חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1301

חסמי תקשורת

מטרות: 

• מה הן הסיבות לחסמי תקשורת?

• האם ניתן לשנות תקשורת קיימת?

• הגישה האינטגרלית לכשלים בתקשורת הבינאישית

• יצירת דפוסי תקשורת טובים

זרימת התוכנית:

• הגורמים לחסמי תקשורת

• התגברות על חסמי תקשורת

• תקשורת אינטגרלית

• השינוי המוביל לתקשורת אינטגרלית

• כלים פרקטיים

סיטואציות:

• מנהל אומר לעובד שלו לעשות משהו והוא תמיד לא מבין אותו נכון (פרשנות אישית שגויה)

• בת מספרת לאמא שלה משהו ואמא שלה אומרת לה "את מגזימה כמו תמיד" (חסם תקשורת של שיפוטיות)

• אישה מנסה לשתף חברה שלה בדברים, אבל יש דברים שמאוד מלחיצים אותה ואז אי אפשר לדבר איתה (חסם תקשורת של תגובה רגשית חזקה)

• אישה מנסה לדבר עם חברה שלה על דברים שקורים לה. החברה מנסה להקשיב אבל אין לה סבלנות לשמוע את כל הסיפורים (חסם של חוסר סבלנות).

רקע:

תקשורת בין-אישית היא תהליך של העברת מסרים ומידע בין אנשים ועל מנת שתהיה אפקטיבית עליה לכלול הקשבה פעילה וממוקדת. כיוון שאנו עושים בתקשורת שימוש רב באינטראקציה עם הסביבה: מנהלים, קולגות, כפיפים, כדאי שנממש את הפוטנציאל הגלום בתהליך ו'ננפה' ממנה את מירב המחסומים.

עיקרי החסמים:

• שמיעה סלקטיבית – שמיעה של מה שאנו רוצים לשמוע או להבין ולא שמיעה של הנאמר. בשמיעה מסוג זה אנו 'מדלגים' לעיתים על מה שפחות נוח ומתאים לנו לשמוע.

• פרשנות אישית - סוג זה של שמיעה מבוסס על פרשנויות שאנו נותנים לנאמר, פרשנויות המתבססות על פי רוב על דעות קדומות, נסיון וציפיות מהזולת ולא בהכרח על כוונות המדבר.

• תפיסה רגשית – לתפיסתנו הרגשית את הדובר יש שיקול רב דקבלת הדברים. כלומר, חיבה לנואם תיצור אמפתיה וקבלת דבריו גם אם שגויים או לא הגיוניים הם ולהיפך.

• לחץ חברתי – כאשר אנו שייכים לקבוצה כלשהי, אנו מזדהים עימה ומגלים נטיות של קונפורמיות בהקשבה לדברי קבוצה לעומת דברי אחרים מחוץ לקבוצת השיוך שלנו.

• השקפת עולם – לכל אחד השקפת עולם אישית וכאשר אנו חשופים להשקפות הסותרות את עולמנו, יש חשש כי נגלה אטימות למידע חדש או שונה.

• רעשים – רעשי סביבה מהווים חסם גדול בתקשורת. לפיכך יש לנהל שיחות חשובות בדלת סגורה, ללא רעשי רדיו, טלוויזיה, מחשב וכו' וללא הפרעות אנשים או טלפונים. חשוב ליצור שטח 'נקי' עבור תקשורת בין-אישית חשובה.

https://sites.google.com/site/mayantally/articles/interpersonal-communication

חסמי תקשורת אופייניים:

"רעשים" בקליטה:

כמו באמצעי תקשורת מקובל – כמו רדיו וטלוויזיה – כך גם בתקשורת הבין-אישית יתכנו "רעשים" בקליטה: רעשים חיצוניים, הנובעים מהתנאים הסביבתיים, כמו זמן ומקום שאינם מתאימים לשיחה, ורעשים פנימיים, כמו טרדות, דאגות ומחשבות המסיטות את הקשב. כדי להקשיב באמת חייבים לצמצם את הרעשים השונים, להיות פנויים פיסית ומנטלית.

מתי אין אנו פנויים להקשיב ? כאשר אנו חסרי סבלנות או עניין. לדוגמה: אישה להוטה לפתוח בשיחה חשובה, ואילו בן זוגה שקוע בדפדוף בעיתון ואומר 'דברי, דברי, אני רק מחפש בינתיים מתי משדרים היום את הכדורסל' וממשיך להתעמק בעיתון. יש לשער שלא יקלוט את רוב הנאמר לו. הקשב אינו מלא גם כשאנו מגיבים בניחושים ומנסים לסיים את המשפטים במקום בן זוגנו, כשאנו בטוחים שאנו יודעים מראש במה מדובר ורק מקשיבים "בערך", וכשאנו עסוקים בתכנון התגובה שלנו לדבריו של בן הזוג בעודו מדבר. אנו מחמיצים אז את המסר, ומבינים רק "בערך".

תגובות שמפריעות לתקשורת:

תקשורת מקדמת חייבת להיות חפה משיפוטיות ומתוקפנות. אם התגובה הראשונית לנאמר תהיה 'זה טיפשי לחשוב ככה', 'את מגזימה כמו תמיד," 'זה מגוחך' – סביר להניח, שגם אם התקשורת תמשיך לזרום, היא תסטה לכוונים של התנצחות, עלבונות הדדיים והתגוננות עצמית.

ניתוחים שכלתניים – מה שאנו מכנים התפלספות וחוכמולוגיה – הם מסלול "עוקף תקשורת": אם אישה רוצה לספר לבן זוגה כמה היא נפגעה מחברה טובה והתאכזבה ממנה, אבל מקבלת כתגובה הרצאה מלומדה על כמה חברות בין נשים היא רופסת מטבעה – סביר שהאישה תאבד את הסבלנות להקשיב ואת החשק לשתף. גם דברנות ופטפטת ארוכה גורמת לתקשורת לקרטע. הפטפטן סוטה מהמיקוד שהעלה הדובר, והדובר, הלחוץ ומוטרד מבפנים, נשאר בלא 'במה', בלא מי שיקשיב לו.

תגובות אחרות קוטעות תקשורת הן שינוי הנושא, התעלמות מהנאמר או התבדחות שאינה במקומה. כשאנו נתקלים בתגובות אלה, אנו חשים שמזלזלים בנו, שלא מעוניינים ולא מתעניינים במה שקורה איתנו. ככל שהמסר חשוב ורגשי יותר, כן אנו חשים שתגובות כאלה ממזערות אותנו, מוחקות את ריגשותינו.

גם תגובה רגשית חזקה, כמו הבעת כעס, רוגז או דחייה לדברים הנאמרים תפגום בתקשורת, כיוון שאז רגשות השומע הופכים להיות המוקד ואילו הדובר ונושא השיחה נדחקים הצידה.

חסם תקשורת נוסף הוא התמקדות בפרטים שוליים במקום במסר המרכזי. כך, לדוגמה, גבר מספר לרעייתו חוויה משרות המילואים, ומציין שהאירוע קרה בזמן הארוחה. האישה, בתגובה, מפנה את העניין שלה לנושא הארוחות והתזונה, השוליים בסיפור – מי אכל, מה אכלו, מתי אכלו, וכו'. גם אם כוונותיה טובות, היא עדיין מגלה אטימות לצורך של בן זוגה לשתף.

גם בשפת הגוף אפשר להעביר תחושה של חוסר עניין בנושא או בדובר. למשל: תנוחת גוף המביעה חוסר עניין (עיניים משוטטות, ישיבה רפוייה, הטיית ראש אחורה), תנוחת האומרת התנגדות (הישענות אחורה, כווץ גבות, ידיים משולבות על החזה), או הבעת חסימה (עיניים בוהות, ראש מורכן בין הידיים, הפניית גב). שפת גוף כזו חוסמת תקשורת.

רשימת ה"אל תעשה" ארוכה, ונראה שקשה לזכור אותה ביומיום, כשאנו. 'עושים תקשורת'. אז הנה דרך טובה לזכור את הדברים: די אם נזכור את מה שאנו מצפים כשמקשיבים לנו, כדי שנקשיב ונגיב באופן מכבד ומקדם .

http://irit-barazani.co.il/2017/07/04/%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

הגורמים לחסמי תקשורת

• אילו חסמים קיימים בתקשורת בין אנשים?

• מהם החסמים האישיים בתקשורת?

• מהו שורש בעיית התקשורת בין בני האדם?

• אילו חסמי תקשורת, הקשורים בסביבה, משפיעים על האדם?

• האם המצב של הטכנולוגיה המודרנית משפיע לרעה על יכולת ההתקשרות בינינו?

• האם ייתכן שאנשים לא רוצים תקשורת עם אחרים? אם כן, מהי הסיבה לכך?

• מה הקשר בין הסובלנות שלנו לבין חסמי תקשורת?

• נראה שבאופן כללי חסמי התקשורת שלנו הולכים ומתגברים, מדוע? 

התגברות על חסמי תקשורת

• מה מאפשר לאדם להתגבר על החסמים בתקשורת שלו?

• מהו הפתרון שיפתור את התקשורת בינינו? ממה מתחילים? 

• אילו פעולות נחוצות כדי להתחיל מפגש בשיח פותח לב ודעה?

• איך לעבוד נכון עם חסמים? איך להתגבר על חסם תקשורת שכבר נמצא בינינו?

• האם ניתן להגיע למצב בו אנחנו מאבדים או מנקים עצמנו מכל החסמים? מה תהיה ההרגשה?

• מהי מטרת החסמים, למה הם נועדו? 

תקשורת אינטגרלית

• מהי תקשורת אינטגרלית?

• האם תקשורת אינטגרלית תמנע חסמי תקשורת?

• האם לאדם ביישן ולאדם חברותי יש את אותו פוטנציאל לייצר תקשורת בינאישית טובה?

• אם התקשורת האינטגרלית טוענת, שאין דבר שאין בו צורך, אז איך משרתים אותנו החסמים שיש בנו כדי להיות בתקשורת נכונה?

• כיצד התקשורת האינטגרלית מתייחסת לחסמים?

• במה תקשורת אינטגרלית שונה מתקשורת טובה אחרת שאנחנו מכירים מהחיים? ישנם הרבה מומחים לתקשורת טובה (יש מקרבת, יש תקשורת אמיתית) מה יש לתקשורת האינטגרלית להציע בדיוק?

השינוי המוביל לתקשורת אינטגרלית

• כיצד ניתן לשפר את רמת התקשורת? 

• מה צריך לשנות באדם ומה בסביבה?

• איך משנים את הסביבה כדי לשפר את התקשורת בינינו? 

• האם אפשר לנצל את הסביבה הטכנולוגית דווקא כדי לשפר את התקשורת בין האנשים? אם כן, מה צריך לשנות כדי שנוכל לתקשר? 

• האם אנשים יכולים להשתנות?

• מהי ההכנה שצריך לעשות, בקבוצת אנשים, בכדי להביא אותם להבנה שרצוי מאוד לעבוד בתקשורת אינטגרלית? במה זה ישרת אותם?

כלים פרקטיים

• מהם הדרכים הפרקטיים לתקשורת על פי הגישה האינטגרלית?

• יש אנשים דומיננטיים, ויש שפחות, חסמי התקשורת הם משני הכיוונים אבל שונים. מה אפשר לעשות במקרה כזה?

• איך להתייחס נכון לכשלים בתקשורת שקורים בין אנשים במהלך חייהם - בזוגיות, במשפחה, בעבודה, עם חברים ועוד.

• האם האדם צריך לעבוד בנפרד על כל חסם תקשורתי שיש לו או שבבת אחת אפשר לעבוד עם כולם ולשפר את התקשורת?

• האם חשוב שאדם יהיה מודע לחסמי התקשורת שלו או שמספיק שירצה לשפר את התקשורת ולהתגבר על חסמים?