אנרכיה הוא ביטוי שבתקופה האחרונה נשמע הרבה מאוד. במקור, אנרכיזם היא תנועה חברתית ששוללת כל משטר ושלטון. הגישה האנרכיסטית פוסלת את מוסד המדינה כי הוא מפעיל כוח כלפי האדם. מאיפה נובעת הנטייה האנרכיסטית, והאם פעם היא תוכל להתממש בחברה כלשהי?
מצד הטבע, האדם הוא אגואיסט. ביסוד התפיסה האנושית עומד האגו, שלא מעוניין לקבל על עצמו שום הגבלות. רואים זאת על כל תינוק, כשמנסים להגביל אותו במשהו הוא בוכה, מתרגז, לא רוצה. כך כולנו בנויים, אנחנו אנרכיסטים, לא רוצים שהאחרים יגבילו את החופש שלנו בשום דבר ועניין.
מצד שני, גם הרצון של האחרים לשים לנו גבולות הוא טבעי. קיום הדדי דורש הסכמה שגבולות מסוימים חייבים להישמר כדי שנוכל לחיות. אם אני אעשה כל מה שבא לי, בלי שום עכבות, קרוב לוודאי שאני אפגע ביכולתם של האחרים להתקיים בטוב. לכן, בכל מערכת יחסים קובעים כללים שלפיהם יתנהלו החיים. אי אפשר לנהל זוגיות או משפחה לדוגמה, כשכל אחד רוצה רק להיות אנרכיסט. חייבים להתחשב איכשהו ברצונות של האחרים.
אך למרות שזה ברור ומובן לכול, האגו של האדם נמצא בתהליך התפתחות מתמיד, ומעורר בו רצון גדול יותר ויותר להיות מלך העולם. להרגיש חופשי לחלוטין, בלתי מוגבל, הכי משוחרר.
הבעיה מתחילה בזה שסביבי נמצאים אנשים שגם האגו שלהם כל הזמן מתגבר. גם להם יש נטייה אנרכיסטית טבעית, והם רוצים להיות לגמרי חופשיים. במקביל, המציאות המודרנית נעשית יותר ויותר מקושרת, אנחנו משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה יותר ויותר. כיוון ההתפתחות המנוגד, בין האגו של האדם שמושך לאנרכיזם ובין הקישוריות שנרקמת בין כולם, מביאה את החברה למצב מאוד מסוכן. ברמה הגלובלית זה עלול להביא לאסונות כמו מלחמת עולם גרעינית או שואה אקולוגית.
כשמתבוננים סביב מגלים שיצורים אחרים בטבע מתקיימים באופן אינסטינקטיבי לפי החוקיות האינטגרלית של מערכת הטבע. כל פרט מממש את עצמו באופן שמשתלב עם האחרים בהרמוניה נפלאה. רק האדם לא. חכמת הקבלה מלמדת שאנחנו לא מבינים את חוק ההתפתחות שלפיו הטבע מוביל את מין האדם. היא מסבירה שכדי להיפטר מלחצים ומהתנגשויות, להרגיש חופשיים ובלי שום מגבלות, עלינו ללמוד את החוקיות האינטגרלית שבטבע, ולהתאים את עצמנו אליה.
כאשר נבין איך הטבע בנוי נגלה שהתפתחות טובה דורשת מכל פרט למלא את מקומו המיוחד בפאזל הכלל-אנושי. אני אוכל להרגיש מלך העולם רק כאשר אשתמש בכל הנטיות והתכונות שהטבע נתן לי, כדי להביא את כולם לחיבור משלים. קשר הדדי כזה יאפשר לכל אחד למצוא את המקום שלו במערכת האינטגרלית, באופן שאיש לא ירגיש שהוא כבול או מוגבל על ידי האחרים.
זה לא חלום, זה אפשרי ואפילו הכרחי, וזה תלוי בתהליך חינוכי כלל-חברתי שיביא למהפכה תפיסתית של יחסי הפרט והחברה. "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא". כך אמר "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, כבר בשנות הארבעים. מיום ליום נראה שאת המאה ה-21 נוכל לשרוד, רק אם כל אחד ישאף לתפוס את מקומו הפרטי במטרה לקיים את המערכת הכללית בצורה המיטבית.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1134, אנרכיזם טבעי – bit.ly/3oINMLX