חיים במציאות מדומה

קמתם בבוקר אחרי חלום חזק, ופתאום אתם קולטים שזה היה רק חלום. אם היה סיוט, הקלה. אם היה טוב, חבל. סרט מהפנט שואב אותך פנימה. אתה מזדהה עם הגיבור. עליות, ירידות, מאבקים, טרגדיות. בסוף כתוביות. נגמר. בחזרה לחיים הקטנים שלך, וזהו. משקפיים תלת-ממד, הולוגרמות ודמויות מצטיירות מול עיניך. ופתאום הפסקת חשמל. המחשב נכבה, ועולמך נגוז כלא היה. ואתה כועס, עצוב, מאוכזב. שוב פעם המציאות המשעממת הזו. ולפעמים עולה השאלה מה כאן אמיתי ומה מדומיין? מהו חלום ומהי מציאות? ומי יודע, אולי זה בכלל הפוך?

בואו נתאר לעצמנו שהרכבנו משקפיים תלת-ממד וראינו בעזרתם משהו שקודם לא יכולנו לראות. זה נראה לנו הכי אמיתי שיש. בצורה דומה אפשר לומר שכבר מלידה מותקנים בתוכנו מעין משקפיים, שדרכם מתראה לנו תמונת העולם הזה. כעת, איננו יכולים לדמיין מה נראה מחוץ למשקפיים האלה, כי איננו יכולים לצאת מהתמונה שהם מציירים לנו. אנחנו כמו כלואים בתוכה.

המשקפיים שבנו הם למעשה האגו שלנו, הרצון שלנו ליהנות מהמציאות לעצמנו. "הרצון לקבל הנאה ותענוג", קוראים לו בחכמת הקבלה, וזהו טבע האדם. בגלל המשקפיים מה שאנחנו כל הזמן רואים זו בעצם מציאות מדומה, ולכן עולמנו נחשב לעולם מדומה. לעומת זאת, המציאות האמיתית קיימת מחוץ לאדם. היא מתקיימת ללא שום קשר עם בני אדם, היא לא תלויה בכך שיש אנושות או אין, שקיים העולם הזה או לא – המציאות האמיתית היא נצחית, מעל זמן, תנועה ומקום. היא לא משתנה.

השיטה שמלמדת איך לקלוט את המציאות האמיתית נקראת חכמת הקבלה או חכמת הנסתר. היא מטפלת במה שנסתר מאיתנו, ומסבירה כיצד נוכל לגלותו. היא עוזרת לאדם להיות מעל המשקפיים הטבעיים שלו, מחוץ להם, ולראות את המציאות האמיתית. זו הסיבה לכך שהקבלה נקראת גם חכמת האמת – בעזרתה האדם יכול לצאת מהדמיון, מעולם השקר, ולהגיע לעולם האמת.

ומה יש שם, במציאות האמיתית? מי שמצליח לגלותה רואה שקיים רק כוח אחד, כוח של אהבה ונתינה, כוח של השפעה טובה. הכוח הזה נקרא כוח עליון, כי הוא מוליד את המציאות שלנו ומחזיק אותה, מטפל בה, במטרה להביא אותנו להכרתו. הכוח הזה מוגדר כבורא, מלשון "בוא וראה". למה הכוונה? אנחנו לא יודעים עליו מהו ומיהו בפני עצמו, אלא רק איך אנחנו מגלים אותו. הוא המציאות האמיתית, הקבועה, הקיימת, היחידה, שאותה עלינו לגלות.

כדי לגלות את המציאות האמיתית, עלינו להסיר את המשקפיים שהזכרנו קודם. מי התקין בנו אותם? אותו כוח עליון. מתי? אי אפשר לומר מתי, כי מושג הזמן לא קיים כלפיו. למה הוא עשה זאת? כדי שנפתח בעצמנו את הרצון לעזוב את החיים האומללים האלה, הדמיוניים, ונעבור להכיר את החיים עמו. איך עושים זאת? על ידי פיתוח התפיסה שלנו לרמה מתקדמת יותר. ביכולתנו לפתח את התכונות שלנו, את התפיסה שלנו, עד שנתקדם למצב שבו נתחיל לקלוט את הכוח העליון. בכל שלב בהתפתחות התפיסה שלנו, נגלה אותו בצורה אחרת. אמנם הכוח הזה הוא אחד, אבל בגלל השינויים שיתרחשו בנו, אנחנו נתפוס אותו בכל פעם בכל מיני צורות שונות.

המשקפים המוטבעות באדם באופן טבעי גורמות לו לקלוט את המציאות דרך המבט של "מה טוב לי", וזה נקרא שהוא קולט את המציאות דרך "הרצון לקבל" שלו. באופן המשודרג קליטת המציאות מתבצעת דרך המבט של "מה טוב לאחרים", כלומר דרך הרצון לתת, לאהוב, להשפיע טוב. במצב כזה נקלטת המציאות בצורתה האמיתית ולא המעוותת, כי האדם התאים את הרצון שלו לרצון הא-לוהי, שכולו אהבה ונתינה.

ברגע שהאדם מקבל יכולת לצאת מהתמונה המדומה, הוא מתחיל לראות את הפער שבין שני העולמות – בין העולם המדומה והעולם האמיתי. בין מה שהוא מקבל דרך המשקפיים, לבין מה שהוא מקבל לא דרכם, אלא מרגיש בצורה ישירה את הכוח העליון. ואז האדם מגלה שמצד אחד הכוח העליון הוא שמצייר לו את הדמיון הזה, אך מצד שני הוא גם נותן לו אפשרות לזהות אותו, להכיר אותו. הכרת הכוח העליון שלא דרך המשקפיים הפנימיים נקראת הכרת הא-לוהות. כך מתחילים להרגיש את המציאות העליונה שבה שורה הבורא, כוח האהבה והנתינה הטהורה, וזהו מימוש הפוטנציאל שטבוע בנו כנזר הבריאה.

כל היתר זה דמיון, כולל אותנו עצמנו ואת כל העולם הזה. כלומר, נדמה לנו שאנחנו קיימים, וסביבנו אנשים, וכולנו נמצאים על פני כדור הארץ, באיזו גלקסיה, באיזה יקום, אבל כל זה מדומה. הכול נמצא בתוך הדמיון שלנו. לא יותר. "היינו כחולמים", אמר על כך דוד המלך בתהלים.

מן המקורות

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה לבורא והשפעה לבריות" (בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה").

"אמר רבי שמעון, תמֵהַ אני על בני העולם, שאין להם עיניים לראות, ולב להשגיח, ואינם יודעים, ואינם שמים לבם להסתכל ברצון אדונם. איך הם ישנים, ואינם קמים משנתם" (ספר הזוהר, פרשת אחרי מות).

"כל התכלית הנרצה להבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", לט).

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בתכניתנו

חיים חדשים 787, חיים במציאות מדומה – bit.ly/2gYlTOp

Каббала Медиа

Каббала Медиа

Мой архивВойдите, чтобы ставить лайки, сохранять и подписываться на видео

Новая жизнь 787 - Жить в придуманной реальности

Новая жизнь 787 - Жить в придуманной реальности

Новая жизнь 787 - Жить в придуманной реальности

Каббала МедиаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Ассоциация "Каббала Ла-Ам", Все права защищены

Мой архив
Войдите, чтобы ставить лайки, сохранять и подписываться на видео

Каббала Медиа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Ассоциация "Каббала Ла-Ам", Все права защищены