תורה ומצוות שלא הכרנו

המאמר נערך על בסיס ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, מייסד תנועת "קבלה לעם"

צר לי לגלות את היחס שיש כיום לאנשים כלפי המושג "תורה ומצוות". כשאני פוגש יהודים בכל רחבי העולם, כשאני מדבר בארץ עם חילוניים ועם דתיים, אני נתקל בבורות גדולה. למעשה, אף אחד לא מבין ולא יודע מהן באמת התורה והמצוות.¹

חכמת הקבלה מלמדת ש"תורה ומצוות" הוא שם קוד לחוקיות הכללית של מערכת ההנהגה וההשגחה שפועלת עלינו. במה מדובר? כמו לכל מחשב או סמארטפון, גם לנו ולעולם שלנו יש מערכת הפעלה. המערכת הזו פועלת על פי חוקיות מסוימת.

במהלך התפתחותנו, עלינו לגלות את החוקיות הזו ולהתאים את עצמנו אליה יותר ויותר. כך נוכל להתקשר למערכת הניהול של עולמנו ולשלוט במציאות חיינו. בשיא התפתחותנו כמין אנושי נהיה מתאימים באופן מושלם למערכת העליונה, עד שאנחנו והיא נהפוך לאחד.² אמנם איש לא שמע על זה, בשום מקום לא מלמדים או חושבים על כך, אבל זה מה שגילה אברהם אבינו בזמנו, בנקודה שבה נולדה היהדות.

היה זה בבבל העתיקה לפני כ-3800 שנה. אברהם גילה שיש מערכת עליונה שמנהלת אותנו, וכל הבעיות בחיינו נובעות מכך שאיננו מכירים אותה ואיננו מתאימים לה. המערכת הזו כל הזמן משתנה, והמשימה שלנו היא להתאים את עצמנו אליה. כך אנחנו נכנסים עמה להדדיות, להרמוניה ולאיזון.³

אברהם הפיץ את מה שגילה ברבים, ולא מעט אנשים החלו להתעניין בדבריו. בסופו של דבר נוצרה סביב הרעיון של אברהם קהילה בת רבבות אנשים והיא נקראה "בית אברהם", כפי שמתאר הרמב"ם.⁴ מהם נוצר בהמשך עם ישראל, עם שרוצה לכוון את עצמו ישר אל, ישר לאיחוד עם המערכת העליונה.⁵

אברהם הסביר שהמערכת העליונה בנויה מרשת כוחות, שכולם גם יחד פועלים על פי חוק עליון של אחדות הכול – השלמה, חיבור והדדיות. הכוחות האלו דוחפים אותנו לחיבור גדול יותר בינינו, אך בו בזמן מתעוררת בקרבנו נטייה הפוכה, להתרחק זה מזה. הטבע הפנימי שלנו, האגו האנושי, כל הזמן גדל וגורם לנו לזלזל באחרים, לדחות אותם מאתנו, לא להתחשב בהם, לנצל אותם לטובתנו. בין שתי הנטיות המנוגדות האלו אנו נמצאים, כמו בין הפטיש לסדן.

הראשון שהסביר לציבור הרחב איך להתמודד עם המצב הלחוץ הזה היה כאמור אברהם, איש החסד.⁶ הוא גילה שכל חלקי המציאות, הדומם, הצומח, החי והאדם צריכים להגיע לחיבור מושלם. בהתאם לזה, אברהם לימד "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", ובהמשך גם "ואהבת לרעך כמוך" – הכלל הגדול של התורה. על כך נאמר שהאבות קיימו את התורה כולה עוד לפני שניתנה, הם פשוט הרגישו מתוך זכות נשמתם שכך ראוי להתקיים.

אבל פתאום ההרמוניה ששררה בין ממשיכי דרכו של אברהם נסדקה. האגו שבכל אחד גדל מאוד, התחיל לעבוד על "טורים גבוהים". כתוצאה מכך, האנשים נעשו קשים יותר זה לזה, אטומים אל הזולת. העור של כל אחד נעשה עבה יותר כביכול, והם התרחקו זה מזה. תהליך הריחוק הפנימי הזה שנבע מגדילת האגו מתואר בשפת המקרא בסיפור הידוע על בני יעקב שירדו מצרימה והשתעבדו לבסוף לפרעה. מלך מצרים מסמל את האגו הגדול שהתעורר לשלוט בתוך לבו של כל אחד מהם.⁷

מה עושים? איך בכל זאת מתחברים לאחרים למרות האגו שמרחיק? כאן נדרשה להם שיטה חדשה להתקשרות והיא שנקראה "תורה". התורה מיועדת למצב שבו כבר אין אהבה בין אנשים, אלא שנאה וריחוק. היא ניתנת לעם ישראל לרגלי "הר סיני", שמסמל הרהורים של שנאה. במצב כזה משה לימד שצריך להשתדל לקיים תרגילים מיוחדים של התקשרות בערבות הדדית, להתאמץ להיות "כאיש אחד בלב אחד".⁸

לא ההצלחה חשובה אלא המאמצים המשותפים להתעלות מהאגו, לבטל קצת את הגאווה העצמית, לתת דוגמה טובה זה לזה. במאמר מוסגר נציין כי עד היום יש לנו את אותם חוקי התקשרות מיוחדים שכתבו לנו המקובלים. במיוחד מפרט אותם מורי הרב"ש, הרב ברוך שלום אשלג, בנו של "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג.

ובחזרה למתן תורה. בני ישראל מנסים בכל הכוח להתקרב איש לאחיו, ומצפים לכוח עליון שיבוא ויתקן את היחס שלהם זה לזה. הכוח הזה נקרא "האור המחזיר למוטב" או "אור התורה", וכשבאמת זקוקים לו, הוא מתגלה בין אנשים.⁹

נאמר במקורות, "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין",¹⁰ כי "המאור שבה מחזיר למוטב".¹¹ כלומר, טבע האדם הוא יצר רע, אגו. הכוח שיכול לאזן את האגו, או התבלין שיכול להפוך את הרע שבתוכנו לטוב הוא כוח האור.

התנאי להופעתו של הכוח המתקן הזה הוא מאמצים משותפים להתקרב זה לזה באופן מלאכותי, למרות הדחייה הפנימית. ויש כאן עוד דגש חשוב: ההתקרבות צריכה להיות לא כדי ליצור חברה יפה ומנומסת בסגנון אנגלי, פוליטיקלי קורקט, אלא מתוך כוונה משותפת למשוך את האור המחזיר למוטב, שיבוא אלינו, ישפיע עלינו ויקשור בינינו קשרים של אהבה. האהבה הזו נחוצה לנו כדי להתאים את עצמנו לאותה מערכת עליונה שמנהלת אותנו.

המשך העבודה על תיקון הטבע האנושי, גילה לבני ישראל שבכל אחד ואחד יש הרבה מאוד רצונות אגואיסטיים כלפי האחרים. ביתר דיוק, תרי"ג רצונות, 613. הם התחילו לחקור את המבנה הפנימי של 613 הרצונות האגואיסטיים, ולמשוך על כל אחד מהם את האור המיוחד שיכול לתקן אותו. כך הם למדו איזה אור מגיע לתיקונו של כל רצון ורצון.

פעולת התיקון נקראת קיום מצווה, והכוח שמתקן נקרא אור התורה. בסך הכול, 613 מצוות כנגד 613 הרצונות שעלינו לתקן בתוכנו. מלכתחילה, כל רצון פועל עם כוונה אגואיסטית, ומהות התיקון היא לסובב אותו לכיוון של אהבה והשפעה טובה.¹²

כאשר הם תיקנו את עצמם התגלה להם דבר מדהים נוסף. המציאות שהאדם רואה סביבו היא למעשה הקרנה של הרצונות שבו אל מול פניו. אנו חיים בתוך סרט תלת-ממד שמוקרן מתוכנו פנימה, אל מול פנינו.¹³ יש בתוכנו רצונות רבים ומגוונים שכל רגע משתנים. הם מחולקים לארבע רמות עיקריות, דומם, צומח, חי ואדם. ביחד, הם מקרינים לנו סרט שמורגש בנו כתמונת העולם הסובב אותנו. בעולם הזה יש דומם, צומח, חי ובני אדם.

עלינו לתקן את הרצונות מרמת הדומם, הצומח, החי והאדם שבתוכנו פנימה. כשעושים זאת, מתחילים להרגיש גם איך ראוי להתייחס בטוב לדומם, לצומח, לחי ולבני האדם שסביבנו. מכאן הרגישו בני ישראל כיצד עליהם לנהוג גם בעולם החומר, וזהו השורש הרוחני למצוות שאנו מכירים בתרבות היהודית.

הפעולות הללו הן תוספת חיצונית בלבד לתיקון הפנימי. הן לא מתקנות את טבעו האגואיסטי של האדם במאומה.¹⁴ לראייה, כהן גדול שהיה נכנס לקודש הקודשים ביום כיפור ועושה את כל סדר הפעולות החיצוני כהלכתו, אך לא מבצע את העבודה הפנימית לתיקון הרע שבלבו, היה מת במקום.

כיום, עלינו לשוב ולהתוודע אל האמת הנסתרת סביב המושג "תורה ומצוות".¹⁵ אין זה משנה מי אנחנו, חילונים או דתיים, כולנו צריכים לתקן את תרי"ג הרצונות שבלבנו לאהבה והשפעה.¹⁶

כשנעשה זאת, נתאים את היחסים בינינו למערכת העליונה, ואז היא תיפתח בפנינו. נגלה את כל מה שגילו אבותינו וכל ענקי הרוח שצעדו בעקבותיהם לאורך הדורות. נקבל לידינו את השליטה על חיינו, ונוכל להבין איך לפתור כל בעיה ואיך להתמודד עם כל אתגר. או אז גם נחזור לתפקד כעם ישראל, עם שכוח האהבה וההשפעה הטובה שורה בין חבריו, ומתוכו הוא נובע כמעיין של חיים ושל שפע אל האנושות כולה.¹⁷

"קלקלו בפירוש התורה והמצוות" (הרב יהודה אשלג, "כתבי הדור האחרון", חלק ד, קטע ג. בתוך: כתבי בעל הסולם, ישראל 2009, עמ' 853. להלן: בעל הסולם, כתבי בעל הסולם).↩
"זהו המחקר המכונה לחכמי הנסתר, בשם אחד. והאב הראשון לחקירה זו היה אברהם אבינו" (בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", כתבי בעל הסולם, עמ' 39).↩
"אביו ואִמו וכל העם [היו] עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עמהן. ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה... ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם" (רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א).↩
"וכיוון שהיו העם מתקבצים לו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם" (רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א). "התקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו 'אנשי בית אברהם'. והיה הדבר הולך וגדול עד שנעשה קהל עדת ישראל" (ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, פרשת האזינו, שם משמואל, ירושלים תש"כ, עמ' רמא).↩
"והנה ישראל הוא ישר-אל, כלומר כשהם ישר באגודה אחת, אז אֵל עמהם" (ר' משה טייטלבוים, ספר ישמח משה על התורה, במדבר, פרשת בלק, ברוקלין אייר תשע"ג, עמ' קפ).↩
"'לֶךְ-לְךָ מארצך', היינו מהרצון שלך... שהוא בחינת אהבה עצמית. לכן נאמר לאברהם, שייצא מאהבה עצמית" (הרב ברוך שלום אשלג, מאמר "לך לך מארצך", כתבי רב"ש א, ישראל 2008, עמ' 77. להלן: הרב"ש, כתבי רב"ש). "ואהבת לרעך כמוך – כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך... שכר הלוויה מרובה מן הכול והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה. מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן" (רמב"ם, משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק יד).↩
"שורש הקבלה שבאדם, הנקרא אהבה עצמית, הוא בחינת מצרים" (הרב"ש, מאמר "וכאשר יענו אותו", כתבי רב"ש א, עמ' 110).↩
"וַיִּחַן שם ישראל נגד ההר – כאיש אחד בלב אחד" (שמות יט, ב, פירוש רש"י).↩
"המאור הזה מחזירו למוטב, כלומר, שתהיה לו היכולת לצאת מהאהבה העצמית" (הרב"ש, מאמר "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'", כתבי רב"ש א, עמ' 630), "היינו שיצא אז מהמידות הרעות, הנקרא לקבל, ויוכל לעסוק בבחינת להשפיע, שזה נקרא שמחזירו למוטב" (הרב"ש, אגרת נו, כתבי רב"ש ב, עמ' 1518).↩
תלמוד בבלי, קידושין ל, ע"ב.↩
מדרש רבה, איכה רבה, הקדמה, פסקה ב.↩
"כמו שיש להגוף רמ"ח [248] איברים ושס"ה [365] גידים, כן יש להנשמה גם כן בחינת תרי"ג [613], שהם צינורות הנשמה, שעל ידם נמשך השפע. ועל ידי התורה נפתחים הצינורות האלו" (בעל הסולם, מאמרי "שמעתי", קסב, כתבי בעל הסולם, עמ' 635). "בזמן שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, אז נקרא מעשה זו בחינת 'מצווה'" (הרב"ש, מאמר "בעניין השכר שמקבלים", כתבי רב"ש א, עמ' 161). להרחבה בעניין תרי"ג המצוות על פי ספר הזוהר (תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין) עיינו ב"הקדמת פי חכם" מאת בעל הסולם (כתבי בעל הסולם, עמ' 806).↩
ב"מבוא לספר הזוהר" אומר בעל הסולם: "למשל, חוש הראייה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי, וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו עצמה. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פוטוגרפית המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו". הוא מסביר כי בתוך מוחנו קיים "כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחנו מול פנינו" (בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", לד, כתבי בעל הסולם, עמ' 112).↩
"מה אכפת לו להקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או מי ששוחט מן העורף, הוי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות" (בראשית רבה, מד, א). "כל התורה והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל. שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע, המוטבע בנו מלידה, שבכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית שלנו – ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר, המוגדר בשם: אהבת זולתו, שהוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת הבורא" (בעל הסולם, מאמר "החירות", כתבי בעל הסולם, עמ' 424).↩
"עיקר תורה ומצוות נתנו בכדי לצרף בהם את הבריות... שעניין הצירוף הוא לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו ולעבוד רק בעל מנת להשפיע... המעשה הזה הוא העיקר מה שהתחתונים צריכים לעשות, בכדי שיוכלו לקבל את הטוב והעונג, מה שבורא רוצה לתת להם" (הרב"ש, מאמר "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך, בעבודה", כתבי רב"ש א, עמ' 704).↩
בספרו "יסוד מורא" מזכיר ה"אבן-עזרא" את הפסוקים הבאים: "כל לבבות דורש ה'" (דברי הימים א, כח, ט), "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י, טז) ומסביר "כי התורה לא ניתנה אלא לאנשי לבב" (ר' אברהם אבן-עזרא, יסוד מורא, דף ח ע"ב – דף ט ע"א).↩
"מוטל על האומה הישראלית, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדבקות בבורא" (בעל הסולם, מאמר "הערבות", כתבי בעל הסולם, עמ' 393). "וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל, וישקו לכל אומות העולם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ד, כתבי בעל הסולם, עמ' 136). "כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית... ליתן לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו... אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע, הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא יוכל לעלות על לב. אז יבטל כוח הזרוע מעיקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור" (הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב, ירושלים תש"ס, עמ' 99-98).↩

Каббала Медиа

Каббала Медиа

Мой архивВойдите, чтобы ставить лайки, сохранять и подписываться на видео

Что такое на самом деле Тора и заповеди?

Что такое на самом деле Тора и заповеди?

Что такое на самом деле Тора и заповеди?

Каббала МедиаCopyright © 2003-2026 Бней Барух – Ассоциация "Каббала Ла-Ам", Все права защищены

Мой архив
Войдите, чтобы ставить лайки, сохранять и подписываться на видео

Каббала Медиа
Copyright © 2003-2026 Бней Барух – Ассоциация "Каббала Ла-Ам", Все права защищены