heb_o_rav_2009-03-05_program_bb_shal-mekubal

תוכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן

"שאל את המקובל"

בהנחיית: אורן לוי

תוכנית 05.03.09- אחרי עריכה

אורן: שלום לכם, וטוב שהצטרפתם אלינו ל"שאל את המקובל". שלום לך הרב לייטמן.

הרב לייטמן: שלום לכולם.

אורן: המון שאלות שלחתם אלינו לתוכנית היום, ואנחנו שמחים ומודים לכם על כך, ומזמינים אתכם להמשיך ולשלוח שאלות כל הזמן, לא רק עכשיו. אפשר לעשות זאת בשתי דרכים. דרך ראשונה היא דרך הטלפון שלנו 1-700-509-209. דרך שנייה היא דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן, בכתובת laitman.co.il.

השאלה הראשונה לתוכנית שלנו היום לקוחה מהבלוג שלך, כותבת לך גלית מהקבוצה הוירטואלית.

שאלה: מצב האבטלה בארץ רק מחמיר. מי מקבל בעצם את המכה, המובטלים או המדינה?

הרב לייטמן: זה הדדי, אבל בסופו של דבר מאיפה יהיה למדינה כסף לשלם למובטלים? אנחנו לא מבינים, שאם המובטלים הם ממפעל אחד, כמו למשל "פרי גליל", אז המדינה איכשהו משלימה את זה. אבל אם יש אבטלה בכל הארץ, לא יהיה למדינה ממי לגבות מיסים, ולא יהיה לה איך לשלם את דמי האבטלה. אז בסופו של דבר אנחנו לא נקבל אבטלה כמו שמקבלים עכשיו, אלא חצי או רבע מזה, ואז איך נחיה, וממה נתפרנס? זאת אומרת, העתיד מעורר דאגה גדולה מאוד. אני רואה את הדברים האלה בצורה מאוד לא טובה, בחרדה.

אורן: אבל אני יכול להוסיף לעניין הזה של התעסוקה, שלפני כמה ימים פרסמו דו"חות של השנה שעברה של "סלקום", חברת סלולר, והם קפצו ברווחים. זאת אומרת, אם המשק באופן כללי בהקפאה, במיתון, הסלולר בצמיחה ושלטי חוצות מפרסמים את הרשת החדשה של פלאפון.

הרב לייטמן: נכון. וכך זה בכל העולם, דרך אגב, לא רק בישראל. אנשים לא מוותרים על שני דברים.

אורן: על מה?

הרב לייטמן: על הטלוויזיה, על סרטים, וסרטים שהם כמה שיותר כמו חלום וורוד, כי אדם צריך במשהו להשלים את עצמו. הוא צריך משהו מתוק על הנשמה, וזה ידוע שכך קורה בזמנים של ייאוש, של דפרסיה. ולכן גם הוליווד ובתי הקולנוע בפריחה, בינתיים, עד כמה שיש לאדם עדיין כסף ללכת לבתי קולנוע. אבל אחר כך זה יעבור לטלוויזיה. וכל הסדרות, כל הדברים שיכולים להרגיע קצת את האדם, לנתק אותו קצת מהחיים המרים.

וגם על הקשר בין בני האדם לא נוותר. ולכן ודאי שהסלולר יתפתח יותר, וגם טלוויזיה בסלולר.

אורן: אז בתחומים האלה אתה לא צופה אבטלה? למשל, בתחום הסלולר?

הרב לייטמן: יש דברים שנפגעים קודם ויש שאחר כך, תלוי מה שהאדם צריך יותר או פחות. אני חושב שהם ייפַּגעו אחר כך.

אורן: ומה יש לקבלה להגיד על התופעה הזאת של אבטלה באופן כללי?

הרב לייטמן: אין מה לעשות. בכל העולם אנחנו לא נוכל לסדר את הקֶשר בין בני אדם כל עוד לא נבין שזו הבעיה. והמשבר יפגע בתעשייה, בכלכלה ובבנקים שיטפלו באשראים, זאת אומרת, במתן ובקבלת אשראי. בסופו של דבר חסר קשר בין בני אדם, וזה מה שהטבע רוצה להראות לנו. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נכנסים עכשיו למצב, שבלי קשר נכון וטוב בכל העולם, קשר גלובלי, כמו כפר קטן, אנחנו לא נצא מהמשבר.

אורן: אם הקשר בין בני אדם ישתפר, תופעת האבטלה תצטמצם?

הרב לייטמן: אז מיד ישתפר הכל.

אורן: למה?

הרב לייטמן: כי בקשרה נכון בינינו נרצה כבר להשפיע זה לזה, אבל למען האנושות הכללית.

אורן: לא הבנתי את ההבחנה הזאת.

הרב לייטמן: אנחנו נמצאים עכשיו במצב שגדלנו במשך הדורות, עם האגו שלנו שהתפתח גדלנו למצב כזה, שהרצון לקבל שלנו לא נעשה סתם גדול, אלא נעשה גם אינטגראלי, זאת אומרת, קשור. האגו שלנו, הרצונות שלנו, המחשבות שלנו, משפיעים עכשיו זה על זה כמו אפקט הפרפר הידוע, שכולנו משפיעים על כולם, וכולנו קשורים לכולם.

ובמצב כזה נכנסנו כמו לחוק חדש, לרשת שקושרת בינינו. ואם אנחנו לא יכולים להסתדר בינינו, להיות בצורה הרמונית, בצורה הדדית, אז אנחנו לא יכולים לעבוד לפי מערכת החוק החדש.

אורן: לכן יש מיתון?

הרב לייטמן: לכן יש חוסר קשר בין מי שצריך כסף לבין מי שצריך סחורה, בין מי שמעבד את האדמה לבין מי שצריך את התבואה, וכן הלאה, לכן יש חוסר קשר בין בני אדם. במקום אחד יש עודף ובאחר חוסר, אבל הם לא יכולים להתקשר ביניהם. זה הכל, זה מה שקורה. כי היום אנחנו לא נמצאים בקשר רגיל כמו שהיינו רגילים במשך אלפי שנות ההתפתחות שלנו, אנחנו לא מעכלים שנכנסנו למצב חדש. הכוח שפועל היום בעולם הוא כוח אינטגראלי, זאת אומרת, הטבע מתייחס אלינו כמו אל אחד, משפחה אחת. ואנחנו לא רוצים להיות קשורים בצורה כזאת זה לזה.

אורן: אז אם נחזור לתחום התעסוקה. נאמר שכן נשפר את היחסים בינינו, לפי האינטגראליות וההדדיות האלו. כל המפעלים, כל סוגי התעשייה, כל ההייטק שנסגר, כל הגופים הכלכליים יקומו מחדש?

הרב לייטמן: ודאי. אבל ברשת כוחות, ברשת חדשה של יחס בין אחד לשני. היחס יהיה אחר, שבכל העולם נעבוד כבר כמו משפחה אחת. ממקום אחד ניקח יצוא של האדמה, וממקום שני תבואה, ובמקום אחר נפַתח משהו. כל אחד ואחד בעולם יתחלק במה שהוא עושה עם כל העולם. אין ברירה, אולי זה יקח עוד עשרות שנות התפתחות, אבל בסופו של דבר זה יגיע למצב שהעולם יהיה עגול.

אורן: זאת אומרת, במודל הזה שאתה מצייר, שבעצם אנחנו מתייחסים לייצור שלנו, ולתעשייה, ולכל הפיתוחים כאחד.

הרב לייטמן: כאחד.

אורן: ואז הבזבוז יהיה אפסי, זה מה שאתה רוצה להגיד?

הרב לייטמן: כן.

אורן: כי נעשֶה את זה בצורה המועילה ביותר מתוך תפישה שאנחנו אחד?

הרב לייטמן: כמו במשפחה. כמו שאני דואג למשפחה שלי למי שצריך משהו, כך אני צריך לדאוג היום לכל העולם.

אורן: זאת אומרת, אלה טובים בדבר מסוים, הם מייצרים אותו. האחרים טובים בדבר אחר, שם יותר קל לגדל תבואה, מגדלים תבואה.

הרב לייטמן: ואנחנו נצטרך להקים ממשלת עולם.

אורן: שתנהל את הדבר הזה.

הרב לייטמן: שתנהל את הדבר. וכל המנהלים האלו, כל המבַצעים, עד האדם האחרון, כולם יהיו ממש כמשפחה אחת.

אורן: במצב כזה, כל התעשייה שהיא אולי המובילה ביותר בהיקף שלה, כל תעשיית המלחמה בעצם מתבטלת.

הרב לייטמן: אז מה? אין לנו מה לעשות עם הכסף הזה?! אדרבה. ולָמה אדם צריך לעבוד עשרים או חמש עשרה שעות ביום? ולָמה אנחנו צריכים לסבול בגלל כל כך הרבה כסף שהולך למלחמה? שילך לחינוך, שילך לחופש, לכל הדברים האחרים. לא חסר לנו מה לעשות איתו. אנחנו גם הורסים את כדור הארץ, עוד מעט לא יהיו לנו מים, ולא נוכל לסבול את מכות הטבע, והמגיפות וכל מיני דברים שבאים ומתקרבים.

אלא מה, ודאי שיש לנו מה לעשות עם הכסף, זו לא בעיה. וחוץ מזה אחרי המכה הזאת שעוברת עלינו עכשיו, אחרי המשבר הזה, לא יישאר בעולם הרבה כסף. אתה רואה, אובמה עם התוכנית שלו זורק אלף מיליארד דולר, ברוסיה זרקו ארבע מאות מיליארד דולר - לאן הם נעלמים? הם פשוט נעלמים, הם לא קיימים. הסכומים הגדולים שהיו וכאילו זרקו אותם לרפואה, או למלחמה, או לעוד משהו, אלה היו בועות. ועכשיו כשמתחילים לעשות חשבון טוב, אז רואים שזה היה רק רשום על הנייר, ולא היה כיסוי לכסף הזה.

ולכן אין כל כך הרבה כסף בעולם, אין מדינות ולא אנשים עשירים בעולם. כל האפסים שהיו להם בבנק, כל אחד כאילו נתן לשני עוד כמה אפסים וזהו. נניח שמישהו מדבר על פשיטת רגל של הבנקים הגדולים או של הקרנות הגדולות באמריקה - איפה הכסף? כאילו מתאדה, כאילו נעלם באוויר. לכן אין לנו כל כך על מה לחשוב, או לדאוג מה נעשה עם הכסף שהולך למלחמה.

חוץ מזה, שבוע ימים שאמריקה מחזיקה את החיילים שלה בעיראק, זה כמו לבנות עוד מאיץ חלקיקים אחד בשוויץ לפיתוח המדע. אתה מבין, כמה אנחנו יכולים לעשות בעולם, כמה אנחנו יכולים לחקור את הטבע ולראות איך אנחנו עוצרים סוף סוף את מכת האקלים עם כל האקולוגיה הזאת, כדי שנעשה את כדור הארץ יותר נוח לבריות.

אורן: אז לשיטתך היציאה מהמשבר, זו פשוט תפיסה חדשה של כולנו משפחה אחת.

הרב לייטמן: זה לא לשיטתי. אם אנחנו לומדים את חוקי המציאות היום, לא אני המצאתי את המשפט הזה שאנחנו "כפר קטן", זו באמת צורת הקשר היום בין כל חלקי האנושות. לא אני המצאתי את התנאי הזה, "אפקט הפרפר", שכולם משפיעים על כולם. הפרפר שמנפנף בכנפיים באוסטרליה, משפיע על הוריקן באמריקה. אז זה אומר שאנחנו נמצאים במערכת סגורה, ולכן לפי המערכת הסגורה הזאת של הטבע, אנחנו נמצאים כאילו בספֵרה סגורה, ולפי זה אנחנו צריכים להתנהג.

וההתנהגות הזאת, במילים אחרות, זה כמו במשפחה, חייבים לדאוג להתקשר ולקחת בחשבון כל אחד ואחד. לא יכול להיות רע למישהו, אם זה לא יתן מכה לכולם.

אורן: ברור. נעבור לשאלה הבאה, שאלה טלפונית של מריוס מראשון לציון. אם אפשר לשמוע אותו בבקשה.

שאלה: שלום, שמי מריוס מראשון. ואני שואל, האם הדרך של לימוד עשר הספירות, העולמות, וכל המדרגות, דרך כל כך קשה ומתישה, היא הדרך היחידה היום להגיע לתיקון ולהצלת העולם?

הרב לייטמן: לא. מריוס, אתה צודק. אני הייתי אומר כך: לא צריכים ללמוד קודם כל את זה, האדם הפשוט לא צריך ללמוד. אני מדען, אני מקובל. אני מתעסק בקבלה, אני חוקר את העולם, אני חוקר את העולמות, אני מסביר את זה גם לתלמידים שלי, לסטודנטים, למי שצריך, למי שגם רוצה להיות מדען.

אבל תראה, בכמה מכשירים בבית אתה משתמש? מקרר, תנור חימום, טלוויזיה, אינטרנט, מחשב, סלולארי ועוד ועוד דברים. אתה מבין איך שזה עובד? לא. יש אנשים שמפתחים ומבצעים את זה, עד שזה מגיע אליך, ואתה בקושי יודע ללחוץ על איזה כפתור. אתה אפילו לא מכיר את כל הכפתורים, אלא רק את מה שאתה צריך. כמה כפתורים אני מכיר בפלאפון שלי?

אורן: כן, גם אני. הילד שלי מגלה לי כפתורים שלא ידעתי שיש שם.

הרב לייטמן: זה מה שאנחנו צריכים. אז כדי להשתמש ולחיות בעולם יפה וטוב, אדם פשוט לא צריך לדעת את הספירות והעולמות האלו. הוא צריך לחיות במצב הטוב, ואנחנו צריכים לארגן לו את זה. אנחנו רק צריכים לתת לו מכשירים לפי הגובה שלו, שישתמש בהם בצורה הנכונה.

לכן ההסבר למדענים הוא באמת על ספירות, ועולמות, וכוחות שפועלים, והכל, והמתכנתים ומביאים את זה אחר כך לאדם בצורה הפשוטה. כמו שהתורה אומרת - "ואהבת לרעך כמוך", לא צריכים יותר, זה כלל, זה דבר כולל. אנחנו צריכים להגיע למצב כזה. היום הגענו לשלב כזה, לעידן חדש.

לכן לא צריכים לימוד גדול. הלימוד הזה הוא באמת רק לאנשים שמרגישים שיש בהם צורך. כמו מדענים בעולם הזה, שמרגישים צורך לחקור את העולם, להבין אותו יותר, ולהוציא מזה כבר תועלת לאדם הפשוט. שהם מתחילים להוריד ולהוריד, עד שיש איזה מכשיר שמקל לנו על החיים.

אורן: השאלה הבאה מגיעה דרך הבלוג שלך, כותב לך רם.

שאלה: בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז המשתמטים משירות צבאי. מה דעתך על התופעה הזו?

הרב לייטמן: החינוך שלנו בישראל הוא גרוע מאוד. תראה את האמריקאים, עם השמעת ההמנון שלהם, הם עומדים ושרים, וכולם רציניים. אם מישהו ינסה להיות לא רציני, הוא פשוט יקבל יחס עוין מכולם. אצלנו זה דבר רגיל שמזלזלים, ואפילו מתגאים בזה. שמתי לב לתופעה הנוראית הזאת בזמן שהייתי בצבא, כשהגעתי ארצה והלכתי לטירונות, ואחר כך למילואים - זה היה בזמן מלחמת יום הכיפורים.

אורן: מה כל כך נורא?

הרב לייטמן: נורא, כי לא מחנכים את האנשים שהם שייכים למולדת.

אורן: אבל אנשים לא מרגישים שייכים למולדת. הוא מסתובב על פני כל כדור הארץ, נוסע לטייל.

הרב לייטמן: כולם כך.

אורן: הוא נוסע לפה, נוסע לפה.

הרב לייטמן: לא, אני מצטער. גם הצרפתי, האנגלי והאמריקאי, כולם מסתובבים סביב כדור הארץ.

אורן: הישראלים הכי הרבה.

הרב לייטמן: זה לא עניין להסתובב, העניין שירגיש את עצמו שייך לאומה. ובאמת אצלנו זה לא קיים כמו בכל העמים, כי אצלנו האומה היא לא כמו כל העמים. העם שלנו ביסודו, הוא קבוצת אברהם שעזבה את בבל לכיוון ארץ כנען. והאידיאל של הקבוצה הזאת הוא "ואהבת רעך כמוך". ולכן הקבוצה הזאת התקיימה. אבל מרגע שעזבנו את האידיאל "ואהבת רעך כמוך", בזמן חורבן בית המקדש, ונפלנו מאהבת אחים לשנאת חינם, אנחנו כבר לא עם.

אורן: ואתה רוצה לומר שמאז אנחנו לא מרגישים קשר לאומה שלנו?

הרב לייטמן: לא. אנחנו מרגישים קשר אחד לשני בגלל ששונאים אותנו וקמים עלינו.

אורן: נכון, בעיקר במלחמה.

הרב לייטמן: כן. לכן במלחמה אנחנו מרגישים קשר, כי אין לנו ברירה, וכך אנחנו יכולים אולי להינצל מבעיות. אבל ברגע שאין מלחמה כולם מתפזרים ומצפצפים אחד על השני. זאת אומרת, כל עוד לא נעורר בעצמנו ובתוכנו אהבת אחים, אנחנו לא נהיה עם. גם היום אנחנו לא עם בגלל זה.

אורן: אם הבנתי את מה שאתה אומר, אנשים היום לא מרגישים קשר למולדת או לאומה, וזה בא לידי ביטוי בהשתמטות הולכת וגוברת מצה"ל. כי הדבק שאמור להפוך אותנו לאומה לא מתקיים, וזה אהבת הזולת בינינו. וזה להבדיל מעמים אחרים?

הרב לייטמן: כן, כי אצלם זה טבעי. "אני רוסי", "אני גרמני", "אני צרפתי", יש שם דבק. ואפילו אצל האמריקאים, ששם כולם כאילו באים מעמים שונים. כולם התקבצו יחד, ומרגישים שייכים לאיזו מולדת, למקום, להמנון, לכל הדברים האלה. יש בהם את זה. בקיצור, באומות העולם כן, בישראל לא.

אורן: השאלה הבאה היא שאלה טלפונית של חנה, בואו ונשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום, קוראים לי חנה רציתי לשאול לגבי עקרות בעולמות הרוחניים, אצל גברים או אצל נשים.

הרב לייטמן: זה דבר גדול מאוד. אנחנו רואים מסיפורי התנ"ך שלכל האימהות שלנו לא היה כל כך קל להיכנס להריון.

אורן: נכון, היו עקרות.

הרב לייטמן: היו עקרות. ורק אחרי תפילות והרבה פעולות, הם הצליחו. אנחנו לא יודעים כמה זמן אברהם ושרה היו נשואים, אבל בכל זאת הרבה שנים כנראה, עשרות שנים. ואותו דבר קרה עם כל האבות והאימהות שלנו. מה זה אומר לנו? שהשורש הוא באמת שורש רוחני, למרות שבתורה מדובר על מצב רוחני, על איך להוליד מדרגה חדשה, מצב חדש, פנימי, רוחני של האדם, זה נקרא "לידה".

בנים זה נקרא "הבנות". המילה "בן" מקורה במילה "מבין", שאני מבין יותר, שאני הולך יותר לקראת הרוחניות, לקראת גילוי המציאות הנסתרת, זה נקרא שאני פוסע בדרגות של העולמות, ההבנות, אני כאילו מוליד ילדים, אלה הצאצאים שלי. שאבא כאילו נמצא בדרגה של בן, ובן של נכד, וכן הלאה.

השורש הזה הוא שורש גבוה מאוד. עלינו לשפר את הנשמה שלנו, היינו, את היחס בין בני אדם, שנעבור מהאגו שלנו שעוצר אותנו, שסוגר אותנו בפנים, שאנחנו רוצים להיות מבודדים זה מזה, שאנחנו דוחים החוצה כל דבר שלא שייך לנו. אם אנחנו נפתַח את עצמנו, במידה הזאת גם נפתַח את "רחמנו" מה שנקרא. וקצת יותר רחמנות, ותהיה לנו ברכה ברחם.

אורן: נעבור לשאלה הבאה שמגיעה דרך האינטרנט, כותבת ריקי מחולון.

שאלה: אני לומדת איתכם דרך הטלוויזיה כבר קרוב לשנה, כמעט כל יום, ואני מאוד מרוצה ומודה לכם. השבוע נפתחה קבוצת לימוד של קמפוס קבלה בעיר מגוריי, חולון. מצד אחד אני רוצה להצטרף, כי חשוב לי ללמוד את החומר בצורה מסודרת, אבל מצד שני אני מאוד חוששת מכך שלא אתה, הרב לייטמן, תלמד שם. כי חשוב לי מאוד ללמוד ממורה שהוא מקובל מוסמך. האם במקרה כזה כדאי לי להסתפק בלימוד דרך הטלוויזיה? אנא עצתך.

הרב לייטמן: האחד לא מוחק את השני. אבל אני לא חושב שזה נכון, כי "קמפוס קבלה", זה לא לצורך פרסום. בכל המקומות שאני מלמד, זאת אומרת, בהרצאות שלי, או בשיעורי הבוקר או הערב, אנחנו לומדים שיחות, וזה לא למתחילים. או שלומדים דברים שלא באים במערכת ברורה המסודרת מקל לכבד, כמו שלומדים בבית הספר יסודות, ועל היסודות האלה בונים עוד ועוד ידיעות חדשות, ואז אדם באמת מקבל השכלה.

אני מגיע למבחנים בקמפוס, אחרי שמסיימים שלוש שנות לימוד, ואני רואה עד כמה שהם מצליחים, עד כמה שהם מבינים, עד כמה שיש להם כבר הבנה והרגשה ויחס נכון לקבוצה, וכמה שהם התקדמו. הקמפוס זה גם בניית האדם, זה לא סתם לקבל התרשמות תיאורטית על כמה ידיעות, ולכן אני מאוד ממליץ. ואין שם פספוס בגלל שמלמד תלמיד שלי ולא אני בעצמי. חוץ מזה נמשיך להיפגש.

אורן: השאלה הבאה היא שאלתה של שרה, היא כותבת דרך הבלוג שלך.

שאלה: אני לומדת קבלה כבר מספר שנים, וכמו כן ילדיי מאוד פעילים בנושא הזה. יש לי ילדה בת 11, שכל הזמן כשהיא חוזרת מבית ספר היא מדברת על כך שלחברות שלה בכיתה יש פלאפונים מתקדמים, כל מיני גאדג'טים וטכנולוגיה מתקדמת, והיא תמיד מרגישה שהיא לא כמוהן. כי אינני מסוגלת כל פעם לשדרג לה את כל המכשירים שהיא רוצה. אני מרגישה שזה משפיע עליה ואיני יודעת מה לעשות עם הרגשתה. מה אני צריכה להסביר לה?

הרב לייטמן: זה באמת קשה, כי הילד בגיל הזה מאוד מושפע מהחברה ומרגיש את עצמו נפגע אם הוא לא נמצא באותו גובה, אם הוא לא כמו כולם, ואפילו יותר מכולם. קנאה, תאווה וכבוד מאוד חשובים לילדים, הם מקדמים אותם. אלה כוחות נפש גדולים וחזקים מאוד וטוב שנמצאים בנו, כי הם דווקא באים לפתח אותנו עד שנתפתח לרום המעלות שהאדם צריך להגיע.

לכן צריכים הסבר וגם פיצוי. זאת אומרת, אם לא יכולים להשלים כל מיני חידושים, אני לא מבין בשדרוגים שיש היום וכמה זה עולה, אבל צריכים לתת לילד לפחות יחס כזה על החיים שהוא יבין שהדברים האלה הם לא העיקר.

אני ממליץ מאוד לתת לו להיות בקשר עם קבוצת הילדים שלנו דרך הטלוויזיה, דרך האינטרנט, בעיקר כל התוכניות שיש באינטרנט, ואז הוא יקבל קצת תמיכה אחרת, יותר פנימית, יותר רוחנית, יותר חופשית. הוא לא יהיה תלוי כל כך באותם הדרגות או הערכים שיש בחברה שלו בבית ספר, שרק לפי שדרוג הטלפון מעריכים את האדם. שיעריך את האדם לפי היותו אדם.

ואני חושב שאנחנו די מצליחים בזה עם הילדים שלנו כאן, וכל השיעורים שאנחנו עושים איתם נמצאים אצלנו בארכיון, אפשר להוריד אותם דרך האינטרנט, וטוב שהילד יקבל משם את ההתרשמות.

אורן: תוכלו למצוא באתר שלנו kab.co.il מדור של משפחה, ושם יש באמת כל התכנים. וכל יום גם משודרות בערוץ תוכניות לילדים, וזה יכול באמת לעזור לבנות בילדים שלנו סולם ערכים חדש. השאלה הבאה היא של מיכאלה, מגיעה דרך הבלוג שלך.

שאלה: מאוד מעניין אותי לדעת מדוע כל השפים הגדולים הם גברים, ולעומת זאת מי שמבשלת בבית היא בעצם האישה.

הרב לייטמן: אני לא רוצה לפגוע, אתה תבינו אותי נכון, לאישה אין אותה התפרצות הדמיון כמו שיש לגבר.

אורן: מבחינת היצירתיות?

הרב לייטמן: מבחינת היצירתיות. גם המוסיקאים הגדולים, הציירים הגדולים ושחקני השחמט הגדולים, או בכל מיני יצירות אחרות כולם גברים. בהתפתחות השיטות החדשות, הגילויים החדשים, יש נשים, אבל זה דווקא כיוצא מן הכלל. כי לגבר יש יותר התפתחות דמיונית, הוא כמו ילד. אבל הוא גם מפסיד מזה שהוא ילד. אישה היא יותר ריאלית, יותר בריאה, עומדת חזק על הקרקע. לכן כתוב לאברהם "כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה".

כי אישה היא מציאותית יותר, וגבר הוא מפוזר יותר. גבר הוא ילדותי יותר, בעל דמיון מפותח יותר. ולכן איפה שצריכים לעשות כמויות גדולות, אפילו של אוכל, לפתח משהו חדש, דברים חדשים, בקונדיטוריה או במטבח, שם יש גברים. ואיפה שצריך לבצע יש נשים. וכך הם משלימים זה את זה. זה לא לפגם, פשוט כך נפרדנו לשני חלקים.

גם באבולוציה שלנו, כמו שכתוב בתורה, מייצור אחד נעשו שני יצורים, אדם וחווה, וכך אנחנו צריכים לעבוד בצורה הדדית. וזה נכון. האישה מולידה, מחנכת, בונה את הבית, היא יסוד של העולם הזה, היא מקדמת את העולם הזה מהיסוד. מה הגבר שווה אם לא יהיו לו כל הדברים האלה?

אורן: אני תמיד מרגיש שנשים יודעות לתקתק דברים. נניח שיש לי איזו בעיה ואני מתלבט שבוע, שבועיים. אין לי כוח להתחיל לחשוב איך לגשת אליה, האישה תמיד יודעת לתקתק. להתקדם.

הרב לייטמן: אתה נותן והיא מיד עושה. אין לה מעצורים להתחיל לעשות את הדברים האלה.

אורן: כן, נכון.

הרב לייטמן: נכון.

אורן: וזה נפתר. ואני הסתכלתי על זה כדבר בלתי אפשרי.

הרב לייטמן: נכון. ואנחנו צריכים להבין ששתי הגישות האלה משלימות זו את זו. אני דווקא מודה מאוד לאלפי נשים שנמצאות במערכת שלנו בכל העולם, עד כמה שהן עוזרות לנו בתרגום, בהקלדה, בניקוי החומר, והכל. גם התוכנית שאנחנו עושים עכשיו, עוברת אחר כך מין ניקוי, סידור והכל, עד שהיא מגיעה לארכיון ולטלוויזיה. למרות שזו תוכנית בשידור חי. ובלי כוח של אישה בלתי אפשרי היה לעשות זאת. תושיב במקומה פי כמה יותר גברים, הם לא יוכלו לבצע.

אורן: יש לנו זמן, דקה לשאלה אחרונה. כותבת לך ליאורה דרך הבלוג שלך.

שאלה: מצד אחד אומרים שהכול בתוכנו, כולל הבורא, אבל מצד שני אומרים שאנחנו צריכים לצאת מעצמנו ולהרגיש את הזולת. אפשר לקבל הסבר?

הרב לייטמן: כן. אם אנחנו יוצאים מעצמנו, אז אנחנו באמת מרגישים מה שיש אצלנו בפנים, אבל בצורה בלתי תלותית בנו.

אורן: עוד פעם והסבר פשוט.

הרב לייטמן: יש בנו שתי צורות הרגשה. ההרגשה שאני מרגיש בתוכי כשאני מושך, וההרגשה שאני מרגיש בתוכי כשאני דוחה. בדחייה אני מרגיש את העולם הפנימי שלי שנקרא "עולם אין סוף". גם פנימי, אבל הוא אינסופי, לא מוגבל, כי אני מקבל אותו בדחייה. את היתר נצטרך לצערנו ללמוד וגם להשיג, להרגיש איך שזה מתבטא באדם.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה לכם על כל השאלות ששלחתם אלינו. אני רוצה לחזור על הדרכים שבהן אפשר לשלוח שאלות לתוכניות הבאות. הטלפון שלנו הוא 1-700-509-209. אפשר לשלוח גם שאלות דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן בכתובת laitman.co.il. מי שירצה לבקר באתר שלנו יוכל למצוא בו את כל תוכניות הילדים שאותן הזכרנו וגם פרטים על קמפוס קבלה. הכתובת היא kab.co.il. תודה לכם שהייתם איתנו ועד הפעם הבאה שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.

(סוף התוכנית)

Кабала Медіа

Кабала Медіа

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Playlist ""Пять секретов Пурима

Пять секретов Пурима

Пять секретов Пурима

Кабала МедіаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Playlist ""
Пять секретов Пурима

Кабала Медіа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені