חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1284

חיבור משפחתי מעל חילוקי הדעות

מטרות: 

• להבין איך להמשיך לשמור על החיבור במשפחה, על האהבה אחד כלפי השני, למרות שאני מרגיש שהשני ממש מזיק בדרך ההתייחסות שלו

• מהם העקרונות של הגישה האינטגרלית לפיהם נתייחס למצב

• מהם הפתרונות של הגישה האינטגרלית

• מהם השינויים הנדרשים מכל אדם, על פי הגישה האינטגרלית, על מנת להגיע להשלמה ושלום במשפחה? 

• הצעות יישומיות לשינוי התנהגותי על פי הגישה האינטגרלית.

זרימת התכנית:

• סיפור המקרה

• הגדרת התופעה

• הסיבה לתופעה

• פתרונות מוכרים

• הפתרון על פי הגישה האינטגרלית

• דרכי ההגעה לפתרון, על פי הגישה האינטגרלית

• דרכי התמודדות על פי הגישה האינטגרלית

• מניעת הגעה לתופעה

• העברת התהליך האינטגרלי

פתיח: 

במהלך תוכניתנו נעסוק בגישה האינטגרלית למצבי החיים. גישה מחברת, שתעזור לנו לצאת מכל משבר, קונפליקט או דילמה למצב של השלמה, חיבור ושמחה. בתוכנית נציג מספר מצבים מהחיים, ונדון בגישה הנכונה לפתרון המצב, לפי העקרונות האינטגרליים של חכמת החיבור.

סיפור המקרה

במשפחה יש אנשים בעלי דעות שונות לגבי המשבר. דעותיהם חלקות במיוחד לגבי חשיבות הסגר, והציות להנחיות. ההבדלים הללו גורמים למריבות, חיכוכים ובסופו של דבר, זה מחליש את המשפחה, מחליש את הכוחות, ואפילו פוגע בבריאות. כל אחד מאמין שההסתכלות שלו על המשבר היא הנכונה ובזה הוא דווקא מראה את הדאגה שלו לאחרים, למשפחה שלו, לעתיד של הילדים של כולם והמדינה. בין אם זה הדמות שחושבת שצריך להישמר ובין אם זה הדמות שחושבת שהסגר מזיק. 

לא מדובר על ויכוח שניתן להתפשר עליו, כמו באיזה צבע לצבוע קיר, אלא זה עניין של חיים ומוות. אפשר גם לדבר על המצב מנקודת מבט של האמא של המשפחה, שרואה את המצב מהצד ודואגת לשלום ולחיבור של הילדים במשפחה. 

כל זום משפחתי נגמר בצעקות, ריבים, האשמות אחד כלפי השני. כל אחד רואה חשיבות עליונה בלשכנע את השני בצדקתו, בהסתכלות שלו על המשבר ולא יכול להבין איך הצד השני יכול להיות כל כך חסר אחריות או עיוור למתרחש (או חרדתי). אי אפשר אפילו לתקשר אחד עם השני, כל שכן להתחבר. 

כולם סובלים מהמשבר, כולם בלחץ, כולם מחפשים את הפתרון, כל אחד חושב שהוא יודע מה הפתרון ומנסה לשכנע את האחרים בפתרון שלו. יש לחץ, זה לא מצב בו אפשר לקבל את הדעות של האחרים, זה עניין של חיים ומוות, הגישה של מישהו אחר יכולה להזיק לי. אני ממש תלוי בשני, אי אפשר שכל אחד יעשה מה שהוא חושב.

הסיבה לתופעה

• מדוע כל אחד הגיע למסקנה שונה על הגורם לבעיות והפתרונות האפשריים? ומדוע כל אחד משוכנע שזו התשובה היחידה? 

• האם מדובר במשחקי כבוד ושליטה או שכל אחד באמת מאמין שהוא יכול לעשות טוב לכולם?

• האם ההבדלים בין הדעות מעידים על הבדלים מהותיים בין האנשים?

פתרונות מוכרים

• הפתרון הרווח ביותר הוא הימנעות. כלומר, כאשר מדברים אחד עם השני, מקפידים לא לדבר בנושאי המחלוקת. האם זו גישה נכונה?

• פתרון נוסף הוא שכל צד אוסף הוכחות מוחלטות, כדי לנסות להצליח לשכנע את האחרים בצדקתו, וכך לשכנע או להשליט את דעתו.

• להחליט על דעה משותפת לכולם: על ידי שכנוע או הצבעת רוב, למשל. 

• הכרעת המבוגרים האחראיים: מי שמכובד על כולם ובידו הסמכות. לדוגמא: ההורים במשפחה - מכריעים ומחליטים עבור כל המשפחה. 

הפתרון על פי הגישה האינטגרלית

• המשפחה חלוקה בדעתה לגבי חשיבות הסגר, כל אחד מבני המשפחה מביע את דעתו אך נוצר מצב של וויכוח ועימות קשה, איך ניתן להמשיך לשמור על קרבה במצב שכזה?

• מה הם העקרונות, בהם מומלץ לדבוק, בניהול שיח על נושאים טעונים?

• מהי ההכנה האישית, שכל אחד צריך לעשות, לפני שהוא מתחיל לדבר על נושאים טעונים במשפחה? 

• איך לא לתת לרגש לשלוט בנו ולשבור את היחסים בינינו? 

• איזו דוגמה כל אחד צריך לתת לאחרים?

• האם חשוב למצוא נושאים שאנחנו כן מסכימים עליהם?

• האם פתרון על פי גישת החינוך האינטגרלי משמעה תמימות דעים? כולם צריכים להסכים עם הפתרון? 

• האם פתרון משותף אומר שעל אנשים לשנות את דעותיהם לגבי המצב? 

• האם הפתרון מושג דרך שיחות?

• האם קירבה יותר חשובה מצדק?

• מה הוא פתרון אינטגרלי? במה הוא יהיה שונה מהפתרונות המקובלים? 

• איזה עקרון אינטגרלי מתאים למקרה שלפנינו? 

דרכי ההגעה לפתרון, על פי הגישה האינטגרלית

• מה נדרש מהאדם על מנת להגיע לפתרון מיטבי, האם יצטרך לוותר על עקרונותיו ודעותיו ולשתף פעולה? 

• איך מגיעים לפתרון והאם הוא מגיע כתוצאה מדיונים? 

• האם הפתרון בא מהסכמה שכלית או מקרבה לבבית?

• האם דעותיהם של אנשים משתנות בתהליך כזה? אם כן, מה משתנה באנשים כתוצאה ממנו? 

• מה מאפשר הופעת פתרון? האם יש תנאים לכך? 

• מי הכי חשוב? למי הדעה הכי חשובה או בידי מי ההחלטה? 

• למה כללי היסוד מאפשרים פתרונות חדשים? מה המיוחד שבהם? 

• מדובר על שאלות של חיים ומוות - בחירה לא נכונה יכולה לפגוע בחיינו ובחיי האנשים היקרים לנו. כיצד ניתן לדעת, שהפתרון שנגיע אליו הוא הנכון והאמיתי? מה יבטיח לנו תוצאה חיובית מהחלטתנו? 

• האם התהליך נכון לכל שאלה שנצבת בפני המשפחה? 

• מה זה אומר יחסים טובים במשפחה? האם כדי להגיע ליחסים הטובים יש לוותר על ערכים דעות ועקרונות? 

דרכי התמודדות על פי הגישה האינטגרלית

• האם צריך לדון, בנכונות הטענות של האנשים השרויים בוויכוח? 

• האם יש מקום לדיון על עוולות העבר, או על יחסים קשים בין חברי המשפחה? מה לעשות במידה ו"שאריות" מהעבר עולות? מה צריכה להיות הגישה? 

• איך נכון להתייחס לרגשות הקשים שבין חברי המשפחה במהלך התהליך?

• מה קורה לרגשות השליליים בתהליך החינוך האינטגרלי? מהי הגישה הבסיסית אליהם? כיצד מתמודדים איתם ומהי ההשפעה של התהליך עליהם?

• מה הם דרכי ההתמודדות עם סוגיות כמו צדק, ועקרונות בעת וויכוח ומשבר? מה היא ההשפעה של תהליך החינוך האינטגרלי עליהם? 

מניעת הגעה לתופעה

• מה מונע הגעה למצבי ויכוח? מה צריך לטפח בין חברי המשפחה?

• האם צריך להמשיך ולתחזק במשפחה את נושא האינטגרליות? האם מדובר בפעולות נקודתיות לפי הצורך או תהליך מתמשך, דרך חיים אולי?

• מהו העיקרון או העקרונות שיעזרו לכל המשפחות לעבור בשלום דעות מנוגדות?

העברת התהליך האינטגרלי

• ממה מורכב התהליך של הגישה האינטגרלית?

• איך לרתום את כולם לחיבור משפחתי כשכולם כל כך כועסים?

• איך להמחיש את חשיבות החיבור במשפחה, כשנושא המחלוקת הוא חיים ומוות?

• איך מקרבים בין אנשים שנמצאים במצבי קונפליקט? 

• מה התוצאה הרצויה מתהליך הגישה האינטגרלית?

• מה המיוחד בתהליך האינטגרלי? מהו מרכיבו הייחודי?

• האם יחול שינוי באנשים לאחר התהליך? במה תהיה המשפחה שונה לאחר התהליך? 

• האם הם יצליחו להגיע בעתיד לפתרונות משותפים? 

• האם זה אומר שיהיו להם אותן דעות?

• האם לא יהיו יותר אי הסכמות? 

• במה גישתם לחיים תהיה שונה? 

• במה גישתם אחד לשני תהיה שונה? 

• איך לוקחים את כל האמור לעיל ומיישמים לגבי כל העם? האם הפתרונות תקפים ברמה הלאומית?

• לפי איזה עקרון אינטגרלי צריך לגשת למצב החברתי בעם? 

• האם ההקבלה למשפחה היא נכונה?