בעתיד הנאמנות תגיע לרמה אפסית כדי שנחפש את הכוח היחיד שעליו אפשר לסמוך.
לדומם צומח והחי אין מצפון, נאמנות, אהבה וכדומה ואילו האדם הינו יצור מורכב ולכן גם מבולבל.
אי אפשר להאשים אדם בחוסר או עודף נאמנות, כי זו נטייה שטבועה בו.
נאמנות לאדם או לרעיון, שניהם "יושבים" על בסיס אגואיסטי. הנאמנות מקנה ביטחון עם זאת, בזמננו קשה מאוד למצוא נאמנות לטווח ארוך הדבר נובע מכך שהאדם, תכונותיו, רצונותיו, יחסו לחיים משתנים כל הזמן והוא מצוי במערבולת.
אמנם אי אפשר להאמין לאף אחד, אך כבני אדם אנו זקוקים לביטחון, זה מוביל אותנו לחיפוש הכוח העליון.
היום קשה לסמוך על אנשים כמו בעבר, כי הם כל הזמן משתנים וגם החיים עצמם משתנים.
לא מדובר בעוד גישה דתית שמקנה לאדם ביטחון ותמיכה חברתית, אלא בשיטה לגילוי הבורא.
אדם שרוכש את תכונות הכוח העליון מגלה אותו ונאמן לו, כלומר לתכונות שרכש. זה מקנה לאדם את הביטחון של הבורא, הופך אותו להכי חזק, גדול, שלם.
בעתיד האדם לא יהיה נאמן למשהו מחוץ לו אלא לתכונות של אהבה ונתינה שנמצאות בו. נאמנות כזו לא תתפוגג כי הרצון להשפיע טוב, אינו בא על חשבון אחרים, ולכן הוא גדל וגדל.