002-1_heb_o_rb_bs-tes-06_1

משום שיש להם השתוות עם אור. שמעתם? רק לשמוע.

תלמיד: לא, לא הבנתי.

רב"ש: רק תשמע. בלי שאלות. אם כן, מה הוא אומר? היות שלמטה מטבור זה הכול ו"ק, זו"ן, והיות נקודות נקרא שנזדכך מב' דעביות לא' דעביות, זה זו"ן, כן יש השתוות עם הכלים, אז הכלים מתמלאים מו"ק דס"ג. ברור?

בא הוא ושואל שאלה, איזה דמיון שאתה אומר, זה ו"ק וזה ו"ק? אז זה, זה ו"ק של בחינה ד' וזה ו"ק של בחינה ב'. איך אתה אומר שיש להם השתוות? הוא שואל. הבנת שאלה? רק לשמוע.

תשובה, אם יש השתוות בין ג"ר לו"ק, זה מספיק. אבל בזמן שמאיר, לא ניכר שזה מדרגה קטנה ומדרגה גדולה. הכלים, הוא אומר, צריך להיות השתוות בין ג"ר לו"ק. אבל שהכלי יש לו השתוות עם ו"ק, כבר יכול לקבל ו"ק. אבל שזה מדרגה קטנה, בזמן שאור מאיר, לא ניכר שזו מדרגה קטנה. תשמע רק.

אם כן מה שאנו מבדילים, בחינה ב', בחינה ג', בחינה ד', אם אנו אומרים, שאור מאיר אין שום היכר, הלא אנחנו רואים הבדל, הבחנות גדולות.

תשובה, בזמן שאור מסתלק, שנשאר רשימו, ברשימו יש היכר בין דבר גד... בין מדרגה גדולה או למדרגה קטנה.

מה שאין כן באור, מדוע? אם אנו אומרים, אור נקרא נצחי ובו אין שום חיסרון, בו בעת שבא איזה אור, יש בו חיסרון, כבר לא ניכר לכולו אור. אי לזאת, בזמן שעומד באיזה מדרגה, אז אור מוכ… ל… האור מוכרח למלאות כל השלמות.

יוצא מזה, שהשתוות צריך להיות בין ג"ר לו"ק, בכדי שתוכל לקבל את האור. שמקבלת האור, כבר אין הבדל.

הבנת או לא הבנת? זה תשאלו שאלות. אין הבדל בין… לא ככה. אם אני אומר שמאיר שם אור, אור נקרא שלמות. אם החיסרון, כבר לא נקרא אור. יש מתרץ. הבנת את זה? על זה אתה יכול לשאול. העיקר נהיה שם.

על זה נשאלת שאלה גדולה. הוא אומר לנו, אין, יש היכר כלים, שנזדכך פרצוף גלגלתא ונשארו כלים ריקניים, אז נשאר רשימו בתוך הכלים, יש חיסרון אור. בא המהרח"ו ושואל קושיה ב"עץ חיים", הלא בהתפשטות ב', שבא אור הע"ב, שנתמלא כלים … ואור.

תשובה, הלא שיש רק אור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, נמצא אור הכלי דכתר, אין לו אור שלה, רק אור החכמה. חסר לו כתר, מכאן ניכר ההיכר. לפי זה אם אנחנו אומרים בזמן שאור מאיר, אין שום חיסרון, איך ניכר היכר?

יש, אפשר לתרץ, הרשימו שנשארו שמה, אבל הרשימו הזאת היא לא באה. משל, אנו אומרים כלי דכתר, יש לו ג' דעביות, יש לו אור החכמה. אבל נשאר שם ג' דהתלבשות נשאר בכלי, והג' לא קיבלה מילוי.

אם כן, מה יש כאן, מה כאן? שאנו מדברים, פרצוף גלגלתא, יש שם רשימות של זו"ן, של ד' ג'. ועכשיו בא הזו"ן של א' דב'. נגיד מ"ה ב"ן דב'. גם כן נגיד, מ"ה דב"ן ד… דד' ג' לא מקבלים מילוי, רק מ"ה ב"ן דב'. אם כן, אותו דבר לא קיבלה מילוי. אבל צריך לומר, שכן יש היכר. וכאן משמע בזמן שאור מאיר לא ניכר אם זה מדרגה קטנה, זה מדרגה גדולה. זה קצת קשה.

מה אתה שואל? איך ע"ב …

תלמיד: ...

רב"ש: רגע, איך ע"ב ממלא כלים ריקניים? אומרים, איזה רשימות נשאר? ד' ג'. אתה צודק, זה ד' ג'...

תלמיד: של ד'.

רב"ש: של ד'. ומה עכשיו קיבלנו? אנחנו באים ד' ג', על זה דו... לא ד... זה לא… זה עוד לא קשה. זה ד' ג' דד'. זה ד' ג' אמיתיים. ג' אמיתי, ג', ג' אמיתית. וכאן נשאר ד' ג' ומתמ… אה, זו"ן דד' ג', ו"ק דד' ג', מ"ה ב"ן דד' ג', ואור שבא עכשיו הוא מ"ה ב"ן בג' ב' יכולים לומר.

בג' ב' שנזדכך מה במקום הזה? קומת בינה.

תלמיד: כל הקומה, כן, כל הקומה.

רב"ש: זה מ"ה ב"ן, זה מ"ה ב"ן, נגיד אחרת. זה מ"ה ב"ן שנשאר מעביות דבחינה ד', זה מ"ה ב"ן שנשאר מעביות דבחינה ב', ס"ג.

אבל למעשה אתה צודק. יכולים להישאר עוד מדרגה.

בזה יכולים לתרץ. תסתכל. כשאנו אומרים, פרצוף גלגלתא, היה לו ד'. וכל הד' נזדככה או לא? בפרצוף גלגלתא, כל הד' נזדככה, כן?

תלמיד: כן.

רב"ש: אם נשאלה הש… מה נשאר בגלגלתא? רק ג' אמיתית. זה נשאר לה. אין לה ד'. ד' נזדככה.

מה זה רשימו? היא נתרשם על איזה מדרגה היא יכולה עכשיו להתגבר. אם אומרים, על ד' עביות דכתר, עביות דשורש ד' גם כן לא יכולה לכוון על מנת להשפיע, אם כן, מה את רוצה? רק ג' פשוטה. מי רוצה ג'? מלכות דטבור דגלגלתא.

מה אתה רוצה?

תלמיד: בסדר, זה עוד …

רב"ש: לא שנשאר רשימו. מה ש... רשימו דד' דהתלבשות, זה נשאר רשימו ד' דהתלבשות, לא אור. אבל עביות לא נשאר שום דבר, אל תשכח. אצל מי לא נשאר? לא בע"ב אני מדבר.

תלמיד: ...

רב"ש: בפרצוף גלגלתא לא נשאר.

תחשוב.

תלמיד: מה זה אומר, בכל אופן זה קשה ...

רב"ש: השאלה הוא כך, זה שאני אומר שנעשה זיווג על ג' דעביות שהוא ג', לא ג' שבד', אצל מי נשאר זה, אצל ע"ב או אצל גלגלתא? אני שואל. אצל גלגלתא, מה אתה רוצה? אני שומע. אתה שואל אותי, אם אני אומר שלא נשאר, רק עביות דבחינה ג' ...

תשמע, אנו לומדים שאור מסתלק, נשאר רשימו מהכלים, כן או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: איזה רשימות אני שואל נשאר? יותר מהתלבשות? התלבשות נשאר. אבל עביות לא נשאר. אם כן, אני יכול לומר שבא אחר כך אור החכמה, ג' דעביות וכלי דכתר שיש שם רשימו ד' דהתלבשות, נקרא חיסרון. מדוע אם כן נקרא חיסרון? שנשאר רשימו ד' דהתלבשות ולא קיבלה מילוי.

עכשיו, מה רואה שם? מה היה שם? נשאר רשימות בלמטה מטבור דגלגלתא, ו"ק של ד' ג'. היינו, מה זה ו"ק ד' ג'? עוד הפעם, למעלה מטבור מתמלא על ידי ע"ב ס"ג, ולמטה מטבור שנקרא ו"ק, עוד לא נתמלא. נמצא, איזה רשימות נשאר בכלים ההם? ד' דהתלבשות, רק ו"ק של ד' דהתלבשות, וו"ק של ג' דעביות בכלים שלמטה מטבור דא"ק.

ואחר כך אנו לומדים, נקודות דס"ג. מה גובה הקומה של נקודות דס"ג, למטה מטבור? גם כן מ"ה ב"ן ו' ה', אלא הם ו' ה' של איזה דעביות? של ב'. אז הוא שואל, מה אתה אומר שיש השתוות ו"ק דב', וו"ק דג'? הלא זה ג' וזה ב'. אז הוא מתרץ, בזמן שאור מאיר לא ניכר שהוא מדרגה יותר קטנה. אלא מתי ניכר שהוא מדרגה יותר קטנה? שאור נסתלק. אבל כשמאיר נמצא כמו שהיה ד' ג'.

אם כן, נשאלת שאלה שם, שאור מאיר על ג' דעביות בפרצוף ע"ב נשאר רשימות ד' שלא קיבלו מילוי, אבל מאי הבדל אומרים, זה שאלה.

הוא שואל אותו דבר. אנו אומרים שע"ב ממלא את הג' דעביות שנשאר בפרצוף גלגלתא. ס"ג ממלא ב' דעביות שנשאר בפרצוף ע"ב. ואנו אומרים שס"ג ממלא אותו, את מי? את הג'. איך? צריכים גם כן לתרץ אותו תירוץ מה שהוא מתרץ כאן, בזמן שאור מאיר לו מכתר.

תלמיד: אני לא שואל.

רב"ש: שאלת כאן, בשלמא ע"ב שהוא לא מאיר לגלגלתא שהוא ג'? אנו אומרים שגלגלתא מתמלא על ידי ע"ב וס"ג. מה יש לס"ג? ב'. איפה הב' ממלא ג' שיש בגלגלתא?

תלמיד: בגלגלתא. עכשיו כל ה...

רב"ש: מה הוא מתרץ? כל זמן שאור מאיר, לא נקרא שזה מדרגה קטנה גדולה. באור אין חיסרון. אלא מתי נקרא חיסרון? בזמן שאור מסתלק. כך כתוב שם.

תלמיד: כן.

רב"ש: נלמד אות ה'.

ה) ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, מה זה טעמים דס"ג? שהיא אח"פ, שהמאציל מב' דעביות ולמטה, שהיא אח"פ עד טבורו. הטעמים לא, לא התפשטו יותר מטבור. ואח"כ לא הוציא שאר בחינות לחוץ. היינו עולם הנקודים עוד לא הוציא אותם לחוץ. יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן.

כאן צריכים לפרש כך, כשנתפשטו הטעמים עוד לא הוציא שאר בחינות לחוץ, דהיינו, עולם הנקודים. מדוע? מקודם היה צריך להיות פעולה שהס"ג יתפשט למטה מטבור לתוך מ"ה ב"ן. זה שאומר, יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל, מקודם היה צריך נקודות דס"ג, להתפשט למטה מטבור ולמלאות הכלים ריקניים של גלגלתא. כדרך ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל.

המילים האלה, קשה מאוד לפרש אותם.

מה הוא אומר כאן?

ונמשכים תחלה סוד טעמים דס"ג שהוא אח"פ עד טבורו: כלומר כי תחלה, מטרם שיצאו עוד ענפי הס"ג הכולל לחוץ, שנקרא עולם הנקודים, דהיינו שערות ראש ודיקנא, יצאו הטעמים דס"ג, שהם קומת בינה וזו"ן, קומת אח"פ, מבינה למטה, שהם בחינת אור ישר ורחמים, טעמים. עיין שם.

שמדוע התפשט הטעמים רק עד טבורו? הוא אומר, עיין שם, שם הוא כותב, הוא אומר שיש שם ג"כ בחינת זכר, שהוא ג' דהתלבשות, שקומתו עד החכמה. ומ"מ הגם שיש שם ג' דהתלבשות, היה צריך להיות ע"ב, מכל מקום מכנה הפרצוף לא בשם ג', ע"ב, רק בשם מבינה למטה, בשם אח"פ.

מדוע? כי עיקר האור והקומה נבחן מבחינת הנקבה, לא מבחינת ההתלבשות שהיא זכר. כי כל ההתפשטות להגוף הוא רק מבחינת הנקבה, מבחינת עביות, שיש לה, שיש לה בחינות עביות דהמשכה. והיות והנקבה אין לה אלא קומת אח"פ, מבינה למטה, שהוא קומת בינה. לכן נקרא אח"פ. ומה שמסתיים על הטבור, כבר נתבאר שם.

מה הוא אומר לנו כאן, בקטע הזה? הוא רוצה לבאר מה שרב אומר, שהטעמים דס"ג נקרא אח"פ. הלא למדנו, מה זה טעמים? התפשטות הראשונה. ולמדנו שבהתפשטות הראשונה יש ג' דהתלבשות, שנקרא חכמה. ומדוע אומר הרב שהוא אח"פ? תשובה. היות שהתלבשות אין התפשטות בגוף, בעיקר מה שאנו מדברים, מדברים מה שנתגלה בפועל, בגוף, לכן עיקר התפשטות הוא רק מבחינת עביות.

והיות שעביות שלו רק בחינה ב', שהוא בינה, לכן הוא אומר שיש לו אח"פ, היינו מבינה למטה. אבל ע"ב לא מפרש. מדוע? שזה לא עיקר המדרגה. ומה שאנו אומרים שיש לו גם כן ע"ב בגוף, ג' דהתלבשות, זה רק בחינת התכללות. מה שב' מתכלל בבחינה ג', לכן שב' מתפשט, מאיר שם בחינה ג' גם כן. אבל עיקר התפשטות הוא ב'.

עכשיו, מדוע הטעמים מתפשטים עד הטבור? כבר נתבאר שם, היות שמטעם התלבשות, התכללות הזאת גורם לו שיכול להתפשט יותר מע"ב בעצמו.

מה כתוב למעלה? ואח"כ לא הוציא שאר הבחינות לחוץ, מדוע? יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. מה הוא אומר לנו? איפה נקרא מ"ה ב"ן? למטה מטבור. מה הוא אומר למעלה? איפה הם מתפשטים? עד הטבור. מה הוא אומר שיען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן? פירוש המילים אין קשר.

הלאה הוא אומר, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל. מה הוא אומר? מה, איזה קשר יש בין הדברים?

נראה מה שהוא מפרש למטה.

שהם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. לכן לא הוציא שאר הבחינות לחוץ. כך דברי הרב. כבר נתבאר לעיל כי הע"ב לא חזר ומילא הכלים שנתרוקנו מטבור ולמטה בא"ק הפנימי. מטעם שהע"ב, אין לו המסך דבחי"ד.

אם כן, אם הוא ירד למטה מטבור, הוא יראה מה שיש לו לקבל, אין לו כוח המסך שלהגיד, מה שאין הוא יכול לכוון אני לא רוצה לקבל, אף על פי שמתחשק לי. לכן לא היה צ… לכן היה אסור לו לרדת למטה מטבור.

וע"כ אינו יכול להאיר מטבור ולמטה ששם מקום הבחי"ד. שלא יכול לכוון עליו בעל מנת להשפיע. לכן נקרא עשר ספירות דסיומא, שהוא אומר, אני לא רוצה לקבל, מדוע? היות שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע.

וע"כ נשארו הכלים דזו"ן הנמצאים בא"ק הפנימי מטבור ולמטה, בלי אור. ע"ב לא מילא אותם. אלא לאח"ז אחר שנתפשט הפרצוף ס"ג, הנה ט"ס תחתונות שלו, הנקרא נקודות דס"ג, שאין בהם אלא רק קומת אור הבינה, ואור הע"ב ג' דהתלבשות כבר אין שם, שעל אור הזה, על בינה לא היה הצמצום, מטעם שאין להם עסק בקבלה, המה שירדו למטה מטבור דא"ק ומלאו את אור הזו"ן אשר שם. עש"ה.

זה ב…

וזה אמרו. שלא הוציא שאר הבחינות שלמטה מטעמים דס"ג, שהם הט"ס תחתונות דס"ג, יען הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. מה הוא אומר? דהיינו כמבואר, שהט"ס תחתונות דס"ג, הם מלובשים בזו"ן שלמטה מטבור דא"ק הפנימי, שהמה נקראים מ"ה וב"ן. וזכור הדברים האלו, כי ענין התלבשות הזה דט"ס תחתונות דס"ג במ"ה וב"ן הפנימים, האמור הוא ענין יסודי לכל המקרים של העולם הנקודים.

גם כן לא פירוש שום דבר.

ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, שהיא אח"פ עד טבורו. ואח"כ, בזמן שהיה רק טעמים, לא הוציא שאר הבחינות לחוץ, איזה בחינות? עולם הנקודים, שהוציא אחר כך לחוץ.

מדוע, מדוע? מקודם היה צריך להיות הארה של צמצום ב'. לכן מקודם היה צריך להיות שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור, והם יתלבשו תוך מ"ה וב"ן שלמטה מטבור דא"ק, ואחר כך יעלו חזרה ואחר כך יצא עולם הנקודים.

כך, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל.

מה הוא אומר כאן? אנו מדברים מטעמים דס"ג, והוא אומר לנו שמתפשטים עד הטבור. איך יכול להוציא למטה מטבור? אין לו שום דבר. שם למדנו, שלאחר שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור ונתערבו במ"ה ב"ן דא"ק, שעל ידי זה היה צמצום ב'.

אחר כך, שעולה לראש דס"ג, בחינה אחרונה נאבדת, היה זיווג בעיניים, שם ס"ג הוא בחינה ב' דעביות, כאן היה א' דעביות, והה' תתאה בעיניים יצאה מעיניים למעלה הראש המדרגה, מלמעלה למטה גוף המדרגה.

והיות שהצמצום הזה לא ניכר בו, לכן הוא מכנה אותו בשם שערות. היינו, מדרגה חדשה, הזיווג החדש שהיה בראש דס"ג על ב' דהתלבשות וא' דעביות לא ניכר בס"ג עצמו אלא שנבחן לשערות. בסדר, שערות. עכשיו, למעלה מעיניים, למעלה ממקום הזיווג, שנקרא ראש המדרגה, נקרא שערות ע"ב. מדוע? תכף נראה. ולמטה מעיניים, למטה ממקום הזיווג, נקרא ס"ג הכולל.

נשאלת השאלה, אם הזיווג הייתה על ב' דהתלבשות וא' דעביות, מדוע מכנה מעיניים ולמעלה ע"ב הכולל? ומה שאין כן, עיניים למטה ס"ג הכולל. ואחר כך אני, אחר כך אני אומר תומי, או לא תמו. קודם כול, אני סידרתי המקורי, ואחר כך יכולים ללמוד התוצאה.

ממה אני מדבר כאן? מה פירשנו שם? היות שלמעלה ממקום הזיווג נקרא ראש, לא ניכר שם שום בחינת צמצומים, נמצא, השערות רישא כאילו הם כמו טעמים דס"ג, היינו ע"ב, שעוד לא, הצ… הזיווג הזה לא מעלה ולא מוריד עליהם.

דהיינו, כמו שאני לומד שהזיווג שהייתה בפרצוף, בראש דגלגלתא על ג' דעביות, שיוצא ע"ב, איך אני קורא ממקום הזיווג ולמעלה, ע"ב או ראש דגלגלתא? ראש דגלגלתא. כמו כן אני כאן, שאני אומר שנעשה זיווג על ב' דהתלבשות וא' דעביות בעיניים, מעיניים ולמעלה נקרא ראש. איזה ראש זה? של ע"ב של טעמים דס"ג בחינה עליונה, ג' דהתלבשות ב' דעביות.

כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם בחינת ס"ג, היינו מעיניים ולמטה עוד לא נתגלה. רק מה נתגלה מקודם? ע"ב, ואחר כך ס"ג. כמו כן נתגלה כאן מקודם טעמים עד הטבור, ואחר כך נתגלה מטבור למטה נקודות, ואחר כך נתערבו, ואחר כך עולה למ"ן ואחר כך נעשה זיווג הזה.

… כך נראה אחר כך מה זה נותנת לנו. קודם נבין מה שהוא אומר ואחר כך נראה תוצאה. קודם נבין מה שהוא אומר, ואחר כך נחשוב על תוצאה. אבל אנחנו לא יכולים לחשוב שני דברים, לבנות היסוד ולחשוב על הבניין. עכשיו בונים את היסוד.

בא הוא אומר לך, תדע לך שאל תחשוב שבס"ג נעשה שינוי. לא, רק דבר נוסף עליו. והוא בס"ג בעצמו מאיר כל עשר ספירות, היינו אח"פ שלו נקרא ראש. מה שאין כן מהזיווג שנעשה עכשיו על צמצום ב', אז כבר יש הבדל מעיניים ולמעלה, מעיניים למטה. מה אח"פ שלו? כבר נוסף שערות דיקנא. ומה שערות, מה רישא? שערות רישא, חצי מדרגה, לא פועל עליו. זה עדיין ראש אבל זה שערות, היינו צמצום ב'. מה קשה כל כך?

שבס"ג לא נעשה שום שינוי, אלא זה דבר נוסף עליו. אלא אח"פ של ס"ג גם כן נקרא ראש. ויש להם ג' דהתלבשות וב' דעביות, שנקרא טעמים. אבל לגבי הזיווג החדש, שנעשה דבר נוסף, שנקרא שערות, איפה מתחיל הראש שלו? רק מעיניים ולמעלה. לכן נקרא שערות, אבל עדיין ראש.

אם עדיין זה ראש, זה נלמד על פי ראש דס"ג. נמצא לפי זה, כמו תמיד, כל הפרצופים יוצאים, יוצאים ממקום הזיווג ולמטה, היינו מפה למטה נקרא כבר גוף, כמו כן כאן, אח"פ דס"ג כבר נקרא גוף, ששם יוצא עולם הנקודים.

נמצא, ס"ג הכולל נקרא נקודים. שכבר יצא מע"ב הכולל. והיינו שכבר נקרא גוף דס"ג. לא אותו דבר. מה שאין כן, ראש דנקודים, היינו ראש הבחינת טעמים, אה, השערות רישא אני אומר, היינו מכל … למעלה שנקרא ראש. אם זה ראש, אנחנו חושבים זה על ס"ג. נקרא זה שיש לו כל העשר ספירות וע"ב.

אם כן, לא מנקודים אני מדבר. אני מדבר, אם הוא לא נקודים, כבר נקרא ס"ג. אם הוא ס"ג, כבר נקרא בחינה עליונה דס"ג. מה בחינה עליונה דס"ג? ע"ב. לכן מחלק הבדל, שערות רישא נקרא ראש, ושערות דיקנא נקרא ס"ג.

פירוש הדבר, כל פרצוף תחתון מתחיל ממקום הזיווג ולמטה, לכן הוא מתחיל, איפה? מאח"פ. רק הוא לא יכול להלביש שם, זה חוצמייסה, היות שכל הרשימות שבו באים מטבור למטה, לכן צריך לרדת ממקום שבא. עומד למטה מטבור דא"ק, רק ישסו"ת אנו לומדים עומד מטבור למעלה משום טעם שגם בו לא נבחן לצמצום.

תדעו לכם שעולם הנקודים, שיצא על דבר חדש שלא היה עד עכשיו, בפעם הראשונה היה זיווג ה' תתאה בעיניים, המכונה צמצום ב'. זה היה בפעם ראשונה בראש דס"ג. אז אני שומע. עכשיו, לפי הכלל הידוע, שכל תחתון מתחיל ממקום הזיווג ולמטה, נמצא, עולם הנקודים, איפה צריך להתחיל? מנקבי עיניים ולמטה.

לכן הוא אומר לנו ששערות רישא, שזה ראש, זה דומה לראש של המדרגה בעצמה. מה אני עושה ראש המדרגה בעצמה? ג' ב'. ע"ב. ומה שיצא ממנו למטה, היינו עולם הנקודים. היות שהוא רוצה לדייק שיש שם ב' דהתלבשות, שנקרא ס"ג, על כן הוא מכנה אותו ס"ג הכולל, כולל נקרא מיעוט. לא שזה ס"ג אמיתי. פנימיות ס"ג, רק הוא יצא על ס"ג, על ב' דהתלבשות. ואיפה הוא מתחיל? רק ממקום הזיווג ולמטה.

אבל אומרים, לא שהוא יכול שם להלביש, היות ששם עדיין מקום של צמצום א', לא ניכר בכלל, הכול נבלע בעקודים. אלא שיורד למטה מטבור, אז ניכר דרגתו שהוא בא משם. ועל זה מה אתה שואל?

ע"ב הכולל, זה נקרא, כולל נקרא כמו גרעין שכולל אילן, זה מיעוט. שהיות שזה לא היה ע"ב, זה זיווג הייתה על ב' א'. רק שאני אומר זה ראש, לא ניכר שום הגבלות, אז אני לומד אותו כ… הוא כמו ס"ג בעצם.

וכמו בס"ג, בעצם יש לו ג' דהתלבשות נקרא ע"ב, אני מחדא מכנה אותו על שם בחינה עליונה. אבל תדע, ע"ב הכולל זה לא ס"ג אמיתי. זה כבר יצא על ב' דהתלבשות וא' דעביות. ומיהו ס"ג הכולל? עולם הנקודים, שיש לו ב' דהתלבשות וא' דעביות. איפה ניכרת דרגה זאת? למטה ממקום הזיווג.

עכשיו, היינו אומרים שהוא לא מלביש את המקום הזה, הוא רק, הוא מקבל אורות של מקום הזה, של אח"פ דדיקנא. אלא הם מתפשטים למטה מטבור. מדוע? על איזה רשימות נעשה הזיווג בראש דס"ג? על רשימות דנקודות דס"ג. איפה הם היו? למטה מטבור. לכן הם צריכים לרדת למקומם מאיפה שבאים. רק אנו לומדים דבר חדש, היות שגם הראש הראשון, שנתגלה למטה נקרא גם כן ראש הא', לכן הוא גם כן אותו מצומצם, הוא נחשב עוד לבחינת עקודים. נקודה.

אנו צריכים לזכור כלל. נכון, הזיווג שהייתה בראש דס"ג בעליון, שתיוולד ב' א', והוא נולד, כשבא לתחתון, התחתון בעצמו צריך לעשות זיווג דהכאה, שממנו למעלה יצא ראש. כמו שלמדנו, פרצוף ע"ב, נכון שהיה זיווג בראש דגלגלתא על ג' דעביות, וירד למטה. שירד למטה, לומדים שג' דעביות שירד למטה בחזה דגלגלתא, הוא נעשה פה. פירוש הדבר, הוא בעצמו צריך לעשות זיווג דהכאה, שממנו למעלה יוצא ראש, ומלמטה יוצא גוף.

נמצא, שיש לנו חוץ מזה שלומדים ראש הא' שערות רישא, אנו צריכים ללמוד שערות, אנחנו צריכים ללמוד ראש הא' בתחתון בעצמו, מה שהוא עושה. וזה נקרא ראש א', ישסו"ת. לכן אומרים שגם בו נבחן כמו שהוא ע"ב, שהוא היינו שאין לו צמצום ב'. הוא עומד מטבור למעלה.

אז צריכים להתחיל שצ"ו, אות ו' למעלה. שצ"ו אות ו) והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ. מה השאלה כאן? את מי קורא, והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ?

פעם למדנו שיש הוי"ה פנימאה בא"ק, שמי' שלו יצא ע"ב, ומה' ראשונה יצא ס"ג, ומו' שלו, נקרא מ"ה, יצא עולם הנקודים. ומה' אחרונה שלו, יצא עולם אצילות. נמצא, מי הוציא? הוי"ה פנימ… פנימאה הוציא מה שיש בפנימיות חיצוניותם לחוץ.

ואיך היה יציאה לחוץ? למדנו שכל פעם ירד מדרגה יותר קטנה הייתה מסיבת הזדככות המסך. ד', ג', ב', א' עם עביות דשורש. אז צריכים לומר שלא צריך להוציא מ"ה ב"ן. צריכים לפרש כאן, והנה רצה להוציא גם מן המ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, היינו איזה מ"ה ב"ן הפנימיים? ו' ה' שיש בו והוציא אותם לחוץ. זה הכי קל ללמוד.

אז הוא אומר, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים. כאן כבר מעורב. היינו, אנו לומדים שסדר הזדככות המסך מתחיל, מגלגלתא נעשה אחר כך ד' ג' בע"ב, וג' ב' בס"ג, וב' א' צריך להיות בנקודים. עליון כולל התחתון מ"ה ב"ן, כמו שהוא אומר, ס"ג נקרא אח"פ. כמו כן מדברים מנקודים, גם מכנה מ"ה ב"ן.

עכשיו יש כאן עוד עניין, שחוץ לפי הסדר שהולך, היה צריך להוציא ב' א' מס"ג, שהוא ג' ב'. היה כאן עוד עניין, היות שהיה לפני זה, מתי? בזמן שנקודות דס"ג התפשטו למטה מטבור דא"ק, ונתערבו שם, ונתלבשו בזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. לכן ס"ג, בזמן שהיה צריך לצאת ולהוציא ב' דהתלבשות א' דעביות, העלה את הרשימות מד' ג' גם כן. זה שרוצה כאן לומר. ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, גם כן.

ואז אלו מ"ה וב"ן, היינו ד' ג' שהיא, אה, בזו"ן דא"ק, הם המ"ן שלהם, אל הטעמים עצמם דס"ג. מה זה טעמים דס"ג? שהם מדרגה, שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. הם לא התפשטו למטה והם לא נתערבו שם.

Кабала Медіа

Кабала Медіа

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Щоденний урок27 יוני 2002Рабаш. Статья 28 (1989). Кому нужно знание, что человек выдержал испытание

Рабаш. Статья 28 (1989). Кому нужно знание, что человек выдержал испытание

Рабаш. Статья 28 (1989). Кому нужно знание, что человек выдержал испытание

Кабала МедіаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Щоденний урок27 יוני 2002
Рабаш. Статья 28 (1989). Кому нужно знание, что человек выдержал испытание

Кабала Медіа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені