חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 673

תורה ומצוות: לא מה שחשבת

מטרות:

• מהם המנהגים והמצוות של עם ישראל, ומה עומד מאחוריהם?

• האם ישנה משמעות נוספת, פנימית, מאחורי המנהגים והמצוות?

• האם המנהגים והמצוות רלוונטיים לכל אדם?

זרימה:

• מנהגי כשרות: הפרדת בשר וחלב.

• שבת.

• קידוש.

• כשרות היין.

• הנחת תפילין.

פתיח:

יחד עם זאת, שבחלק מהציבור ישנה חוסר הזדהות עם כל נושא התורה והמצוות, עדיין ניתן לראות, שיש מנהגים שבכל זאת רבים כן מקיימים. אולי מתוך תחושת שייכות לעם היהודי, או מתוך הרגל, או כי זה נותן איזו תחושה חמימה של טקסיות משפחתית. בהמשך לשיחה הקודמת שלנו על תורה ומצוות ומשמעותם הפנימית, נרצה להעמיק היום יותר בכמה מהמנהגים שאנו נהנים לקיים. נרצה לגלות כיצד הם בעצם מדברים עלינו, באופן הכי אישי, הכי קרוב, הכי פנימי, הכי מרגש. משהו שאולי לא חשבנו בכלל.

עוד יותר מאשר האמונה הכללית ביהדות, מהסקר מתברר כי אחוז גבוה מאוד של יהודים מייחס חשיבות לעריכת טקסים יהודיים מסורתיים בציוני-דרך מרכזיים בחייו של אדם: 94% העידו כך ביחס לברית מילה, 92% בנוגע ל"שבעה" לאחר פטירת קרוב משפחה, 91% בנוגע לבר-מצווה, 90% בנוגע לאמירת "קדיש" על הורים שנפטרו, 86% ביחס לקבורה לפי המסורת היהודית ו-83% ביחס לקיום בת מצווה.

80% ראו חשיבות לנישואים בברכת רב, אך בה בעת כמחצית מהנשאלים (51%) סבורים כי שיש להנהיג בארץ נישואים אזרחיים, שלא דרך הרבנות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4180860,00.html

לגבי שבתות וחגים:

רוב היהודים בישראל שומרים על סממנים מסורתיים: 84% מבלים עם המשפחה, 69% עורכים סעודה מיוחדת, 66% מדליקים נרות ו-60% עושים קידוש. מנגד, 65% צופים בטלוויזיה או מאזינים לרדיו ביום המנוחה, ו-52% גולשים באינטרנט. 37% מקיימים פעילויות ספורט או הולכים לים, 29% מבלים או אוכלים מחוץ לבית, 16% עורכים קניות ו-11% עובדים.  

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4180860,00.html

82% מדליקים נרות חנוכה, 68% צמים ביום כיפור (באופן מלא או חלקי) ו-67% מתנזרים מחמץ בפסח. לעומת זאת, 36% בלבד משתתפים בקריאת "מגילת אסתר" בפורים ו-20% ב"תיקון ליל שבועות".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4180860,00.html

ומהחגים - שבהם בדרך כלל יושבים סביב שולחן מלא כל טוב - אל הכשרות: מרבית היהודים בישראל אוכלים מזון שהוא "כשר" בביתם (76%) וקצת פחות מקפידים על כך גם מחוצה לו (70%). עם זאת, רק 63% מקפידים שלא לערבב בין הבשר והחלב. 72% מעידים שהם לעולם לא אוכלים בשר חזיר - כשההנמקה השכיחה לכך היא המצווה הדתית.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4180860,00.html

מנהגי כשרות: הפרדת בשר וחלב

"לא תבשל גדי בחלב אמו")ספר שמות כ"ג, י"ט:(

• האם זהו איסור מטעמים סוציאליים של מוסריות (לא לבשל חיה במה שאמור להזין אותה)?

• מדוע קיימת המצווה הזו להפריד בין בשר לחלב?

• מה ההסבר, על פי חוכמת הקבלה, לפסוק זה?

על פי התורה שבעל פה איסור זה אינו רק על בשר גדי המתבשל בחלב עזים, אלא על כל בשר בהמה המתבשל בכל חלב, וכן אינו רק על הבישול, אלא גם על האכילה וההנאה.

^...

במקרא עצמו לא פורש טעם האיסור, וכך גם במשנת חז"ל לא נאמר כל הסבר לכך, וההתייחסות אליו הוא אל גזרת הכתוב. פרשני המקרא והמצוות החל מפילון האלכסנדרוני עבור בפרשני ימי הביניים ועד להוגי זמנינוניסו למצוא טעם לאיסור זה.

...

פילון האלכסנדרוני, רשב"ם, רמב"ן ואחרים, נימקו איסור זה בהרחקה מהאכזריות הסמלית המתבטאת במעשה בישול הגדי דווקא בחלב אמו, כשעל בסיס טעם זה הסביר האבן עזרא גם הרחבת האיסור לבשר שאינו גדי ולכל חלב‏. הרשב"ם נימק איסור זה בהרחקה מ"רעבתנות" מגונה המתבטאת באכילת חלב האם עם הבנים‏^[11].

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91

שבת

הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בסופו של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה - זמן הקרוי "ליל שבת", וקצה ביום המחרת, עם צאת הכוכבים - זמן הקרוי "מוצאי שבת". ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר.‏ שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות.

...

טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA

• מה ההבדל בין שבת לבין שאר הימים? מה המיוחד בשבת? מה מאפיין את היום הזה?

• מהו היחס הנכון ליום השבת?

• מה הכוונה ב"לשמור שבת"? על מה שומרים?

• האם הסיבה לקיום השבת היא מנוחה כמו שאלוהים נח ביום השביעי?

• מהו עונג שבת?

• הרבה אנשים אומרים שהם מרגישים שיש בשבת אווירה מיוחדת. האם יש בזה משהו ממשי?

• האם בשבת יש אנרגיה מיוחדת?

• איך זה קשור ל"ואהבת לרעך כמוך"?

קידוש

הקידוש נערך קודם הסעודה להראות שהסעודה נעשית לכבוד השבת, בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים.

...

הקידוש בליל השבת או החג הוא הקידוש העיקרי של השבת ושל היום טוב. בליל שבת הקידוש פותח באמירת פרשת 'ויכולו' (העוסקת בקביעת השבת במהלך בריאת העולם), לאחריה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכת הקידוש העיקרית המזכירה את עניין היום.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9

• מה משמעות הקידוש?

• איך זה קשור ל"ואהבת לרעך כמוך"?

• מדוע אומרים ברכה על היין?

כשרות היין

יין כשר הוא יין שהוכן בהתאם לחוקי היהדות וההלכה. חוקי היהדות, מפרטים בקפידה כל שלב ושלב בייצור  היין: החל מהטיפול בגפנים בכרם, בבציר, בענבים, ועד לייצור עצמו של היין ביקב.

http://www.chiportal.co.il/blogs-israel-chip-industry/753-kosher-wine

• מה הסיבה, שיש את כל המנהגים הללו בתהליך ייצור היין?

הנחת תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג, ונשים פטורות מהמצווה. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין במשך כל היום, אך בימינו נהוג להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית, ולעתים בתפילת מנחה בימי צום. התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש". ההלכה קובעת שהמניח תפילין צריך להקפיד באופן מיוחד שלא לפגוע בקדושתן כל עוד הן מונחות עליו. הקפדה זאת הביאה לנוהג לפיו מתחילים להניח תפילין רק סמוך לגיל בר המצווה, בניגוד למצוות אחרות, להן מחנכים ילדים מגיל צעיר. בכך הפכו התפילין לאחד הסמלים של טקס בר המצווה.

התפילין במקורות הבית השני:

מקור מצוות התפילין מופיע במקרא בפסוקים: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עינך" (המופיע בצורות שונות ארבע פעמים בתורה‏^[13]), אך עם זאת - אין במקרא פרטים לגבי אופן קיום המצווה, או איזכור על אנשים שקיימו את המצווה.‏^[14] האיזכור המוקדם ביותר שנמצא לקיום מצוות התפילין הוא מימי הבית השני. מצוות הנחת תפילין היא מצווה הנוהגת מדי יום, למעט ימים מיוחדים. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין במשך כל היום, ויש הנוהגים כך גם כיום, אך הרוב נוהגים להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית, ולעתים בתפילת מנחה בימי צום.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F

• מה המשמעות של הנחת תפילין?