חיים חדשים

שיחה 673

תורה ומצוות: לא מה שחשבת

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 07.01.2016 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים להבין יותר לעומק, מה מסתתר אחרי הביטוי המוכר "תורה ומצוות", על פי הקבלה.

טל: בגדול מסתבר שזה שייך לרובנו.

לא לרובנו, זה שייך לכל העולם. כי האדם בעולם שלנו, אם הוא רוצה לדעת באיזו מערכת הוא נמצא, איך הוא משפיע על כל המערכת הזאת שהוא נמצא בה שנקראת "הטבע", איך הוא נמצא בה, איך היא משפיעה עליו, איך הוא משפיע עליה, אפילו בצורה פשוטה, שהוא רוצה להבטיח לעצמו מחר טוב, אז הוא צריך לדעת את המערכת או לא? ברור שכן. אבל הוא לא יודע, לכן אנחנו הולכים ממכה למכה, מטעות לטעות, מחוסר ידיעת המערכת.

המערכת הזאת כולה נקראת "תורה". אוסף של כוחות שמנהלים אותנו, תרי"ג כוחות. ואנחנו בחזרה אליהם צריכים להגיב נכון בתרי"ג הרצונות שלנו. ואז נהיה בהזדהות, בהרמוניה עם המערכת העליונה שמחזיקה אותנו כספֵירה ואנחנו בתוכה, ואז יהיה לנו טוב, אנחנו נדע איך להסתדר נכון בחיים. אנחנו גם נדע איך להוציא מהחיים שלנו כאלה דברים שאנחנו לא חולמים עליהם, להיות נצחיים, להיות בשלמות, להיות בכל טוּב, בכל דבר שאני ארצה.

אני לא יודע מה אני מסוגל, כי אני לא יודע את המערכת. כאילו אני נמצא באיזה אוצר, אבל אין בו אור, ואני לא רואה שאני נמצא בין אבנים יפות וזהב ומלא אוכל והכל. אני נמצא בצורה כזאת שחשוך ואני רעב ואין לי כלום.

טל: האם אנשים שמקיימים תורה ומצוות בחברה שלנו מרגישים את מה שאתה אומר?

מי שמקיים באמת מה שנקרא "תורה ומצוות", לפי ההגדרה שאני אומר, ודאי שכך הוא מרגיש, כי הוא מגלה מערכת עליונה. הוא מדליק את האור באותו עולם חשוך שלו, כי הוא מזמין אותו מבחוץ, זה נקרא "המאור המחזיר למוטב", ואז הוא רואה איפה הוא חי. אבל זה לא מי שבעולם שלנו מקיים תורה ומצוות, זה רק מקובלים.

טל: זאת אומרת, אחוז קטן מהאנשים.

אבל זה מגולה לכל אחד, כל אחד יכול לבוא וללמוד ולדעת איך ליהנות מהחיים, איך לבנות את עצמנו נכון עם מערכת עליונה של הנהגה והשגחה ולהיות אדם מוצלח.

טל: לפי סקר שקראתי, אחוז מאוד גבוה של ישראלים יהודים, מקיים הרבה מאוד מנהגים. 94% מקיימים ברית מילה, 92% שבעה, 91% בר מצווה. יש כאן רשימה ארוכה, ורובנו עוסקים בדברים האלה.

אני לא מדבר על זה בכלל.

טל: מאיפה הבורות שלנו, הפער שקיים בין מה שאנחנו מכירים כתורה ומצוות לבין מה שאתה אומר?

הבורות הזאת התחילה מחורבן בית המקדש, לפני אלפיים שנה. אז רוב העם, לא הייתי אומר שכולם אבל רוב העם, נפל לתוך האגו שלו והפסיק לראות את העולם הרוחני ואיפה הוא נמצא. ואז כל התיקונים שקודם עשה על ידי המאור המחזיר למוטב, כמו שדיברנו בשיחה הקודמת, כל התיקונים האלה עפו מאיתנו, נעלמו. ואנחנו התחלנו רק לפי מה שכתוב בספר, שכך כתוב, להתייחס זה לזה ולטבע.

זאת אומרת, לא לתקן את האגו שלנו ולהתייחס טוב זה לזה, אלא בצורה פורמאלית. ולא לכוון את עצמנו להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", אלא שכל אחד מרוויח כמה שהוא חושב באגו שלו שכדאי לו, עולם הזה, עולם הבא, על חשבון הזולת, לא חשוב, בתחרות. ואז מערכת היחסים שלנו נפלה ממש מהגובה הרוחני, השפעה הדדית, אהבה הדדית, מה שהיינו בו מזמני אברהם, עד שאנחנו לגמרי איבדנו את זה. וגם במשך אלפיים השנה האלו היינו כל הזמן ב"ירידת הדורות", מה שנקרא. שאנחנו יותר ויותר ויותר מתרחקים מההבנה מהי תורה, מה הם המצוות, מה התורה דורשת מאיתנו, מה אנחנו משיגים על ידי זה שאנחנו מקיימים, מי צריך את זה.

טל: מה בעצם נעלם לנו, זו אינפורמציה או משהו אחר שנעלם?

נגיד מידע. אבל האינפורמציה הזאת היא גם רגשית, כי אנחנו כולנו מהרצון לקבל, מהרצון. זאת אומרת, כל מה שאנחנו חושבים שיש לנו בשכל, אין בשכל כלום אם אין דבר כזה ברגש. ולכן האנשים איבדו את כלי ההרגשה האלו של העולם הרוחני.

טל: ולכן התחילו להתייחס לתורה ומצוות בצורה שאתה מתאר. כי אתה אומר שאם אנחנו נקיים אותם בצורה הנכונה, אנחנו נרגיש דברים נפלאים ונצחיות ושלמות ואהבה.

אנחנו נרגיש עולם אחר לגמרי, שאין בו מה שאנחנו מרגישים עכשיו. אנחנו לא רק מוסיפים לעולם הזה את העולם ההוא, אלא אנחנו מתחילים לראות דרך העולם את העולם הרוחני.

כאילו אני נמצא בתוך ספֵירה אחת קטנה, ויש עוד ספֵירה גדולה. ואז אני רואה דרך הספֵירה הקטנה את הספֵירה הגדולה, והפוך, איך שהספֵירה הגדולה משפיעה, דרך הספֵירה הקטנה, עלינו. זאת אומרת, איך אני מושפע מכם, אבל בעצם מכוח עליון. אז אני לא רואה אתכם, אלא אני רואה כוח עליון שהוא מנהל אתכם, ואיך משפיע עלי. זאת אומרת, אני רואה את כל העולם שבסך הכל הם בובות. והבובות האלה משפיעות עלי, וגם חי וצומח ודומם, הכל משפיע עלי על ידי אותו כוח עליון אחד שרוצה בצורה כזאת לספר לי משהו, להגיד לי משהו, לכוון אותי למשהו, לדחוף אותי למשהו.

כך אני מתחיל לראות את העולם, ואז אני יודע מה אני רוצה בחזרה, איך אני צריך להגיב נכון על זה שמגיע ממנו, מהכוח העליון הזה הכללי שנקרא "הטבע" אלי, דרך כל אותה הספֵירה שעכשיו אני חי בעולם, בכל היקום, וכן הלאה, מקבל כל מיני השפעות מהכל, ואיך אני צריך להגיב.

ולהגיב אני צריך בצורה כזאת שדרך כל העטיפה הזאת, דרך כל התיאטרון הזה, מה שיש, אני אתקשר לאותו כוח עליון, ואז אנחנו נהיה איתו קשורים על ידי העולם הזה, שהוא בסך הכל כדי לתת לי אפשרות להתקשר אליו.

אם אני מתייחס נכון לספֵירה הקטנה, אני כך בונה את היחס שלי הנכון לכוח העליון. ובלי הספֵירה הקטנה הזאת אני לא יכול לבנות את היחס שלי הנכון אליו. אין לי על ידי מה. ואז בצורה כזאת אני לומד מה עלי לעשות כדי להתקשר יותר ויותר לכל מיני השפעות של הכוח העליון עלי, כדי לתת לו בחזרה תגובה נכונה. ואז אנחנו, אני והוא מתקשרים. ואז אני וכל העולם הזה והכוח העליון כולו הופכים להיות כאחד. זה גמר התיקון שלי. תיקנתי את האגו שלי, תיקנתי את הטבע שלי, הגעתי לדרגה שאני כמו כוח עליון, כמו הבורא. לזה ניתנה תורה ומצוות.

טל: אני אמורה להגיע למצב שנשמע מאוד נאור, מאוד מפותח, מאוד חופשי, משהו עצום שקשה לי אפילו לתפוס, אבל כיום תורה ומצוות זה נתפס אצלי ובציבור שאני מגיעה ממנו כמשהו מאוד פורמאלי, שיש בו פחד, אם אני לא אעשה אז יקרה לי כך, וזה מאוד מצמצם אותך ומגביל אותך.

כי קודם כל הוא מתקיים בצורה אגואיסטית. אני מפחד מהעונש, איך לא להפסיד מהשכר, ואיך לברוח מהעונש.

טל: ומה יחשבו עלי, ואיך אני אראה בפני אחרים.

ואז יש באמת בעיה, שהיחס לתורה והיחס למצוות ולשכר ועונש, היחס לקיום האדם בעולם הזה, למה הוא צריך להגיע, זה לגמרי נעלם מבני האדם. וצריכים באמת להגיע למצב שאנחנו מחנכים אותם נכון כי הם מפסידים את העולם הרוחני. הם נמצאים זמן מה בקיום בהמי, בדרגה מאוד קטנה, עלובה, מוגבלת, והם מתים. ואין להם שום דבר מכך שהם חיו, חוץ מהסבל שסבלו במשך החיים האלה כדי לשרוד, שום דבר חוץ מזה.

איפה יתר האפשרויות? הרי יש לנו אפשרות אין סופית להגיע לעולם אין סוף, לנצחיות, לשלמות. הם בכלל לא יודעים על זה. וכשאנחנו פונים לאנשים, הם אומרים "בשביל מה אני צריך את הדברים האלה?".

בדרך כלל אני לא פונה אל אנשים דתיים, אבל אם נניח אני פונה לאדם דתי, הוא יגיד לי "אני צריך לדעת איך לקיים את זה וזה וזה כדי לקבל שכר. שיהיה לי קצת יותר טוב בעולם הזה, ובעיקר שיהיה לי טוב בעולם הבא, גן עדן". והם לא מבינים שלא יהיה כלום מזה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אלא ככה הם עיצבו לעצמם איזו מטרה שגויה ושכר שיקרי, אבל אין דבר כזה. אלא העולם הזה והעולם הבא תלויים באדם. אם הוא משיג את תכונת ההשפעה כמו הכוח העליון, הוא רואה ומרגיש את הקיום שלו בהם, ואם לא, אז לא. והבהמה שלו שעכשיו הוא קיים בה, בגופו, קיימת זמן מה כמו כל החיות ומתה, ואין לו שום רווח מזה.

ואדם חילוני מסתכל על האדם הדתי ואומר "בשביל מה לי. יותר טוב שאני אעשה חיים. בשביל מה לי כל הבעיות האלו, לעבוד נגד הרצון שלי לנוח, שאני צריך לעשות עוד כל מיני פעולות שבהן אני לא רואה שום משמעות" וכן הלאה.

אבל חכמת הקבלה מלמדת את האדם אחרת לגמרי. היא אומרת שאנחנו צריכים רק לפתח אהבה זה לזה. ומתוך האהבה זה לזה אנחנו משיגים כאן את כל העולם העליון, כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך"¹. צריכים להסביר את זה עוד ועוד ועוד לאנשים והם יבינו, מצד אחד. מצד שני, חכמת הקבלה אומרת "בכל זאת יש לי פתרון".

הפתרון הוא בכך שהאגו שבנו כל הזמן מתפתח והוא בוער יותר ויותר. ואז אנחנו מרגישים את עצמנו נמצאים בעולם יותר גרוע כי אנחנו לא יכולים למלא אותו, זה מצד אחד.

מצד שני, האור העליון הזה, הספירה הזאת הגדולה, מתקרבת כביכול אלינו ומשפיעה עלינו באור יותר גדול, ובגלל שהאור מנוגד לאגו שלנו, אז אנחנו נמצאים בצרות יותר גדולות.

וחוץ מזה, האגו שמתפתח בנו, לא סתם נעשה אגו יותר גדול, הוא נעשה אגו יותר איכותי. ואם פעם השתוקקנו לאוכל, מין, משפחה, ומאוחר יותר לכסף, כבוד, ומושכלות, אז עכשיו אנחנו כבר מעבר לכל אלה. כשאני מסתכל על הדור הצעיר, אם זה נוגע לאוכל, אז משתמשים במשהו. מין, יש להם כל מיני תחליפים. משפחה הם לא רוצים. כסף, רוצים, אבל לא לבזבז על זה את כל החיים. כבוד, הם מזלזלים בכולם ולא אכפת להם שכולם יזלזלו בהם, ולגבי מושכלות "אנחנו רואים מה שוות המושכלות האלה, והמדענים האלו, שמתייבשים שם במקום שלהם"

סך הכול אנחנו מתקרבים למצב, וזה עוד לא כל כך בולט, אבל מתקרבים למצב שהאדם יישב עם הפלאפון שלו, עם הווטסאפ וכל שאר העיסוקים האלה ולא ירצה יותר כלום. מה יש לו מזה, לא יודע, אבל לפי הסטטיסטיקה, הדור הצעיר נמצא בזה תשע שעות ביום. זה בכל זאת נותן לנו איזו מין פרספקטיבה נוראית. וזה מגיע בסופו של דבר לריקנות טוטלית כי עוד מעט לא ירצו לעסוק גם בזה. ומה יישאר? יישבו מול מסך ריק, כי למרות שהוא לא יהיה ריק, אבל בשבילם הוא כבר יהיה ריק, ומה יהיה הלאה?

מסבירה לנו חכמת הקבלה שכך הטבע מביא את האנושות, הדור הצעיר, סוף סוף, לשאלה "בשביל מה אני חי, במה אני אמלא את עצמי?" כי הרצון לקבל נשאר בצורה גולמית "איזה מילוי יש לי בקיום שלי" מצד אחד. ומצד שני, אז "איפה המילוי?" חשבתי שהוא באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אבל אין. חשבתי שיהיה על ידי הווטסאפים האלו, אבל אין. ומה עוד? ואז הם יגיעו ממש לאנחה, כולם יהיו במצב כזה שהצעקה הזאת של הדור תהיה נוראית. אני עוד מקווה לתפוס אותו, את הדור הזה. ואז הם יצטרכו ויהיו מוכנים לשמוע שישנה מטרה, שיזרקו את המסך הזה, את הפלאפונים האלה, כי עכשיו בחיים האלו יוכלו לפתוח את העולם לנצחיות, שלמות, מילויים, הרפתקאות, הכל לפי הרצון שלך שנמצא דווקא בפנים, קח מילוי בשבילו, תמלא את עצמך, אתה רוצה את זה בפנים? תעשה את זה. וזה יהיה דווקא בקלות, מפני שזה יהיה רצון גדול, בכולם, בהרבה אנשים, במיליונים, במיליארדים ויהיה להם קל להשיג את זה.

אורן: איך הגענו לזה מהקשר לתורה ומצוות?

כי הם יצטרכו, הם ירצו תורה ומצוות. הם ירצו לתקן את הרצון לקבל שלהם. לתקן את הרצון לקבל שזה נקרא "לבצע מצוות", על ידי המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה", כדי למלא את עצמם בכוח עליון שנקרא "כוח עליון, הבורא" ואז הם יגיעו למצב של שלמות, נצחיות, בצורת מילוי שלם שנותן להם הכול.

אורן: מה מהותו של התיקון העצמי?

מהותו של התיקון העצמי שאנחנו צריכים לצאת מהאגו בדיוק בצורה שהיא הפוכה ממנו.

אורן: "ואהבת לרעך כמוך" זה מהות התיקון?

כן, הפוך ממה שיש לנו היום.

אורן: אז למה יש תרי"ג מצוות ולא רק "ואהבת לרעך כמוך"?

"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל. באדם יש תרי"ג רצונות אגואיסטיים. תרי"ג רצונות, שכל רצון ורצון אגואיסטי. אתה צריך לתקן כל רצון ורצון על מנת להשפיע טוב לזולת. במקום לנצל את הזולת, לעשות לו טוב, להיטיב לו. וכשאתה מיטיב לזולת באיזה רצון, זה נקרא שאתה מגיע לאיזו אהבה חלקית אליו.

אורן: במקום לנצל, לאהוב. את זה הבנתי. אבל את נושא הרצונות לא הבנתי.

אתה קשור עם כל זולת וזולת בתרי"ג חוטים או צינורות. בתרי"ג הצינורות האלה אתה רוצה לנצל את כולם. אז אומרים לך כך "אתה רוצה להיות קשור לכולם בצורה שאתה תרוויח מזה באמת? אז ברגע שאתה משפיע לאחרים, בא אליך אור עליון, מילוי אינסופי וממלא אותך במידה שאתה רוצה למלא את האחרים ודרכך עובר כל האור אינסוף, כל המילוי, כל הטוב שרק יכול להיות, במה שאתה יכול רק לדמיין ולמעלה פי כמה וכמה מזה" ואז אתה מתחיל להרגיש שאתה באמת שייך לזרימה נצחית, שלמה. אתה לא יודע מה זה, אבל זה ככה.

כל הרצונות שיש לך כלפי הזולת, הם תרי"ג רצונות, או יותר נכון תר"ך, 620, לא חשוב. וכשאתה מתחיל להשתמש בהם אתה מתחיל להרגיש את עצמך פי תר"ך פעמים יותר טוב. כפול תר"ך פעמים יותר טוב ממה שאתה רק יכול לתאר לעצמך מכל מה שיש כאן בעולם הזה. אז תיקון הרצונות נעשה על ידי תרי"ג האורות שבתוכם, שנקראים תרי"ג אורות של התורה. התורה זה נקרא "האור הכללי" שמתחלק לתרי"ג או תר"ך אורות. תרי"ג האורות האלו מתקנים את תרי"ג הרצונות שלך, שאתה יכול להשפיע לכולם ואז כל האור הזה עובר דרכך לאחרים ואתה מרגיש את עצמך כמו בורא. כי האור הזה בא ממנו, והוא בא דווקא אליך ודרכך לכולם, אתה נעשה כלפי אחרים כמו בורא, מרגיש כך את עצמך. אבל ככה זה גם עם כל אחד ואחד מהאחרים, מכל מי שנמצא בעולם, לזה אנחנו צריכים להגיע.

ומה קרה? דיברנו פעם על שפת הענפים, על כך שהשגנו את העולם הרוחני בימי האבות או בימי הבנים או בזמן אברהם או בזמן משה, לא חשוב מתי, אנחנו השגנו את העולם העליון.

אורן: ומה זה העולם העליון?

העולם העליון זה עולם הכוחות שמפעילים אותנו, עולם האורות שעומדים להיכנס לתוכנו. וכשהשגנו את כל המערכת הזאת הגדולה שאנחנו נמצאים בתוכה, שקושרת אותנו יחד ומפעילה אותנו, הרגשנו איך הכוחות האלו כמו כן מפעילים אותנו ומפעילים בעולם שלנו גם את הדומם, צומח וחי.

ואז התחלנו להבין את התורה הזאת, איך היא מפעילה את בני האדם וגם את הדומם הצומח והחי. התחלנו להתייחס בצורה שלמה לעולם. לא רק אליך אני מתייחס באהבה אלא אני מתייחס באהבה גם לדומם, שאני לא סתם מבזבז אותו ומתייחס אליו יפה. וגם לצומח, לא סתם אני כורת את העצים או משהו כזה, אלא אני שומר עליהם, את "עץ השדה", "עץ הגן" "נותן פרי" וכן הלאה. וגם את החי, אני לא סתם הורג אותו, אלא רק לצורך אוכל לנפש וכן הלאה. ואז יוצא שיש לי כבר יחס לכל הדומם, צומח וחי כמו שהכוח העליון מתייחס אליהם. אני רואה את זה, וכך אני מתנהג.

כמו כן אני מתייחס כלפי בני אדם כמו שהכוח העליון דורש מאתנו. כמו שהוא מתייחס, באהבה. זה שאנחנו רואים אותו בצורה אחרת, זה בגלל שאנחנו בתוכנו עושים את ההיפוך, בגלל האגו שלנו, כשאנחנו הופכים את יחס הבורא כטוב ומיטיב, אנחנו עושים אותו לרע. ואז יוצא שיש לי בעולם הזה גם כל מיני פעולות, כלפי הדומם, הצומח, החי וכלפי בני אדם. מי עוד יש בעולם שלנו חוץ מהארבעה האלו? אין. אבל בגלל שאני מתייחס אליהם ככה בנשמה שלי, אז אני מתייחס כך גם במציאות הגשמית.

כשנעלמה מאתנו ההרגשה הזאת של הבורא, של הכוח העליון, נשארתי רק בפעולות שכתבו אותן קודם בשפת הענפים, ואז יוצא שזה מה שנמצא לפנָי ומזה אני מבין שאני צריך לעשות כך או אחרת. אז אני באמת שומר את הדברים האלה שניתן לשמור, למרות שמהקיום שלהם אין לי שום התקדמות רוחנית. והעובדה היא שהאנשים האלה לא מדברים על "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה". לא אכפת להם מזה בכלל אלא חשוב להם רק לקיים פעולות גשמיות. אבל התורה דורשת יותר.

אורן: עוד פעם הזמן שלנו נגמר.

הזמן שלנו לא נגמר, אנחנו חייבים להמשיך עד שכל אדם ואדם בעולם יבין מה היא התורה.

(סוף השיחה)