סיפור מקרה: משפחה שבה לכל אחד מילדיה הבוגרים דעה שונה לגבי התנהלותם במשבר הקורונה.
נושאים מרכזיים בתוכנית:
בראייה אינטגרלית, אפשר להשתמש בחילוקי הדעות גם כהזדמנות להגביר את האהבה במשפחה.
מי שרוצה להגביר אהבה, שמח בכל התנגשות שמתגלה, בלעדיה אי אפשר לגדול.
יש לשמוח בכל הזדמנות להתעלות מעל האגו ולהיות באהבה לזולת.
אני לא מסכים עם הדעה של האחר, אבל האהבה שלי כלפיו גדולה יותר.
התקופה הנוכחית של משבר הקורונה מוכיחה עד כמה אנו תלויים זה בזה ועלולים להזיק זה לזה. עלינו להתחיל לחשוב על כך שאנו משפיעים אחד על השני ולכן חובה להתייחס טוב זה לזה.
הווירוס תלוי ביחסים בינינו.
הגענו לעידן חדש שבו רשת הקשר בין כולם סוגרת עלינו.
לכל אחד אמת משלו. הפתרון הכללי הוא להניח לדעתי ולהתייחס לדעת הזולת.
קשרים טובים נבנים רק על ידי ויתור. בוויתור לאחר אני מרגיש מתוק על הלב, אני לא נמצא בתחרות.
במערכת אינטגרלית התחרות תהיה על וויתור והפרס הוא הגדלת האהבה.
במחלוקת לגבי התנהגות שיש לה השלכות על אחרים, יש לקחת את הדעה השמרנית.
אפילו אם אני בטוח שלא צריך מסכות, על מנת להתחבר עם המשפחה אני שם מסכה.
אני מוותר על האמת שלי, ולא דורש מהאחרים גם כן לוותר. אלא רק נותן דוגמה טובה.
אי אפשר לדרוש אהבה.
לפני כל מפגש אני חושב על כך שיש לי הזדמנות להגדיל את האהבה והקשר.
אם נוגעים בנושאים הרגישים, זה רק כדי להראות עד כמה אני מוכן לשלם עבור הקשר. אם לא אוותר, אני נשאר באהבה לעצמי ואם אוותר אני מתקרב אל האחר באהבה. התוצאה תהיה שאני ארגיש חום, נתינה, קירבה.
יותר חשוב מהדעה שלי זה להיות בחיבוק בינינו. אם נעשה כך, לא תתפרץ שום מחלה.