הקיבעון המחשבתי קיים בכל מיני רבדים בחיים, יש לנו נטייה להתקבע על צורת ראייה מסוימת שנטמעה בנו, ואנחנו מקבלים את אותה אמונה או אקסיומה בחיים שלנו האומרת "ככה זה בחיים" מתוך נוחות כדי ליצור ביטחון בהתמצאות שלנו בחיים. החיסרון הגדול בזה הוא כשאנחנו ניצבים בפני סיטואציות חדשות, אנחנו לא תמיד יודעים להתמודד איתן נכון, ולא מתאמצים פתרונות אחרים, כי אנחנו פשוט ממשיכים באינרציה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם חכמת הקבלה יכולה להציע לנו צורת הסתכלות אחרת על המציאות, כדי להבין מה גורם לנו לקבל דברים כמו שהם, ש"ככה זה"? כיצד "הקיבעון" או אותן תבניות חשיבה עוזרים לנו למצוא את עצמנו בעולם שבו אנחנו חיים? מתי בכל זאת האדם מוכן מחליט להתמודד עם הקיבעון, כדי לשנות את תבניות החשיב שלו? האם אפשר לראות בחברה שלנו היום איזו מגמה של רצון לשנות את הקיבעון המחשבתי? מהם אותם "אזיקים" שהיום כובלים אותנו לצאת "מאזור הנוחות" ולשנות אותן תבניות חשיבה שנטמעו בנו במשך הדורות? מהי אותה מסגרת, שבה יוכל האדם להתפתח ולהעיז להחליף תבניות חשיבה ישנות כדי להתאים עצמו לחיים החדשים? מה מאפשר לאדם את הגמישות הפנימית הזאת, לפגוש את השינויים בתודעה שלו ולרצות להשתנות? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן