוחרים.

פיקו דלה מירנדולה כותב במאמר על טבע האדם, הוא אומר, "אותו פירוש אמיתי".. בספרו "מסקנות", "אותו פירוש אמיתי של החוק אשר נגלה למשה בהתגלות האלוקית, מכונה בשם "קבלה" (dicta est cabala), משמע אצל היהודים "לקבל"". כלומר קבלה או.. ומה שנקרא "לקבל מלמעלה", או לחלופין, לקבל, דהיינו, לגלות. את זה אומר ג'ובני פיקו דלה מירנדולה.

עכשיו רציוס, פאולו ריציוס בספרו "הקדמה לתאוריית הקבלה". כולם כתבו ספרים שלמים על חכמת הקבלה, אז רציוס כותב כך, "הדרך להשגת של כל הסודות האלוקיים והאנושיים מתורת משה מכונה בשם "קבלה". הפירוש המילולי, הפשטות של התנ"ך," טוב, הוא מדבר, משמעות האלגורית והקבלית שייכת לנצחיות מעל התנאי וזמן והמקום. כל האנשים האלה הם בתנ"ך, וכל מה שכתוב ב"נביאים", ב"כתובים" וכולי, הכל זה אלגוריה. והקבלה היא בעצם המשמעות, החוק שמגלה את מה שנאמר מאחורי כל המילים האלה. את כל מה שנאמר בעבר באמצעות טקסט אלגורי, את כל זה מגלה חכמת הקבלה.

אחרי זה רציוס כותב, הנה מה שאמרנו, ש"הפירוש המילולי, הפשטות של התנ"ך, שייך לתנאי הזמן והמקום. המשמעות האלגורית והקבלית שייכות לנצחיות, מעל לתנאי הזמן והמקום". תראו איך האנשים שלא היו מקובלים במהותם והגיעו מבחוץ, ובאלו מאות, איך הם גילו בצורה נכונה את מהותה ואיך הם כתבו עליה.

הלאה, כותב אותו יוהנס רויכלין כבר במקום אחר, ש"קבלה אינה משאירה אותנו להעביר את חיינו בעפר, אלא מעלה את שכלנו לפסגת הידיעה."

פרצלסוס בפרגנל ב"פאראגרנום" כותב, "למד קבלה (artem cabbalisticam)! היא תפתח בעבורך הכול!" ככה פשוט, בקצרה ובצורה ברורה.

הלאה, שפרנגל, הם.. כנראה שבגלל שאנחנו בגרמניה, הם בחרו הוגים גרמנים. ויש משהו כמו שבע מאות כאלה ציטוטים שונים, אפשר להיכנס לאינטרנט ולמצוא שם ים, ים, וזה רחוק מלהיות הכל. אז שפרנגל שיש לו מאמר כזה על ה"היסטוריה הפרגמטית של הרפואה", אז הוא כותב, "אדם הראשון הכיר היטב את הקבלה." אדם, הוא היה הראשון, האדם הראשון שהכיר היטב את הקבלה. כלומר, הם הבינו בצורה בהירה שלפני אדם הראשון חיו אנשים וגם אחריו. לַמה הוא נקרא "אדם"? כי הוא האדם הראשון שהשיג את התנאי הזה של ההידמות לבורא, לכוח העליון, לחוק, לתכונה העליונה, להשפעה.

אז הוא כותב כך, ש"אדם הראשון הכיר היטב את הקבלה. הוא ידע את חותמם של כל הדברים ולכן נתן לבעלי החיים את שמותיהם המתאימים, המורים מעצמם על טבעם האמיתי." וזה אמירה יפהפיה, כי אדם הוא זה שיצר את השפה העברית שבה ניתן להסביר את חכמת הקבלה בצורה נכונה. כי שמות, אותיות והצורות שלהן, כל זה, דרך אגב, לא עבר כל שינוי משך אלפי שנים, משום שהתנאי של אור החסדים, אור החכמה, תכונת ההשפעה, תכונת הקבלה, הם אינם משתנים. ובהסתמך על התכונות הללו שמתוארות באמצעות האותיות, הוא אומר שזה מוסר את טבעם האמיתי של כל האובייקטים בעולם שלנו.

ולכן ה"אדם הראשון הכיר היטב את הקבלה. הוא ידע את חותמם של כל הדברים ולכן נתן לבעלי החיים את שמותיהם המתאימים, המורים מעצמם על טבעם האמיתי".

עכשיו פיקו דלה מירנדולה כותב, ש"בעצם קיימים שני מדעים: [...] האחד נקרא קומבינטוריקה (ars combinandi), והוא הנו שיעור ההתקדמות במדעים" כלומר, כל המדעים, כולם יחד, הם נכללים מבחינתו בשם הזה שנקרא "קומבינטוריקה", במדע הזה שנקרא "קומבינטוריקה". לַמה? משום שבעצם הם מדברים על האופן שבו כל כוחות הטבע משתלבים, מתרכבים יחד בחיבורים שונים לאובייקט מסוים. ולכן אובייקטים שונים, למרות שהם כולם מורכבים מאטומים ואטומים יוצרים מולקולות, אבל הם כולם שונים.

אז לַמה? בגלל שיש קומבינציות שונות, הרכבות שונות בין פרוטונים לאלקטרונים או בין שני הכוחות החיובי והשלילי, הנותן והמקבל שיוצרים את הכל. ולכן הוא בעצם כולל את כל המדעים, כלומר, כל הידע שלנו על הטבע וכל מה שאנחנו לומדים, לכדי חכמה שנקראת "קומבינטוריקה", קומבינציה בין שתי תכונות, חיבור בין שתי תכונות.

"השני מדבר על הכוחות של הדברים העליונים [...] ושניהם נקראים אצל היהודים בשם "קבלה

עכשיו הלאה, לולוס ריימונדוס כותב, "ההוויה או השפה, שתיהן בעלות אותו משקל בחכמת הקבלה. מאחר שההוויה או השפה הן שורש הרגולציה של הכול, ברור כי חכמתה שולטת בכל יתר המדעים במידה מיוחדת ומכוונת אותם." כלומר, הקבלה היא בסיס כל המדעים, אבל בגלל המסקנות שגוזרת חכמת הקבלה מהתנאים העליונים, מהעולם העליון, הם כבר יוצרים בעולם שלנו את המדעים השונים.

"מדעים כמו תאולוגיה, פילוסופיה ומתמטיקה מקבלים את עקרונותיהם ואת שורשיהם ממנה. לכן מדעים (scientiae) אלה נחותים לעומת חכמה (sapientia) זו, ולכן עקרונותיהם וחוקיהם [של המדעים] נחותים מעקרונותיה ומחוקיה [של הקבלה]. ומשום זאת דרכי הטיעון שלהם חסרים הם בלעדיה", בלעדי הקבלה.

כלומר, אם אנחנו רוצים להבין, זה מה שהוא מתכוון, להבין את מהותם של דברים, של הכימיה, של הפיסיקה, של הביוגלוגיה, של הבוטניקה, של כל מדעי הטבע שדנים בעולם הדומם, הצומח והחי, עלינו ללמוד חכמת הקבלה כי היא מסבירה לנו לַמה זה ככה, לאן כל זה מתקדם, לשֵׁם איזו מטרה. בלי ההתחלה, בלי הידע הראשוני על כל תהליך ההתפתחות הזה ותכליתו, אין ספק שכל החכמות האלה מדברות רק על התוצאות הנקודתיות שבהן הן דנות.

ג'ורדנו ברונו כותב, הידוע לכולם, "הקבלה מפרשת את העיקרון העליון כשם המפורש, וממנו היא מאצילה, בשלב השני, ארבעה עקרונות תראו איך האדם מבין את חכמת הקבלה. וממנו, כן? מהשם המפורש, כן? הוא מתכוון מהשם ... מי-ה-ו-ה, מה-ו-י-ה.

(שרטוט) אז יש לנו אור, שהוא נותן לנו.. יוצר התפתחות בארבע שלבים, מבחינת שורש, א', ב', ג', ד', ובחינה ד' היא רצון האמיתי. אז זה האור, ויש כאן התפתחות בת ארבעה שלבים של הרצון הראשוני תחת השפעת האור הזה. אז הקבלה נותנת לעקרון העליון את אותו שם מפורש שלא נאמר. לַמה הוא עוד לא מפורש? כי זה כמו השלד של כל המבנה העתידי שינבע מתוכו. זה נקרא "ה-ו-י-ה, אותו השם המפורש. וממנו היא מאצילה בשלב השני, זו ה.. זה השלב השני, בינה, אנחנו יודעים שממנה נובעים כל החיים, בכל השינויים, בכל התיקונים שלנו, מהבינה, וזו המלכות.

אז מהשלב השני היא מאצילה ארבעה עקרונות, "וכל אחד מהם בתורו נחלק לשנים-עשר וכל אחד מהם נחלק לשבעים ושניים וכן הלאה," הוא מתכוון לשֵׁם "עַין בֵּית", (שרטוט( זה לא ע"ב, אלא זה שבעים ושתיים, הכוונה השם.. שם הכללי של מערכת ההשגחה ששולטת בנו. "עד אין-סוף ענפים. כפי שקיימים בעולמנו אין-סוף מינים ותתי-מינים, כך ניתן לכל עצם שמו המיוחד: לאלוקות, למלאכים, לשכל הנעלם ולהשגחה השולטת בכל מין.יוצא מכאן כי ניתן לייחד את המערכת האלוקית כולה למקור אחד ויחיד, כדוגמת האור הפשוט המאיר באופן אחיד לכלל המראות. אלה מפצלות אותו לשלל הצורות, ומתוך צורות אלה ניתן לשחזר את העיקרון האחד הבסיסי." (ראה שרטוט) להמקור של כל צורות האלה.

כלומר למקור של כל האור העליון. כלומר, מובן שג'ורבנו השיג את עקרונות.. את בסיסי הקבלה, את המקור שממנו מתפשט האור, את האופן שבו הוא מתבטא בד' הבחינות דאור ישר, ולאחר מכן באופן שבו הם מגיעים מעולם אדם קדמון לעולם האצילות. מעולם האצילות הם הופכים לשבעים ושתיים תכונות של פרצוף אריך אנפין, ומשם הם כבר מתפשטות לעולם שלנו בכמות אינסופית של ענפים בעולם שלנו. ובסופו של דבר שלל הצורות האלה מתאחדות יחד לאותו עקרון אחד בסיסי, ראשון. זה ג'רדנו ברונו.

לייבניץ, אתם מכירים, כן? כולם לומדים אותו.. למדו אותו, לפחות אנחנו בבית ספר, וגם את המתימטיקה שלו, אז הוא כותב.. הוא המציא את מושג ה"פונקציה" דרך אגב, אז הוא כתב בספרו "כתבים בסיסיים על יסודות הפילוסופיה", הוא אומר, "כיוון שנעדר מהאנושות המפתח הנכון אל הסוד, התשוקה לידע הנעלם התבזבזה לשטויות ולאמונות טפלות. כך התהוותה סוג של קבלה עממית הרחוקה ביותר מהקבלה האמיתית. ותחת שם שקר - מאגיה נוצרו דמיונות שונים הממלאים ספרים רבים." כביכול קבליים. כלומר, הוא הצליח להבין את אותה בעיה, שכבר באותה עת סביב הקבלה היתה ספרות שקר, טפשית, רבה, ושאין לה כל קשר לחכמת הקבלה. זה אומר לייבניץ.

שלגל בחיבורו כותב, ש"היופי האמיתי הוא רק הקבלה". כלומר הפילוסופים הגרמניי, גדולי המוחות, הכירו את החכמה הזו.

גתה כותב, "הגישה הקבלית לתנ"ך היא הפירוש היחיד הנמצא בהתאמה מלאה לעושר האין-סופי המצוי בספר. הן במקוריות, בעצמאות ובעושר הטוטאלי שלו." גתה הבין בצורה ברורה שלמעשה לא ניתן לפתוח את התנ"ך ללא הקבלה, אחרת זה פשוט רומן היסטורי.

אני לא מעייף אתכם? אני כבר מסיים.

וגם פילוסופים רוסיים כמו סולוביוב שכותב, ש"הקבלה היא לא תוצר של ימי הביניים ולא של המחשבה האלכסנדרונית, אלא החותם המרכזי שלה וההבחן שלה מהלימוד הניאופלטוני ניתן למצוא בריאליזם הראשוני. במוניזם השלם של העולם של ההסתכלות הפנימית שאופייני לפילוסופיה היוונית ונשמר בניאופלטוניזם, ולכן הפכי למהויות המושגות על ידי השכל וטווח הקיום האמיתי, ועולם התופעות החומריות. הניגוד הדואליסטי הזה נעדר לחלוטין מחכמת הקבלה. בשביל חכמת הקבלה עולם החומר הוא רק המדרגה האחרונה של המימוש ושל ההתלבשות של האמת." את זה כותב סולוביוב.

נו, ויש לי פה עוד. אם תכנסו לאתר שלנו, אתם תראו את כל האימרות הללו, את כל הציטוטים האלה עם ההפניות שמהן.. הספרים שמהם הם לקוחים.

בולגקוב כותב, הוא כותב ש"הרעיון על האדם כמיקרו קוסמוס, שנאמר כל כך הרבה פעמים בספרות המיסטית והפילוסופית של העת העתיקה והחדשה, לא מקבלת משמעות עמוקה אמיתית בשום מקום אחר, מלבד לחכמת הקבלה".

נו וציטוט אחרון, ברדַיֵיב כותב, ברדייב, בפילוסופ.. יש לו כזה חיבור של "פילוסופיה של החופש", הוא אומר ש"בחכמת הקבלה ההכרה העצמית של האדם מגיעה לשיא גובהה.".

ואפשר להביא עוד.. אני חושב שמספיק לעת עתה, אפשר להביא עוד, אני חושב משהו כמו שבע מאות אמרות וציטוטים כאלה ..., שנאמרו לאורך כל ההיסטוריה של האנושות מפי גדולי המוחות שהיו קשורים לחכמת הקבלה בדרך זו או אחרת, מכיוון ששאפו להשיג את מהות העולם, מהות החיים. אז זו הדרך שבה הם כתבו בסופו של דבר, כתוצאה מהלימוד שלהם, זו המסקנה שאליה הם הגיעו. אז יש לנו מה ללמוד מהם.

נו וכמובן ש.. (רב לוקח לידיו ספר וקורא בו) מה כותב בעל הסולם על חכמת הקבלה. הוא כותב שחכמת הקבלה היא גילוי הכוח העליון השולט במציאות, בכל הדרכים ובכל האופנים וההתהוויות של הכוח המשגיח הזה, שמתגלה בעולמות ממעלה למטה, שהם נועדים לגילוי האדם. אנחנו צריכים לגלות את הכוח הזה בעתיד, בכל הדרכים שרק אפשר לנקוט בהם כדי לחקור אותה בעולמות, עד לסוף כל הדורות.

כלומר, חכמת הקבלה היא מערכת של ידע ושיטה של גילוי הכוח העליון בכל ההתגלויות, בכל ה.. שלה, בכל הדורות, עד לגמר הקיום שלנו, עד סוף כל הדורות שלנו, עד סוף הקיום בעולם הזה. ומלבד זה, אם אנחנו גם ניקח חיבור אחר של בעל הסולם, ואם אנחנו.. איך נקרא המאמר ההוא? לא, לא חכמת הקבלה, איפה שהוא מדבר על.. נותן הגדרה של חכמת הקבלה. לא לא לא. הוא כותב ש..

מה אני רוצה להגיד, בקיצור? כי הרי חכמת הקבלה היא לא סתם מסבירה לנו על מטרת הבריאה, חכמת הקבלה לא סתם מסבירה לנו על מה שמתרחש ועל מה שעתיד להתרחש, היא מעלה אותנו, בעצמנו. אם כל מדע אחר לא עושה איתנו דבר, רק מסביר לנו באמצעות ה.. באמצעות כל חכמה אחרת, באמצעות כל מדע אחר, אנחנו יכולים איכשהו להטיב משהו ברמת(?) חיינו, לעשות משהו לשם עצמנו.

חכמת הקבלה היא שיטה שמעלה את האדם מהעולם שלנו לעולם העליון, באמצעות הקריאה בה אתה מתחיל לעלות, לשנות את הצורה שלך, אתה מתחיל לשנות את המהות שלך, אתה מתחיל לראות את כל העולם ובאמת לעלות את עצמך לדרגה הבאה. כלומר, זו לא חכמה רגילה שאתה לומד כביכול משהו מחוצה לך שאתה לומד, מתוכך אתה לומד משהו חיצוני, לא. זוהי שיטה שמלמדת אדם לשנות את עצמו ולהתעלות. זה בעצם המהות שלה.

אז נקווה ש.. כי בסופו של ה.. בסופה של ההפצה שלנו, כתוצאה ממנה נגיע למצב שבו אנשים ידעו מהי אותה חכמה ויוכלו, כמו שאמר שם אחד החכמים שקראנו, לגלות שוב באחידות ואחדות שלהם. כמו שאנחנו רואים היום, ביולוגיה, זואולוגיה, איפשהו שם, בוטניקה וזואולוגיה או פיזיקה וקוסמולוגיה. כל החכמות האלו, כל אחת בתחומה ובכל אחת מהן יש עוד אלפי אלפי מדורים ונישות, שבהן יש מדענים שהם בקושי מבינים ויודעים לדבר זה עם זה בתוך אותן נישות.

ואילו חכמת הקבלה היא מיודעת כדי לאחד שוב מחדש את כל החכמות האלו לחכמה אחת, לתת להם בסיס אחד ולהעלות את כל.. את הכל למטרה אחת יחידה, לידע אחד. ובכך ייחודה של החכמה הזו. כך האדם מבין את העולם שבו הוא קיים, כאחד שלם גלובאלי, אחד אחיד אינטגראלי שאליו אנחנו היום.. שאליו אנחנו צריכים להשתוקק היום, לשאוף. אנחנו רואים שכל זה אחד.

אז בואו נעבור לשאלות מכיוון שיש לנו שיעור קצר, נותר לנו רק עוד חצי שעה. כן.

אין שאלות? או, אם ככה זה טוב מאוד. כן, קדימה. על פי אותם ציטוטים שקראנו, יש לכם שאלות?

שאלה: יש לי שאלה, לא בדיוק על הציטוטים, יותר על הממשיות של חכמת הקבלה.

רב: חכמת הקבלה היא שיטה מעשית, כמו כל מדע. חכמה לא יכולה להיות לא ניסיונית, אחרת מתוך מה אנחנו מקבלים נתונים אם לא מתוך ניסוי, אז זה פילוסופיה שאין מה לסמוך עליה.

שאלה: אז האם אנחנו יכולים להתייחס לכנס הזה כאל ניסוי? ואם כך, אז מה עלינו לעשות כדי להוציא ממנו תוצאה.. את התוצאה הטובה ביותר, המועילה ביותר?

רב: אני חוזר שוב, שחכמת הקבלה היא כמו כל חכמה אחרת, חכמה אמיתית אחרת, מבוססת רק על ניסיון. אנחנו קיימים בעולם שלנו, דמיין את עצמך כאילו אתה אדם קדמון, ואתה מתחיל ללמוד, לחקור. באיזה עולם אני חי, מה יש לפַני, מה יש לי? עיניים, רגליים, ידיים, לשון, אוזניים, חוטם, כן, אף. ומה עוד יש לנו? ומתוך זה אתה מתחיל ככה למשש הכל. כמו ילד, הכל מושכים מהפה, ואחרי זה מתחילים להריח את זה כמו איזה כלב ואז ללקק הכל וכולי, ומתוך זה אנחנו מרכיבים את תפיסת העולם שלנו.

תסתכלו על האדם הקטן, הקטנטן, תראו איך הוא גדֵל, וכך גם אנחנו גדלנו בעבר. וכל התצפיות שלנו ההדרגתיות, פעם אחר פעם, במשך אלפי שנים, אנחנו סיכמנו את כולן והפכנו לכלי מדע. אבל הם כולם, כל המדעים האלה מבוססים על ניסוי, וזהו, לא יותר מכך. והניסויים האלה הם שיוצרים את הבסיס, את המצע לכל המדעים. ואם משהו לא עובר בדיקה, ניסוי, אז זה לא מדע, זה המצאה שלך, ומישהו אחר ימציא משהו אחר.

רק אם יש לנו נתונים, תוצאות של ניסויים שחוזרים על עצמם בצורה חד משמעית, הם הופכים למדע. אני בודק ורושם. נניח היום, אני נמצא אצלי במעבדה ולומד תכונה כלשהי, תופעה כלשהי, אני כותב בסופו של יום מאמר לירחון מדעי, על זה שצפיתי בתופעה כזו ואחרת, והיא התנהגה כך או אחרת, וכתבתי מאמר. אחרי זה בודקים את המאמר במעבדות אחרות, במקומות אחרים, וכותבים את התגובות שלהם, כך או אחרת, כן ולא וכולי, ומתוך זה נוצר מדע. וכך זה היה לאורך אלפי שנים, נו, כמובן שבלי האינטרנט, בלי מאמרים, בלי ירחונים וכתבי עת מדעיים, אבל ככה זה הכל נוצר.

נכון להיום אנחנו לא מפתחים את חכמת הקבלה בפני עצמה, אנחנו עוסקים במימושה. כל חכמת הקבלה נכון להיום, היא כבר כתובה, היא כבר מתוארת, כבר הועלתה על הכתב. אין לנו מה לכתוב, אלא רק את אותם החומרים שאנחנו כותבים כדי לעזור לעצמנו ולדומים לנו. כלומר, זה יכול להיות כמו שיש שם איזושהי פיזיקה גבוהה, ואחרי זה כבר מתארים וכותבים אותה בשביל סטודנטים, בשביל תלמידי בית ספר, בשביל אנשים שזה התחביב שלהם, בשביל.. לכל שימוש אחר, וכן הלאה.

אותו דבר גם כאן. אנחנו קוראים איתכם היום חומרים מִספר הזוהר, מספריו של האר"י, שהם מפורשים על ידי ספריו של בעל הסולם, ואין לנו כמעט מה להוסיף לזה. מלבד לכך יש גם מאמרים, אגרות, ... ועוד ועוד ועוד, כל מה שקיבלנו מבעל הסולם, זה כמעט הכל. מלבד זה אנחנו יכולים, מה עוד אנחנו יכולים לעשות, רק במה שאנחנו צופים, במה שאנחנו רואים ומגלים על עצמנו. אז לכתוב על כל זה כדי שיהיה קל יותר לאותם אנשים שהולכים איתנו, או שילכו אחר מכן.. לאחר מכן לאחר מכן אחרינו. כלומר אנחנו לא מפתחים כאן מדע, אנחנו כביכול מסגלים את המדע הזה לאותם אנשים שיבואו ללמוד את המדע הזה לאחר מכן.

שאלה: שאלה היא.. אני מתכוון, מחקר זה מחקר של עצמי, כן?

רב: כן. כל אחד מאיתנו הוא מקובל מדען, במובן זה שהוא עורך ניסוי על עצמו והוא מרגיש על עצמו את מימושה של חכמת הקבלה, את המסקנות שהוא מסיק מתוכה, את הנכונות שלה. אני קראתי, נניח לפני שלושים שנה, ספרים.. נו, נגיד את הספר "שמעתי", כן, כולם מכירים את הספר, אז אני הבנתי מתוכה.. אני לא יודע, נו מה, אני לא יודע, מאית האחוז. לאחר מכן, עם כל שנה שחלפה תוך שקראתי את הספר הזה והרגשתי על עצמי את התוצאה, אני משווה את זה עם מה שכתוב בספר ועם מה שמתרחש איתי. ובכל פעם אני מופתע עד כמה הספר מתאר בדיוק ממש את כל כל מה שעובר עלי.

וכך במשך נגיד שלושים שנה, אבל נניח יותר, אני קיבלתי אותה בשנת 79, אז אני קורא את הספר הזה, "שמעתי", טוב, זה לא היה ספר, אז זה היה מחברת היתה קטנה שאני אחר מכן הוצאתי אותה לאור, אתם קיבלתם אותם כבר.. קיבלתם אותו כבר כספר, אותה, את החוברת הזו. אז אני בכל פעם מגלה באופן טבעי שהספר הזה מדבר עלי.

וגם בחלוף עשר שנים מעכשיו, אגלה אותי.. אגלה לי את עצמי כמקור שמתאר הכל עלי. מכיוון שאדם שכתב את הספר הזה, כתב את הספר הזה מכזו דרגה, כמובן שמלמטה, הוא התחיל כמו כל בן אדם אחר, טיפס והשיג דרגה רוחנית שעדיין אני לא יכול.. ידי אינה מגעת בה.

אבל אם אני תיאורתית הייתי עולה גבוה יותר, אז הייתי מגלה פתאום שכבר הספר אינו מדבר על המצבים שאני חוֹוֵה. וזה היה מאוד ברור לי, הייתי רואה בבירור שנניח המחבר נמצא.. מגיע רק עד הדרגה הזו, ומעבר אליה הוא לא מגיע. אנחנו רואים את זה דרך אגב ב.. על כמה מחבְּרים של חכמת הקבלה, בשום פנים ואופן זה לא ממעיט בערכם, הם כתבו עד לאותה דרגה שהשיגו.

ומצד שני, איזה זכות יש לנו לפרש, להוסיף בכתב אחרי מקובלים גדולים כמו ש.. כמו המקובלים שהיו, איזו זכות יש לנו? העניין הוא שאנחנו כותבים את מה שנכון למדרגות שלנו, ודווקא הודות לכך שאנחנו קטנים, אנחנו יכולים לכתוב את כל זה. ובדרך זו אנשים שמגיעים לחכמת הקבלה, קל להם יותר להתקשר אל החומר שלנו מאשר לכאלה חיבורים גדולים, מכיוון שאנשים שכתבו את החיבורים הגדולים ההם, המקובלים שכתבו אותם, כתבו אותם מגובה רב.

אבל בסופו של דבר, אנחנו בסופו של דברים עושים על עצמנו ניסוי, עורכים ניסוי, אבל הניסוי הזה ייערך לאורך כל החיים עד שלא נגיע לגמר התיקון. ולכן אני אומר שהקבלה, להבדיל מכל שאר המדעים, אינה עובדת, חוקרת דְבר מה מבחוץ, אתה לא חוקר משהו חיצוני לך, אתה תמיד חוקר על עצמך, בתוכך, את עצמך. ולכן בואו, מה שנקרא, "נעשה ניסויים", נתנסה בה.

בקשה.

שאלה: תודה רבה רב, שמי אנדריי ממינכן, תודה רבה שהגעת לגרמניה. יש לי שאלה.. (קהל מוחא כפיים) בכל זאת מעניין אותי איך אותם חכמים גדולים מהעבר, איך הם הצליחו לגלות את הקבלה. הרי הקבלה היתה נסתרת, והתנאי להתגלות הקבלה היא הנקודה שבלב, אז איך הם הצליחו בכל זאת לגלות את הקבלה?

רב: אני לא מבין. אם יש נקודה שבלב, אז מה הבעיה לגלות? כל השאר תלוי באדם. אתם.. אתה מבין, מה עשה אברהם? הוא אסף מהר מהר תלמידים סביבו, כמו שכתוב, יש כזה ספר שנכתב עוד באותם זמנים, בזמני בבל העתיקה. אז נכתב שם על אברהם שהוא פרשׂ אוהל, ככה, כמו שיש סביבי, כזה, כזה בדיוק. והתחיל להזמין אליו את כל החפֵצים בכך, לכבד אותם כמובן במשהו כדי שהאדם מיד יבין שכדאי לו להיכנס. כן כן, ממש ככה נכתב, שהוא הזמין את כל העוברים ושבים.

והוא סיפר להם על הבריאה. באותם ימים, אתם יודעים, לא היו את כל אמצעי התקשורת האלה, אז הוא סיפר להם. רבים נשארו, המשיכו ללמוד, ומתוך האנשים האלה הוא אסף את ה.. את קבוצת התלמידים שלו. הרמב"ם שהוא כבר מקובל גדול בין המאה השתים עשרה, אולי אני יכול לטעות, אני פלוס מינוס טועה במאה שנים לפֹה, מאה שנים לשם. אז הוא כותב שכשאברהם עזב את בבל העתיקה הוא לקח עימו כמה אלפי אנשים. כמה אלפי אנשים. וזו היתה הקבוצה שלו.

בסופו של דבר יחד איתם הוא גילה את הקבלה, הוא היה הראשון שכתב את חכמת הקבלה שנתן לנו הבנה עליה, בחיבור שלו שנקרא "ספר היצירה". הוא השיג גבהים אדירים, אבל לא בפרטות, לא לפרטים. כל הבעיה בהשגת העולם היא בכך שהמקובלים הראשונים השיגו את העולם הזה בכללות, בדרגה מאוד גבוהה, אבל בכללות. ואילו אנחנו משיגים בפרטוּת. מכיוון שהאגו היה לא מפותח, ואילו היום האגו כל כך מפותח שהוא מאפשר לנו להיכנס ולחקור כל חלק קטן, חלקיק קטן שלנו, ודרכנו את כל המרחב הרוחני.

ולכן מקובלים תמיד גילו את חכמת הקבלה על פי אותו עיקרון, שהוא הקבוצה להמשכת האור על הרצון המשותף. זה היה עם אדם הראשון, וגם לעשרים הדורות של המקובלים שהיו בין אדם לבין אברהם, הם כולם.. מונים אותם והם ידועים לנו, ואותו הדבר התרחש גם מאברהם ואילך. ולא היה אף פעם מקובל שהשיג לבד, שפתאום ככה קיבל איזה הארה, ואז הוא קפץ כמו ארכימדס שקפץ מתוך האמבט שלו והתחיל לרוץ ולצעוק "מצאתי משהו", אין דברים כאלה. מדע, כן. קבלה, לא.

שאלה: לא, אני שואל על האותם מדענים חיצוניים שמציטוטיהם הקראת כאן, לַיְיבְּנִיץ וכולי. הם דרך חכמה חיצונית, איכשהו באיזו דרך הצליחו לגלות את הקבלה, אז איך זה קרה?

רב: אתה צודק, היו כאלה רבים, דרך אגב. במשך אלפי שנים, הרבה מאוד.. אתם יודעים, כמו אפלטון, כמו אריסטו, כאלה.. אנחנו אפילו לא מדמיינים לעצמנו עד כמה כל האנשים האלה היו קשורים, ממש.. אותם מדענים עתיקים היו קשורים ביניהם ועד כמה הם הכירו את חכמת הקבלה. ניוטון למד את השפה במיוחד כדי ללמוד חכמת הקבלה, יש לו עבודות שלמות, מאמרים שלמים על הקבלה וכן הלאה.

כלומר זה לא איזשהו.. איזושהי חכמת עתיקה כזו רדומה בת אלפי שנים, לא, היא מאוד ידועה. מלבד לכמה מאות השנים האחרונות, שבהן המדענים במקום לעסוק בחכמה האמיתית התחילו להתעסק בטכנולוגיה, אז הם השיגו את החכמה הזו. חלקם השיגו מכיוון שהם למדו ממקובלים עתיקים, וזה גם מתואר, שהם ממש הגיעו, במיוחד בתקופה של.. איפשהו שם מבערך שמונה מאות לפני הספירה ועד לראשית הספירה, באותם השבע מאות, שמונה מאות שנה. הרבה מאוד אנשים הגיעו למקובלים, אנשים.. גברים שהתעסקו בחכמה חיצונית והגיעו ללמוד חכמת הקבלה, ומתוך זה נבעה הפילוסופיה ושאר המדעים. ואילו המדענים האלה מימי הביניים, הם השיגו את זה בעצמם.

הם לא השיגו כמעט את החכמה הזו, אבל הם הרגישו מהו הידע הזה. ולא היה להם ממי ללמוד כבר, מכיוון שהכל היה מאוד נִסתר, הכל היה מאוד בעַלטה, תחת סוד, למרות שמהמאה השש עשרה הקבלה החלה להתגלות. אנחנו יודעים שלמשל הרמח"ל פתח מרכזים לקבלה בכל אירופה, מקובל גדול בין המאה השש עשרה, שבע עשרה. גם אבולאפיה, מקובל גדול, הוא שנדד בכל אירופה תוך כדי הפצת הקבלה וגם למד את חכמת הקבלה עם האפיפיור, לימד אותו. כלומר, הם הלכו על הכל, רק כדי לזרז בדרך כלשהי את תהליך התיקון.

אבל עיקרו.. בעיקרו של דבר, כל ה.. אם אפשר לקרוא זה חכמים חיצוניים, השיגו את זה על ידי היגיעה, העבודה שלהם, הם הרגישו מה יש שם, איזה מקור של ידע כללי שכולל את כל הידע, קיים שם, אבל לא יותר מזה.

שאלה: כלומר זה לא היתה נקודה שבלב?

רב: ייתכן שהיתה, אבל אני לא מדמיין לעצמי.. קודם כל מתוך החיבורים שלהם, רואים שיש להם התפעלות חיצונית אמיתית, אבל בכל הנוגע להשגה פנימית של הקבלה, אני לא רואה את זה, לא מרגיש את זה. אבל מה שהם עשו גם זה דבר גדול.

תלמיד: תודה.

שאלה: יום טוב, שמי טָרָס אני מקייב. תגיד בבקשה, איך לעבוד נכון עם האור?

רב: שאלה פשוטה. כן כן. החבר'ה האלה מקייב. איך לעבוד נכון עם האור? אפשר לעשות את זה בצורה מאוד פשוטה. אנחנו כבר דיברנו על ההבדל בין חכמת הקבלה לבין דתות או כל השיטות האחרות. הדת מבקשת מהבורא להשתנות לטובה ואילו הקבלה אומרת שהבורא מוחלט והדבר היחיד שיכול להשתנות זה אתה. אתה בעצמך. אז הבורא הוא אור, כלומר זה הכוח היחיד בבריאה שבתוכו אנחנו קיימים. הוא לא משתנה, הוא אבסולוטי, מוחלט.

ואפשר לעבוד עם הבורא בדרך מאוד פשוטה. ככל שאתה דומה יותר לבורא, ככה הוא משפיע עליך יותר, הכוח הזה. וככל שאתה דומה לו פחות, הוא משפיע עליך פחות. על פי איזו נוסחה? על פי נוסחה מאוד פשוטה. אם למדת פיזיקה בבית ספר אתה צריך לדעת את זה. ההשפעה של כל מקור על גוף שממוקם בשטח ההשפעה שלו הוא פרופורציונאלי למרחק הרבוע ביניהם. אני התקרבתי פי שניים לאובייקט שמשפיע עלי, אז ההקרנה שלו עלי היא גדולה פי ארבע, בריבוע. המרחק בריבוע. זה בעולם הפיזי ובדיוק ככה זה בעולם הרוחני. אז תתקרב לפחות קצת ואתה תראה שהוא משפיע עליך בריבוע. וככה עובדים עם האור העליון.

שאלה (תרגום מאנגלית): אני אדריאנה מרומניה. נראה שהאירופאים הם האגואיסטיים ביותר בעולם. הייתי רוצה שתסביר לנו על גדילת האגו במדינות הקומוניסטיות לשעבר.

רב: זו לא שאלה פשוטה. העניין הוא שקרל מרקס, וכותב על זה בעל הסולם, הרגיש בצורה לא רעה בכלל את כל המסקנות הקבליות האלה וכתב על כך בצורה די אמיתית, אבל בה בעת גם בצורה שלא הייתה ברורה לאנשים הקטנים שהיו סביבו, כמו לנין. שהשתמשו בתורה הזאת אחרי זה כמו לנין וכולי. קרל מרקס הניח וממש אפשר לראות את זה מתוך החיבורים שלו, מתוך כתבי המקור שלו, הוא הניח שכשאנשים יתחילו לעבוד עם האגו שלהם הם ירגישו שזה בלתי אפשרי. ובעצם זה מה שהרגישו ברוסיה כשהתחילו לבנות את הקומוניזם אחרי המהפכה, את הסוציאליזם.

אבל הם הלכו בדרך כזו שקרל מרקס לא הניח שילכו בה, בדרך של כפייה. אם אתה לוקח כתנאי את אהבת הזולת, אז אתה לא יכול לכפות את התנאי הזה, את החוק הזה. זו המצאה רוסית. לא יכול להיות דבר כזה. אבל ככה הם עיוותו את זה הבולשביקים, בדרך כזו, ובסופו של דבר הפכו את הכל לטרור. הם השקיעו בזה.. אני לא יודע כמה, ארבעים מיליון איש מתו, אבל בכל זאת שום דבר לא קרה מזה. אתה לא יכול לשנות את טבע האדם בצורה מלאכותית, בדרך שאתה בוחר ועוד באונס. זה בלתי אפשרי. אם זה הטבע, אז מה אתה יכול לעשות משהו כנגדו?

עד לימים האחרונים של השלטון הסובייטי נו, ממש אפשר להגיד עשר או חמש עשרה שנה לפני תום השלטון הזה, שאנשים כבר התאכזבו לחלוטין מכל הרעיונות האלה, כפו ממש את האידיאולוגיה הזאת של כביכול אהבת הזולת, כביכול כביכול כביכול. זה נשמע מאוד יפה כלפי חוץ, אבל כולנו יודעים שבפנים, עמוק בפנים זה היה טרור. וקרל מרקס הניח שהאנשים יגלו מצד אחד את ההכרחיות של ההתקרבות והחיבור ביניהם. שלא יכול להיות ניצול, שהקפיטליזם הוא נבזי, שהכרחי להלאים את אופני הייצור ואת התוצרים עצמם. ואנחנו נגיע לזה. אלא זה גם הוביל אותנו, המשבר הגלובלי הזה. לא, אין לנו לאן לברוח. הוא בעצם כתב את כל התנאים הקבליים האלה בדרך של חוקים כלכליים.

ורק אם אנחנו נקבל מהעמל שלנו את ההכרחי לקיומנו בעולם הזה, ההכרחי כלומר נורמלי, כן, קיום נורמלי. מה שכל אחד מאיתנו צריך: דירה, עבודה, משפחה, חופש, פנסיה, ביטוח, קופת חולים, חינוך ילדים. כל מה שאנחנו זקוקים לו בדרגת העולם שלנו, בדרגת הקיום הרגיל, הנורמלי שלנו. זה הכרחי לכל אחד מאיתנו וכל אחד צריך שיהיה לו מזה. אבל מעל ההכרחיות, כל זה הוא שייך לחברה והוא חייב להתבזבז רק לטובת החברה במידה שבה החברה הזאת זה הכרחי לה. ורק אז אנחנו נמצא באיזון עם הטבע. אתם מבינים לאן שוב מוביל התנאי הזה.

התנאי הזה נובע מתוך האיזון עם הטבע. לצרוך בצורה מושכלת רק כמה שנחוץ לנו באמת, לכולנו, כל אחד בהתאם לצרכיו. בעל הסולם כותב על זה ב"שלום בעולם" ובמאמרים נוספים, אבל לכפות באמצעי טרור שיטה כזאת זה דבר בלתי אפשרי, רק באמצעות חינוך. אבל לא היה חינוך ואם כן היה במדינה הנחשלת ביותר, באוכלוסיה המפגרת ביותר, שעד עצם היום הזה התרגלה לחיות בתנאים פיאודלים.

ועד היום אנחנו יודעים שברוסיה העם שיש לו לב נהדר והוא מאוד טוב לב וכולי, אבל הוא מסכים לאותם תנאים פיאודליים שבהם רוסיה מתקיימת היום. זו לא מדינה קפיטליסטית, זו מדינה פיאודלית, עם החוקים והעקרונות והמשטר הפיאודלי. והשחיתות שבאה עם זה, וכל מה שנובע מזה עם כל התנאים החברתיים שנובעים מזה. זה פיאודליזם טהור. למרות שנראה לנו שאולי שיכול להיות שיש פה איזה חברה שאולי משהו קרה, משהו עבר, משהו נגמר לפני כמה? שלוש מאות שנה זה כבר הסתיים. במערב זה הסתיים לפני שלוש מאות שנה וברוסיה זה מתקיים עד היום.

כלומר כל אדם מסכים לזה. הוא עדיין לא מפותח דיו כדי לעלות מעל זה. יש איזשהו רובד של אוכלוסיה שם עשר, עשרים אחוז שמסכימים לתנאים אחרים, שלא יכולים להשלים עם התנאים האלה. וכל השאר מסכימים לחיות בתנאים כאלה. לא אכפת להם שיש להם שם אציל שולט בהם ושהם צריכים לציית למישהו, ושהכל נמכר ונקנה, ושמי שעשיר יותר חזק יותר, ושהוא האמת, איתו. האנשים מסכימים לזה, אתם מבינים. וזה נקרא עדיין דרגה של פיאודליזם, של התפתחות פיאודלית. ומרקס בכלל לא הניח שמדינה כזו תעסוק במימוש של הרעיון שלו. הוא כתב בעצם את הקבלה בשפה של חוקים כלכליים.

עכשיו, בנוגע לאגואיזם. במרחב הפוסט סובייטי האגואיזם היה שונה בתכלית, זה היה אגואיזם פיאודלי. זה לא האגואיזם שמוכשר להתפתחות רצינית, אבל כשאתה מתעסק עם כל אדם בנפרד או לחילופין עם הקבוצות שלנו ברוסיה, אנחנו רואים תוצאות מדהימות. מכיוון שיש לאנשים נקודות שבלב והם נענים בקלות, כל אחד מהם הוא מאוד מטרתי. השאלה היא.. מה השאלה, האם תוכל החברה להבין שעליה להתאחד לא על פי אותם החוקים שעל פיהם הם התחנכו תחת המשטר הסוציאליסטי, אלא תחת חוקים שקובעים שעליהם להיות שווים בהכרה, תוך שהם מתאחדים בצורה מודעת. והם לא התרגלו להתאחד בצורה מודעת. האם הם יגיעו לזה אם הם יצליחו לפתור את הבעיה הזו, זו שאלה.

ולכן הקבוצות שלנו ברוסיה מאוד יקרות לליבנו. ואני בעצמי מכיר טוב מאוד את כל העם הזה, אני גדלתי בקרבו, שפת האם שלי רוסית. אבל כדי להביט על המדינה הזו כעל מדינה שבה אפשר לממש בקלות את עקרונות חכמת הקבלה, אני לא יודע. אני לא יודע. בה בעת באירופה, למרות שאנשים הם מאוד שונים, נבדלים מהרוסים, אני חושב שכאן צריך להתגבר על איזשהי התנגדות חיצונית, על איזשהי קליפה כזו, מעטפת. ואחרי זה, ברגע שזה יחדור לאנשים דרך הקופסא הזו, ברגע שהרעיון הזה יחדור פנימה, אז הם יכירו באמיתותו של הרעיון ויצליחו בתוכם, באמצעות ההתפתחות שלהם, כבר לממש את הרעיון.

ולכן ברוסיה יש התקרבות מאוד מאוד קלה יחסית עם יחידים, ואילו באירופה זה הרבה יותר קשה. אבל אני חושב שבאירופה אם נצליח לחדור פנימה אל תוך היחידים האלה, אז הם ימצאו בעצמם כוח ואפשרות להתאחד. יופיע בהם הקולקטיביזם המודע הזה. ואילו ברוסיה הקולקטיביזם הזה לא יופיע, משום שהיא הרבה מאוד אינדיבידואלים. החברה שם דרך אגב הקולקטיבית לא מבוטחת, הם עדיין לדעתי לא מוכשרים לזה. אבל שוב, אלה ספקולציות אישיות שלי. מכיוון שאנחנו צריכים מבלי להסתכל בכל המחשבות האלה לפתח ולהפיץ את חכמת הקבלה כל הזמן בכל מקום.

נו, כמובן שיש גם מגבלה גדולה מאוד במדינות הסוציאליסטיות לשעבר, אבל זה לא צריך לעצור אותנו. אנחנו בכלל לא צריכים לחשוב איפה קל יותר ואיפה קשה יותר, בשביל מה ואיך. אין טעם. צריך פשוט לעבוד וזהו. אני לא.. בשום פנים ואופן אני לא מסיק או עושה איזה שהם חשבונות כאלה. אנחנו לא יודעים מה יותר טוב, מה פחות טוב, איך זה ילך.

שאלה: הייתי צריך להגיע לכנס הזה כדי להוקיר לכם תודה, לראות אותך. זה הכנס הראשון שלי ולכן אני מאוד מתרגש. בעשרים ושמונה לפברואר ימלאו שלוש שנים ליום שבו נולדתי מחדש, זה היום שבו התחלתי ללמוד את חכמת הקבלה. ללמוד. לפני זה כמובן שכמו לכולם כאן אני הכרתי כאן אנשים נהדרים. אני ידעתי שאני אפגוש בהם, ולכולם יש כמעט את אותו הסיפור של הדרך שלהם לזה. וכל זה אותו הדבר עבר גם עלי. ואני כל כך שמח שכל זה ככה נסגר ונעצר, כל הטלטלות האלה הסתיימו ואני נמצא באותו זרם של אנרגיה גדולה שנכנסת לתוכי ונותנת לי את מה שנותן לי התפעלות כל כך גדולה. כי אני מרגיש שזו אנרגיה היא מחממת משהו מאוד חזק או מפתחת בתוכי. סליחה שאני..

רב: לא, לא נורא. אני מקשיב.

תלמיד: אז אתה יודע אין לי קבוצה, אני כאן ממש רק לפני שעתיים הכרתי אנשים שנתנו לי את הקואורדינאטות שלהם ושוב גם תהיה לי קבוצה וירטואלית ככל הנראה. אני נמצא בשיעורים במידת היכולת. וכל הזמן אני הרגשתי שמכיוון שזה הגיע אלי, אני לא קיבלתי את זה דרך הפצה, זה פשוט ככה איכשהו מבפנים זה עלה וזהו. ברגע שנכנסתי לאינטרנט, ככה מיד נכנסתי לקבלה. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל..

רב: אנחנו מסבירים את זה בצורה מאוד פשוטה. יש לך בפנים נקודה שבלב והאור הביא אותך לאותו המקום שבו אתה יכול לממש את הנקודה הזאת ולהיות קרוב יותר לאור. זה על פי חוקים פיזיקליים.

תלמיד: כן. ואתה יודע ואני כל הזמן הרגשתי שתוך לימוד הקבלה, וקשה מאוד להחזיק בפנים כזו אנרגיה, צריך לחלוק אותה עם מישהו וליצור כזה איזה שדה שבו האנרגיה הזו יכולה להישמר ולהתפתח עוד ועוד. אז היה צריך לעסוק בהפצה. אבל יש תנאי, שזה אני עוד אגיע, ומה שמפריע לי זה שאני לא יכול להפיץ כי זה לא יוצא לי כביכול. אף אחד לא הפיץ לי, זה כאילו יצא מתוכי, ואז אני צריך פתאום ללכת למישהו ולמסור את כל זה למישהו.

רב: אבל מה זאת אומרת הכל יצא שאף אחד לא הפיץ לך? ואיפה מצאת את הקבלה? אבל נכנסת לאינטרנט?

תלמיד: כן.

רב: מצאת. מה היה לפני זה? מישהו הרי עשה את כל זה, נכון?

תלמיד: אתה פשוט יודע, כשאני באתי לאנשים, אני רציתי להרגיש שיש להם איזה רצון לזה.

רב: אני מבין.

תלמיד: שזה לא יהיה כמו.. אתה יודע, בצורה של אונס. וכשלא הרגשתי שיש דבר כזה מסביב, אז ידיי נִרפו. אבל אחרי זה שמעתי את ההרצאה שלך במוסקבה ומאוד אהבתי את זה שמתוך התנאים הסביבתיים צריך לבנות תכנית שעל פיה אפשר באמת.. נו, כדי לא להזיק. כמובן שהחכמה לא תזיק, אבל המסירה שתהיה נכונה. אז הייתי רוצה לקבל אם אפשר כזו.. איך לפתח את הקבלה ככה שזה יהיה מעניין, פשוט, קל ונגיש לכל אדם. וגם נכון יתחשב במסורת המקומית.

רב: את זה אנחנו צריכים לעשות ביחד איתכם. כל אדם שנמצא היכן שהוא באיזשהו אזור קונקרטי יחד איתו, צריך להשתדל לכתוב אותה, את השיטה הזאת, במילים ובצורות וביטויים שמתאימים לאנשים שאליהם הוא רוצה לפנות. זה לא פשוט. אני לא יכול לכתוב בדרגה של.. אני לא יודע או לפי טעמם של אנשים שאני לא מכיר, שאני לא נמצא איתם בקשר. יוצא לי משהו מאוד מאוד קשה. אני באופיי חוקר ולכן אני יכול להסתכל על נוסחה ולהתפעל, ואדם אחר לא. אדם אחר הוא.. אני יודע, הוא איש סִפרות או איש מוזיקה, וכן הלאה.

כלומר לכל אחד יש את דרכי הביטוי שלו, את מה שנותן לו התפעלות, מה שבאמצעותו הוא תופס את המציאות. ולכן כולנו יחד צריכים להבין שאנחנו צריכים להתאחד בכך שנמצא שפה משותפת, קונקרטית, מגוון רחב של שפות, כלומר גישות, הסברים לאנשים שונים, לגישות שונות, לתרבויות שונות. אנחנו מאוד זקוקים לזה. ולכן אני מאוד מבקש מכל מי שרק מסוגל למשהו, אבל כולם מסוגלים, זה רק נראה שלא, כולם מסוגלים.

לאדם נראה שהוא "איפה אני, מי, למי אני אסביר, איך", רק נראה לו. אנחנו חייבים לכתוב את הקבלה לעקרות הבית ולילדים, למדענים ולאנשי יצירה, לפוליטיקאים ולעובדי.. אני לא יודע שם, עובדים בשוק ואנשי מסחר, ולשוטרים ולגנבים, לכולם, ובאלף צורות שונות. כמו ספרות, כמו אמנות, כמו כל מה שפונה לאדם בכזה צורה רב גונית, אז אנחנו צריכים לכתוב את הקבלה ככה בצורה כזאת רב גונית, בצורות שונות, צורות לחלוטין שונות זו מזו. ולכן כל אחד יכול לנסות את עצמו בזה.

אבל רק אל תעשו שטויות ואל תכתבו בשימכם או תוציאו איפשהו.. תפרסמו איפשהו כמשהו כבר מוגמר ומפורסם, אלא שילחו אלנו לבדיקה. כי אתם יכולים בדרך זו להזיק גם לנו וגם לכם. ולכן תכתבו ושלחו לנו, אנחנו בודקים, שולחים לכם חזרה ומשם ואילך תעשו מה שאתם רוצים. וכך צריך ללמוד. אנחנו עוד נארגן השנה קורסים מיוחדים לכולם, כדי שמי שיוכל לצלם וידאו וקליפים שונים ולכתוב שירים ומה שלא יהיה, לצייר כל מיני ציורים לילדים, וברצינות, כל זה. אנחנו זקוקים לכל זה. אנחנו צריכים בכל דרך אפשרית להגיע לכך.. הנה תראו מה כותבים פשוט מדענים גדולים, לא מקובלים, על הקבלה. מכיוון שהם הבינו שזה מה שיכול להביא את האנשים לקיום עליון, להעלות את האדם.

אז בואו נשתדל לעשות את זה יחד. אני מקווה שכל הנוכחים כאן ייטלו בזה חלק. ואנחנו מצידנו נשתדל לעשות מכולכם כאלה גם מקובלים וגם מפיצים גדולים.

(סוף השיעור)

Кабала Медіа

Кабала Медіа

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Не нужно молиться на дождь

Не нужно молиться на дождь

Не нужно молиться на дождь

Кабала МедіаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Кабала Медіа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені