חיים חדשים

שיחה 782

קריאת התורה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 25.10.16 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו נרצה לשוחח עם הרב לייטמן על קריאת התורה, להבין כל מיני דברים שאנחנו עושים ביהדות מזה דורי דורות, ולראות איך הם יכולים לקחת אותנו אל מקום חדש, אל חיים חדשים.

יעל: קריאת התורה היא באמת אחת התקנות הכי עתיקות בעם היהודי. משה רבנו דיבר על זה שבעצם קוראים ברבים את התורה בשבת, בשני, וביום חמישי, כדי שלא ישהו שלושה ימים בלא שמיעת תורה. את חמשת חומשי התורה אנחנו מחלקים לחמישים וארבע פרשיות, שלהן אנחנו קוראים "פרשת השבוע". כולם מכירים בהן. יש לנו לימוד של פרשת השבוע. הרבה מאוד תכניות של פרשת השבוע. זה מין טקסט שבועי כזה, שהרבה מאוד אנשים נוהגים כך להתחבר לתוכו.

ובתכנית שלנו נרצה באמת להבין את המשמעות של קריאת התורה, ואת כל ההיבטים שנלווים לעניין זה של קריאה בתורה. אנחנו יודעים שילד המגיע למצוות עולה לתורה, וקורא בתורה. אנחנו נרצה גם להבין את הרלוונטיות של זה לתקופה שלנו, ולמהות של החיים שלנו עכשיו.

והשאלה היא, מדוע באמת קושרים בין קריאת התורה לבין הגלגל הזה של השנה? האם יש קשר?

לא רק גלגל השנה, אלא גלגל החיים, גלגל המציאות. התורה היא החוק הכללי של הטבע, שנמצא למעלה מהעולם שלנו. זה הסבר, הוראה כלפינו, איך אנחנו צריכים להתנהג בהתאם למערכת ההפעלה העליונה שהיא עובדת עלינו ומפעילה אותנו למעלה מהעולם הזה. כמו שהיום מדברים פיסיקאים, ופסיכולוגים, וביולוגים, שהעולם שלנו הוא עולם המורכב מכמה שכבות לפחות, שאנחנו לא מרגישים אותם. שכבות יותר עליונות משלנו, ושאנחנו נמצאים באחת מהשכבות האלה סך הכול עכשיו, במציאות הנוכחית. ויש השפעה בין השכבות העליונות והתחתונות, ואנחנו באמצע. ויש לזה כל מיני תיאוריות למיניהם, השלכות וכן הלאה.

המדע איכשהו מתחיל להרגיש שיש כאן משהו, כי אנחנו מתחילים לראות עד כמה המציאות שלנו היא מאוד מורכבת ולא פשוטה. התפיסה שלנו היא מאוד לא חד צדדית כזאת, אלא יש הרבה דברים שאנחנו מרגישים בהם גבול, ומעבר לגבול לא משיגים. אבל אנחנו משיגים שיש משהו מעבר לגבול, שלא משיגים.

ולכן היום במיוחד מתגלה באנושות שוב ושוב אותה הגישה, שהעולם שלנו זה רק איזו מין מציאות מסוימת, וקטנה יחסית, מעוד כל מיני צורות קיום אחרות. אם לא בחומר אז בכוח, ואם לא בכוח אז כמו במוח, במחשבים, שאנחנו איזו מין הבעה של איזו תוכנה. המציאות כולה היא תוכנה. ובקיצור, יש הרבה דברים על זה להגיד. ועוד יספרו וידברו על זה הרבה.

אבל לפי חכמת הקבלה שזה המקצוע שלי, ומזה אני יכול לדבר, אז "תורה" זה נקרא התוכנה הכללית להפעלת כל המציאות גם כלפי העולם הזה, וגם כלפי העולם העליון. זאת אומרת, אותה המערכת העליונה שהיא מנהלת אותנו. ויש לה תכנית, יש לה מטרה, והיא מנהלת אותנו ומביאה אותנו לאיזה מצב שנקבע בה מראש. כמו במערכת ובתוכנה.

ולכן כשאנחנו לפני שלושת אלפים שנה התחלנו לגלות את התורה, בעצם, התחלנו לגלות אותה לפני ששת אלפים שנה, מאדם הראשון, ואחר כך דרך כל המקובלים עד משה. אבל בעצם משה הוא הראשון שרשם את הדברים האלה בצורה מסודרת, ומסר את זה לעם ישראל.

ואז כלפינו מה שהוא רשם זה נראה כספר חוקים. הוא רשם אותם בצורה מאוד מיוחדת כמו שאנחנו יודעים, שזו שפת התורה. שפת התנ"ך, זו שפת הענפים שבעצם רוצה להסביר לנו את המערכת העליונה איך שהיא פועלת עלינו, קיומה והפעלתה, והוא רשם את זה בצורה של שפת הענפים. זאת אומרת, הוא לקח כל מיני צורות שבעולם הזה, וכוחות, ושינויים שאנחנו מכירים מהמציאות שלנו שלפנינו, אבל התכוון לכוחות העליונים שמפעילים את המציאות. ואנחנו צריכים מתוך הסיפור הזה שהוא כתב בשפת הענפים, במציאות העולם הזה, להבין מה קורה.

זה כמו שאני מגיע נניח לפסיכולוג, ואני אומר ש"אני מפחד ממשהו". אז הוא אומר, "אני מבין שאתה מפחד, ואני אגלה לך למה זה קורה". זה קורה בך מפני שיש לך חוסר איזון באילו חומצות בגוף, אתה צריך להוסיף איזה חומר, ואז אתה תאזן את הגוף שלך, והפחד נניח יסתלק ממך. באמת לקחתי את החומר הזה שהוא נתן לי, בלעתי אותו, הפחד עבר. זאת אומרת, אני השפעתי לאיזון הכוחות שבי, והבאתי את עצמי לצורה המאוזנת.

אז כל התורה מספרת, איך אנחנו צריכים להיות מאוזנים. למה אנחנו לא מאוזנים? כי הכוחות פועלים עלינו, כדי לפתח אותנו. כדי לפתח אותנו הם תמיד מוציאים אותנו מאיזון, ואנחנו צריכים למצוא בעצמנו, איך אנחנו מאזנים את עצמנו ומגיעים לאיזון, ואז אנחנו מגיעים לאיזון בדרגה יותר גבוהה, ויותר גבוהה, ועוד יותר גבוהה כל פעם, וכך מתפתחים.

כמו שאנחנו רואים באנושות. אמנם שזה עולה לנו בהרבה כוח, וסבל, ושנות סבל בהתפתחות שלנו, שאנחנו מתפתחים על ידי מכבש ההתפתחות שלוחץ עלינו, אבל כל פעם אנחנו לא יכולים לסבול יותר, אז אנחנו בונים בית. לא יכולים לסבול יותר, אז בונים מערכת חימום, מערכת קירור, מערכת משק ליד הבית. אחר כך אילו ארגונים, מפעלים, כל מיני דברים. מאיפה זה בא? מזה שאנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים מאיזון ויש לנו בעיה. מרגישים חוסר, ואז בונים.

יעל: נותנים מענה לאותו חוסר.

כן. וכך מאזנים את עצמנו. רוצים כל הזמן להיות באיזון, שכל הכוחות האלו הרעים והטובים הם יהיו בצורה כזאת מאוזנת, שאני ביניהם, בין כולם, מרגיש את עצמי בצורה נוחה. זה האגו שלי. זה מה שהוא רוצה, ואנחנו כאן מגיעים להתפתחות מאוד מיוחדת. המטרה שלנו היא ודאי להיות באיזון עם הכוחות האלה, אבל הכוחות האלה, זה לא שהם יוצאים מאיזון ומפתחים אותנו כל פעם בצורה מקרית, אלא יש להם התפתחות בצורה הדרגתית, תכנית. תוכנה נניח, כמו שכבר היום מדברים.

התוכנה הזאת היא נקראת "תורה". שמסבירה לנו שסך הכול אתה מתפתח עד שאתה מתחיל להיות בעל התוכנה. אתה צריך לנהל את ההתפתחות שלך. אתה צריך לדעת למה אתה מתפתח, למה אתה שייך, לאיזו מערכת. ושהמערכת הזאת היא רב גוונית ורב שכבתית. שבאמת יש כאן איזו מערכת עליונה, שהיא לא חומרית שנמצאת שם אחרי הכוכבים, כמו שיש כאלה שאומרים, אלא היא מערכת שהיא נמצאת בכוחות הטבע הפנימיים, הנסתרים ממך, כי אתה לא יכול עדיין לגלות אותם. לכן נקרא "נסתר". את המערכת הזאת אתה צריך לגלות, ואז אתה תדע איך לאזן את עצמך ולהגיע בהתפתחות המרבית הנכונה, הטובה, הסופית, ששם אתה כבר נמצא באיזון השלם.

ועל כל זה מדברת התורה. ולכן כשאנחנו מגיעים לתורה, אנחנו צריכים לדעת איך לקרוא את זה. לכן יש את התורה הרגילה, שאנחנו קוראים טקסט כמו שהוא. כמו שאתם אומרים המחולקת לחמישים וארבע פרשיות, וכל שבת אנחנו קוראים. ויש "תורה" שהיא נקראת "תורת הנסתר", שאנחנו לומדים את הכוחות שפועלים עלינו, ואיך אנחנו יכולים להיכנס להשתוות הצורה, לאיזון עם הכוחות האלו, כדי לדעת איך לנהל את עצמנו ואת כל המציאות שבה אנחנו נמצאים, וכך להתקדם.

לכן יש גישה לתורה, רק לקיים בצורה הגשמית את מה שכתוב שם בצורה החיצונית. זאת אומרת מה שאני רואה שכתוב, כך אני מתייחס לדרישה, וזה נקרא "פשט". אמנם שזה לא פשט, אבל כך זה נקרא. אנחנו צריכים את מה שכתוב לקרוא ולקיים.

יעל: בצורה פשוטה.

כן. זו הגישה שנקראת "גישה דתית". וישנה גישה שהיא גישה יותר עמוקה, שהיא מדברת על זה שאנחנו צריכים להבין מה באמת התורה דורשת מאתנו. גילוי של המערכת ההפעלה העליונה, שאנחנו צריכים להגיע אליה, זה נקרא "לגלות את הבורא", את הכוח העליון הכללי שפועל בתוך המערכת הזאת ולהכיר אותו, להבין אותו, ולהגיע להשתוות הצורה עימו.

וזה כבר קיום אחר של התורה, כי אנחנו לומדים ממנה על הכוחות שמפעילים אותנו, ואיך אנחנו יכולים את הכוחות האלה לאזן בתוכנו, כי אני כבר תוצאה מהכוחות האלה. יש כוח הרע וכוח הטוב, ביניהם אנחנו קיימים. הכוח הרע והכוח הטוב, הם כל הזמן בכוונה מוציאים אותי מאיזון, ואני קיים בשני הכוחות האלה, וכל הזמן נע לכיוון כוח הרע. ואז אני צריך להגביר את הכוח הטוב, כדי להיות באיזון בין שני כוחות. ושוב כוח הרע מיום ליום, מרגע לרגע אפילו מתגבר בי. אנחנו רואים את זה על ילדים במיוחד. רק עכשיו אנחנו אמרנו, "טוב, אז תהיו ילדים טובים, תפסיקו לריב, הכול יהיה בסדר, כן? כן. הכל בסדר". תוך שנייה, התפרצות חדשה. כך אנחנו.

אז אנחנו כל הזמן צריכים להיות על המשמר, לשמור עלינו להיות באיזון בין שני כוחות. אנחנו לא יכולים להתפטר ממנו, אף כוח לא ניתן להרוס, אלא ניתן רק להגיע לאיזון ביניהם. ועל זה התורה מדברת. בדיוק על זה. לכן על כל החוקים אנחנו אומרים לא, אנחנו לא צריכים אותם דווקא לקיים בצורה החיצונית. ודאי שזה אפשר, בבקשה. אבל יש חוץ מזה קיום אחר לגמרי, קיום שאדם מתקן את עצמו ביחס שלו כלפי הזולת, ביחס שלו כלפי העולם, ואת זה הוא צריך לעשות. אז הוא צריך לאזן את עצמו כל פעם להיות מורכב נכון משני כוחות הטבע, "יצר הרע ויצר הטוב" מה שנקרא, והוא, האדם הקובע את האיזון שביניהם.

ואיך הוא קובע איזון, מאיפה הוא יודע? לטובת הזולת. לטובת הזולת. על עצמי אני לא יודע, אני תמיד אהיה משוחד. אבל אם אני רוצה להגיע לאיזון הנכון, האמתי בתוכי, אז אני צריך לראות את עצמי ביחס לזולת. איך אני מתייחס אליו כדי שהוא, הוא הזולת, ייהנה ממני.

יעל: ואם אנחנו מדברים על קריאת התורה. דיברת על תורה חיצונית ותורה פנימית.

אז קריאה בתורה, כמו שרואים בבית הכנסת, כשאנחנו קוראים מדי שבוע בשבתות, וגם בשני וחמישי. חוץ מזה, יש לנו את קריאת התורה בצורה הפנימית, שזה נקרא ש"אני מגלה". קריאה, זה גילוי, שאני מגלה את התורה כל פעם ברמה חדשה. שעל ידי זה שמתגבר בי כוח הרע, אני מתקן את עצמי בהכרח, חייב לתקן את עצמי, ומגיע לאיזון בין רע לטוב.

ובאיזון בין שני הכוחות האלה, אני מגלה את המציאות החדשה, וזה נקרא, "קריאה זה גילוי", שאני מגלה את המציאות החדשה שבה אני נמצא. אני מגלה את הכוחות שפועלים עלי, ואיך אני על ידי הכוחות האלה שבהם אני מאזן את עצמי, מגלה את עולם הכוחות, זה נקרא "עולם העליון" שאני נמצא עמו בהזדהות, בחיבור. וכך אני מגלה את הכוח העליון שנקרא "בורא", שהוא נמצא למעלה בשני הכוחות האלו טוב ורע. ואני שמאזן את הטוב והרע ביניהם, מגיע לגילוי של הכוח העליון הזה.

יעל: ומה נותנת לי הקריאה עצמה בתורה, האקט הזה של קריאה?

קריאה זה גילוי, לפי חכמת הקבלה. גילוי המערכת, ודרכה גילוי לכוח עליון. הכוח העליון אומר, "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", ואז על ידי הכוח החיובי, אני מאזן את הכוח השלילי ומגלה את הבורא בעולמנו. בעולם שלנו. בעולמי.

יעל: כדי לגלות מספיק שאני אקרא?

לא, "קריאה" זה נקרא "גילוי". אין שום קשר לקריאה שאנחנו קוראים בבית הכנסת. אלא קריאה שאני מחויב לגלות בורא בכל שלב ושלב, שנקרא "שבוע ימים". כי אני בכל שבוע מגלה שוב, ו"ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ, וכולי". אני קורא את זה, אבל בדרגה יותר עליונה. ואז זה נקרא "פרשת נוח", "חיי שרה" וכולי.

יעל: אלה שלבי התפתחות בעצם?

שלבי התפתחות של ההשגה שלי. באותה פרשת בראשית שאני מגלה יותר ויותר מהפנימיות שלה, אני מגיע עד הפרשה האחרונה של התורה. ולמה זה מחולק לפרשיות? מפני שפועלים עלי בכל מדרגה ומדרגה בהשגה, שבעה כוחות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד יסוד, ומלכות כבר כוללת את כל הכוחות האלו ומשנה אותי. יש חסד, גבורה, תפארת נצח, הוד, חמישה כוחות שפועלים עלי, הם כולם מתחברים יחד ביום השישי, הוא נקרא "יסוד", ומשפיע עלי כבר להשגה שלי, שנקרא "שבת". ולכן אני כבר לא עושה שום דבר בשבת, אלא אני רק צריך להתבונן באותם הכוחות שהשגתי משך השבוע ימים, שישה הימים הקודמים.

יעל: זאת אומרת, ששבוע הוא בעצם זמן אופטימלי מבחינת איזה תהליך?

אין כוחות אחרים בטבע, ולכן זה כך קורה. ולכן כתוב, "ויכולו השמים והארץ". השמים זה הכוח החיובי, והארץ זה הכוח השלילי. וכששני הכוחות האלה מגיעים לאיזון, ואני בין שניהם יכול לגלות את המצב החדש שנקרא "שבת". לכן אני לא עושה כלום בשום פעולה שלי אקטיבית, אני רק מגלה מה שהשגתי תוך השבוע ימים, על ידי ההתפתחות שלי הפנימית.

יעל: עכשיו בשבת נהוג לקרוא את כל הפרשה בצורה שלמה.

נכון, זאת אומרת "לקרוא זה לגלות". לגלות, זה שאני מתחיל לפתוח עיניים, ולגלות למה הגעתי.

יעל: אוקיי, ולמה קוראים כל שנה בעצם? יש חזרתיות, כל שנה מתחילים מהתחלה וקוראים את הכול. אם כבר גיליתי בשביל מה אני צריך לגלות את זה עוד פעם?

כי אני נמצא במציאות, שהמציאות שלי מחולקת לשניות ושעות, ויום ולילה, וימים ושבועות, וחודשים ושנים. כך המציאות שלי, בפסיכולוגיה שלי מחולקת. ולכן בצורה כזאת אני יכול דרכה להשיג את המציאות האמתית, שהיא למעלה מכל לוחות הזמנים האלו. אלא אני תמיד משיג את הכוח העליון, מפרשה לפרשה, מזמן לזמן, ממצב למצב יותר ויותר, עד שאני מגלה תוך שנה, בתוך שבעים שנות חיי. כך זה בכללות יוצא. אני מגלה, צריך לגלות את הכוח העליון במלואו.

יעל: שנה אחת לא מספיקה? זאת אומרת, אנחנו כל שנה בעצם חוזרים על זה מחדש. שנה אחת לא מספיקה?

לא זה כמו ששבוע לא מספיק, או יום לא מספיק, כי אני צריך להגיע לזה בצורה הדרגתית. זה נובע ממערכת עליונה שאני משיג. אלה שבע ספירות, ומערכת עליונה בזעיר אנפין שמעלי, שאני צריך להשיג אותו איך שהוא משפיע עלי, ואז אני מגיע לדרגה שלו.

אורן: אני רוצה גם להוסיף. הבנתי ששבוע מסמל איזה איזון מסוים שאני צריך להגיע אליו, שבא לידי ביטוי ביום השביעי, שזה שבת. וכנגד כל הסיפור הזה, כל המערכת הזאת שאני צריך לבצע בתוכי, יש לנו את פרשת השבוע.

אחר כך עוד פעם מגבירים בי את הכוח השלילי, אני עוד פעם צריך להוסיף בעצמי כוח חיובי ביחס שלי לזולת, ואני אגיע לאיזון הבא שיהיה שבת הבאה, עם הפרשה הבאה.

כך אנחנו עוברים משבוע לשבוע, לשבוע. אם אני מסתכל על כל התהליך אחורה, אני רואה שהוסיפו לי במשך עשרות פעמים, שוב ושוב, עוד כוח רע שהייתי צריך לאזן אותו עם עוד כוח טוב. וכל המדידה הזאת של רע וטוב היא ביחס שלי לזולת. עד כאן הבנתי?

כן.

אורן: נגמרה שנה, הגעתי לחמישים ומשהו איזונים כאלה. ואז עוד פעם מחזירים אותי להתחלה. "בראשית", זה התחלה.

אבל מה זה מחזירים, אני לא מבין? מי מחזיר, ומה מחזיר?

אורן: אז תסביר לי.

אתה גמרת את הספר. דפדפת מהתחלה עד הסוף, עכשיו אתה חוזר להתחלה? על זה אתה אומר?

אורן: ממש לא.

בספר תורה, אלא במה?

אורן: לא. אתה סיפרת לנו שכל פרשת שבוע שיש בספר התורה, היא מסמלת איזה תהליך של איזון שאליו אני צריך להגיע השבוע.

אז אתה הגעת לאיזון השנתי.

אורן: כן. שהוא היה מחולק להרבה שבועות, נכון? איזונים, איזונים, איזונים, איזונים, נגמרה השנה.

אבל האיזון השנתי הזה, זה אחד מתוך שבעים המדרגות שאתה חייב להשיג של השגת הבורא. אתה חייב להשיג, כי סך הכול מערכת עליונה היא לא מדרגה אחת שנקראת "שנה", אלא שבעים כאלו. שבעים מדרגות. ולכן אתה צריך בכל שנה לעלות במדרגת ההשגה של הכוח העליון, של הבורא יותר ויותר, עד שאתה משיג אותו כולו. המערכת שמעלינו היא נקראת "זעיר אנפין", כך זה נקרא, אנחנו צריכים להשיג אותה, והיא כוללת שבעים מדרגות, שבעים מדרגות השגה.

יעל: יש קשר בין המדרגה שעברתי בשנה שעברה, לבין המדרגה החדשה שאני אמורה לעבור השנה?

כן. אלה אותם השלבים, רק בצורה יותר עמוקה, גבוהה, מורכבת.

יעל: בעצם כל שנה אני עוברת אותם שלבים רק ברמת התפתחות יותר ויותר גבוהה, עד שאני מגיעה לשיא ההתפתחות שלי ברמה השבעים. ומה קורה אז? מה בעצם מסמל לי את סוף ההתפתחות?

שאת מגיעה להשגה הכללית המלאה של התורה, של הכוח העליון.

יעל: שזה איזון מקסימלי אתה אומר בתוכי, בין הכוח הטוב לבין הכוח הרע. מה זה אומר תכליתית?

זה אומר שאת משיגה את הכוח העליון. הגעת לגמר ההתפתחות שלך שנקרא "גמר התיקון".

יעל: מה יש שם בנקודה הזאת?

איזון. איזון שאדם רואה מסוף עולם ועד סופו את כל המציאות. הוא נמצא למעלה מזמן, תנועה מקום, הוא כבר בדרך נעשה לעולם הנצחי, השלם.

יעל: הכוח הרע עדיין שם? אמרת איזון.

כוח הרע, וכוח הטוב מאוזנים.

יעל: מה זה אומר שהם מאוזנים? שאני מרגישה או לא מרגישה את הכוח הרע?

את מרגישה איזון בין שני כוחות.

אורן: הם נמצאים בי שניהם?

כן. ודאי.

אורן: מה זה אומר שנמצא בי כוח הרע?

לא יכול להיות רע בלי טוב, וטוב בלי רע.

אורן: לא, אבל מה מהותם? מה זה הכוח הרע, מה זה הטוב, ומה זה האיזון?

כוח הרע וכוח הטוב. "כוח הרע", זה שאני רוצה הכול רק לטובת עצמי, בניגוד לכוח העליון. ו"כוח הטוב", זה נקרא שאני רוצה לטובת הזולת בלבד. ושני הכוחות האלה הם צריכים לעבוד באיזון, זאת אומרת בהשלמה זה את זה.

אורן: מה זה השלמה?

השלמה, זה שכל אחד פועל רק כדי להבליט את הכוח השני, ולתת לו מקום לפעול לטובת המערכת הכללית. כמו שבמערכת החשמלית לא יכול להיות מינוס לפלוס, כי הכול עובד בצורה של שני כוחות מנוגדים. כל העולם שלנו, וכל התאים שלנו בגוף, זה תמיד שני כוחות שעובדים בניגוד זה לזה, ובהשלמה זה אל זה.

אורן: דברנו היום על קריאת התורה, והדגשת לנו לפחות שלוש, ארבע, חמש פעמים, שקריאה זה גילוי. מה זה נקרא, ש"לקרוא בתורה פרושו לגלות"?

לגלות את תכנית העולם, את המציאות הכללית בשביל מה זה, למה זה, ואיך אני משיג את כולה, את כל התכנית הזאת ואת הסוף שלה. ושם אני נכלל במצב הנצחי והשלם. זה נקרא "לקרוא את התורה".

(סוף השיחה)