חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 782 – 783

קריאת התורה,

עלייה לתורה

מטרות:

השגרה של קריאת התורה והמנהגים המתלווים לכך- מה נותנת התורה לאדם

זרימה:

• הקריאה בתורה

• המחזוריות בקריאת התורה ופרשת השבוע

• שמחת תורה והקפות

• עליה לתורה

• חזן

• טעמי מקרא

פתיח:

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין. קריאת התורה היא אחת התקנות העתיקות ביותר ביהדות. קריאת התורה נעשית בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים (קריאה של פרשה ארוכה), וכן במנחה של שבת, ומדי יום שני וחמישי בתפילת שחרית (קריאה קצרה). בנוסף נערכת קריאה בתורה במועדים מיוחדים, כגון בשחרית של ראש חודש, חנוכה ופורים, ובתעניות (בשחרית ובמנחה).

קריאה בתורה ועלייה לתורה מהוות מרכיב מרכזי בטקסי בר מצווה כיום.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/קריאת_התורה

הקריאה בתורה

• קריאת התורה היא אחת התקנות העתיקות ביותר ביהדות, מדוע?

• מה היא משמעות הקריאה בספרי התורה? האם מדובר במסורת בלבד?

• מדוע נהוג לשמוע כל כך הרבה פעמים את סיפורי התורה?

• מה קריאת סיפורי התורה נותנת לאדם?

• מדוע הקריאה נעשית בימי שבת, ימים טובים ובימי שני וחמישי דווקא?

• למה קוראים בתורה ועולים לתורה בטקסי בר מצווה ?

המחזוריות בקריאת התורה ופרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/פרשת_השבוע

• מדוע קשרו בין קריאת התורה לגלגל השנה?

• האם יש חשיבות לקשירת פרשה מסויימת לשבוע מסויים? או לזמן מסויים בשנה?

• מדוע קוראים את אותה פרשה באופן חלקי במהלך השבוע ובצורה מלאה בשבת? לשם מה החזרתיות? למה רק באופן חלקי במהלך השבוע?

• מדוע לקרוא כל פעם את הספר מחדש כל שנה?

כיום ניתן למצוא ברחבי הרשת אתרים, קבוצות פייסבוק, פורומים ובלוגים המציעים מגוון נרחב של דעות, מאמרים ופרשנויות לפרשת השבוע החל מפשוטו של מקרא, אקטואליה בראי הפרשה, מידות, הנהגות וכלה בדעות פוליטיות המפרשות בהתאם למצעם את המקרא. ניתן גם למצוא רשתות חברתיות מיוחדות לדברי תורה.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/פרשת_השבוע

• יש עיסוק רב בפרשת השבוע גם בקרב חילוניים, קבוצות לימוד, אתרים - מה הסיבה?

• מדוע יש תורה אחת ופירושים רבים? מדוע יש כל כך הרבה זרמים וגישות כלפיה?

• איך תוכנן של פרשות השבוע רלוונטי לחיינו היום?

שמחת תורה והקפות

מנהג ההקפות בשמחת תורה הוא ככל הנראה מנהג מאוחר שהחל במאה ה - 15. ביהדות נהוג בשמחת תורה להוציא את ספרי התורה מן ארון הקודש ולהקיף בהם את הבימה בבית הכנסת תוך שמחה גדולה, ריקודים ושירה. הקפות - את שיאן של חגיגות הסיום מסמלות ה"הקפות", שבהן מוציאים את כל ספרי התורה (או מספר טיפולוגי של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עמם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#.D7.94.D7.94.D7.A7.D7.A4.D7.95.D7.AA

• מה מקור מנהג ההקפות עם ספר התורה?

• מדוע יש מספר מסוים של הקפות?

• זה נראה טקס כל כך משמח, בשירה וריקודים. מדוע?

• מדוע חוגגים את הסיום בקריאת התורה והתחלתה מחדש?

עליה לתורה

עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין. כל עולה לתורה קורא חלק מהפרשה הנקראת באותו יום (בימים רגילים - פרשת השבוע, במועדות - פרשה העוסקת בעניינים הקשורים ליום). העליות לתורה מתקיימות בכל תפילה שבה מתקיימת קריאת התורה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

• מה פירוש המושג עליה לתורה? לאן עולים? (לא רק לדוכן הקריאה)

• מה העניין של קריאה בתורה? מדוע קריאת הסיפורים הללו מול כולם היא מעשה קדושה? מה יש בזה?

• מדוע נהוג שרק גברים עולים לתורה? מה זה מסמל?

חזן

• שליח ציבור או חזן: תפקידו של שליח הציבור להנחות את הקהל באמצעות תפילה בקול רם, כדי לשמור על אחידות התפילה וכדי להדגיש חלקי שיא או קטעי מעבר. בעבר שליח הציבור היה מתפלל בקול חלקים נרחבים יותר של התפילה, עבור יהודים שלא הכירו את התפילה או לא ידעו לקרוא. המונח "חזן" זהה למונח "שליח ציבור", אך כיום מקובל יותר להשתמש במילה "חזן" עבור אדם בעל הכשרה מוזיקלית שמשמש כשליח ציבור באופן מקצועי.

• בעל קורא: אדם אשר יודע לקרוא בטעמי המקרא, ובדרך כלל קורא בתורה עובר העולה לתורה במהלך התפילה. תפקיד זה חיוני במיוחד לקיומה של תפילה במניין.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA

• מה מהות תפקיד החזן?

• אילו כישורים הוא צריך?

• איזה מערכת יחסים אמורה להיות בין החזן לקהל?

• מהי מערכת היחסים בין החזן לאלוהים ולתורה?

• מהי מערכת היחסים בין הקהל, החזן ואלוהים?

• החזן נקרא גם שליח ציבור - האם הוא מייצג את הקהל מול אלוהים?

שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

בתקופות מוקדמות יותר של חז"ל ניתן היה לכתוב רק את התורה שבכתב כלומר את התנ"ך ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, הלכות, ברכות ותפילות שתיקנו חז"ל אסור היה להעלות על הכתב. על כן לשליח הציבור היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את התפילה בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות אמן וכך היו יוצאים ידי חובתם. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל בית כנסת ועל כן תפקידו של שליח הציבור נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

קריאת התורה נעשית מתוך ספר תורה בו כתובים הפסוקים ללא ניקוד, פיסוק וטעמי המקרא. הקורא בתורה מכונה "בעל קורא" ותפקידו לקרוא בתורה באופן מדויק, על פי הניקוד, הפיסוק וטעמי המקרא אותם הוא משנן בעל פה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

טעמי מקרא

קריאה התורה בבתי הכנסת נעשית מתוך ספר תורה כשר, הכתוב על קלף בדיו מיוחד. הקריאה היא בניגון טעמי המקרא, כאשר המנגינה של הטעמים שונה מעדה לעדה. בעבר כל עולה לתורה היה קורא בעצמו את חלק הקריאה שלו, אולם מאחר שספר התורה אינו כולל ניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, על הקורא לשנן אותם בעל פה לפני הקריאה. בשל הקושי התפתח הנוהג המקובל כיום לפיו כל הפרשה נקראת על ידי "בעל קורא", בעוד העולה לתורה קורא יחד עמו בלחש. אצל יהודי תימן השתמר המנהג המקורי, והם עדיין נוהגים שהעולה לתורה קורא בעצמו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגיה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

• מהם טעמי תורה? מה הם מוסיפים לקריאת התורה?

• מדוע נקראים טעמים? למה צורת קריאה מסויימת הופכת ל-"טעם"?

• מדוע יש הקפדה על צורת קריאה מאד מדוייקת?

• איזה משמעות יש לאופן שבו קוראים את התורה? זה ענין חיצוני, אז על מה זה בעצם משפיע? ואיך?

• איך הוחלט מהם הטעמים המדוייקים והמנגינה המדוייקת? לפי מה?

• מה יקרה אם יקראו לא לפי הטעמים? במה זה פוגם?