חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1324

על צרכנות ועל רכוש פנימי

מטרות:

• מהי צרכנות נבונה ואיך לחנך לצרכנות נבונה?

• מהי צרכנות שאינה נבונה?

• איך לדעת מה לצרוך ומה לא?

• מה יכול למלא את החסך שייווצר מצרכנות מחושבת?

זרימת התכנית:

• מהות התענוג בצרכנות

• מהי צרכנות בריאה? 

• צרכנות בחברה בריאה (אינטגרלית)

• הדרך לשינוי

• חינוך לצרכנות בריאה ונבונה

• תרבות הצריכה 

• צרכנות חברתית שיתופית

רקע:

אחת מהמגמות שבלטו בתקופת הקורונה התייחסה לעלייה בצריכה. במילים פשוטות: קנינו ואנחנו עדיין קונים יותר. הדוחות הכספיים של חברות האופנה או הציוד לבית הוכיחו זאת היטב - הישראלים לא טסים בהמוניהם, והכסף שאמור היה להתבזבז במדינות אחרות נשאר בארץ. מיעוט האירועים שאליהם הוזמנו בשנה האחרונה הותיר אף הוא כסף "פנוי", שהומר לקניות על מה שהוגדר בסקר כמותרות - וזאת חרף הפגיעה הכלכלית. גם אלמנט הפיצוי היווה, כנראה, שיקול - כלומר, נחמה דרך קניות.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001384505

תרבות הצריכה או צרכנות (באנגלית: Consumerism) הוא מונח סוציולוגי המתאר מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי. הדגש בתרבות הצריכה, הוא על חומריות וקניית מוצרים שהם מעבר לסיפוקים ההכרחיים, כדוגמת מזון או בית מגורים. חומריות זו, מתבטאת לעיתים רבות ברדיפה אחר מותגים יוקרתיים. משמע, לאנשים יש צורך להיות מזוהים עם מוצרים או שירותים שהם צורכים. כאשר מוצרים אלו, מספקים על ידי המותג ערך מוסף נוסף לצרכן, והופכים לסמלי סטטוס מובהקים.

הביקורת מצביעה על כך שהמוצרים למעשה נטולי ערך עצמאי, וערכם נובע מהיותם סמלי סטטוס או סימני שייכות המזהים אותם כחלק מקבוצה של אנשים המתפארים בבעלות על מוצרים דומים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94

חומרנות מוגדרת כהפיכת החומר לדבר מרכזי וחשוב בחיים. מחקרים חוזרים ומוכיחים שאנשים חומרניים אינם יותר מאושרים מאנשים פחות חומרניים. יותר מכך – אנשים חומרניים נוטים להיות פחות מסופקים מהחיים ולחוות יותר חרדה ודיכאון. חומרניות נמצאה גם קשורה ליותר נרקיסיזם, פרנויה וליותר סימנים סומטיים (פיזיים) כגון כאבי ראש, כאבי גב, כאבים בשרירים וכאבי גרון. באופן מובן למידי, חומרנות נמצאה גם קשורה לחובות כספיים, הלוואות והסתבכות כלכלית רבה יותר.

נמצא שככל שאנשים יותר מסכימים עם אמירות כגון: "חלק מההישגים היותר חיובים בחיים כוללים השגת רכוש חומרי" ו- ""קניית דברים מסבה לי הנאה מרובה" – כך הם חווים פחות סיפוק מהחיים. באופן דומה, ככל שאנשים יותר מסכימים עם משפטים כגון  "אני קונה דברים רק כי אני רוצה אותם" ו- "חשוב לי להשיג עבודה עם סטטוס חברתי גבוה", כך הם מדווחים על איכות חיים סובייקטיבית נמוכה יותר.

חוקרים סוברים כי חומרנות מסיחה את הדעת של אנשים מצמיחה אישית ומערכים קולקטיביים כמו משפחה וחברות. ישנם אנשים שמחליפים קשרים בינאישיים עם רכוש וחפצים או חושבים שהם יקבלו יותר הערכה ותשומת לב אם יראו אותם לבושים בבגדים אופנתיים או בתוך רכב חדש ויפה. נמצא שאנשים עם נטייה לחומרנות רבה יותר הם בעלי קשרים בינאישיים מועטים יותר. בנוסף, אנשים אלו נוטים להיות אינדיווידואליסטים ופחות ממוקדים בצמיחה אישית וקהילתית (דברים אשר מקושרים לפחות חרדה ודיכאון).בשורה התחתונה, רכוש לא מחזיר חום ואהבה וגם לא מקדם יצירת קשרים בין-אישיים רבים יותר או איכותיים יותר.

https://bit.ly/3nuwsN2

פתיחה:

קניות הן חלק מהנאות החיים, ואנחנו קונים המון, הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים. זה ברור לכולנו. אפילו בתקופה של אי וודאות כלכלית כמו הקורונה קנינו המון, מסתבר שיותר מאשר לפני כן. הקניות היוו נחמה, סיפקו רגעים קטנים של אושר. אנחנו מקבלים תענוג רב מקניות בהרבה מובנים: אנחנו קונים ריגושים, בילויים, כמה רגעים של אושר. הקניות מהוות כפיצוי על הצרות בחיים, חוויית הצלחה, מעבירות את הזמן ומרגיעות. קניות הן חלק מרכזי בחיי כולנו, זו פעולה שנותנת מענה להרבה צרכים. עצם חוויית הקניה מרגשת גם אם לא השתמשתי במה שקניתי לאחר מכן. 

מהות התענוג בצרכנות

• מדוע אנו כל כך נהנים לקנות, על איזה צורך זה עונה? מה כל כך מרגש אותנו בקניות?

• האם תופעת הקניות המופרזת באה לחפות על צורך פנימי יותר?

• מדוע קניות לא מייצרות אושר אמיתי לטווח הארוך? 

• מה יכול להחליף את הרצון והריגוש לקניות ולאושר, ולתת אושר אמיתי?

מהי צרכנות בריאה? 

• מה עלינו לצרוך? מה לקנות ומה לא?

• מהם העקרונות שעל פיהם יש לקבל החלטה האם לקנות מוצר או לא? 

• מעבר לעניין האישי של מה אנו צריכים ומצבינו הכלכלי, האם עלינו לקחת בחשבון פרמטרים נוספים?  

• מהי צרכנות נבונה ובריאה, ומהי צרכנות שלילית והרסנית?  

מוטיבציה לצריכה בריאה

תרבות הצריכה מבליטה את הפער הקיים אצל כולנו בין מה שאדם צריך, לבין מה שהוא רוצה. רוב הדברים שאנו רוכשים אין לנו בהם באמת צורך, הם מהווים מילוי רגעי לכל מיני רצונות: ריגוש, אושר רגעי, צרכים חברתיים, סטטוס וכו'.

• האם אדם צריך לרסן את עצמו כדי להגיע לצריכה בריאה?

• איך למלא את הריקנות שבאדם?

צרכנות בחברה בריאה (אינטגרלית)

בחברה בריאה שמנהלת צרכנות בריאה ונבונה: 

• איך יקנו ויצרכו מוצרים בחברה בריאה? 

• האם תהיה צרכנות עודפת בחברה בריאה? 

• האם בחברה בריאה אנשים מתאפקים ומגבילים את עצמם מלקנות? 

• מה יחליף את הסיפוק שהאדם מקבל מהצריכה? מה יחליף את הקשר הרגשי מכך שחפצים שווים לאושר?

• מה ימלא את החסך שייווצר מצרכנות שהיא יותר מחושבת? 

• מהי הצורה הנבונה לצרכנות? האם השינוי קורה באופן טבעי או דורש חינוך?  

הדרך לשינוי

• איך להתמודד עם הצורך הרגשי לקנות? מה יהווה תחליף לריגוש ולהנאה מקניות? 

• האם הדרך לצרכנות בריאה מבוססת על דיכוי הרצון לכל מיני מוצרים שרוצים? או דיכוי ההנאה מקניות? 

• אילו שינויים צריכים להיות כדי שנשנה כיוון מצרכנות מופרזת לצרכנות נבונה?

חינוך לצרכנות בריאה ונבונה

• איך לחנך לצרכנות בריאה ונבונה? 

• מהם העקרונות החשובים ביותר לצרכנות מאוזנת? 

• איך אדם ידע מה הוא צריך לצרוך ומה לא? 

• כהורה:

• איך לחנך את כל המשפחה לצרכנות בריאה? במה להתחיל?

• האם עלי לחנך את ילדי לא לצרוך, או לצרוך פחות? 

• האם עלי לחנך את ילדי להסתפק במועט? 

• מה אדם אמור להרגיש כשהוא צורך בצורה נבונה? 

• האם ללמד את ילדינו את נושא הצרכנות הנבונה? איך לעשות זאת, איך להיאבק אל מול כל השפע שמפרסמים לנו?

תרבות הצריכה

• אלו תחליפים יש לצרכנות יתרה?

• האם הצריכה המוגברת קשורה גם ליחסים בין בני האדם? אם כן, מה הקשר בין הצורה שאנחנו צורכים כיום ליחסים בין בני האדם?

צרכנות חברתית שיתופית

צרכנות שיתופית חברתית: כך השכן יחסוך לכם בהוצאות

לשכור מקדחה מהשכן, חנייה מהיי-טקיסט, ולחלוק מבצע 1+1 עם אישה זרה בקניון - אם עוד לא שמעתם על המינוח צרכנות שיתופית חברתית, זה בדיוק הזמן להתעדכן ולנסות.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4751929,00.html

• האם המגמה של צרכנות שיתופית חברתית היא הכיוון נכון?

• האם נכון יותר לקיים צריכה שיתופית ולא אישית?

• מה הערך החברתי שיש לצרכנות שיתופית חברתית, מעבר להיבט הכלכלי?

• אינטואיטיבית ברור לכולנו שצרכנות חברתית זה דבר נכון, אבל נראה שמאוד קשה ליישום. האם זה כוון שניתן ליישם?

• האם הדור הצעיר יותר פתוח לצרכנות שיתופית חברתית?   

• האם נכון לחנך את הילדים לכך? 

• איזה חינוך צריך לתת לילדינו כדי לקדם לצרכנות שיתופית חברתית? מהם העקרונות המובילים?  

סיפור מקרה 1 - רכישת גאדג'טים לתחביב

חגית אוהבת מאד לבשל ולארח, המטבח הוא מרכז הבית של בני המשפחה. למשפחה מטבח גדול ולידו פינת אוכל שם כל המשפחה נפגשת. הם אוהבים לאכול ולארח, וחגית מבשלת ואופה מעולה. עם השנים חגית התמקצעה בתחום הבישול ומבשלת ברמה גבוהה מאוד. חגית מבלה שעות במטבח ובני המשפחה נהנים. כדי להקל על עבודתה במטבח, היא נוהגת לקנות כל מיני מכשירי עזר, סכינים וכלים מיוחדים שחוסכים זמן ומאמץ. יש לא מעט חנויות ואתרים המוכרים אביזרי מטבח, וחגית קונה בלי סוף. המטבח הגדול כבר מלא במכשירים וכלים מיוחדים. היום לא צריך לצאת מהבית, נכנסים לאינטרנט ופטנטים מכל העולם נגישים בלחיצת כפתור. בעלה חושב שהיא מגזימה כי המכשור הזה עולה הרבה כסף, וגם כי הוא חושב שלא צריך כל כך הרבה, אפשר להסתדר עם פחות. נושא זה עלה לעיתים תכופות בין בני הזוג וגורם למריבות ביניהם. 

• בשביל חגית, מה שהיא קונה מרגש וחשוב, אך בעלה רואה בזה הוצאה מיותרת. מהי צרכנות נבונה במקרה זה? 

• איפה עובר הגבול בין צרכנות נבונה לצרכנות שאינה מחושבת? על פי אילו עקרונות לפעול? 

• האם חגית צריכה להסתפק במכשירים הבסיסיים ולחתוך בעצמה במקום להשתמש במכשיר מיוחד שעושה זאת יותר מהר ויותר יפה? 

• איך מגיעים (כזוג למשל) לגישה הנכונה לצרכנות? מהם השלבים? 

• איך מחנכים ברוח זאת את כל המשפחה? 

כשחגית נכנסת לחנות לכלי בישול, היא מרגישה כמו בארץ פלאות, היא מתרגשת מהמוצרים, מהמקום, "כמו ילד שנמצא בחנות ממתקים". שיא החוויה הוא בקניה עצמה, מין רגע של אושר, ואח"כ יש ירידה בהתרגשות. 

• מה כל כך מרגש אותנו? השפע שסביבנו? תהליך הבחירה?

• שיא ההתרגשות הוא רגע לפני או בקניה עצמה, מדוע? למה זה לא מייצר אושר אמיתי לאורך זמן? 

• מה יכול להחליף את הרצון והריגוש לקניות?

נקודות מתוך כתבה - למה אנחנו כל כך אוהבים שופינג ?

https://www.mako.co.il/news-money/2019_q4/Article-638060666724e61026.htm

• אנשים מתארים את האינטרנט "כמו ילד שנמצא בחנות ממתקים". 

• מחקרים מראים שקיימת התרגשות כבר מעצם החשיפה לדברים "שעושים לי את זה", ושיא החוויה הוא בקניה עצמה (באינטרנט), מין רגע של אושר, ואח"כ יש ירידה בהתרגשות. 

• ההתרגשות ברכישה היא מכך שמשהו מחכה לי, נראה מה הגיע, התרגשות בלפתוח את החבילה

• נרגעים אפילו רק מהגלישה עצמה. יש תחושה של הצלחה, ומעביר את הזמן.

• הקניה ברשת נותנת הרגשה טובה של כמה רגעים אבל זה לא מייצר אושר לאורך זמן. 

• ברגע הקניה יש התרגשות, אח"כ ההתרגשות יורדת. 

• קונים בלי חשבון מאות מוצרים שלא צריך שגורמים לזיהום - זבל, פלסטיק.

• אם לא קונים אימפולסיבית, ובודקים ביום שאחרי את עגלת הקניות שמלאנו אתמול - רואים שחצי ממנה לא באמת צריך. 

• הרכישה באינטרנט היא חיפוש אחר רגע קטן של אושר. מה רע בזה? 

סיטואציה 2 : נערה רוצה "ג'ורדן"

הנערה מתבגרת ורוצה ״ג׳ורדן״

״ג׳ורדן״ זה מותג נעלי הכדורסל היוקרתיים של ״נייקי״. נעליים יקרות מאוד. מותג הנעליים הזה

הפך לסמל סטטוס לנערים הקובע את רמת הפופולריות שלהם בבתי הספר. הצפייה לדגם החדש מלהיבה והנערים מתחרים מי ירכוש את הדגם החדש ראשון. 

• איך להסביר בצורה נכונה לילדה שזוהי קנייה מיותרת?

• איך לחנך כך שלילדים לא יהיו רצונות כאלו מראש?

• האם החינוך בבית יכול להוות סביבה לצרכנות בריאה, שתהיה חזקה יותר מהשפעת החברה החיצונית? אם כן, איך עושים את זה?