מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים: 892 – 893

אגו בריא,

היחס הנכון לאגו

מטרות:

האם לפי חכמת הקבלה אדם זקוק לאגו בריא?
האם עלינו לבנות בילדינו "אגו בריא"? בטחון לעשות פעולות בחיים, לקדם את מה שחשוב להם, בתקווה שישתמשו בכך בצורה חיובית ונכונה לטובת החברה.
לשם מה בכלל אנחנו צריכים את האגו שלנו?
האם יש נקודות השקה בין הפסיכולוגיה לבין חכמת הקבלה?
כיצד יכולה הפסיכולוגיה לתרום לחכמת הקבלה?
כיצד, לפי חכמת הקבלה, יכול האדם להתגבר על חוסר בטחון?
כיצד האדם ישתחרר מהפחד לבטא עצמו, לפעול למען מה שחשוב לו בצורה ישירה ואקטיבית?

זרימה:

אגו בריא/תפיסה נכונה על עצמי/ בטחון עצמי.
הבדלים בין אנשים.
איך לייצב אגו בריא.
פגיעה באגו.
עזרה לאדם שאין לו בטחון בעצמו.

פתיח:

במציאות שלנו אדם צריך להיות בעל נוכחות מסוימת, בעל עמוד שדרה, כדי לקבל עבודה, למצוא זוגיות, ובקיצור, להתקיים. אדם נפחד שאינו אסרטיבי, שאינו יודע להביא את עצמו לידי ביטוי, איננו מוערך, והרבה פעמים אינו מתקבל לעבודה ואינו מוצא זוגיות בקלות, כי הפחד שלו מנהל אותו. הוא אולי פחות טועה, פחות נכנס למצבים של עימות, אבל הוא אולי מפספס הרבה מאד. כלומר יש משהו הכרחי או אפשר לומר "בריא" ביכולת של האדם לתפוס מקום, לעמוד על צרכיו הבסיסיים, לדעת לבקש ולדבר, כי בכך הוא יכול לקדם דברים שהם הכרחיים לחיים, וגם לאושרו של האדם. מה גישתה של חכמת הקבלה לכך, האם אכן עלינו לפתח באדם, החל מילדותו, אגו בריא?

אגו בריא/תפיסה נכונה על עצמי/בטחון עצמי

מהי התפיסה הנכונה שצריכה להיות לאדם על עצמו?
איך הוא צריך לראות את עצמו? מה הוא צריך לחשוב על עצמו?
מהו אגו בריא, ומהו אגו שאינו בריא?
מה הסימנים לכך שאדם הוא בעל אגו בריא?
האם אדם זקוק ל"עמוד שדרה" חזק כדי להצליח בחיים?
מהו אותו עמוד שדרה שאדם צריך כדי להתפתח טוב?
ישנם אנשים שנראים יותר "מגובשים" כאלה, בטוחים בעצמם וישנם כאלה ש"מבולבלים" לא "סגורים" על עצמם, האם זה מדד לאגו בריא?
מדוע אנו מעריכים אנשים אסרטיביים ובטוחים, ופחות מעריכים אנשים מהוססים ונפחדים?
מהו אגו מוצלח? יש דבר כזה?

האגו איננו גורם שלילי, מזיק או מיותר במבנה האישיות של האדם, אשר אותו יש למגר לבטל או לסלק. נהפוך הוא. האגו (כשהוא בריא) מהווה שותף חיוני, הכרחי ומשמעותי בתהליך הגשמת החלומות שלכם, בכל תחומי החיים. זאת ועוד, אגו בריא עשוי לסייע לכם להגשים את חלומותיכם בנינוחות, קלות, הנאה ו...עונג. במיוחד אם אתם נשמות עתיקות (אנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש). התעלמות מהאגו עלולה לעכב את מימושכם העצמי והתייחסות בריאה אליו עשויה לקדם את צמיחתכם בכל תחומי החיים. האם האגו שלכם בריא, מנופח או מושפל? בשורות הבאות תכירו שותף חדש ורב עוצמה לתהליך הפיכת מאווי ליבכם מרוח לחומר ותקבלו הזמנה לקחת צעד נוסף בהבראת האגו שלכם.

קבלו אגו טיפ:http://www.the3i.co.il/?p=5975

ללא התפתחות של שלב אגו בריא וחזק יש פגיעה בבריאות הנפשית וביכולת להתנהגות המותאמת לסביבה שבה חי האדם. אלא שיש מקרים של אגו מנופח יתר על המידה - כשאדם חושב כי הוא יכול ומגיע לו מעבר למצב המציאותי, ומתוך כך מה שמדריך אותו במערכת שיקוליו זה קודם כול מה הוא עצמו ירוויח ממצב כזה או אחר, מה יצא לו מזה, באיזו מידה יזכה למעמד או להטבות. זה מצב שאינו מאפשר התייחסות חברתית נכונה ומאוזנת, וקבלת ההחלטות לעתים קרובות תהיה שגויה משום שלא כל השיקולים שמעבר לאגו של המחליט הובאו בחשבון". כל אדם שפוי צריך להגן על העצמי שלו, על האגו שלו. מנגנוני ההגנה שמשדרים 'אני צודק' תמיד נמצאים שם. אם הם לא היו קיימים אנשים פשוט היו מתפרקים. השאלה המרכזית היא עד כמה הפשרה בין המנגנונים האלה לבין המציאות בשטח היא הגיונית. צריך שיתקיים מצב בריא, שבו מצד אחד אני מגן על עצמי ומביע את המוטיבציות שלי, ומצד שני אני מוכן לשמוע שטעיתי ושאני פועל בצורה לא סבירה. חשוב לזכור שיש לא מעט סוגים של אגו, גם אגו טוב. למשל אגו שנובע משמירת כבוד, ואני חייב להגיד שבעיניי התנהגות כזאת היא לא בהכרח רעה כי היא משדרת לסביבה ביטחון; הרי כשאתה משחרר אינפורמציה לגבי ההתנהגות הבטוחה שלך, זה דווקא עשוי לחזק אותך בפעמים הבאות כי אז אנשים ידעו שאתה לא ניתן לקנייה. כך שעניין האגו כמחזק או כמחליש בהחלט תלוי בנסיבות ובמינון".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708649

הבדלים בין אנשים

מדוע ישנה חלוקה כזו, שמצד אחד ישנם אנשים שיש להם אגו בריא (הם יודעים מה הם רוצים, מה הם חושבים, והם מבטאים את זה. הם מקדמים פרויקטים בחברה, הם יכולים להניע תהליכים לטובת עצמם וגם לטובת הכלל), ומהצד השני, יש אחרים שמהססים, פסיביים ואולי לעולם לא ינסו להשפיע על המציאות כי הם חוששים מכך?

האם אדם שאינו בעל בטחון עצמי בסיסי, יכול להתקדם בחיים לפי חוכמת הקבלה?
האם חוסר בטחון או אדם עם כוח אגו חלש הם תקלה של הטבע? האם אמורים להיות גם אנשים כאלה? האם יש להם מקום, תפקיד?

איך לייצב אגו בריא

איך מייצבים אגו בריא?
איך אני כהורה דואג לייצב אגו בריא לילד שלי, שיוכל להתפתח ולממש את עצמו בצורה טובה בחיים? מה אני צריך לעזור לו לפתח?
כיצד נבנה באדם האגו שלו במהלך הילדות, האם זה משהו מולד או נרכש? האם זה תלוי באופי הטבעי של הילד או במה שהוריו יעניקו לו, בדוגמאות שיקבל, בסביבה שלו?
איך חברה יכולה לפתח וליצור ילדים עם ביטחון עצמי?

עידוד הוא כלי רב עוצמה לחיזוק האמון, האומץ והאופטימיות בקרב ילדים (ובני אדם בכלל). עידוד בא מהשורש ע.ו.ד. ומכיון שתחושת ערך ובטחון עצמי קשורים בעשיה - תפקיד העידוד הוא להשאיר אותנו במצב של עשיה ולא במצב של הימנעות. [..] לפי אדלר, ילדים מפריעים הם ילדים לא מעודדים שהתייאשו מלהתנהג טוב.

הדימוי העצמי נבנה בעצם מכמות ההפקדות שלנו בבנק הרגשי. כל עידוד על התנסות של ילדנו, כמוה כהפקדת מטבע בבנק הרגשי. כשיתרת הזכות גדולה - גם אם קרה מקרה שגרע ממנה כמה מטבעות (חוויתי חוסר הצלחה) - ההשפעה על הדימוי העצמי שלי תהיה קטנה יותר. כאשר הבנק הרגשי שלי בגרעון - כל התנסות לא נעימה תגרור בעקבותיה ריבית והצמדה. והיכולת להתגבר על האוברדראפט - תהיה קשה יותר. ולמה?

אדם עם דימוי עצמי נמוך - ישייך כל הצלחה למזל, למקרה, למשהו חיצוני ("הצליח לי בפוקס.."), וכל כישלון -לחוסר היכולת שלו (כאמור - ריבית והצמדה לאוברדראפט)

אדם עם דימוי עצמי גבוה – ינכס כל הצלחה ליכולותיו (תשואה גבוהה בחשבון הבנק הרגשי), וכל כשלון - לחוסר מזל, מקרה, נסיבות חיצוניות ("הרצפה עקומה.."). ככל שנקפיד לעודד כל התנסות, ניטע בילדינו אומץ לנסות שוב ושוב.

http://www.smadarsela.co.il/item/7/1

"עידוד היא הנקודה החשובה ביותר בגידול ילדים – כל ילד זקוק לעידוד מתמיד, כשם ששתיל זקוק למים" – דרייקורס, מתוך ספרו "ילדים האתגר". לדבריו של דרייקורס, תלמידו של אדלר, ומפתח התיאוריה האדלריאנית: "עידוד הוא המזון להתפתחות הנפשית של הילד". הילד יוכל להתפתח ולתפקד כראוי עם משימות החיים בתנאי שיפתח אמון בעצמו". לדעתו ילד לא יוכל להתפתח ולהגיע לתחושת השתייכות, ללא עידוד. תוכן חייו של הילד (במישור הרגשי) מצריך עידוד באופן רצוף לגיבוש דימוי עצמי חיובי ואיתן שתאפשר לו יכולת התמודדות ותפקוד יעיל במשימות החיים.

תחושת השתייכות, לפי הגישה האדלריאנית, הינה צורך קיומי בסיסי, פוטנציאל מולד. הילד הרך, יפתח את הזיקה החברתית באינטראקציה בינאישית, בתוך מערכת היחסים המוקדמת המשמעותית בחייו, קרי, משפחתו ובהמשך בחברה במעגליה השונים (גן, ביה"ס ועוד). מדובר בתחושה עמוקה בצורך לחום אנושי, צורך בהקשבה, התייחסות אישית וביטחון. הילד זקוק להרגיש שהוא אהוב, נחוץ ויכול, בעל מקום, ערך, ומשמעות.. ללא מילוי צרכים אלה, לא תתאפשר גדילה והתפתחות תקינים. אדם שמרגיש שייך, פנוי להתמודד עם משימות החיים.

מטרת העידוד: להביא לחיזוק הדימוי העצמי והיכולת, לאופטימיות, משפר את דעתו של הילד/ האדם על עצמו ומגביר את בטחונו בכוחו. עידוד הינו תהליך שיש להמשיך ולהתמיד בו שוב ושוב - במטרה להקנות לילד הכרה ביכולותיו ולטעת בו אומץ להיות בלתי מושלם, לשוב ללמוד ולהתנסות.

http://www.wizo.org.il/page_35314

האם לבנות בילד שלי ביטחון והערכה עצמית יעזור לו בהמשך להתקדם לעבר התיקון?
האם באמת הכי חשוב זה לעודד את הילד, בכדי לבנות ביטחון עצמי?
האם גם אותנו המבוגרים צריך לעודד ולחזק את הבטחון העצמי שלנו?
האם אגו בריא זה אומר ביטחון עצמי ביכולות שלי?
מה זה אגו לא בריא?
האם בריאותו של האגו היא המפתחת את האדם לכוון הנכון ואגו לא בריא מקלקל זאת?
מהם בכל זאת העקרונות, או הכלים שכהורה אוכל להעניק לילד שלי, כדי לעזור לו להפתח לכיוון הנכון?

פגיעה באגו

מהי פגיעה באגו של אדם, מהסתכלות דרך חוכמת הקבלה?
ישנם אנשים שעברו בצעירותם מצבים של התעללות ומצוקה, האם זה משהו שיכול לפגוע באגו שלהם בצורה שהיא חסרת תקנה?
נראה שאדם שנפגע מקרוביו בילדותו יתקשה עוד יותר להתחבר לאחרים, לבטוח בהם. האם יש לו סיכוי לתיקון?
אדם עם רגשי נחיתות, רגיש מאד לתגובות של אחרים, פגיע. האם האגו שלו מוכן לתיקון וחיבור לאחרים? האם יהיה לו קשה יותר לתקן מאשר לאחרים?

למה חשוב שהאדם ירגיש שווה לאחרים?

עזרה לאדם שאין לו בטחון בעצמו

מהי התרופה שחוכמת הקבלה מציעה לחוסר "עמוד השדרה"?
האם חכמת הקבלה מחזקת את הבטחון של האדם?
בד"כ מי שנותן את הביטחון הם ההורים. כאשר אדם לא קיבל את הביטחון שהיה זקוק לו מהסביבה, מה - אמא, ומה - אבא - מה יכול להחליף את זה?

הפסיכולוגיה וחכמת הקבלה:

מה ההבדל המהותי בין הגישה הפסיכולוגית לחכמת הקבלה?
מה יכולה הפסיכולוגיה לתרום לחכמת הקבלה? האם קיים ממשק?
האם הטיפול באמצעות כלים פסיכולוגיים הוא שלב מקדים?
מה יכול להיות ממשק נכון בין פסיכולוגיה לקבלה?

תרומת הקבלה לפסיכולוגיה:

מה הקבלה יכולה לתרום לפסיכולוגיה?
מה כדאי לפסיכולוג ללמוד מחכמת הקבלה, כדי לעזור לאנשים להתמודד עם המציאות, להיות יותר מאושרים, ולהתפתח?

האם האדם צריך שיהיה לו אגו בריא כדי שיוכל אח"כ לוותר עליו? למה?

תכנית שניה: היחס הנכון לאגו

זרימה:

ההבדל בין אגו בריא לאגו הרסני.
הגבול בין עמידה על שלי לדריכה על אחרים.
הצלחה אמיתית - עם או בלי האגו?

ההבדל בין אגו בריא לאגו הרסני

"אני יכול להעיד רק על עצמי, אבל נראה לי שבאמת אפשר להגיד שכולנו נמצאים באובר-לואד של האגו שלנו, ושאנחנו יחד בסירה הזאת", אומר פרופ' יוסי יסעור, מרצה לתורת ההחלטות ולמינהל עסקים במרכז האקדמי רופין. "בכביש אני מגלה את זה על עצמי לא מעט פעמים. אני אומר לעצמי, 'תעזוב אותו, את הנהג הזה, שאתה מרגיש שעקף אותך בפראות'. אם תשאל אותי, בכלל לא צריך אגו. הוא מכשלה ללא תועלת. אנשים מנתחים את ההצלחות ואת הכישלונות שלהם בצורה מעוותת. הם הופכים לשבויים של עצמם במקום של המציאות". נשמע מוכר?

אגו, במובן העממי שלו, הוא מישהו המחשיב מאוד את עצמו, את יכולותיו ואת מעמדו, ולכן חושב שמגיע לו והוא יכול", מבאר זכאי. "הביטוי המקצועי של אגו, על-פי הגישה הפרוידיאנית, דווקא מתייחס למצב התפתחותי של אדם בוגר שיש לו בוחן מציאות נכון ולכן הוא יכול לכלכל את מעשיו ואת התנהגותו מתוך שיקולים רציונליים, פתרון בעיות וניתוח מידע. כך שיש פער בין המינוחים המקצועי והעממי.

"בעיקרון, מושג האגו העממי מבטא מצד אחד מצב רצוי, שכן בלי שאדם יאמין בעצמו וביכולותיו הוא יתקשה להשיג הישגים. ללא התפתחות של שלב אגו בריא וחזק יש פגיעה בבריאות הנפשית וביכולת להתנהגות המותאמת לסביבה שבה חי האדם. נראה שאגו נפוח, באופן שאליו אנחנו מתכוונים ביומיום, הוא תוצר של תהליכי התפתחות האישיות, ניסיון חיים מצטבר, ובמידה רבה חינוך ותרבות שאליהם נחשף האדם".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708649

אגו עממי ומהו אגו פסיכולוגי:

מהו ההבדל בין האגו הבריא לאגו ההרסני?
מהו האגו שהוא ניטרלי, טבעי, ומהו האגו שכבר גורם נזק לי ולסביבה?
מה הקשר ביניהם? האם אחד נבנה על גבי השני?
מתי אגו בריא מתפתח לאגו הרסני?

הגבול בין עמידה על שלי לדריכה על אחרים

מהו הגבול בין אגו בריא לאגו הרסני?
האם אדם צריך ללמוד כלים כמו התנהלות מול אנשים, אסרטיביות לצרכיו ההכרחיים, לקבל מחיר הוגן על העבודה, לעבוד מסודר, לעמוד בזמנים, לא לפחד להגיד לא כשצריך, לדעת לשאול את השאלות הנכונות, לקבל את המידע הנחוץ?
איך יודעים מתי לעמוד על שלי ומתי לוותר?
מתי "לעמוד על שלי" הופך להיות לנזק לאחרים?
מתי חייבים "לעמוד על שלי" אפילו שלא רוצים?

הצלחה אמיתית - עם או בלי האגו?

במציאות של ימינו הצלחה מושגת באמצעות נחישות, כוח רצון, יצירתיות, והרבה שימוש באגו. כיצד חכמת הקבלה ממליצה להגיע להצלחה?
האם אנו זקוקים לאגו כדי להצליח?
האם האגו בעצם מפריע להצלחה?
מהי הצלחה על פי חוכמת הקבלה, ואיך זה קשור לאגו?

יציאה מהאגו:

איך יוצאים מהאגו?
מדוע זה תהליך לא נעים?
האם בשלב שהאדם מבין שעליו לצאת מהאגו הוא לומד לשמוח בפגיעה באגו?

על האגו תפיסות שונות:

פרויד: המודל הסטרוקטורלי הוא המייצג את מבנה הנפש על-פי פרויד. לפי פרויד, הנפש היא מבנה מורכב המחולק לשלושה מבנים תאורטיים, והם:

סתמי - אִיד (id): המבנה המאגד את היצרים הטבעיים.
אני - אגו (ego): המבנה המהווה את עיקר המודע של האדם.
אני עליון - סופר אגו (super-ego): המבנה המאגד את המוסר וצורכי החברה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99

על פי הלך מחשבה זה, אין זה הגיוני כלל לסבור שהיצרים החייתיים, נעלמו כלא היו בנפשו של האדם. פרויד הניח כי היצרים החייתיים עודם קיימים, גם אם בצורות עקיפות. כך ניתן לנסח את ה"רשות" הנפשית הראשונה מבין שלוש: האיד, או - הסתמי. טבעו של הסתמי הוא טבעו הביולוגי, התורשתי, המולד של האדם. האדם הוא יצור אגואיסטי ביסודו, אשר נדחף על ידי יצריו וצרכיו. בניגוד לאיד, הטבוע באדם מלידה ומהווה תוצר של אבולוציה בת מיליוני שנים, עם הרשות השנייה, שהיא האגו, או האני, בני האדם אינם נולדים, והיא מתפתחת אגב מגע עם המציאות בסביבות גיל שנתיים עם תחילת שלב החינוך לניקיון בו החברה מציבה לראשונה מגבלות על התינוק. האגו פועל על פי עקרון המציאות - סיפוק הצרכים תוך התחשבות במגבלות שמציבה החברה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99

אלפרד אדלר:

השאיפה לשלמות נובעת מהאמונה המוטעית, שאנו שווים רק כשאנו עושים דברים באופן מושלם - וכל טעות או חולשה הופכת אותנו לחסרי ערך. זהו מקור לסבל רב הן לאדם הן למי שחי אתו. על פי אדלר קיימים שני סוגים בסיסיים של נחיתות אנושית אשר יוצרים רצון ומוטיבציה ללמוד, להתפתח, להשתפר ולהגשים את עצמנו: ההרגשה שאיננו שלמים (תמיד יש עוד משהו למלא) והנחיתות הקוסמית - תחושת אפסיות מול כל פאר היקום.

השאיפה לממש את הפוטנציאל שלנו טבועה באנושיות שלנו.

סוג אחר הרסני של תחושת נחיתות הוא הנחיתות ביחס לאחרים. אדם המרגיש שהוא שווה פחות מאחרים

חוֹוה אשמה, השפלה, אבדן כבוד עצמי ואבדן אמון ביכולת שלו כשהוא טועה. הנזק בדרך כלל, אינו נובע

מהטעות עצמה, אלא מהייאוש בעקבותיה. מתוך תחושת נחיתות זו האדם עסוק יותר בעצמו ואינו רואה את

המשימה שלפניו ואת האנשים שסביבו, לכן הוא לא תורם להם. האנרגיה שלו מתבזבזת על אשמה

ועל רחמים עצמיים במקום להיות מושקעת בלמידה, בהסקת מסקנות, ובביצוע הפעולות הרלוונטיות למצב הנתון.

האדם הבריא מתפקד היטב משום שהאוריינטציה שלו היא למשימות החיים ולא לעיסוק בשאלה אם הוא טוב מספיק (יוקרה אישית, אגו). אוריינטציה זו מתאפשרת על ידי פיתוח אומץ, אמונה ואופטימיות.

https://www.anabella.co.il/1898/%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D-2/

Кабала Медіа

Кабала Медіа

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

ТВ передача "Нове життя" № 780

ТВ передача "Нове життя" № 780

ТВ передача "Нове життя" № 780

Завантаження...Чекайте...

Кабала МедіаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Завантаження...
Чекайте...

Кабала Медіа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені