שיעור ערב 13.04.26

קהילת הלומדים

מנחים: אורן וגלעד

מהותה של חכמת הקבלה (כותרת: שמות מופשטים)

יום השואה

גלעד: שלום חברים וחברות, כאן באולם הלימוד ובמערכת הערבות ובזום, אנחנו כאן בקהילת הלומדים. היום יהיה לנו שיעור מיוחד שאת חלקו הראשון נקדיש להמשך המאמר שלנו, מהותה של חוכמת הקבלה, ואת חלקו השני נקדיש לאקטואליה של היום, אנחנו בפתחו של יום השואה, וגם לזה יש סיבה ויש הסבר של המקובלים ואנחנו נדון בחלק השני של השיעור על הנושא הזה. ברוכים הבאים למחזור החדש שלנו שממש עכשיו סיים, הגיעו אלינו חברים מכמה מקומות גם כאן לאולם וגם למרחב הווירטואלי. למדנו את מהותה של חוכמת הקבלה, התחלנו לדבר על כך שבעל הסולם אומר שזה לא דבר כל כך פשוט, מהי מטרתה של חוכמת הקבלה. הוא מגדיר הגדרה יפה, סדר של שורשים הנמשכים על דרך קודם ונמשך, על פי חוקים קבועים ומוחלטים הקולעים למטרה מאוד נעלה, גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו. הוא אורז את כל חוכמת הקבלה בהגדרה יפה, סדר של שורשים, דיברנו על זה כבר, אבל הוא אחר כך פותח ושואל על ההגדרה שלו, הוא אומר אם כך לשם מה צריך כל כך הרבה פירוט ושמות וספירות ועולמות והרבה מאוד פרטים, כמו שאנחנו רואים שגם כל יצור הכי קטן בעולם מורכב מהרבה מאוד פרטים, וגם על זה הוא מתחיל לענות. הוא אומר שיש סדר של שורשים שיורד מלמעלה למטה וסדר של טיפוס ממטה למעלה ובעצם אין חדש אלא כל מה שאנחנו מגלים זה מה שהשתלשל מלמעלה למטה רק אנחנו צריכים להגיע לסוג של השתוות הצורה, להיות דומים למקור שלנו. וזה מה שאנחנו צריכים גם לעשות בשיעור הזה, לשאוף להיות דומים לאור שפועל עלינו דרך כתבי בעל הסולם ודרך הרב שלנו, הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שאת ההסבר שלו נשמע עכשיו בקליפ הפותח, קליפ 5. בבקשה.

קליפ רב: רצון וניצוץ

מהותה של חכמת הקבלה?במה? יש נברא שהוא חומר, רצון לקבל, שמתפעל מהאור בצורה ישירה. אין לו שום תנועה שהוא יכול לעשות מעצמו, בכמה שהאור משפיע ובאיזו צורה שהאור משפיע, הוא בהתאם לזה מגיב. זה הנברא. חוץ מזה בתוך הנברא נמצא ניצוץ מהאור, מהכוח העליון, מהבורא, מהרצון להשפיע. שאם הניצוץ הזה בתוך הנברא נמצא, מתעורר, על ידי המאור, הוא מגיב אחרת על האור ממה שהרצון לקבל. הרצון לקבל מגיב אל האור שהוא נמשך אליו, "אני רוצה לבלוע אותך האור ". והניצוץ מגיב אחרת, הוא אומר "אני רוצה להיות דומה לך", כי הוא בא מהאור בעצמו. ואז יוצא מכך פיצול בתוך הנברא. יש בו חלק שמושך אותו "לבלוע" את הכל, כי האור לא מאיר בו בצורה ישירה אלא על ידי כך שמתנוצץ בכל מיני הדברים שמסביבו, ואז הרצון לקבל רוצה לבלוע אותם, לקבל אותם, וחושב שעל ידם הוא יכול להגיע למשהו. על ידי זה הוא רק מגדיל את עצמו, תמיד כפול, וכשמגדיל את עצמו זה בלי סוף, מגדיל מגדיל עד שאדם מת וחצי תאוותו בידו בלבד, הוא נשאר תמיד רֵיק.

הניצוץ שמתפתח הוא מתפתח בזה שמביא את האדם בכל זאת לתיקון. לתיקונים יותר ויותר הכרתיים שהרצון לקבל שרץ אחרי התענוג, אחרי האור, איפה שאור מתנוצץ קצת, הוא נמצא בהתנגדות עם הנקודה הזו שבלב שהיא רוצה דווקא להגיע לתכונה של האור, ומגיבה הפוך מהרצון לקבל ואז בין הרצון לקבל והנקודה ישנן ההתנגשויות, בעיות, מאבקים וכך הם מתפתחים עד שאדם מגיע לשיטה.

אורן: הרב מסביר לנו כאן איך אנחנו בנויים. במאמר הזה, כמו שגלעד הזכיר לנו, בעל הסולם מסביר לנו שמהותה של חוכמת הקבלה זה להביא את האדם לגילוי הבורא במהלך חייו בעולם הזה. זאת המטרה. בשביל זה כתבו את חוכמת הקבלה וזאת גם מטרת השיעור שלנו. אנחנו רוצים לגלות את הבורא. לא פחות מזה. אף פעם לא להתפשר, לא להתכווץ, אנחנו מול אינסוף ורוצים לעלות כמה שיותר. אחר כך בעל הסולם הסביר שהחוכמה מחולקת לשני סדרים, זה היה השיעור הקודם, ממעלה למטה וממטה למעלה. בהשתלשלות ממעלה למטה, החומר שלנו כנבראים מתהווה. והרב כאן מסביר לנו שכתוצאה מההשתלשלות הזאת, יש בתוכנו שני מרכיבים, חומר הבריאה שהוא הרצון לקבל הנאה ותענוג וניצוץ מהאור. מי שנמצא איתנו בשיעורים של יום שישי בצוהריים, אנחנו לומדים את מבנה העולמות העליונים, שם לומדים את זה לעומק, גם פה נשתדל קצת להעמיק בתחום הזה של הלימוד של איך המציאות מתהווה וכתוצאה מזה איך אנחנו בנויים. בזמן שאנחנו לומדים אנחנו צריכים להשתדל להתחבר לנקודה הכי פנימית בעומק הלב שלנו, שהיא אותו ניצוץ שהוא מכיל בתוכו אפשרות להיות כמו האור העליון, כמו הבורא. זאת אומרת, החומר של הנברא זה רצון לקבל הנאה ותענוג. הוא מריץ אותנו, כמו שאמר הרב, כאן מתנוצץ לי, שם מתנוצץ לי ואחר כך זה ופה ויאללה, אני רץ, משקיע, עושה, מקווה, מתפלל שמתי שאני משיג את זה, זהו. אני מגיע לשם כמו חול על חוף הים מבין האצבעות זולג, לא נשאר. כשהניצוץ, הנקודה הפנימית בעומק הלב שלי, מבחין שככה זה עובד, מתעוררת בו שאלה מה נהיה, לאן זה מוביל אותך ומה אתה רוצה לעשות עם החיים שלך? והוא רומז שיש משהו יותר גבוה, הוא מצביע על כמו לינק, פוינטר, על המקור. הרב אמר, יוצא פיצול בתוך הנברא, יש בו חלק שמריץ אותו לבלוע את הכול בצורה ישירה כמו החומר שממנו הנברא עשוי, אבל יש בו גם משהו שנותן לו תחושה של להיות כמו האור, זה הדבר. זאת השלמות. זה הנצח. אז אנחנו צריכים לכוון לשם הכי גבוה שאפשר. מי כותב לנו על המבנה הפנימי שלנו? אלה שעברו את הטיפוס ממטה למעלה. הם התחברו לניצוץ הזה, לנקודה הכי פנימית, פיתחו אותה יותר ויותר, הפכו להיות דומים יותר ויותר לאור, וטיפסו באותו סולם המדרגות עליו דיברנו בשבוע שעבר. אלו מהם שהגיעו לטופ של הטופ, לפסגת הסולם, נגיד ביניהם בעל הסולם, אברהם, האר"י, רשב"י, משה וכו', הם בונים לנו את השיטה איך לטפס. ואנחנו עכשיו בזמן הלימוד צריכים לשאוף להשגה. לא שנתפלפל על מה כתוב פה, אלא שבתוך הלב שלנו יתרחשו שינויים איכותיים, שנקבל תכונות, איכויות כמו של האור. התכונה הכללית שלו זה השפעה ואהבה. אנחנו צריכים לבקש שכזה שינוי יתחולל לנו בתוך הלב. הוא המעלית שלנו אל עולמות עליונים. אז על זה אנחנו צריכים להתכוון עכשיו כשאנחנו מתחילים, עמוד 16, טור א, שמות מופשטים, לחשוב על זה כל הזמן. אנחנו רוצים להתעלות בתכונותינו ולהיות דומים לאור, כך משיגים אותו.

גלעד: בתהליך הלימוד, כמו שגם שמענו בקליפ של הרב, לפני השיעור יש לנו פה פינת אוכל קטנה ואכלנו. פנתה אליי אחת התלמידות ואמרה לי שהיא ראתה את השיעור ביום שישי והיא הסתבכה, לא הבינה כלום ואחר כך היה שרטוט ופתאום היא הבינה הכול, ואחר כך שוב היא לא הבינה. אמרתי לה זה דבר מצוין, הלוואי כך לצאת מכל שיעור. כי ההבנה שלנו, בדרך כלל מה שאנחנו קוראים להבין, זה לתפוס משהו שמתאים לאיזו מסגרת שהייתה לי קודם ושמתיישב עליה. אז הוא אומר, אה, הבנתי זה בדיוק באותה מסגרת כמו שהבנתי. ומטרת לימוד חוכמת הקבלה היא להביא אותנו למקום שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין אותו, אפילו בדמיון שלנו הוא לא קיים, המקום הזה שעליו מדברים המקובלים. וכדי להגיע אליו אנחנו צריכים שתהיה לנו הבנה, ואז היא נשברת ופתאום אין כלום, ואז שוב תהיה הבנה והיא שוב נשברת ושוב תהיה הבנה, והתהליך הזה הוא בדיוק אותו קונפליקט בין המוכר לבין אותו ניצוץ שכל הזמן דוחף אותנו להתקדם אל המדרגה הבאה שלנו. לכן זה גם מה שאנחנו שואפים לצאת מהלימוד, לא סתם מבינים יותר. זה לא שיעור מתמטיקה, לא פיזיקה וגם לא מדעי המחשב. זה המדע הכי מדויק שיכול להיות בעולם, מדע הנשמה שלנו. אבל כדי ללמוד צריך להבין שאנחנו לא יודעים, זה כל פעם בא מחדש, הבנה ואי הבנה, אור וחושך, יום ולילה, כל הזמן עוברים בתהליך הלימוד. ניגש אל החלק הראשון, הכותרת היא שמות מופשטים בעמוד 16.

"שמות מופשטים

רבים סבורים, אשר כל המלות והשמות, הבאים בחכמת הקבלה, המה מין של שמות מופשטים.". מה זה מופשט? שאי אפשר להבין אותם ולא צריך להבין אותם, מופשט, כללי. "והוא מטעם, היותה עוסקת באלקיות ורוחניות," משהו שלא בתפיסה שלנו בכלל, "שהם למעלה מן המקום והזמן, אשר אפילו עין הדמיון אינו שולט שמה. ומשום זה יחליטו, שכל המדובר בענינים כאלה, ודאי אינם אלא שמות מופשטים. או עוד יותר, נשגבים ונעלים משמות מופשטים, בהיותם נשללים לגמרי מתחלתן, מיסודות המדומים.". מה הוא אומר לנו? שאנשים רבים חושבים שכל מה שאנחנו קוראים בחוכמת הקבלה כביכול עד כדי כך מופשט שהוא לא שייך אלינו, לא קשור אלינו בכלל, משהו כזה כללי. כמו שאתה אומר למישהו משהו שהוא בכלל לא מסוגל להבין אותו ולכן כביכול אין צורך להבין אותו, אלא רק תשמע את זה. "אולם אינו אמת, אלא לגמרי להיפך: שאין הקבלה משמשת משמות וכינויים, זולת מבחינת הריאלית והממשיות שבהם. וזה הכלל הברזל אצל כל חכמי הקבלה: "כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה".". מי שכותב לנו איזושהי מילה בחוכמת הקבלה, זה מקובל שהשיג את המדרגה הכי גבוהה שאפשר להשיג, עבר, כמו שקודם אורן הסביר, את כל המדרגות. הוא לא נולד מקובל, אף אחד לא נולד מקובל, הוא נולד אדם פשוט, חי בעולמנו, אוכל, נושם, מתאווה, מתאכזב, סובל, כואב, לומד, שוכח, כמו כל אדם אחר. אבל כמו אצל כולנו ניטעה בו נקודה שבלב, הוא עשה את הפעולות הנכונות והגיע לכך שהוא השיג את המדרגה הגבוהה ביותר שאדם יכול להשיג, ומשם הוא כותב לנו את מה שעבורו ריאלי, פרקטי, מעשי, מוחשי. לא שמות מופשטים. זה לא משורר שעכשיו באה לו איזושהי השראה וכותב שירה יפה, שאני לא מזלזל בזה אבל זה השראה, מין רוח שנחתה עליו והביאה לו מילים יפות. לא. כל מילה שמקובל כותב היא הדבר הכי מעשי ופרקטי שיכול להיות. ואז כדי שלא נדמיין עוד יותר הוא מסביר לנו מה זאת המילה הזאת השגה? הוא אומר, כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה. אז הוא אומר, "וכאן צריך שתדע, שמלת השגה, פירושה מדרגה הסופית שבהבנה. והוא נלקח מלשון "כי תשיג ידך".". כמו שאנחנו תופסים משהו, אוחזים אותו. כי תשיג ידך, זה לא מופשט זה משהו מאוד מאוד מוחשי, בכל החושים האפשריים. "דהיינו, טרם שהדבר מתבהר לעינים בהחלט הגמור, כמו שהיה תפוש בידים, אין המקובלים מכנים אותו בשם "השגה", אלא בכינויים אחרים, כמו "הבנה", ו"השכלה", וכדומה.". במילים אחרות, המקובלים לא יכתבו מילה אחת. כשאני אומר המקובלים זה משה, אברהם, אני לא הולך לפי הסדר, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י הקדוש, בעל הסולם, כל שושלת המקובלים מעולם לא כתבו מילה אחת שהיא לא מה שהם רואים, משיגים, מה זה רואים? אנחנו בעולם דמיוני, במדרגה הכי גבוהה של ההשגה ומשם הם כותבים לנו ומתארים את מה שהם משיגים. מה הם אומרים לנו, אתם גם רוצים להשיג את זה? אין בעיה, תקראו את מה שכתוב, תבינו שאני הכותב משיג את זה, בואו אני מזמין אתכם אליי למדרגה שלי שגם אתם תשיגו. הם לא כותבים כדי לתאר לנו משהו אלא מתוך זה שהם רוצים להזמין אותנו אל מדרגתם.

תלמידה: רציתי לשאול על תפילה. הרבה פעמים אנחנו רואים מציאות מסוימת ומתפללים שהיא תשתנה. בקבלה אנחנו לומדים שהשינוי שהקבלה מעבירה אותנו מביאה אותנו לשינוי תפיסת המציאות ואז אנחנו לא מחכים שהמציאות תשתנה אלא המבט שלנו על המציאות משתנה. בנוגע לתפילה, כשאני רואה כאב של אנשים שאין לי איך לעזור להם בידיים וברגליים, האם יש משמעות לתפילה עליהם או שכמו שאומרים שהבורא הוא במנוחה מוחלטת ובעצם הוא נענה רק לתפילות שגורמות לשינוי הרצון?

אורן: שאלה מאוד עמוקה את שואלת שאפשר להתייחס אליה מהרבה זוויות ובהרבה שכבות. קודם כל, נשים את הבורא בצד. אנחנו מדברים על עצמנו, הנבראים, המרגישים את המציאות. יש מאמר של הרב"ש שבו הוא כותב, מסתכל אני על נקודה אחת קטנה, ומתוכה הוא מסתכל על העולם ורואה את סבל הבריות, מלחמות, מחלות, צער, ובסוף הוא מסיים, ומלבד תפילה אין מה לתת. כמו שאמרת, יש סיטואציות בחיים שאת רואה נבראים סובלים ואין לך מה לעזור, לכאורה. אז זהו, שיש לך איך לעזור, בכל רגע, גם עכשיו כשאנחנו מדברים. בגלל שכולנו חלקים מכלי אחד שהבורא ברא והתחלק אחר כך לנקודות פרטיות, כל תיקון שאת עושה בתוכך בהתעלות שעליה דיברנו קודם לעבר תכונות האור, תכונות ההשפעה והאהבה, משפיע לא רק עלייך אלא על המערכת כולה. אין כוח ריפוי יותר חזק מזה שאת יכולה להזרים אל תוך הבריאה. ואם את גם רוצה שכך יקרה, אז עוד יותר כי כל התיקונים שלנו הם בפיתוח הכרה והרגשה. אני אתן דוגמה. בזמן המלחמה בלבנון הרב"ש היה נותן שיעור בבני ברק לפנות בוקר, כמו שכאן כל בוקר באולם שבו אנחנו יושבים יש כל בוקר שיעור, כמנהג המקובלים, לפנות בוקר. על המסכים שאנחנו רואים יש כל יום איתנו אלפי חברים וחברות מכל רחבי העולם, בני כל העמים. הוא היה בשיעור בבני ברק, לא היו אלפים, היה רק שולחן אחד קטן. באמצע השיעור הוא קם, הולך לחדר השני לשמוע חדשות ברדיו, מלחמה בלבנון. אומר לו מישהו תגיד, ככה עושים? ענה לו הרב"ש, אם הילדים שלך היו שם גם אתה היית הולך לשמוע. זאת אומרת אין לנו הבנה איך המקובל מרגיש את הבריאה ואת מקומו בתוכה ואת האחריות שלו עליה. אנחנו יכולים לשנות הכול לטובה, גם עכשיו בזמנים כאלה של כאוס ומלחמה, לא לבנות על זה שמישהו יעשה עבורנו את העבודה. אז יש את כוחות הביטחון שאנחנו מתפללים עליהם בלי הפסקה, אבל לנו יש עבודה מאוד חשובה שיכולה להביא לעולם הזה אור עליון, ברכה, שמירה עליונה. היא תלויה בתיקוני הנשמה. לך נתנו על זה ידיעה? זהו, את אחראית, והכוח שלך בלתי מוגבל. ככל שאת תתעלי, את מרימה את כל המערכת. את מביאה מים לבריכה, הכול צף. אז על זה נחשוב מעכשיו ועד סוף השיעור ביחד.

תלמידה: בעצם השגה זה גילוי, כן?

גלעד: השגה, כמו שמגדיר לנו בעל הסולם, זה לא סתם גילוי אלא המדרגה הגבוהה ביותר של ההבנה. גילוי יכול להיות כל מיני מדרגות של גילוי והשגה זו המדרגה הכי גבוהה של ההבנה.

תלמידה: אז על גילוי אני מדברת. היו לי רגעים בכנס שממש גיליתי זיצים של איש אחד בלב אחד, ואני רוצה להגיע לאותה הרגשה. אם אני מגלה משהו הוא כבר בתוך הלב שלי? אני לא מצליחה להגיע לזה שוב.

גלעד: יש על זה גם מאמר יפה של הרב"ש שקראנו לפני כמה ימים, הוא מדבר על זה שתמיד נותנים טפח ומכסים טפחיים כדי לגדל אותנו, לקדם אותנו. נותנים לנו איזשהו מצב של גילוי, כל אחד יקרא לזה בשם שלו, אנחנו לא נוהגים לדבר על מצבנו הפרטי, זה עניין אישי של כל אחד, ואחר כך זה נעלם, ואז אנחנו רוצים להגיע לזה, כמו דוגמית כזאת, וכשאנחנו כבר רוצים להגיע לזה אנחנו מתחילים לבנות כלי להשגה רוחנית. כך נבנה הכלי. זה אומר התפשטות האור שבאה מלמעלה והסתלקותו שגם היא באה מלמעלה, עושה את הכלי ראוי לתפקידו. וכך אנחנו בונים השתוקקות מעצמנו ואת העצמאות שלנו כי כאן כבר יש לנו בחירה, למרות שזה תענוג מאוד גדול שמרגישים, עכשיו אנחנו רוצים אותו מצד עצמנו ויש לנו פה אפשרות לעשות הרבה פעולות כדי להגיע לא אליו אלא להרבה יותר ממנו כי אז זה כבר יהיה שלך. ככה שבא גילוי זה בא מלמעלה, אבל כשזה בא מצד האדם עצמו הוא כבר שייך למערכת ודומה לה. זה כל בית הספר שאנחנו עוברים בחיים האלה.

תלמידה: אתם אמרתם שהמדרגה הסופית של ההבנה זה בעצם ההשגה. השאלה שלי היא, האם כל אחד מאיתנו בדרגה שלו כרגע יכול להשיג או שרק המקובלים שכבר הגיעו למעלה משיגים?

אורן: כל אחד יכול ואמור להיות מקובל בעל השגה רוחנית הגבוהה ביותר, זה נקרא שהאדם, הנברא, מגיע לגמר התיקון שלו. אנחנו עכשיו נמצאים מתחת למחסום התפיסה, מבנה הכלי הפנימי שלי לא מאפשר לי לתפוס יותר מהמציאות שאני מרגיש עכשיו. איך אני מרגיש אותה? יש לי רצון לקבל הנאה ותענוג, הוא מפעיל את חמשת החושים שלי וכתוצאה מזה אני קולט בתוכי משהו שמצייר לי תמונת מציאות, העולם שלי עכשיו, קוראים לו העולם שלנו, לכל אחד יש הבחנה פרטית ייחודית שיש רק לו אבל יש לכולנו מכנה משותף שנותן לנו את התחושה של העולם שלנו. מעליו, יש עוד עומק בתוך הבריאה, בתוך הטבע, שאין לנו אליו גישה. מהות חוכמת הקבלה זה לפתח אותך ואותי ואת כל הנבראים ולהקנות לנו גישה דרך רכישת כלי חדש שנקרא נשמה. מה משתנה בו? הוא מיוסד לא על רצון לקבל הנאה ותענוג שמפעיל חמישה חושים אלא על רצון להשפיע וביתר דיוק, כוונה של השפעה ואהבה, היא בונה את חמשת חושי הנשמה: כתר, חוכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות בתוכם נקלטת תמונת מציאות. התמונה הראשונה שנקלטת נותנת לך תחושה של מדרגה רוחנית מספר אחת. לפניך מאה עשרים וארבע מדרגות של שכלול ועידון כוונות ההשפעה, על פני זה שיזרימו לך גם יותר ויותר מחומר הבריאה, שהוא רצון לקבל הנאה ותענוג, עד שבסופו של דבר, בראש הסולם יש את, שקיבלת לתוכך את כל הרצון לקבל הנאה ותענוג שברא הבורא מלכתחילה, במחשבת הבריאה, שעל כולו רוכבת כוונה של השפעה ואהבה ואת הופכת להיות הנשמה הגדולה הכללית. לשם כל הנבראים צריכים להגיע, את זה אנחנו צריכים להשיג. לזה את שואפת. אז לא להתבלבל ממה שהיום יש לי בכלי התפיסה הנוכחי כי זה מה שיש. אם אני רוצה יותר, צריכים להתחיל משינוי של פנימיותי כדי שבתוכי יוולדו כלים חדשים. בהצלחה.

תלמיד: הנושא הזה של תיקון, אני עדיין לא מבין אותו עד הסוף. אני קורא הרבה ספרים, בא לשיעורים, הקטנתי את הרצון לקבל לאפס ההכרחי הרפואי, ואוכל, אין לי רצון לקבל, זה גם תוצאה של המצב שאני נמצא בו, פנסיה וגיל, זה כבר לא לכבוש את העולם, ואני חושב שהקטנתי את האגו באופן טבעי וגם כתוצאה מההצטרפות לקבלה. מה עוד אני צריך לתקן? לא לאכול שרימפס?

גלעד: מה מקולקל? כדי לתקן צריך לדעת מה מקולקל. אני נוסע ברכב ויש לי פנצ'ר אבל אני לא שם לב לזה. הלך הצמיג ועדיין לא שמתי לב. אתה בסוף צריך להבין שמשהו מקולקל, לעצור ולתקן, נכון? לכן, עיקר הלימוד שלנו, ומה שהאור פועל עלינו, הוא מדייק לנו בדיוק את השאלה הזו שלך. רק צריך לכוונן את השאלה הזו. אנחנו בכל רגע צריכים להבין מה מקולקל, בסך הכול אדם חי את החיים ואומר אני בסדר. נקודת המוצא של כל אחד זה אני בסדר. לך לבתי הכלא ותמצא הרבה חפים מפשע שלא עשו כלום, שרק תפסו אותם. אנחנו צריכים להבין מה מקולקל אצלנו. אם נבין מה מקולקל אז נבקש את התיקון. הבקשה הזאת היא כבר דבר קל, עיקר העבודה זה להבין מה מקולקל. אומרים המקובלים, כלומר אומרים, זה עוד לא בהרגשה, אומרים לנו שהדבר היחיד שמקולקל זה הכוונה שלנו. זה הרצון. אז יש לך רצון לאוכל כזה או אוכל אחר, עם הגיל זה משתנה, זה לא משנה, זה אצל כל אחד ככה, זה בכלל לא חשוב. זה שאתה פה זה אומר שנעשית האגואיסט הגדול ביותר, הרבה יותר ממה שהיית קודם כשחשבת שאתה כובש את העולם, כי עכשיו אתה רוצה לכבוש עוד עולם. הרבה יותר גדול ממה שכבשת עד היום כל החיים שלך. לכן זאת הבטחה תמיד שמי שלומד את חוכמת הקבלה הוא לעולם לא מזדקן באמת אלא רק נעשה צעיר יותר.

תלמידה: חוסר היכולת שלנו לתפוס את המושגים האלה, לא מאפשר בכלל, זה מרגיש כמו תינוק בן חודש שתשים לו הרצאה אקדמאית, אין קשר. מאמרי חברה שקוראים, זה מתיישב בדעת ואפשר לקחת מזה דברים, אפילו שאנחנו לא בהשגה של בעל הסולם. כשקוראים תלמוד עשר הספירות, זה כל כך רחוק, שכאילו מה אפשר לעשות? פרקטית כשאני יושבת בשיעור ושומעת תלמוד עשר הספירות, מה אני עושה?

אורן: למה את יושבת בשיעור של תלמוד עשר הספירות? לא כי את רוצה לדעת מה כתוב בתלמוד עשר הספירות, אלא כי את רוצה לפתח את הנשמה שלך. אומרים לך המקובלים שאם את רוצה לפתח את הנשמה כדאי לך לפתוח גם את הספר המיוחד שנקרא תלמוד עשר הספירות. שם כתוב עלייך, לא על מישהו אחר. שם כתוב עלייך שבונה את עצמך יותר ויותר דומה לאור העליון. ככל שאת בונה את עצמך דומה יותר ויותר לאור העליון, את מגלה עולמות, פרצופים, ספירות. איפה את בונה את עצמך דומה לאור העליון? בתוך המעבדה.יש מעבדה קבלית בשם עשירייה, קבוצה קטנה של חברים או חברות, כעשרה אנשים, שלומדים ביחד את חוכמת הקבלה שמעביר אלינו הרב לייטמן, הרב"ש ובעל הסולם, שזה סיכום כל הדורות הקודמים בהתאמה אלינו היום כאן ועכשיו, ועושה תרגילים של התקשרות. את חוקרת בתוך העשירייה מהי התכונה הנעלמת של אהבה והשפעה? כי אהבה זו לא מילה חדשה, מגן הילדים אני שומע אותה, על כל בגאז' של אוטו היא נמצאת, אז מה חדש? חדש שלי אין מושג למה מתכוונים המקובלים שמדברים על אהבה עליונה, שנעתקת, נעלמת, על כוח נעלם שכל כולו אהבה והשפעה. אני אפילו לא יודע איך אני בנוי. אם תשאלי אותי, אם אני שם את עצמי על המשקל, ודאי שאני לא הרשע הכי גדול, וגם לא הכי פיקס בצדיקות, אבל עם נטייה לטובים. כך אני מרגיש את עצמי, משתדל, לפעמים נכשל, אבל רוצה. אומרים המקובלים שאני צריך לגלות בתוכי אינסוף מינוס שעליו אגלה אינסוף פלוס. איפה כל זה? אני עוד לא מרגיש, כמו שהסביר גלעד. אין לי מושג מה בי לא בסדר שאותו אני צריך לתקן. למה? כי עוד לא מגלים לי. זה נקרא הכרת הרע. אני צריך להבין איזה רכיב פנימי נמצא בתוך תוכי לפני כל מחשבה, רצון, כוונה, שהוא מפריד אותי מהכוח הנעלם, שאומרים אלה שהשיגו אותו שהוא כולו השפעה ואהבה. אם אני עוד לא משיג אותו במלואו סימן שבמשהו יש הפרש ביני לבינו, כי החוק הכללי שפועל בבריאה זה השתוות הצורה או שינוי הצורה. לכן נותנים לי מעבדה, עשירייה. מתחיל השבוע קורס חדש לעשיריות למי שהצטרף ללימוד ורוצה ללמוד מה עושים במעבדה הזאת. נלמד בקורס מה עושים במעבדה ואז יש לפנינו את כל החיים ליישם. נחזור לתלמוד עשר הספירות שאת פותחת. ככל שתעבדי יותר בתוך המעבדה, כך תתחילי לקבל תחושות על מה רומזים לי פה בתלמוד עשר הספירות. זה לא שאת מגלה את זה כי עוד אין כלי שיכול לקלוט, אבל מקבלים הארה מרחוק. גם אם את מקבלת אותה וגם אם לא, זה לא משנה. כי אמר בעל הסולם בהקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנה, למה זה חייבו המקובלים כל איש ללמוד את חוכמת הקבלה? יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו. כי בזמן שאנחנו עוסקים בחוכמה הזאת, מתוך החשק והרצון החזק להיות ברמה הרוחנית שממנה הם כותבים, אנחנו מעוררים עלינו את האורות המקיפים את נשמתנו, שהם כוחות שנכנסים אל תוך מערכת ההפעלה שבנו ולאט לאט מזככים ומשדרגים אותה, מחליפים את החיווטים הפנימיים בתוכנו, עד שניוולד, יציאת מצריים, קריעת ים סוף, שזה ניתוק מהתפיסה הטבעית של על מנת לקבל ומעבר לתוכנה עליונה, אלוקית, של על מנת להשפיע. מטרת הלימוד זה להביא על עצמך שוב ושוב את כוח החיים המפתח שנקרא המאור המחזיר למוטב, והוא זה שמרים אותך להשגה.

תלמידה: מעל המחסום יש עומק בבריאה שאליו אין לנו גישה. האם מעל המחסום נוכל להרגיש משהו אחר בגלל שאנחנו כלי הרגשה, יש רגש חדש או אותה אהבה שאנחנו מרגישים? מה מרגיש אחרת מעל המחסום?

גלעד: הכול. הכול אחרת מעל המחסום כי אז אדם נחשף למדרגה שנקראת נשמת אדם תלמדנו. עד המחסום אנחנו חייבים את ההדרכה, מקבלים אותה כעצה, ואחרי המחסום זה ממש הנחיות, הוראות, פקודה, איך לעשות כל פעולה ופעולה כדי שנגיע למדרגה הגבוהה ביותר. אורן הסביר שזה מתחלק לשני שלבים בתהליך הלימוד. שלב ראשון הוא עד המחסום ואחרי זה מתחילה העבודה. לכן אברהם נקרא אברהם העברי כי הוא הראשון שעבר את המחסום ומשם הוא אמר לכולם שיש כוח אחד במציאות, בואו נגלה אותו ביחד. אותו עיקרון לא השתנה, רק בגלל התפתחות הדורות לבש לבושים שונים של אגו עליו. אבל העיקרון של גילוי כוח אחד הוא עם מעבר המחסום ואחרי זה שיטת הלימוד משתנה. כדי שנגיע לזה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה ולכן ניגש לסדנה ביחד, אנחנו נעשה את הסדנאות סביב השולחנות באולם הלימוד ובמערכת הערבות הסדנאות יעשו בחדר ובזום יחלקו אתכם לחדרים. שאלת הסדנה היא איך נעזור אחד לשני לזכור שמטרת הלימוד היא להגיע להשגה רוחנית ולא לשום מטרה אחרת? שש דקות בבקשה.

שאלת סדנה: איך נעזור אחד לשני לזכור שמטרת הלימוד היא להגיע להשגה רוחנית ולא לשום מטרה אחרת?

גלעד: אנחנו עוברים מעבר שהוא מאוד מיוחד דווקא ליום הזה, וזאת גם הסיבה שהקדמנו את השיעור לשעה שש כי עוד מעט ייכנס יום השואה. בתור מי שגדל בבית של ניצולי שואה, אבא שלי נלקח לאושוויץ עם כל משפחתו בגיל שלוש עשרה, ובגיל ארבע עשרה יצא משם לבד לחלוטין. אמא שלי הייתה מוחבאת שבע שנים במנזר כדי שלא ידעו שהוא יהודייה, וההורים שלה איכשהו הצליחו להינצל ואספו אותה משם עם אחותה התאומה. בבית הייתה הרגשה, כל מי שגדל באווירה הזאת, וגם בכלל כולנו, שיש איזה רוע גדול בעולם, רוע בלתי נתפס, סבלנו ממנו וכל מה שצריך זה רק לא לסבול ממנו שוב. אבל מעבר לזה, אין שום הסבר ללמה, איך ומאיזו סיבה? שום דבר, כלום. זו הרוח. הגעתי ללמוד את חוכמת הקבלה אצל הרב לייטמן בגיל שלושים ושלוש, וזאת אחת השאלות שליוו אותי כל חיי. נשמע את הרב כפתיח לנושא הזה בקליפ מספר 9, ואז נפתח את הנושא המאוד טעון והעמוק הזה, במיוחד לעם שלנו, במיוחד לאור הזוועות שראינו בשנה, שנתיים האחרונות שחוזרות ונשנות, לשנאה התהומית הבלתי ניתנת להבנה כלפינו כעם, מה עשינו בכלל, על מה חטאנו, למה? שיעור לא פשוט אבל אנחנו ניתן רק את התמצית שלו, ובהמשך הלימודים שלנו נחזור לזה עוד במאמרים, בהסברים, בעל הסולם עוסק בזה לא מעט. נפתח עם קליפ מספר 9.

קליפ רב: להתעלות מעל הטבע שלנו

הרב: כל השואה ובכלל כל הבעיות שאנחנו סובלים, ואנחנו סובלים יותר מכל אומה אחרת, זה מפני שאנחנו לא מכירים, לא מבינים את התנהגות הא-לוהים איתנו.

כי יש כאן א-לוהים שהוא נקרא חוק הטבע. ולא כמו שנראה לנו שאנחנו מעבירים אליו כל מיני רגשות, מחשבות וחשבונות שלנו. אי אפשר לגשת לא-לוהים במערכת יחסים כמו שיש בינינו. אי אפשר לייחס לו את אותם הרגשות והמחשבות כמו לבני האדם.

לאלוהים יש תכנית והוא כותב על זה, אומר את זה דרך אנשים, הנביאים שלו, אברהם, משה, וכן הלאה. וכתוב שם שאתם צריכים להשתנות, אני בראתי אתכם ביצר הרע, ועליכם להפוך את היצר הרע הזה. אמנם אני הופך את יצר הרע, אבל זה לפי בקשתכם, לפי איך שאתם בודקים ומסכימים איתי, עם התכנית שלי להפוך אותו ליצר הטוב.

אתם צריכים להתעלות מעל הטבע שלכם לטבע האלטרואיסטי, ל"ואהבת לרעך כמוך", להגיע מ"שנאת חינם לאהבת אחים". זאת חייבת להיות המגמה של כל חייכם. אם אתם עושים זאת אני איתכם. אני עוזר בכל דבר כדי שאתם תגיעו דווקא למטרה הזאת. אם אתם לא הולכים, אז אתם נענשים על זה לפי אותו החוק, לפי התוכנה. ואני לא משנה אותה, כפי שכתוב "חוק נתן ולא יעבור". ואתם גם נענשים עבור כל העולם, כי אתם חייבים להיות הנציגים של העולם לכל תכלית הבריאה הזאת, להגיע ל"כאיש אחד בלב אחד", כאדם אחד, כדמות אדם אחד בכל האנושות. אתם צריכים להיות אור לגויים ולהביא את התוכנית שלי, את מטרת הבריאה שלי, את ההסבר על זה, לכל העמים.

כי אתם חייבים להיות ממש המחנכים, הכוהנים של כל העמים. ועל זה מדובר בתורה ולא פעם אחת. אנחנו צריכים להבין שהדבר הזה לא משתנה, ולא יכול לעבור כך מן הסתם, לפי השכל שלנו והרגש שלנו, שכדאי לקיים או לא כדאי לקיים, ובאילו תנאים כן ובאילו תנאים לא. אלא המשפט או הנוסחה נניח, קיימת כל הזמן מתחילת בריאת העולם ועד סוף הבריאה.

ניצה: מהי בדיוק הנוסחה?

הרב: שאנחנו חייבים להתעלות מעל האגו שלנו, מעל הרצון האגואיסטי, שכל אחד חושב לעצמו, לטובת עצמו, כך שכל אחד יחשוב לטובת הזולת, עד שנגיע לאהבת לרעך כמוך. זאת חייבת להיות הדרך שלנו. אם נתקדם לזה, יהיה לנו טוב. ואם לא נתקדם לזה, אז אותה החוקיות שמתקיימת בבריאה, אותה המערכת בעצמה, שאותה אנחנו לא מקדמים, ולא מקדמים את עצמנו בתוכה לאותה המטרה להיות כולנו כאיש אחד בלב אחד, ולא מעוררים אותה, אז היא מעוררת אותנו. וכך זה קורה.

ניצה: אז מהי בכל זאת הברית הזאת שיש בין העם היהודי לא-לוהים?

הרב: ברית שאנחנו חייבים לבצע את זה. זה נקרא ברית. ברית זו התחייבות.

ניצה: התחייבות שלנו כעם?

הרב: להיות אור לגויים. להיות דוגמה לכל העמים איך להיות בחיבור, באהבה הדדית.

אורן: הבורא ברא כלי אחד, כמו שדיברנו, ואחר כך חילק אותו. ואנחנו הנבראים מרכיבים את הכלי האחד על ידי אהבה. האהבה כאילו מלקטת את החלקים שהתפזרו ממני בשבירת הכלים ומחזירה אותם אליי. בסופו של דבר הכלי צריך להיות שלם, מודבק, מתוקן, כשבין כל פרט ופרט בכלי הגדול יש יחס של אהבה. ואז כוח האהבה העליון נובע, מתגלה בתוכו, זורח, כמו מעיין של חיים. זה נקרא לממש את מחשבת הבריאה. בתוך הכלי האחד שנשבר ביסודות הבריאה, יש חלוקה, שעליה לומדים בתלמוד עשר הספירות למשל, לחלקים שהם יותר זכים וחלקים שהם יותר עבים. זכות ועוביות מודדים בחוכמת הקבלה, לפי קרוב יותר לתכונת האור שהיא השפעה ואהבה שלמה או קרוב יותר לתכונת הכלי שהיא הרצון לקבל לעצמו. בתהליך התיקון של הבריאה, החלקים הזכים הם אלה שצריכים להיתקן תחילה לפי הכלל של מקל לכבד. כשהם מתקנים את עצמם יכול כוח התיקון, אור התיקון, לעבור דרכם לחלקים הגסים יותר ואז גם הם ניתקנים. בסוף התיקון כל החלקים של הכלי האחד נשלמים כמו גוף אחד שיש בו איברים שונים. גילה את כל זה המקובל הראשון. לפניו חיו המון דורות של אנשים שסבלו והתמודדו עם הדבר הזה שנקרא חיי., אבל הוא פיצח את סוד הקיום, הוא גילה את מחשבת הבריאה כמעט לפני ששת אלפים שנה. אחרי שהוא גילה את הכוח העליון, כוח האהבה, הוא התחיל ללמד אחרים שהיו מספיק זכים מפנימיותם לשמוע את מה שהוא גילה, לבצע בעצמם את אותו תיקון ולהגיע להשגה. אחרי זמן מה הגיע אברהם שהוא כבר התחיל להפיץ ברבים את הגילוי הזה, את שיטת המחקר של האלוקות, איך לגלות את הכוח הטבע הכללי מתוך השוואת הצורה אליו. המשיכו אחריו משה וכן הלאה. העם שלנו זה לא איזה שבט שנקרא העם היהודי, אלא אנשים שהיו סביב אברהם לפני כמעט ארבעת אלפים שנה באזור בבל העתיקה, מכל מיני שבטים קטנים שהיו שם. אלה שהיו מתוקף הניצוץ שבהם זכים יותר, הייתה להם אוזן פנימית לשמוע על מה הוא מדבר, להסכים לנסות לממש את זה, לבדוק מה זה לעלות לתכונות אלוקיות של אהבה ביניהם, מהם התהווה העם הזה. אתם זוכרים מה אנחנו אומרים בתשעה באב? למה נחרבנו, מה זה שנאת חינם? התנתקנו מהאלוקות. האלוקות זו אהבה. השנאה נכנסה בין הלבבות, העם שלנו התרסק ומאז אנחנו שבורים. אומרים שכל רגע שלא בנינו את הכלי הקדוש הזה שיש בו קשר של אהבה בינינו, זה כאילו החרבנו אותו בעצמנו. זה לא שזה קרה פעם מזמן, זה קורה בכל רגע ורגע בתוך המודעות שלנו, בתוך היחסים בינינו. למדנו את מאמר השלום, ובעל הסולם הסביר את החוקיות שתיאר הרב. הבריאה מתפתחת, הרצון לקבל הנאה ותענוג מתפתח. אם מתקנים אותו עם כוונה של השפעה ואהבה יהיה לנו נפלא ואם לא, הטבע ידרוס אותנו כמו מכבש של התפתחות. ככל שהאגו האנושי גדל, כך מופרת מצוות ההשפעה. הוא דיבר על שתי מצוות, מצוות הקבלה ומצוות ההשפעה. מצוות הקבלה מקויימת מאליה כי הרצון לקבל הנאה ותענוג רוצה להתמלא, ואת מצוות ההשפעה אנחנו צריכים לקיים באופן הכרתי. ככל שהפער הולך וגדל, ואנחנו מדברים על השואה, בעל הסולם כתב את מאמר השלום בשנות השלושים, ליתר דיוק בשלושים ושלוש הוא פרסם אותו. כתוב השלום על דף צהוב, כמו שאתם רואים על הקיר, זה קונטרס השלום שבעל הסולם פרסם את זה בארץ בשנה שבה הנאצים עלו לשלטון. שם הוא מסביר מה עומד לקרות בדיוק, כי מתוך הבנת טבע הבריאה הוא ראה לאן הקטסטרופה הולכת. בשנות העשרים הוא עוד היה בפולניה, הוא נולד בפולין, הוא אירגן קבוצה של שלוש מאות יהודים לעלות לארץ, כבר הזמין צריפים בשוודיה, תכנן מה הם יעשו פה למחייתם, ואמר לכולם שחייבים לחזור לארץ ישראל כי הזמן נגמר, קטסטרופה מתקרבת. אלפיים שנות שבירה ופיזור בעולם הסתיימו, עכשיו אנחנו צריכים להתקבץ ולהקים שם את החברה שתחיה בהשפעה ואהבה ואז האור העליון יוכל להתפשט דרכנו לכל העמים כולם. במקום שישברו אחד לשני את הראש ובמיוחד לנו, יתעלו כולם כאגודה אחת לקראת גילוי האלוקות בקרב הנבראים כולם. כשגילו את התוכנית שלו, עשו עליו חרם, נידו אותו, איימו על כל שלוש מאות האנשים שהוא אירגן לעלות. כולם ביטלו והוא עלה לבד לארץ. אנחנו יודעים מה קרה אחר כך לכולם. כאן הוא המשיך, בשנת שלושים ושלוש כתב את מאמר השלום, צעק וצרח וגם לזה לא כל כך הקשיבו. אנחנו היום כאן לומדים את תורתו. כמו שגלעד הסביר בכאב, הכאב הוא כל כך גדול שהוא כאילו לא מאפשר לנו לחקור את התופעה הזאת בצורה רציונלית. אבל המקובלים רוצים להביא לנו ריפוי, שלא נמשיך לחיות באשליות שאם נחייך העולם יחייך אלינו בחזרה, לא יהיה. עד שאנחנו פה בינינו היהודים לא נעשה חברה מתוקנת שיהיה בה השפעה ואהבה, והאור העליון יוכל לעבור דרכינו ונהיה מדינת מנורה, כל העמים ירצו לאכול לנו את הראש. ככל שהם יסבלו יותר מיחסים דפוקים בין איש לאיש, כך הם ירגישו שמכאן יוצא כל הרע לעולם, במקום שמכאן יתפשט אור, חיים וצורת חיים חדשה. אנחנו המעבדה לצורת הקיום הבאה הכלל אנושית. הרב אמר, מורים של אהבה, מחנכים. זה הברית שלנו עם כוח הטבע הכללי, והשם יעזור, שנזדרז.

גלעד: נחזק את מה שאורן אמר בקטע מספר 2. אומר לנו בעל הסולם "כבר מסרתי עקרי דעותי בתרצ"ג (1933). גם דברתי עם מנהיגי הדור, ודברי לא נתקבלו אז אע"פ שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה אחר הפצצה האטומית והמימנית אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים וישראל יהיו נכוים תחילה לשאר האומות כמו שהיה במלחמה הקודמת, ע"כ היום טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו." (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")". ועוד פסקה בקטע 3 הוא אומר "כל עוד שלא נגביה את מטרתינו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידיאה. ואף אם אנו שקועים במ"ט שערי החומריות, עם כל זה לא נוותר על האידיאה, ועל כן למטרה הקדושה שלשמו יתברך אנו צריכים." (בעל הסולם, הגלות והגאולה)". לא יעזור לנו שנהיה אומת ההייטק, שנהיה הכי חכמים, ונזכה בכל פרסי הנובל בעולם, ולא משנה מה נעשה, אנחנו בני האידאה.

תלמידה: בהקשר למה שאורן אמר קודם, יש לי שאלה מאוד מעמיקה, אז למה כל אומות העולם רוצים להכחיד אותנו?

גלעד: זה לא רציונלי. אנטישמיות, זה מחקר. במקרה עשיתי קורס שהוא כמעט תואר שני שעשיתי באוניברסיטה. יחד עם עוד כמה חברים כאן חקרנו את הנושא של אנטישמיות ודה לגיטימציה של מדינת ישראל. כל סיבה הגיונית שתחפשי ללמה יש אנטישמיות, אפשר לשלול אותה, בקלות. לא משנה מה תגידי, כי אנחנו הכי חכמים, כי היינו מקורבים למלך, כי היינו גובי מיסים תמיד, זה לא רציונלי. יש סדר תיקון בעולם. כאשר מישהו עושה פקק כי הוא לא עושה את תפקידו, שונאים אותו. הרב פעם נתן דוגמה שזה כמו מגנט. יש הרבה חלקים שבורים, כולם עשויים מנסורת של ברזל. מקרבים מגנט גדול, אז החלקים הראשונים הקלים ביותר צריכים להימשך אל המגנט הזה ולהיתפס בו. אז הם מוסיפים לו, ואז יש כוח למשוך את אלה שמתחתם ועוד ועוד עד שכל החלקים נתפסים. אם החלקים הראשונים יוצרים עיכוב ולא רוצים, אז כל יתר החלקים מרגישים שתורם מתרחק ואז יש להם שנאה כלפי אלו שהיו צריכים להימשך. ולא משנה כמה הם יהיו נחמדים, גם אם יתנו להם כיפת ברזל, ישנאו אותם. למה? ככה. כי זה מורגש בטבע. תודה על השאלה.

תלמידה: כשהתחלנו את השיעור, אורן אמר שאנחנו צריכים לזכור, שאנחנו קיבלנו את הידיעה, ומעכשיו לצאת לדרך. ועם זה אנחנו כל הזמן במהלך הלימוד עושים את ההפרדה בין העולמות ששם לעולם הזה פה. אז אני שואלת, מה הייתם ממליצים לעשות? מצד אחד, אנחנו לומדים ומשתדלים לעשות את כל מה שאנחנו לומדים בקבוצה פה ובעולמות שם, אבל מה התפקיד שלנו פה כדי להשפיע?

אורן: את מתייחסת לשתי רמות של עשייה. אנחנו פועלים בעולם הזה בשתי רמות, בכוונה ובמעשה. כל הנבראים, כמו שהסברנו קודם, מקושרים מטבע הבריאה למערכת אחת. רואים או לא רואים, כך זה בנוי. כמו שכל פרטי הטבע מקושרים למערכת אחת, שנקראת הטבע. גם אנחנו, כל הנבראים, כל בני האדם כולם, מקושרים בכל מיני מעגלי קשר. כדי להשפיע מקסימום טוב לעולם, אנחנו כאן בקבוצת בני ברוך, קבלה לעם, פועלים בשתי רמות. הרמה הפנימית, החשובה יותר מכל, היא להתקבץ בינינו בתוך כל קבוצת לימוד, היינו עשירייה, יותר ויותר, עד שבינינו, בתוך הכור הגרעיני, בתוך התא הרוחני הזה, יהיה כזה כוח של אהבה, שהאור העליון יוכל להתפשט דרכנו אל כל הבריאה. כך מקובלים פועלים, ברשת הפנימית שבה מקושרות כל הנשמות. מתוך זה שהם מתקנים את עצמם, האור העליון עובר דרכם כמו מצינור נקי, וזה מזין את כולם ומרים את כולם. זה המישור הפנימי שבו אנחנו משקיעים את מירב המאמצים. חוץ מזה, כמו שפעל בעל הסולם, שנתנו פה דוגמה, ועשה את כל חייו כדי להביא את הידיעה על חוקי הטבע לכל הנבראים כולם, גם בארץ וגם בכלל, כך גם אנחנו. תראי את הרב לייטמן, בנה כלי אוניברסלי, בני כל העמים כולם, עם אלפי תלמידים בני כל העמים שחיים, מתאמצים, משתדלים לחיות לפי חוק ההשפעה העליון. זו ממש אנושות חדשה. אם הוא לא היה מקדיש את החיים שלו לזה, היינו נשארים בעידן של חמישה, שישה תלמידים בבני ברק. הוא פתח את החוכמה הזאת לעולם ואנחנו ממשיכים את פועלו, משתדלים עד כמה שאנחנו מסוגלים להביא להתפשטות החוכמה הזאת בקרב העם ובעולם. מוזמנים להצטרף, יש מערכת מסודרת עם אלף ואחד תפקידים. למשל, את עכשיו יושבת בראשון לציון. איך את מקבלת את השיעור שלנו? כי יש המון אנשים, שבנו מערכות של שידור, צילום והפקה כדי שתוכלי לקום בראשון, להרים את היד, לקבל אפשרות, ולשאול שאלה, בכדי ללמוד את תורת בעל הסולם, הרב"ש, והרב לייטמן. זה לא קרה מעצמו. אנשים בנו צינור, בכדי להביא אלייך את דברי החוכמה. אם את מצטרפת,בזה את מביאה את התיקון שלך ושל הנשמה הגדולה. ביחד נצליח.

תלמידה: נכנסתי ללחץ שאם כל השאר לא התעוררו הלך עלינו קפוט, אז למה אני עושה את כל העבודה הזאת אם גם ככה נלך כולנו קפוט? כי איך זה הגיוני שכולם יפתחו נקודה שבלב וישתנו? אז זה מספיק שכמה שיותר שיהיו עשיריות, ששם טמון הכוח, ודרכנו נשלח אור לכל השאר. זאת בעצם לא ערבות אלא מספיק מקבץ גדול שיוציא את האור כדי שזה יגע באחרים שרדומים.

גלעד: כן, נרחיב את זה יותר. אנחנו פה לא בגללנו, לא עשינו כלום שתידלק בנו הנקודה שבלב. מלמעלה החליטו שדווקא אנחנו צריכים להיות עם נקודה שבלב ולשאול את השאלות האלה, מה הטעם בחיים? לא משנה מה. יכול להיות אדם שקרוב אליך במשפחה, בטבע, או בעבודה, שפשוט אין לו את השאלה הזאת. את לא יכולה לכפות עליו עכשיו את השאלה, למה אתה לא שואל את השאלה כמוני? כי לא, אין לו אותה. לכן, גם אין מה לשכנע אותו. את מחוייבת לענות על השאלה הזאת לעצמך לפני הכול. ובין היתר, חלק מתהליך התשובה זה הלימוד הזה. גם אנחנו כאן, שאנחנו מלמדים אתכם, אנחנו לא מלמדים. אלא אנחנו מזמינים אתכם, ביחד איתנו, להתחבר לאור שיתקן אותנו, את כולנו, כולנו ביחד בתוך התהליך הזה. אנחנו לא מלמדים ידע, אלא אנחנו מלמדים איך להתחבר יחד אל המקובלים ואל המאור שהם מזמינים כדי לתקן אותנו. מתוך המערכת, ככל שאת תהיי יותר מתוקנת, כך כנראה יתעוררו יותר ויותר נקודות. אבל אם תבואי למישהו ותגידי לו, איך אתה לא מבין, איך אתה לא רואה שכך וכך מתנהל העולם וכך וכך צריך? הוא יגיד לא, מה פתאום. עכשיו אני רוצה לעשות כסף, אני חושב שאני יכול להיות הכי עשיר, הכי בריא, וזה הערך העליון אצלו. לא רק שלא תוכלי לשכנע אותו, גם תיצרי לעצמך דחייה ממנו. יגיד, זאת שם משוגעת עם הקבלה שלה, לא יודע מה קרה לה. לכן, מי שאין לו נקודה שבלב, לא צריך לכפות עליו, וזה גם לא סדר הבריאה, לא כך צריך להתנהל הדבר. תודה על השאלה, זה חשוב.

תלמיד: העם הנבחר שאמור לבצע את העבודה וכרגע לא מבצע אותה זה עם ישר אל, כל מי שנאספו שנפתחה להם הנקודה שבלב. יש בלבול בין הגישה הזו לבין עם ישראל שחי במדינת ישראל, שבכלל לא נאמר שלכולם נפתחה הנקודה שבלב. מכאן השאלה שלי לגבי האנטישמיות. הסדר לא מובן לי.

אורן: חוכמת הקבלה היא מאוד מורכבת. לכל דבר יש הרבה שכבות ועומקים. ננסה להגדיר הגדרות כלליות. כשאנחנו מדברים על המונח ישראל, זו מילה שמורכבת משני חלקים, מישר אל. זה רצון שמתעורר בנברא ומכוון אותו ישר אל השורש, ישר אל כוח האהבה וההשפעה. כשהוא מתעורר במישהו, מבחינה רוחנית נגדיר אותו ישראל. יכול להיות שהוא נולד להורים יפנים. יכול להיות שהוא נולד בתל אביב. לא חשוב איפה. איכותית, כשמתעוררת בו הנקודה הפנימית שמכוונת אותו ישר אל, זה נקרא שהוא ישראל מבחינה רוחנית. בזכות פועלם של המקובלים לפנינו ובעיקר הרב, יש כאלה המון אנשים בכל רחבי העולם, בכל העמים. מי שהיה בכנס האחרון פה ראה. דרך אגב, אתם לא יודעים כי היום זה לא נראה עליהם, בקרב תלמידנו ותלמידותינו השונים יש לא מעט כאלה שהיו בעברם אנטישמים גדולים, חברים בארגונים נאו נאצים. איך פתאום הם נמצאים כאן? הבורא הדליק להם נקודה, פתחו באינטרנט, ראו חוכמת הקבלה, דיברה אליהם לנשמה, ופתאום נעשה להם סדר בתוך הלב, במוח ובנשמה, והם התהפכו מהקצה אל הקצה. והיום הם מוסרים את כל נפשם להעביר את החוכמה הזאת הלאה בקרב העמים שלהם. ההבחן הזה בונה את עם ישראל הרוחני מכל קצוות האנושות של היום. זה הבחן אחד. לנו יש אחריות להשקיע את כל מאמצי הלב שלנו בלבנות בינינו קשרי אהבה בתוך כל עשירייה, כדי שהאור יוכל להמשיך להתפשט, לפנות לו דרך. זאת העבודה הפנימית וההגדרה הפנימית של עם ישראל הרוחני. אותה אני שם עכשיו בצד. יש הבחן אחר שהוא אנשים שנולדו בהבחנה הגשמית לאבא ואמא מעם ישראל. גם אם לכאורה לא התעוררה לנו נקודה פנימית, עלינו יש אחריות מובנית, מערכתית. החוכמה הזאת, האלוקית, נמסרה לפני אלפי שנים כמו לפיד מדור לדור בקרב העם היהודי. היא פנימיות התורה שלנו. יש לנו תורה חיצונית ויש את פנימיות התורה. תורת אור, תורת האהבה, שאותם מגישים לנו המקובלים היום. לכן בעל הסולם פרץ דרך. אף אחד לא הבין מה הוא רוצה. הוא מביא לנו הכרה בנשמת היהדות, בלהבין מהי התורה הזאת ומה היא אמורה לעשות איתנו ועם האנושות כולה. כיצד התורה אמורה להפוך אותנו לאגודה אחת, שהאור העליון ישרה בתוכה. לנו, לכל בני העם היהודי מבחינה גשמית, יש אחריות מובנית מערכתית. מבינים, לא מבינים, זה לא חשוב. כי הלפיד נמצא בתוכנו. לכן יש שתי רמות של הסתכלות על הדברים. אנחנו לא יכולים להסביר את זה לכל אדם, אבל אם אתה כבר יכול לקלוט, אז מכאן יש לך אפשרות לשנות.

תלמידה: אני פונה אליכם בתור אנשים שעושים את הדרך כבר המון שנים, ואני בתחילת הדרך סוגרת שנה. איך הייתם מציעים לנו המתחילים לחלק את הזמן ואת מידת המאמץ בין השקעה בחוכמת הקבלה, בחיים הרוחניים שלנו, ביום רביעי סוף סוף נפתח קורס העשיריות שמאוד חיכיתי לו. אז אני מבינה שזו באמת תהיה מקפצה משמעותית עבורי לעשות את התפקיד שלי בחברה הרוחנית. אז יש את החיים הרוחניים, שברורה לי הדחיפות, והכאב הרב מורגש יפה מסביב אז אני בהחלט רוצה להשקיע כמה שיותר בזירה הזאת. מצד שני, יש את החיים הגשמיים שגם בזה אני צריכה להתחשב. מתוך הניסיון שלכם והתהליך שעברתם, איך הייתם מציעים לנו, החדשים, לחלק נכון את הזמן, המאמץ והעיסוק בכל אחד מהעולמות האלה, שהם לא בהכרח הולכים יד ביד.

גלעד: הם הולכים ביחד. את מעידה על עצמך שאת לומדת רק שנה, אבל השאלה שלך יפה ומראה על הבנה עמוקה של הדברים. זו בעיה או אתגר שכולנו מתמודדים איתו, גם הצעירים וגם הוותיקים. הכלל אומר ככה, אדם הגיע לעולם כדי להגיע לשמיים. כל אחד מאיתנו, הגענו לכאן כדי להגיע להשגה רוחנית, כמו שלמדנו בתחילת השיעור, תראו איך הדברים מתקשרים אחד לשני, לא פחות מזה. יחד עם זאת, כל אחד מאיתנו קיבל את החיים שלו, הגוף שלו, המשפחה שלו, החברים שלו, העבודה שלו, בני או בנות הזוג שלו וכן הלאה. אומרים לנו המקובלים, שאילו היינו צריכים להתבודד ולשבת על הר כדי ללמוד כל היום את חוכמת הקבלה, היינו אומרים לכם תעשו את זה. אבל המקובלים לא אומרים את זה. הם אומרים להפך, אדם צריך לחיות חיים נורמליים לחלוטין כמו כל אדם אחר. להיות בזוגיות, בחיי משפחה, עבודה, כל אחד מקבל את החבילה שלו לטובה. אחד מקבל בריאות כזו או אחרת, אחד הגיע ללמוד את חוכמת הקבלה כי נולד פה למישהו מלומדי חוכמת הקבלה, ואחד הגיע בגיל שבעים. זה בכלל לא משנה. אם עושים חשבון נכון, תמיד יש לנו מספיק זמן פנוי כדי להתעסק במה שבאמת חשוב לנו. אבל זה אף פעם לא יבוא על חשבון ההכרחיות. מה הכרחי לך ומה הכרחי לאורן, כל אחד יחליט בנפרד. אבל על ההכרחיות אסור לוותר. אם עושים את זה נכון ומתמידים, חשוב מאוד להתמיד. התחלת ללמוד כל יום שני, תמשיכי לבוא. את רוצה ללמוד קורס עשיריות ביום רביעי, תתחילי, תמשיכי ותתמידי בזה. התמדה זה נקרא שיעור, נקרא מנה. שיעור, ועוד מנה ועוד מנה יביאו את המנה המספקת שתגיעי למדרגה הכי גבוהה שאפשר להגיע אליה.

אורן: אני רוצה להוסיף עוד עצה פרקטית. כולנו קמים בבוקר כשהשעון המעורר מצלצל והולכים לעבודה. עד שאני מתיישב במשרד שלי או בעמדה שלי, כל אחד איפה שהוא עובד, יש זמן. אני נותן עצה רוחנית לכולם. כל יום כשאתם מתעוררים, לפתוח את הארכיון של השיעורים של בני ברוך ולשמוע את השיעור שהיה באותו בוקר. כאן באולם הלימוד ובכל רחבי העולם, כל יום יש שיעור שמתחיל לפנות בוקר כמנהג המקובלים. מי שרוצה לקום, יבורך. מי שלא, בזמן שיש לו מהרגע שהשעון צלצל ועד שהוא מתחיל לעבוד, יש לו המון זמן שחוץ מפקקים לא נשרף על כלום. אז במקום לטחון את הראש בכל מה שהעולם משדר, תטחנו את הנשמה באור העליון. האור יורד כל יום לעולם במנה יומית. שיעור פירושו מנה, מנה מהאור העליון. היה היום בבוקר שיעור בבני ברוך, תפתחו את ארכיון השיעורים ותשמעו את השיעור. הולכים למקלחת, מסתדרים, מכינים סנדוויץ', נכנסים לאוטו, לוקחים את הילדים לגן, לא משנה, שהוא ינגן ברקע. פתאום תגלו שיש לכם מלא זמן בשפע. חוזרים מהעבודה ויש פקקים, נהדר, השיעור מתנגן. וכך מבלי להקדיש דקה שהיא לא ממילא נשרפת על אלף ואחד דברים של מה בכך, את מביאה אור עצום לנשמה. בינינו, לא חשוב מה למדו באותו שיעור, לא חשוב אם את מבינה, חשוב שאת רוצה לקבל אור לתוך הנשמה. הוא מחייה אותך כמו טפטפת לפרח. פשוט.

גלעד: נראה את קליפ מספר 7 ולאחר מכן נשמע הודעות.

קליפ רב: אנחנו חייבים להתחיל בתיקון העולם

כי הבעיה בתנועת הנאצים היא שאנחנו, בהתרשלות שלנו, היינו יכולים כבר לעשות את מה שבעל הסולם, וכל יתר המקובלים קראו לו "תיקון העולם". אנחנו לא עשינו זאת, אלא התנהגנו כרגיל בגלות. אנחנו לא רוצים לשמוע לאנשי הקבלה, למקובלים שאומרים שאנחנו חייבים להתחיל בתיקון העולם. האר"י הקדוש, כבר מהמאה השש עשרה קרא לתיקון העולם, כי בימיו כבר נפסקה תקופת הגלות, וכבר התחילה תקופת הגאולה. ואם בתקופה הזאת שכוחות הגאולה פועלים ואנחנו לא ממשיכים יחד איתם, אלא נשארים בגלות כמו שהיה קודם, ואפילו לא רוצים, ומתנגדים לכוחות הגאולה, אז וודאי שבזה אנחנו מזמינים כוחות רעים מאד, מסוכנים, כוחות השמדה שמתגלים בעולם, וקודם כל, וודאי שהם פועלים נגד עם ישראל.

רוני: נתחיל בהודעה לקבוצת מרץ, קבוצת המצטרפים החדשים שלנו. אתם מוזמנים, לשיעור שאלות ותשובות ביום שלישי. תכתבו לעצמכם את השאלות שנשארו לכם מהשיעור ובקבוצת הוואטסאפ תקבלו את הפרטים לגבי שיעור שאלות ותשובות. ביום רביעי בשעה שבע יתקיים השיעור הראשון של קורס עשיריות. כל הפרטים יישלחו בקבוצת הוואטסאפ של קורס העשיריות. וביום רביעי יש לנו גם שיעור של קהילת העשיריות בשעה שש וחמישים. הודעה תישלח בהמשך. בשבוע הבא, בימים רביעי ושני, לא יתקיימו שיעורים. יום שני זה ערב יום הזיכרון, ויום רביעי זה יום העצמאות. ניפגש בשבוע שלאחר מכן. והודעה אחרונה לסיום. חברים יקרים, הקמנו מערכת הודעות במיוחד עבורכם. על מנת לקבל עדכונים והודעות של קהילת הלומדים, עליכם לשמור את המספר של הודעות קהילת הלומדים באנשי הקשר שלכם. מספר הטלפון הוא 0559477565. כולם מוזמנים להירשם. יחד, צוות קהילת הלומדים.

גלעד: למדנו היום על זה שאנחנו צריכים להגיע להשגה רוחנית, ומה שהמקובלים כותבים הוא רק מהשגה רוחנית. אם לא נעשה את המאמץ הזה, אז אנחנו מפספסים, ואולי גם גורמים סבל בעולם. לכן, מי שחפץ בחיים רוחניים, צריך לעשות שני דברים. א, לאהוב את מה שקורה, את כל האורות שמגיעים אליו, את כל מה שקורה לו, ולשנוא את הרצון לקבל, לעצמו. לכן, הוא צריך לנצור לשונו מרע, לשים מסך, ולמנוע את עצמו מלקבל לעצמו, אלא להיות בתכונת ההשפעה. ועל זה נכתב השיר בתהילים, דוד המלך כתב "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב." טוב זו תכונת הבורא, "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום" שזה הקו האמצעי, האמצע ביניהם, התוצאה מהם "ורדפהו" תרדוף אחריו. (תהילים ל"ד, י"ג - ט"ו). בואו נשיר את זה ביחד.

(סוף השיעור)

Каббала Медиа

Каббала Медиа

Мой архивВойдите, чтобы ставить лайки, сохранять и подписываться на видео

Исправление мира

Исправление мира

Исправление мира

Каббала МедиаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Ассоциация "Каббала Ла-Ам", Все права защищены

Мой архив
Войдите, чтобы ставить лайки, сохранять и подписываться на видео

Каббала Медиа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Ассоциация "Каббала Ла-Ам", Все права защищены