78. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, זהו ייחוד אחד. בשכמל"ו, זהו ייחוד אחר, שיהיה שמו, המלכות הנקראת שֵׁם, אחד. כמ"ש, הוי"ה הוא האלקים. שהוי"ה, ז"א, הוא המלכות הנקראת אלקים. שזה כשז"א ומלכות הם בייחוד אחד. וע"כ, שמע ישראל, הוא הוי"ה, ובשכמל"ו הוא האלקים.
79. הרי הייחוד של שמע ובשכמל"ו, הוא כמ"ש, הוי"ה אחד ושמו אחד, שאינו שווה אל הכתוב, ה' הוא האלקים. שאם היה כתוב, הוי"ה ושמו הוא אחד, היה שווה אל הכתוב, הוי"ה הוא האלקים. אבל כתוב, הוי"ה אחד ושמו אחד.
וא"כ היה צריך לומר כעין זה, הוי"ה הוא האלקים הוא. ואז היה שווה אל הכתוב, הוי"ה אחד ושמו אחד. וכיוון שלא כתוב כך, אלא, הוי"ה הוא האלקים, הרי אינו דומה לכתוב, הוי"ה אחד ושמו אחד. ואיך נאמר, שייחוד שמע ובשכמל"ו, שהם ב' ייחודים, בדומה להוי"ה אחד ושמו אחד, שווה להוי"ה הוא האלקים?
80. אלא הכול הוא אחד, שייחוד שמע ובשכמל"ו, שהוא הוי"ה אחד, בשמע, ושמו אחד, בבשכמל"ו, הם אחד עִם הכתוב, ה' הוא האלקים. כי כשמתייחדים ב' שמות אלו, הוי"ה, שהוא ז"א, עם אלקים, שהוא מלכות, הוי"ה בייחוד אחד, כלומר בייחוד שמע ישראל, ואלקים בייחוד אחד, כלומר בייחוד בשכמל"ו, אז נעשים ב' שמות אלו אחד, ונכללים זה בזה, ונעשה הכול שם אחד שלם, בייחוד אחד.
ואז כתוב, הוי"ה הוא האלקים. כי אז נכלל הכול זה בזה להיות אחד. אבל מטרם שהתייחדו כל אחד, זה בפני עצמו, וזה בפני עצמו, אינם נכללים זה בזה להיות הכול אחד. באופן, שהוי"ה אחד ושמו אחד, ודאי אינו שווה אל, הוי"ה הוא האלקים, אלא שהוי"ה הוא האלקים, הוא תוצאה מן, הוי"ה אחד ושמו אחד.
81. הכלל של כל התורה, תושב"כ ותשבע"פ יחד, כך הוא ודאי. כי התורה היא תושב"כ ותשבע"פ. תושב"כ, היא הוי"ה, ז"א. ותשבע"פ, היא האלקים, המלכות. ומשום שהתורה היא השם הקדוש, ע"כ נקראת כך, זה נקרא הוי"ה וזה האלקים.
82. תושב"כ ותשבע"פ, זו כלל וזו פרט. התושב"כ היא כלל, ז"א, ותשבע"פ היא פרט, המלכות. הכלל צריך פרט, והפרט צריך כלל, שאין שלמות לזה בלי זה, עד שיתחברו שניהם, ומתייחדים זה בזה ונעשה הכול אחד.
וע"כ כלל כל התורה הוא כלל שלמעלה, ז"א, ושלמטה, המלכות. משום שהשם הזה הוא למעלה, והשם הזה הוא למטה. זה תושב"כ, עולם העליון, ז"א, וזה תשבע"פ, עולם התחתון, מלכות. וע"כ כתוב, אתה הורְאֵתָ לדעת כי הוי"ה הוא האלקים, ששניהם אחד. וזה כלל הכול, של כל העולמות. וכל זה צריך האדם לדעת בעוה"ז.
83. איפה הן מצוות התורה בכלל הזה, אם הוי"ה הוא האלקים, הוא כלל הכול? הוי"ה הוא זָכוֹר. האלקים הוא שָׁמוֹר. וכל מצוות התורה כלולות בזכור ובשמור. שזכור כולל רמ"ח (248) מצוות עשה, ושמור כולל שס"ה (365) לא תעשה. והכול הוא אחד.
84. תפילת ערבית היא חובה ודאי, משום שק"ש של ערבית היא חובה, כי הקב"ה מתייחד בלילה בק"ש, כמו שמתייחד ביום. ומידת לילה נכללת ביום ומידת יום נכללת בלילה, ונעשה הייחוד. ומי שאומר רשות, הוא מטעם התפילה שנתקנת כנגד אֵמוּרִים ופְדָרים הנעכלים ונשרפים בלילה, שהם אינם חוב. כי תפילת שחרית ותפילת מנחה, הן כנגד ב' תמידים, שהם חוב, ותפילת ערבית כנגד אמורים ופדרים, שהם רשות.
85. ואהבת את ה' אלקיך. אם בייחוד הזה של שמע ישראל נכלל הכול, ימין ושמאל, למה כתוב אח"כ, ואהבת, שהוא ימין, וכן, והיה אם שמוע, שהוא שמאל, הרי כבר נכללו בייחוד ק"ש? אלא בק"ש הוא בכלל, שימין ושמאל דדעת נכללו בכלל אחד, בהוי"ה. וכאן בפרט, שתחילה כתוב, ואהבת, בפני עצמו, שהוא חסד, ואח"כ כתוב, והיה אם שמוע, בפני עצמו, שהוא גבורה. וכך צריך להיות.
86. הייחוד של ק"ש, הוא כמו הייחוד של תפילין של ראש ותפילין של יד. בתפילין של ראש יש ד' פרשיות. וכאן בק"ש יש ג' שמות, הוי"ה אלקינו הוי"ה. שם ארבע פרשיות, שכל אחת בפני עצמה. וכאן רק ג' שמות. מה ההפרש בין זה לזה?