מאמר: "בנין החברה העתידית" - חלק א' 2.8.04

פרקים: בנין החברה העתידית

בנין החברה העתידית

"משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב ואז נזכר באחיו האומללים אמנם כבר נעתק מהם הרבה, עד שלא ידע מקום המצאם מה עשה? התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חבריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו, ויבואו גם כן לישוב ההוא המלא מכל טוב.

כן הדבר שלפנינו: הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות, ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב, דהיינו ספרי הקבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלאים אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו. אלא זיכרון החברים שלנו, שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, נשאר חרוט בליבנו. אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו. לפיכך ערכנו את השופר הזה, לתקוע בקולות, אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו, ויהיו מאושרים כמותינו."

במשך אלפי שנים האנושות טועה בחיפושיה אחר משמעות הקיום, יהיה זה קיומה עצמה או קיום המציאות בכללות. מהי סיבת הקיום? מהו התהליך שהאנושות עוברת ומהם התוצאות שיתכנו בעקבותיו? אין ספור שיטות, דתות, ואמונות למיניהם פותחו כדי לענות על השאלות הללו ותשובה אַין.

שאלת הקיום נובעת מחיסרון טבעי הטמון באדם. לכל פרט במציאות יש סיבה, תשובה, גישה כלשהיא לגילויו ולהבנתו. לשאלה העיקרית, בשביל מה האדם חי ולשם מה קיימת המציאות, אין לאדם תשובה ברורה, תשובה אותה הוא יכול להשיג מתוך חייו. הפיתרון נסתר, מדור לדור עוברים הגופים ולא מוצאים פיתרון, בצורה טבעית בלתי ניתן להגיע אליו.

אם לכול בני האדם הייתה תשובה אחת, תשובה כוזבת אבל יחידה, האנושות כולה הייתה טועה אמנם, אבל בצוותא חושבת אותה לנכונה, אבל עינינו הרואות - הפתרונות רבים ותשובה אַין. אין ספור דעות, דתות, אמונות, עצות ופילוסופיות יש בעולם, ולמרות כול אלו האדם נותר עם הצורך להרגיע את השאלה על מטרת קיומו. החיפוש אחרי משמעות החיים הולך ומתלהט באדם מדור לדור עד שמחוסר בררה הוא מדכא אותו על ידי סמים או התאבדויות.

המקובלים מציגים בפני האנושות שיטה יוצאת דופן לפענוח חידת הקיום הם לא יודעים את התשובה בדומה לפילוסופים ולא מאמינים בה כמו אנשי הדת אלא חיים אותו. המקובלים נמצאים במצב ההתפתחות הסופי אליו צריכה להגיע כל האנושות, מעל למצב הזה אין שום דבר. המקובלים חיים במצב הסופי בעודם נמצאים עם יתר האנושות בעולם הזה, מחובתם לגלות ליתר האנושות את השיטה ואמצעים להגיע למצב בו הם נמצאים.

הפיתרון לשאלת "מה טעם בחיי?", שאלה שמכאיבה ומעוררת כל אדם, לא מגיע בצורת האמונה, ולא כידיעה פילוסופית מופשטת. הפתרון הוא תשובה ממשית, הכרח לחיות אותו, להיכנס לתוכו לממש אותו, רק באופן כזה שאלת הקיום יכולה לבוא לידי פיתרון.

המקובלים קבלו תשובה ממשית לשאלת הקיום, מתוך מצבם המושלם הם מרגישים את חובתם להוביל את יתר האנושות למצב בו הם נמצאים, לחיים תכליתיים במימד אחר. בזכותם האנושות יודעת דבר מה על העתיד המחויב שלה, על המצב הסופי אותו ישיגו בסופו של דבר כל בני האדם בטוב או ברע.

בכוונה תחילה האדם נמצא במצב הפוך ממצבו הסופי, חיסרון למצב הסופי חייב להתגלות. על האדם הוטלה המשימה לגלות את האמצעים שבעזרתם ניתן להגיע למצב הסופי בצורה עצמאית, ולהשיג את המצב הסופי ביגיע כפיו. אם המקובלים לא היו חושפים בפני האנושות את העתיד המתוקן האדם לא היה יודע ודאי, מהי המטרה האמיתית. המקובלים מגלים לאדם את המטרה את האמצעים להשגתה ולמימושה ואת העובדה שמימוש המטרה תלוי רק באדם.

מאותו הרגע בו האדם מקבל את הידיעה הזאת, בהתאם למידת הגילוי הוא מחויב לממש אותה בעצמו. כתוב "אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו, בחר לך חלק יפה בנחלתי. ומעמידו על החלק היפה ואומר לו, את זה ברור לך", האדם חייב להתייגע כדי לקבל את ה"חלק היפה", הוא חייב לעבור את התהליך, עליו לסיים אותו בכוחותיו וברצונותיו .

"דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עיקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהו השמימי עד ביאתו לשפלותינו. והמציאות הזו היתה מוכרחת, משום ש"סוף מעשה במחשבה תחילה", ומחשבתו יתברך פועלת תיכף, כי אינו צריך לכלי מעשה כמותינו. ולפיכך יצאנו מתחילה באין סוף ברוך הוא (פירוש: במחשבת הבורא להטיב לנבראיו) עם כל השלימות עד לעולם הזה."

המקובלים השיגו את המציאות מקצה לקצה, הם מתארים את הכוח העליון, יוצר האדם, כטוב ומטיב. כלפי האדם הכוח העליון טוב ומטיב, כלפי עצמו הוא נצחי ושלם, מושג הזמן לא קיים בבורא, אין בו שינוי והוא לא נתון בֵתהליך. באותו הרגע בו הבורא החליט על המציאות ועל הנבראים, על מצב מסוים, התממשו המחשבה ביצוע המחשבה והמצב הסופי. לא היה צורך באמצעים או בתהליך של התפתחות הבריאה בדרך סיבה ומסובב. המושגים "באותו רגע", "באותו זמן", "סיבה ומסובב" הם ביחס לאדם אין לאדם ברירה אחרת אלא להגדירם כך.

בני האדם נמצאים בַמחשבה ובַפעולה הַאחת, פעולה ומחשבה הם ההינו הך לגבי הבורא, בני האדם שרויים במצב שהבורא רוצה בו, מצב הנקרא אינסוף, כל טוב, מעל זמן מקום ותנועה.

כדי שהאדם ירגיש את המצב אחד והיחיד בו הוא נמצא עליו לצאת ולהתרחק באופן מלאכותי מהמצב המתוקן ולהרגיש את עצמו בגבולות של מקום וזמן, כשרוי בתהליך ובתנועה כנתון לשינוי. כדי לגלות את ההופכיות מהמצב הטוב ולהכיר בנבזיותה האדם חייב להרגיש את הכבדת התנאים, את ריחוקו מהבורא, את השוני בין מצבו הנוכחי למצב שהבורא קבע ומימש בעבורו. הרגשת הריחוק מהבורא היא שתביא את האדם לכדי הבנה שאין מצב טוב יותר מהמצב אותו הבורא קבע כטוב ומטיב, הרגשת הריחוק תכוון את דרכו של האדם להבין שרצונו היחיד הוא להימצא במצב הטוב.

בהתאם לרצונו של האדם לשרות במצב הטוב הוא מבקש כוחות לנוע לקראתו על ידי שינוי תכונותיו וכך הוא משיג את המצב שהבורא החליט עליו. כשהאדם משיג את המצב הטוב הוא נעשה בעל אותה המחשבה, אותו חיסרון, אותו רצון ואותה היכולת כמו הבורא. מחשבתו של הבורא היא להטיב לנבראיו מכל טוב, כפועל יוצא גם האדם רוכש את תכונת הטוב ומטיב. הבורא ומחשבת הבריאה מאוחדים כאחד, ובדומה לבורא כך האדם, עם חזרתו למחשבת הבריאה גם האדם קיים כאחד.

הבורא ברא את הבריאה בצורה מיוחדת, למרות היותה הפוכה לבורא היא מסוגלת להידמות אליו. מחובתם של בני האדם לגלות את שלימות כוונת הבורא כלפי הנברא, שלמותה של מחשבת הבריאה. כתוצאה מגילוי השלמות בני האדם מרגישים אהבה, הם משיגים את יחס הבורא לנבראים כאוהב.

השיטה שמביאה את האדם למצב הטוב נקראת חוכמת הקבלה, היא עושה זאת באמצעות הסבר על כל המרכיבים בתהליך, דהיינו על המבנה הפנימי והחיצון של האדם, על המציאות כולה, על יחס הבורא, על תוכנית הבריאה ושלבי התיקון בדרך להשגת המטרה.



"ולפיכך קל מאד למצוא בחכמת הקבלה את כל התיקונים העתידים לבוא מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו. ומתוך זה אנו יודעים, איך לתקן דרכינו מכאן ולהבא. כמו מעלת האדם על הבהמה, שרוח הבהמה יורדת למטה, כלומר שאין רואה אלא ממנה והלאה, ואין לה שכל ובינה לראות מה עבר עליה, כדי לתקן העתיד. נוסף עליה האדם, שרוח האדם עולה למעלה, כלומר להַעבר, ומסתכל בהַעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהַעבר עליו ומתקן את צרכיו מכאן ולהבא."

בעל הסולם מתאר שתי מדרגות בהן יכול להימצא אדם, "בהמה" או "אדם". כתוב, "אדם ובהמה תושיע ה' ". בדרגת ה"בהמה" נמנים האנשים שאינם מתעלים מעל לקיום היומיומי לשאול מה טעם בחייהם. השאלה על משמעות החיים מצביעה אל מעבר לחיים, על מטרת החיים, על רצון להוציא מהחיים תועלת. "מה הטעם בחיי?" היא תולדה של חיי ייסורים המובלים את האדם לחיפוש דבר מה מעבר לחיים, ייסורים המחייבים את האדם להתרומם מעל לקיומו הפשוט ולתת תשובה.

את הפסוק "אדם ובהמה תושיע ה' " ניתן לפרש כך, בכדי לחלץ את האדם ממצב ה"בהמה", הבורא מושיע גם את אלו שלא התעוררה בהם השאלה על מטרת חייהם, ואת אלו שהתעוררה בהם השאלה הבורא מושיע על ידי שנותן להם את כיוון המחשבה והחקירה, הוא מכוון אותם לגלות ולחקור אותו וכתוצאה מכך להבין מה נדרש מהם לעשות ומהו עתיד אליו צריך להגיע. השאלה "מה הטעם בחיי?" מצביעה על המקור השורש והסיבה לחיים.

חוכמת הקבלה מתארת סדרה של מצבים שעברו על הנברא מטרם היגיע להימצא עם יתר בני האדם בהרגשת העולם הזה, במציאות הנוכחית. השתלשלות העולמות, לידת הנשמה, שבירת הכלים של העולמות, שבירת הנשמה, ירידה ונפילה למצב של העולם הזה. הבורא יצר את המציאות במצב הראוי בהתאם לרצונו, וכדי לתת לה אפשרות לבחור כמוהו באותו המצב, הוא קלקל את הרגשת המציאות בכלי, בנברא. כתוצאה מהקלקול הנברא נמצא בהרגשה הפוכה מהמצב בו הבורא ברא אותו, בהרגשה הנקראת "העולם הזה", בהרגשה הפנימית של קיומו. להנחה כי מעבר לעולם שלנו קיימים עולמות נוספים המרחפים בחלל באיזה שהוא מרחב דמיוני אין שום אחיזה במציאות. ביחס לבורא האדם נמצא במצבו השלם, וכלפי עצמו, בהרגשתו, הנברא נמצא במצב מקולקל. דוגמאות להפכיות בהרגשה ניתן למצוא גם בעולם שלנו. למשל, עשיר שמעורר את קנאת חבריו בחיי המותרות שלו ומרגיש את עצמו אומלל, עד כדי כך אומלל שמעדיף את מותו על חייו. כל שנדרש מאותו העשיר בכדי ליהנות מעושרו הוא לתקן את הרגשתו.

מציאות האדם היא תולדה מתפיסתו, הרגשה ותו לא. האדם מתקיים במציאות הנקראת "העולם הזה" - במציאות כפי שהוא תופס אותה בשונה מהזולת, בשונה מהבורא הנמצא במצב השלם. האדם תופס את המציאות כמצב ההפוך לבורא, הבורא פונה אליו מרחוק וכביכול אומר לו, "פקח את עיניך ותראה, אתה נמצא במצב הטוב ביותר".

כמו בדוגמא על העשיר, על האדם לתקן את כלי ההרגשה שלו, את היחס שלו לחיים, לפרש נכון את המתרחש. בעקבות השינוי הפנימי ישתנה גם העולם. גם בחיים הגשמיים אפשר למצוא דוגמאות לשינוי תמונת המציאות בעקבות שינוי היחס אליה. אף אחד לא יכול לדעת באיזה מצב אדם נמצא, כל מצב מהנורא ביותר ועד למאושר ביותר, יתכן. הכל תלוי בהרגשתו הפנימית של האדם. כל אחד מאיתנו חווה זאת על בשרו.

ישנם מצבים נוראים בהם האדם מרגיש אומלל ולא יכול להתעלות ממצבו, קיימים מצבים בהם האדם אפילו לא שואל מהי הסיבה להימצאותו בהם, אלו המצבים המכונים "מצב הבהמה". כאשר אור מהמצב הנגדי מאיר לאדם והוא מתעלה מעל למצבו לשאול לסיבתו הוא נקרא "אדם". "אדם" מלשון "אַדַמֵה לעליון". ההארה המאירה לו למצבו הנוכחי, להרגשתו הנוכחית, מטרתה להפוך אותו ל"אדם". "רוח האדם העולה מעלה מעלה" מגביהה את האדם להגיע למטרה.



כול בני האדם רוצים להרגיש טוב. אם בכדי להרגיש טוב האדם צריך לעשות פעולה הוא יעשה אותה, מחוסר בררה. כל פעולה שהאדם עושה היא רק כדי להרגיש את עצמו כל פעם במצב יותר טוב. בשפת הקבלה המצב הזה מתואר ככלי המחויב להיות מלא באופן מתמיד. כלי המתגלה כריק, כחיסרון מורגש באדם ככאב, לאדם אין בררה אלא להרגיע את הכאב ולמלא את הכלי.



"ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה, ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו, משום שאין להם המראה, להבין מתוכה איך לתקן הדברים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם. והאדם הולך ומתפתח יום יום עד שמעלתו מובטחת ומורגשת. וכל זה אמור בדרכי הטבעים החיצוניים, דהיינו טבע המציאות שבסביבתינו, דהיינו מזונותינו ועניננו החצונים, שעל זה מועיל בהסתפקות גמור השכל הטבעי."

בפנימיות האדם חבויים מנגנונים המופעלים בצורה טבעית, הם מתעוררים לפעולתם מבלי עזרתה של תוכנה מיוחדת או חקירה מוקדמת, באמצעות המנגנונים האלו הטבע מפעיל את האדם. מנגנונים המופעלים על ידי הסביבה החיצונית גם הם מנגנונים טבעיים, אין לאדם אפשרות לבחור אותם, הם נכפים עליו כתולדה מנתונים פנימיים, כפועל יוצא מרשימותיו.

כל הפעולות שאדם מבצע במשך חייו, הפעולות בתוך עצמו או פעולות עם החברה, פעולות עם העולם החיצון, נקבעות מראש על ידי רשימות, על ידי חסרונות הטמונות בפנימיות האדם. לאדם נותר לממש אותם ולא יותר. מימוש הרשימות לא יכול להתבצע אלא בהתאם לסדר הופעתם ובהתאם לכיוונם והתעוררותם של התנאים הפנימיים והחיצוניים כתוצאה מתוכנה הכללית.

כל אדם שפועל מבלי לקשור את עצמו למטרה האמיתית, מבלי לטקס עצה איך להשיג את מחשבת הבריאה נמצא בדרגת התפתחות הנקראת "בהמה", ללא בחירה חופשית ויגיעה מצד עצמו. החסרונות המתעוררים בו אינם חסרונותיו, הוא חייב לממשם כמו מכונה הרוצה להנות, אין לו ברירה. ברור מאליו שלאדם כזה אין בחירה חופשית, ומשום כך גם שכר ועונש נמנעים ממנו, הוא חי כבהמה. דואג לקיומו ולא יותר.

אם מתעוררת באדם שאלה כלפי מטרת הבריאה, תכלית השאלה היא להעביר את האדם ממצבו המתמשך כ"בהמה" ולהיעשותו "אדם". היגיעה שאדם נותן כדי להשיג את מטרת הבריאה, היא יגיעה עצמאית מעל הכוח האנושי, מעל אותה ה"בהמה". התהליך שעומד בפני מי שבחר לממש את מטרת הבריאה הוא על טבעי, בניגוד לטבע האדם, מנוגד ל"בהמה" שבו. כל תהליך ההתפתחות שעובר על האדם מטרתו לרומם את האדם מעלה מעלה מדרגת ה"בהמה". "רוח האדם עולה מעלה מעלה", עד לדרגת הבורא.

אין פשרות, "אדם" הוא מי שדומה לבורא, "אדמֵה לעליון". האדם יכול להיות או "בהמה" או חלק מהבורא, אין שלב ביניים. אדם נתון תחת שליטת שני כוחות בלבד, תחת שליטת הטבע שלו או בשליטת הטבע של הבורא. אם כך מי הוא האדם? האדם הוא הבחירה החופשית להידמות לבורא.

מותר האדם מבהמה הוא הרגשת החיסרון כלפי האלוקות. ההרגשה הזאת היא כלי חדש. כתוצאה משבירת הכלים נפל לתוך ה"בהמה" ניצוץ מהבורא. כשמתעורר באדם ניצוץ הבורא, האדם מוזמן להיות "אדם" ובהתאם לכך הוא צריך לפעול. הבורא מעורר את הניצוץ שלו בתוך האדם וההמשך תלוי באדם, מכאן והלאה מתחילה הבחירה החופשית של האדם.

נקודת הבחירה נקראת "מראַה" מכיוון שמתוכה האדם יכול להביט על עצמו מהצד, בצורה אובייקטיבית, ולקבוע את מצבו כרע. לא "רע" במובן של בהמה מוכית, אלא רע מחוסר השתוות הצורה לבורא, מהפירוד, מהריחוק מדרגת הבורא. האדם מקבל אפשרות לראות את העולם הזה, את מצבו, מנקודת מבט חיצונית, בהמה נשללת מהיכולת הזאת.



"מה שאין כך בפנימיותינו ועצמנו, הגם שאנו מתפתחים למקצת, אבל אנו מתפתחים ומשתבחים מחמת דחיפות מאחורינו על ידי ייסורים ושפיכות דמים. והוא מטעם, שאין לנו שום תחבולה להשיג מראה לראות בפנימיות האדם, שהיו בהדורות שעברו. ואין צורך לומר בפנימיות הנפשות והעולמות, איך נשתלשלו ובאו לחורבן נורא כהיום. חורבן כה גדול עד שלא תהיה לנו בטיחות בחיינו, ונהיה מוכנים ועומדים לטבח ומיתות משונות בשנים הקרובות, עד שהכל מודים, שאין להם שום עצה למנוע זה."

האדם קרוץ מחומר הנקרא רצון ליהנות. הואיל והבורא הוא שורש האדם, הרצון ליהנות מפיק תענוג מכל העניינים הכלולים בבורא ונמשכים ממנו. מכיוון שהבורא נמצא במנוחה מוחלטת האדם יכול לפעול רק מתוך חיסרון. הבהמה לא תזוז צעד אחד, כותב בעל הסולם במאמרו "אחור וקדם צרתני", אלא על ידי מתג ורסן של רוכב, כל תנועותיה והתעלותה הם בהתאם לפקודות הרסן והמושכות.

אם נביט לאחור לבדוק את מצבו של האדם במשך ההיסטוריה, נבחין שהאדם נמצא בתהליך מתמיד של הליכה לקראת מצבים גרועים יותר ויותר. האדם כבר מכיר בהתפתחותו כהתפתחות ללא מוצא, הוא תופס את ההתפתחות על ידי הרצון לקבל, על ידי האגו, כהתפתחות רעה. האנושות הולכת ומתקרבת לעבר מצבים מפחידים, מצבים בין חיים ומוות. הכל הוכן לאדם כדי שיגיע להחלטה להפסיק להתפתח בהתאם לרצונו במישור, כמו "בהמה", להתחיל להתעלות ולהידמות לבורא. להתפתח בעליה ולא במישור.



"ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר היסטורי, שהיה מצייר לכם את הדורות האחרונים, שיהיו אחר עשרת אלפים שנה, מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו מחפשים כל תרופה, איך לסדר את החיים כאן על ידו, עד שהיינו מגיעים ל"ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו", ומתבטלים היו השחיטות והייסורים הנוראים, והכל על מקומו יבוא בשלום.

ועתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר, שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות, וכל סדרי היחיד והצבור, אשר יהיו בסוף הימים. דהיינו ספר הקבלה, שבו מסודרים העולמות המתוקנים, שיצאו עם שלימות, כנ"ל שמה' יתברך יוצאת השלמות בראשונה ואחר כך אנו מתקנים אותם ובאים לשלמות גמורה וקיימת בעולם העליון, היוצאת מאין סוף ברוך הוא, בדרך "סוף מעשה במחשבה תחילה". ומטעם שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה, ואין העדר ברוחני, על כן נשארים כולם קיימים ומצוירים בכל דמוים וצלמם בכללות ופרטות בחכמת הקבלה.

פיתחו הספרים הללו ותמצאו כל הסדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום בצרכים דעניני העולם הזה, שאפשר ללמוד את ההיסטוריה העובר, וממנה אנו מתקנים את היסטוריה הבאה.

וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלות וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם, דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו. ואצא לבני העולם בשופר הזה, אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם לכף זכות."

אילו האנושות הייתה יודעת מראש איזה תהליך מבעית עליה לעבור, מצבים נוראים במלוא מובן המילה, השמדה המונית, מגיפות, מכות אקולוגיות ואסונות הטבע, כל אדם באופן אישי וכול האנושות בצורה כללית, היא הייתה חושבת וודאי איך לציית באיזושהי צורה לעצות האנשים הצופים רואים ויודעים את המצבים האלה מרחוק. הרי בסופו של דבר לאדם חסרה יכולת ראייה.

המקובלים אומרים שאין צורך להזמין את האסונות, ניתן לגלות את הרע באמצעות ראיה פנימית. כמו חולה המשתמש בעיניים ובשכלו של הרופא כדי לראות את העתיד, כך האדם, אם יאמץ את ספריהם שכלם וראייתם של המקובלים יעלה בידו לחזות את העתיד בטרם יגיע. התמונה שתתגלה לנגד עיניו תדהים אותו וודאי, היא תעורר בו אימה וחרדה, אבל היא תתגלה לפני המכה, אפשר יהיה למנוע את ההתפתחות הלא רצויה ולנוע בדרך הברכה.

המקובלים לא מתארים את העתיד בצורת גורל מוחלט שאי אפשר לשנותו. אם זאת הייתה המציאות האדם לא היה רוצה לשמוע שום דבר, הוא היה טומן את ראשו בחול וחי את ההווה במקום לשמוע ולחשוב על מחר.

אמת, אם האדם יאמץ את עצת המקובלים תתגלה בפניו תמונה לא נעימה של העתיד, אבל במידה ובצורה המאפשרת לשנות את המחר לבטוח ומוצלח.

זאת הסיבה לגלוי חוכמת הקבלה. האדם יגיע למטרת הבריאה גם בדרך ייסורים, אבל דרך ייסורים אינה רצויה בעיני הבורא. את הבדל בין "דרך ייסורים" ל"דרך תורה" - "דרך הקבלה" ניתן לתאר באמצעות אופנים שונים לטיפול במחלה. אם התפתחה באדם מחלה ובסופו של דבר התפרצה בצורה גלויה, קודם כול צריך להתפטר מהחלתה ולאחר ההבראה הכרח ללמוד ממנה, לאסוף רשימות והתרשמויות מהמחלה ומתהליך ההחלמה המר. אם האדם יחלה שוב, יתאפשר לו מתוך התרשמויות העבר לגלות את התהליך בראשיתו לצפות את התולדות לנקוט אמצעי זהירות ולתקן את עצמו, ללכת לרופא, לקבל תרופות ולטכס עצות. האדם חייב לחוות את המחלה בכל מרירותה, להתגלגל עשרות פעמים, למות ולקום שוב לתחייה. אם האדם מקבל את עצת המקובלים הוא לא צריך לחלות אפילו פעם אחת, הוא לא נדרש לעבור את כל התהליך המר עם כל הייסורים ולהגיע למצב בו המחלה מכריעה אותו. אם האדם יקשיב להמלצות המקובלים הוא לא יצטרך להתגלגל שוב לאחר מותו עם סימני המחלה ולפיה לזהות את הסכנה ולהתנהג נכון. בהתפתחות בדרך ייסורים הרווח היחיד הוא התהליך שהאדם עבר והסבל שחווה על בשרו.

במשך אלפי שנים האנושות כולה מתפתחת בדרך ייסורים. זאת התפתחות מוטעת, כבר לפני אלפי שנים ניתנה לאנושות האפשרות להפסיק את ההתפתחות השגויה ולהתפתח בצורה אחרת, לחסוך מעצמה היסטוריה מלאת סבל ומלחמות. מה שהיה נכון במשך אלפי שנים נכון גם לתקופתנו, זאת עצת המקובלים.

ספרי הקבלה חושפים בפני האדם את מצבו האמיתי, חוכמת הקבלה ממליצה לאדם לפתוח אותם, להיעזר בהם לאבחן את מצבו כמצב רע. אין ספק, כתבי המקובלים אינם מעוררים באדם הרגשה טובה, הם מקרבים את אבחון המחלה, אין בעולם אדם שמעוניין לראות את מחלתו. המעשן נהנה מהעישון ועל המחר הוא לא רוצה לדעת דבר, קירובו של העתיד מזמין הרגשה רעה. אין ספק, ההתפתחות בדרך הקבלה מתבצעת לפי הכלל "מוסיף דעת - מוסיף מכאוב", האדם מקרב אליו את הרע עד כדי כך שרוצה לברוח ממנו, הוא כביכול נמצא בסוף תהליך התפתחות המחלה, במצב אנוש. כביכול אנוש!

אדם שביכולתו לסבול ולקבל על עצמו התמונות העתידות הלא נעימות, הוא כביכול חווה אותם בהווה ולא בעתיד, מגיע להרגשה מרה עד כדי כך שמוכן להפסיק מיד את ההתפתחות הבהמית האגואיסטית ולעבור להתפתחות אחרת. לפי הרגשתו הבהמית הוא נהנה אבל אין לו בררה אחרת, עד כדי כך הוא קירב את הרגשת הייסורים הכרוכים בתהליך ההתפתחות שהוא כביכול חֹוֵוה את הייסורים בשלבי ההתפתחות האחרונים ממש.

הדרך עליה ממליצים המקובלים לא פשוטה ולא נעימה. אם ההולך בה שוכח על מטרה הסופית, אם הוא לא מקפיד להחזיק במחשבה את תמונת התהליך כולו, מהם הסיבות להיות התהליך כמות שהוא, הוא לא ימצא כוחות להמשיך בתהליך, הוא יברח ממנו בכל הזדמנות אפשרית. רק באמצעות חברה האדם יכול להחזיק את עצמו באופן תדיר במצב הנכון, בראיה נכונה של התהליך. בכדי להבין את חוסר הבררה ולגלות את הרע, לצאת ממצב ה"בהמה", להפסיק את ההידרדרות לתהום אדם זקוק לחברה שכל הזמן תעורר אותו ותחזיק אותו לא לשכוח את המטרה לא לשכוח את התהליך לא לחזור למצב בו הוא חי את הרגע, למצב ה"בהמה". החברה מעוררת את האדם להיות "אדם".

בלי חברה האדם מתדרדר בכל רגע ובצורה בלתי הכרתית, הוא נזרק חזרה למצב הטבעי. הטבע שולט על האדם, רק על ידי כוח שמושך את האדם מהטבע, רק על ידי חברה שכל הזמן מעוררת את האדם להתרכז בתהליך ולא בבהמיות, תתאפשר לאדם היכולת לגלות את הרע במצבו. בהתאם להשפעת הסביבה, לפי רמת ההכרחיות במטרה שהחברה מעוררת באדם, רק באותה המידה האדם יכול לגלות את הרע ולרצות לצאת ממנו.

על ידי הלימוד מתגלה לאדם תלותו בחברה. אדם מונח בידי החברה כחולה אנוש בידי רופאיו, ללא הכרה, ללא יכולת לעזור לעצמו. האדם לא מודע למצבו, אלא רק בהתאם לטיפולה של החברה הוא יגיב, התגובה של האדם תלויה במערכת עצמה.

בעל הסולם מתאר את מצבו של האדם במאמר "בחירה חופשית": כל בני האדם מתוכנתים מראש בכל דבר, הוא כותב, מלבד נתון אחד, החברה אומנם פועלת על האדם, אבל גם האדם יכול לפעול עליה בעצמו, הוא יכול לחייב את החברה להפעיל אותו. לבני האדם יש רק נתון אחד בעזרתו הם יכולים לקבוע את ההתפתחות. החברה מטרתה לספק לאדם כוח לגלוי הרע. בהתאם לגילוי האדם מוכן לתיקון, הוא כבר יכול לצעוק לעזרת הבורא בצורה אישית.



מקובל משתמש בחוכמת הקבלה כדי לגלות את מערכת היחסים בינו לבין הבורא, הוא משתמש בה כדי לתקן את עצמו, להתקרב לבורא. בעל השגה לא בוחר במצבים שהוא צריך לגלות, דאגותיו אינן נתונות לפרטים הדורשים תיקון או למצבים שיתגלו לפניו. דאגתו של המקובל אחת, להתקרב למטרה, להידמות לבורא, להגיע להשתווּת הצורה עם הבורא. כל המצבים המתגלים בדרך כתוצאה מחשיפת המערכת הפנימית של האדם, מערכת הדורשת גילוי ותיקון, וכתוצאה מגילויה של המערכת החיצונית בינו לבין הבורא, על כל המצבים הללו המקובל לא דואג כלל, אלו מצבים שיתגלו כך או אחרת בהתאם לצורך.

השאלה "מה אני אראה בדרך?" לא רלוונטית, מי שהולך בדרך התיקון יראה את מה שהוא צריך לראות כדי להיתקן. אין בכלל חשיבות לאופיים של המצבים שיתגלו העיקר היא הנכונות לראות אותם. מקובל מעוניין בגילוי המצב ללא קשר לצורת הגילוי וללא קשר למצב שיתגלה, כמו רופא המציג בפני חולה צילום רנטגן ומסביר לו שאמנם הוא לא רואה את המחלה ולא מרגיש אותה אבל לפי הצילום של אבריו הפנימיים העתיד נראה לא טוב. העיקר הוא גילויו של המצב הניתן לתיקון, למנוע את העתיד הרע.

כמו האנושות המתגלגלת מדור לדור, אפשר לחלות באותה המחלה שוב ושוב. הרי בסופו של דבר מהי תכלית פעולותיהם של בני האדם במהלך ההיסטוריה? בכל דור אותן הנשמות עוברות את אותם הגלגולים כדי לצבור רשימות התרשמויות ומכות עד שיצטרפו למידה המספקת, והאנושות תאמר "די". אם כך, לשם מה נדרש כל התהליך הארוך הזה, למה להגיד "די" אחרי כל כך הרבה מכות בשעה שאפשר לחזות את הרע מראש ולקרב אותו, לראות את כל התהליך באור העליון ולוותר על הסבל מראש?! בזמנינו יש אפשרות למנוע את ההתפתחות השלילית העתידה לבוא, ההתדרדרות כבר הגיעה לשלבים מאוד כואבים, נוראים.

Кабала Медіа

Кабала Медіа

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Собрание журналистов

Собрание журналистов

Собрание журналистов

Кабала МедіаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Кабала Медіа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Асоціація Кабала Ла-Ам, Всі права захищені