לחיות בבועה שלי

'אתם חיים בתוך בועה', מטיחים בנו לעתים אנשים, 'מנותקים מהמציאות'. ולפעמים אלה אנחנו שמגדירים את האחרים כ'חיים בסרט'. מי קובע מהי בדיוק בועה ומהי מציאות ריאלית? למה אין לעניין הזה איזשהו תקן? ומה כדאי ללמוד מהאסטרונאוטים שיצאו מבעד לבועת כדור הארץ? על בועות קטנות, על בועות גדולות, ועל החיים מחוץ להן.

מצד הטבע, כל אדם חי בתוך עצמו. נטיות האופי, המבנה הפנימי ונתונים נוספים שצובר האדם במהלך חייו, לפיהם מתעצבת הסתכלותו על עצמו ועל העולם. זוהי הבועה שבתוכה הוא חי, ומתוכה מתייחס לכל דבר ועניין. כבר מילדות אפשר להבחין שלכל אחד יש תפיסת עולם מיוחדת. בועה, אם ננסה להגדיר אותה מדעית, היא מערכת היחסים המיוחדת שיש לאדם עם המציאות הסובבת אותו.

כולנו תופסים את העולם דרך הבועה המסוימת שלנו, השאלה היא עד כמה האדם סגור בבועה שלו ולא רוצה לצאת ממנה, כמה הוא מפחד לפרוץ את גבולותיה, ומהם בדיוק הגורמים לכך? יכול להיות שהוא עושה זאת בכוונה תחילה כדי שיוכל להתמסר יותר לעבודה, למחקר, לאומנות, לספורט, לאידיאל כלשהו או למטרה מיוחדת, ואין הוא רוצה שיפריעו לו, ישפיעו על דעותיו וכדומה.

התא המשפחתי גם הוא מהווה בועה. מעבר לו, אנשים מתחברים זה לזה כשיש להם מכנה משותף, מקצוע, תחביב, יחס דומה לחיים וכן הלאה. כך הם מעצבים לעצמם את הבועה החברתית שלהם. בתוך הבועה האדם מרגיש את עצמו בטוח. נוח לו, הוא מבין מה קורה, שולט יחסית, לא צריך לבזבז הרבה כוחות כדי להתמודד כל פעם מחדש.

מתוקף היותנו יצורים חברתיים, אנחנו חיים על פני כדור הארץ מקובצים בקבוצות, בועות בועות. בכל בועה מתפתח יחס לבועות האחרות, ומכיוון שהאדם מטבעו אגואיסט מתנהלים בינינו מאבקים ברמות שונות. עם זאת, בעיניו של מי שמסתכל עלינו מחוץ לכוכב הלכת שנע לו ביקום, כולנו גם יחד נראים כחיים בתוך בועה אחת.

אסטרונאוטים שיוצאים לחלל ורואים את כדור הארץ מרחוק, חוזרים לכאן עם תפיסת עולם שונה. הם מתחילים להתייחס לכל האנושות בצורה גלובלית ואינטגרלית, כלומר לראות את כל בני האדם כגוף אחד. ברור להם שאנו בסך הכול יצורים קטנטנים על פני אותו כוכב, ולכן חבל שמבוקר ועד ליל אנחנו מחפשים דרכים להזיק זה לזה, לשלוט זה בזה, לנצל זה את זה.

הניתוק מכדור הארץ ומהאנושות, אפילו שהוא זמני וקצר, בונה באסטרונאוט דעה אחרת לגבי איך אנחנו צריכים להיות. אחרי שראה אותנו מבחוץ, הוא חוזר לכאן אדם אחר. יש לו יכולת להתעלות קצת מעל החיים שלנו, עם כל ההרגלים המקובלים, לעשות חשבונות אובייקטיביים יותר. לכן קשה למצוא אנשים כאלה בעמדות שליטה וכוח. אם אפשר היה להוציא את כל האנושות לטיול בחלל, כנראה שבחזרתנו היינו משנים את העולם מן הקצה אל הקצה.

מדוגמת האסטרונאוטים עולה שיש משהו ביציאה מתוך הבועה שגורם להבין שהחיים יכולים להיות אחרים לחלוטין, משהו שמקנה הסתכלות שונה, מנקודת מבט חדשה.

עניין היציאה מהבועה נחקר גם בחכמת הקבלה. רמת המחקר הקבלי אינה נוגעת להחלפה של בועה אחת בבועה אחרת, כמו בהחלפת מקצוע, חוג חברתי או סביבת מגורים, אלא לשינוי מהותי של טבע האדם. שיטת ההתפתחות של הקבלה נותנת לאדם כוח להתנתק מהאופן שבו הוא קולט את המציאות באופן טבעי, ובונה בו כלי קליטה חדשים. מדובר בהחלפת החיים ממש, החלפת הבועה הגשמית, כלומר המרחב שבו אנו מתקיימים, בחיים רוחניים. חיים בממד עליון, שלם ונצחי.

בשונה מהאסטרונאוט שמתנתק מכדור הארץ, בחכמת הקבלה הניתוק צריך להיות פנימי. עליי ללמוד להתנתק מהחשבונות האגואיסטיים, ולבנות על פניהם חשבונות חדשים. מדובר בהתעלות מעל האני, מעל עצמי.

כשאני מקבל כוח להתחיל לחשוב לטובת הזולת, מעבדה שלמה נפרשת בפניי. ככל שאני מחליף את היחס שלי לזולת, לא לקרובים אלא לזרים ורחוקים ממני, אני מתחיל להרגיש עד כמה אני עצמי משתנה. מתחלפים בי היוצרות, היסודות.

או אז אני מגלה שהחשבונות האגואיסטיים הם אלה שמייצרים את גבולות הבועה שלי. האגו שלי מגביל אותי, משעבד אותי, רודה בי כמו אדון בעבד. למעשה, אני לא חי את החיים שלי, אלא את העולם המדומיין שהאגו עיצב לי. האגו בנה לי ממלכה אשלייתית שבה אני מתקיים, או ביתר דיוק כלוא. מה אני מפסיד? את האמת.

רק המעבר מחשבונות לתועלת עצמי, כביכול, לחשבונות לטובת הזולת, מאפשר התעלות מעל הבועה האנוכית אל בועה מסוג אחר. בועה שבה פועל כוח השפעה, מלשון הענקת שפע, אהבה ונתינה טהורה. לכאורה, החשבון החדש הוא לטובת הזולת, אבל למעשה הוא לטובתי. מסתבר שזו הדרך היחידה להרחיב את גבולות הבועה שלי, את כלי הקליטה שלי, לפתוח לעצמי עולם אינסופי.

מן המקורות

"כדור ארצנו די עשירה לפרנס לכולנו; ולמה לנו מלחמת החיים הטרגית המעכרת חיינו מדורי דורות?"

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "ביקורת למרקסיזם"

"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו היה לו עולם גדול שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע".

בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, יט

> נכתב בהשראת דברי הרב "ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1205, לחיות בבועה שלי – https://bit.ly/2uIXDv6

Кабала Медіа

Кабала Медіа

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Кліп

Кліп

Кліп

Кабала МедіаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Кабала Медіа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені