|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות " מושגי יסוד בחוכמת הקבלה" בקישור הבא: https://kabbalahmedia.info/he/programs/c/ZhlEuYWR |
חומר רקע לשיחות, "מושגי יסוד בחכמת הקבלה", 2
רצון לקבל
זרימת התוכנית:
מדוע לומדים על רצון בחכמת הקבלה
אני הוא הרצון
הרצון הוא כל המציאות
רצון לקבל הנאה
הרצון לא יכול להתמלא
חכמת הקבלה - החכמה איך לקבל
רצון לתת/ להשפיע
הרצון לקבל צריך להשתנות
תהליך השינוי
סיום התוכנית
פתיחה:
אנחנו נמצאים בתוכנית מושגי יסוד בחכמת הקבלה שבה נשתדל להגדיר בצורה הכי פשוטה ומקיפה, וגם הכי קרובה לרגש של האדם, מושגים בסיסיים בחכמת הקבלה עבור מי שמתחיל להתעניין בה.
תוכנית זו מיועדת לתלמיד החדש שהתחיל להתעניין בחכמת הקבלה והוא מרגיש כאילו עולם חדש נפתח בפניו, כולו מאוהב, דלוק, רוצה רק לשמוע, לשתות את הכל. התוכנית עבורו היא כטיול רוחני בין המושגים הרוחניים, טיול בו הוא לומד את שפת המקובלים שהיא שפה עתיקה, שמקובלים דיברו בה, והיא עברה מאחד לשני. התוכנית תעזור לתלמיד להבין ולהרגיש מה עומד מאחורי שפת המקובלים ומה עומד מאחורי המילים והמושגים.
הנושא שלנו היום הוא "רצון לקבל". אחד המושגים הראשונים שנתקלים בהם כשמתחילים ללמוד את חכמת הקבלה. את משמעות המילים ניתן להבין בפשטות - הרצון שלי לקבל משהו. אבל נראה שבחכמת הקבלה זה מייצג יותר מזה.
המקובלים כותבים על זה כנושא מאוד עיקרי. מדוע?
מדוע לומדים על רצון בחכמת הקבלה
מדוע הדיבור על הרצון הוא כל כך מרכזי בלימוד חכמת הקבלה?
למה חשוב ללמוד על הרצון?
כשמדברים איתי על הרצונות שלי, על איך שאני בנוי, זה נשמע לי כמו לימודי פסיכולוגיה רגילים. האם בחכמת הקבלה חוקרים את רצונותיו של האדם כמו בפסיכולוגיה? אם לא, אז מה ההבדל?
אני הוא הרצון
"מהותנו היא כְּמהות כל הפרטים שבמציאות, שהיא לא פחות ולא יותר, מהרצון לקבל".
[יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), הקדמה לספר הזוהר, כ']
https://kabbalahmedia.info/he/sources/ALlyoveA
מדוע חכמת הקבלה מגדירה את מהות האדם במונחים של רצון דווקא?
יש באדם עוד הרבה דברים. מדוע להתמקד ברצון?
מחשבה, תכונות אופי, רגשות – האם כל זה לא מהווים כחלק ממהותו של האדם?
"המחשבה היא תולדה מהרצון. לדבר שיש לו רצון, בזה הוא מהרהר. ולא יהרהר בדבר שאינו לרצונו". [יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), שמעתי קנג. המחשבה היא תולדה מהרצון]
המקובלים אומרים שהרצון הוא מהותו של האדם. למה הם מתכוונים בזה?
האם מבנה האישיות המיוחד של כל אדם נובע מהרצון שלו?
מה הקשר בין אישיות לבין רצון?
מדוע קשה לאדם לקבל את זה שכל מהותו היא רצון?
הרצון הוא כל המציאות
בחכמת הקבלה מסבירים שלא רק שמהותו של האדם היא רצון, אלא שהמהות של כל המציאות היא רצון:
"כל מיני מהותיים הגשמיים שבעולמנו, דהיינו, כל מה שנמצא בתוך החלל הזה, יהיה מה שיהיה, דומם, צומח, חי, עצם רוחני, עצם גשמי, אם באנו להבחין את בחינת היחידית והאנוכית של כל אחד מהם, במה שנבדל מכל האחרים, ואפילו בפרודה היותר קטנה, הרי היא לא יותר מבחינת רצון לקבל". [יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), מאמר החרות]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/4AtF9tGS
מדוע כתוב שהרצון לקבל הוא כל הבריאה?
האם גם בדומם יש רצון לקבל?
מדוע אנחנו לא רואים את הרצון לקבל שבדומם או בצומח?
מה ההבדל בין רצון לקבל של דומם, צומח חי ואדם? מהם המאפיינים הדומים?
אם כל הבריות הן רצון לקבל, במה אנחנו שונים זה מזה?
בהנחה שההבדל בין הרצון לקבל של דומם צומח חי ואדם, הוא ברמת ההתפתחות של הרצון:
האם יש רמת התפתחות נוספת שאליה אנחנו מתקדמים?
האם ההתפתחות לרמת רצון יותר גבוהה תהיה טבעית, כמו ההתפתחות שהייתה מדומם לצומח לחי ולאדם? כלומר, האם היא תקרה מעצמה?
רצון לקבל הנאה
עד עכשיו הבנו שאנחנו זה הרצון שלנו. בחכמת הקבלה מדברים על זה שהדבר העיקרי שהרצון רוצה זה לקבל הנאה ותענוג.
"חיים נקרא כל זמן שיש רצון לקבל הנאה, או שיש לו הנאה ממה שהוא מקבל, או שיש לו הנאה בזה שנותן לאחרים. ואם נאבד לו הכח הזה, נקרא מת". [ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש), רשומות, מהו חיים]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/Qgdserz7
מה זאת אומרת שהאדם הוא רצון לקבל הנאה ותענוג? האם הכוונה להדוניזם, שהאדם הוא נהנתן?
נֶהֶנְתָנוּת או הֵדוֹנִיזְם (מיוונית: Ἡδονισμός, מהמילה הֶדוֹן שפירושה "עונג") היא גישה בתורת המידות בפילוסופיה הגורסת כי תכליתו וסיבתו של כל מעשה אנושי הוא התשוקה להנאה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA
האם השינויים שבאדם הם רק שינויים בסוג ההנאה והתענוג שהוא רוצה לקבל? האם זו כל צורת ההתפתחות והגדילה של האדם?
הרצון לא יכול להתמלא
"אין לרצון לקבל רק חסרון, ולא מלוי חסרון. והכלי קבלה נשאר תמיד בחסרון בלי מלוי. כי מי שיש לו מאה, רוצה מאתיים וכו'. ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו. וזה נמשך מכח השורשים העליונים".
[יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), שמעתי נט. ענין מטה ונחש]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/8jddbZDS
החכמים אומרים שמי שיש לו מאה, רוצה מאתיים. למה מילוי של רצון תמיד יגרום לי בסוף להרגיש לא מסופק? אי אפשר גם להתמלא וגם להישאר מסופק?
אם אנחנו עשויים מרצון לקבל הנאה ותענוג, אז מדוע החיים משאירים אותנו תמיד עם תחושה של חוסר? למה זה עובד ככה?
חכמת הקבלה - החכמה איך לקבל
מה מלמדת חכמת הקבלה לגבי איך למלא את הרצון לקבל הנאה ותענוג? איך זה פותר את הבעיה של "מי שיש לו מאה, רוצה מאתיים"?
רצון לתת/ להשפיע
חכמת הקבלה מסבירה שבני האדם הם רצון לקבל, אך לעיתים מורגש בנו שאנחנו רוצים גם לתת:
האדם במהותו הוא רצון לקבל. אבל לדוגמא כשאנו מתנדבים, עוזרים למישהו, מעניקים אהבה. אנו עושים זאת מתוך רצון לתת ולהשפיע טוב. יש פה סתירה. מה אומרת על כך חכמת הקבלה?
"הבורא, אין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע".
[יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), מאמר "מהות הדת ומטרתה"]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/SObSZgT9
לפי מה שכתוב בחכמת הקבלה, לבורא אין רצון לקבל לעצמו, אלא רק להשפיע. יוצא שהרצון להשפיע נמצא בבורא, ובנברא נמצא הרצון לקבל. למה הם הפוכים?
למה אני לא יכול להשפיע כמו הבורא?
הרצון לקבל צריך להשתנות
בחכמת הקבלה מסבירים שאנחנו לא אמורים להישאר ברצון לקבל לעצמנו, אלא להשתנות ולהפוך להיות משפיעים כמו הבורא. אפילו כתוב שהנאה לעצמנו היא אסורה.
"תכלית המטרה היא, שהאדם צריך להגיע למצב, שיהיה מקבל על מנת להשפיע. והנאה זאת מותרת, מה שאין כן הנאה לעצמו אסורה".
[ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש), רשומות, ענין הרצון לקבל]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/ofEr2zsU
"הנאה לעצמו אסורה":
אסור לאדם להנות?
אנחנו צריכים לסבול?
האם זה אומר שצריך להתנזר או להגביל את עצמנו?
אם צריך להשתנות, כלומר להיות משפיע ולא מקבל, אז למה הבורא לא ברא אותנו מלכתחילה כאלה?
מקובלים אומרים שההנאה הכי גדולה היא מלהשפיע:
"בהיותנו מתקנים את כלי הקבלה שלנו, שיהיה על מנת להשפיע, משווים אנו בזה את הכלים ליוצרם, וראויים אנו לקבל את שפעו עד אין קץ".
[יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), תלמוד עשר הספירות חלק א', הסתכלות פנימית, אות כב]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/9xNFLSSp?page=21
"עניין התענוג אינו אלא רק השוואת הצורה ליוצרה, ובהיותנו משתווים בענייננו לכל מנהג הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים".
[יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם), מאמר "מתן תורה"]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/2bscFWf4
ההנאה מהשפעה, איזו מין הנאה זו? במה היא שונה מהנאות אחרות שיש לנו בחיים?
הבורא הוא רצון להשפיע, והוא ברא אותנו רצון לקבל. לכאורה המשוואה מושלמת. אז למה הוא רוצה שנשתנה? הרי הוא עצמו ברא אותנו בצורה הזו.
"עיקר מה שדורשים מאדם הוא רצון, היינו שיהיה לו רצון וחשק לעשות מעשים בעל מנת להשפיע. והגם שהוא לא יכול לשלוט על עצמו, כי אין האדם מסוגל ללכת כנגד הטבע, אבל כשהאדם רוצה, אז הקדוש ברוך הוא משלים את רצונו."
[ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש), רשומות, ה' משלים רצון]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/x5kY85ZX
האם אנו אמורים ללמוד להכיר את הרצון שלנו? לקיים איתו קשר? ללמוד איך לשלוט בו?
מה יקרה אם האדם לא ישנה את הרצון שלו לרצון להשפיע?
מדוע אני אמור להתייאש מהרצון שאיתו נולדתי?
הרצון ליהנות של העולם שלנו, מוגבל לתענוגים קטנים בלבד. והרגשת הבורא, שהיא העולם הרוחני, מתבטאת בתענוגים עצומים. לכן, לאנשים ששואפים לרוחניות נחוצים רצונות גדולים מאוד. אלא שהרצונות הללו חייבים להיות זהים בטבעם לתענוגים שמקורם מהבורא, כלומר, שאדם לא ירצה להתענג בעצמו אלא ירצה לגרום תענוג. השאיפות של האדם ושל הבורא צריכות להיות זהות.
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/27720?/heb/content/view/full/27720&main
תהליך השינוי
האם השינוי מרצון לקבל לרצון להשפיע הוא פסיכולוגי?
איך ניתן לעשות את ההיפוך הזה, מהם השלבים?
אם לא להתנזר, אז מה עוזר להתגבר על הרצון לקבל?
למה כדאי להשתתף בתהליך הזה?
סיום התוכנית
אנחנו מתקרבים לסיום התוכנית שלנו, שבה ניסינו להגדיר את המושג של "רצון לקבל" בחכמת הקבלה.
מהי ההגדרה המסכמת ל"רצון לקבל"?