התקופה האחרונה מעלה שאלות על חופש הפרט מול הצורך בשמירה על שלום החברה. ישראל תוססת, וכל אחד טוען שהוא יודע איך צריכה להתנהל המדינה. איזה מנגנון יוכל להוביל אותנו לחוף מבטחים? ואולי פסולה בכלל השליטה של מדינה על אזרחים? על שלטון ועל שליטה, על הנהגה ועל תבונה.
ראשית כדאי לזכור ששינויים הם דבר טבעי, כמו עונות השנה. שינויים נמצאים ביסוד הטבע ובלעדיהם החיים לא מתפתחים. לכן אין להתפלא על כך שאף פעם המדינה לא קופאת על השמרים. שנית, טבוע בנו מנוע פנימי שכל הזמן מתפתח. האגו. וכשהאגו מתעצם הוא אומר לאדם: 'וואלה, אין עליך, אתה מלך אתה!". הבעיה היא שגם אצל האחרים האגו מגיע עד לשמיים. וכשכל אחד מרגיש שהוא מלך העולם ולא מוכן לקבל הוראות מאף אחד, כאן מתחיל הבלאגן. שלישית, יש תעשייה שלמה שמייצרת לנו חיכוכים, כלי התקשורת בשילוב הון-שלטון. הם ניזונים מכך שאנחנו זה על זה מתחממים. מזה הם מרוויחים.
כתוצאה משלושת הגורמים הללו אנחנו כל הזמן מפרקים ובונים, מפרקים ובונים. לכאורה, המטרה היא לעשות את החיים יותר טובים, אבל בפועל, אין מי שמבין מהי צורת ההתנהלות המיטבית של חברה אנושית. לאורך הדורות החלפנו צורות משטר כאלה ואחרות, וגם אם למישהו היו כוונות טובות, בסוף זה נגמר בדרך כלל בהתפרקות. האגו של האדם לא מפסיק לגדול, ומה שאתמול הוא חשב לנכון, מחר נראה לו פשוט אסון. אנרכיזם, קומוניזם, סוציאליזם, קפיטליזם, ושילובים שונים בין כל התפיסות. והחיים? לא נעשים קשים פחות. או צודקים יותר. ממש לא.
כדי לדעת מה תהיה צורת החיים הטובה ביותר עבורנו, אנחנו צריכים ללמוד את חוקי המערכת הגדולה שבתוכה אנחנו מתקיימים. הטבע. להבין מהם חוקי הטבע האוניברסליים שפועלים בהתפתחות האדם והחברה, לאן הם מכוונים אותנו ואיך נוכל אנחנו להתאים את עצמנו אליהם. במצב כזה, נהיה בהרמוניה בינינו ועם כל הטבע הסובב. עד שלא נלמד את הדברים האלה, נמשיך להתגלגל בין אינטרסנטים כאלה ואחרים שינסו לסובב את הציבור לכיוון שישרת בעיקר אותם.
אנחנו חיים בחברה, ולא כל אחד באי בודד משלו, ולכן אנחנו חייבים מנגנון שליטה. בלי מנגנון כזה, כל אדם ישאף לכופף את הכול לטובתו. את הדומם, את הצומח, את החי וכמובן את האנשים שסביבו. הכול לכופף, לפי מה שנראה לו עכשיו כטוב. לו. לכן החברה צריכה הנהגה.
אבל ההנהגה, וזו הנקודה החשובה, צריכה לתפקד כמו ראש כלפי הגוף. למה הכוונה? מערכת היחסים שבין הציבור להנהגה חייבת להיות הדדית. שהראש יודע שהוא לא קיים בשביל עצמו אלא כדי לשרת את הגוף ולהביאו לתפקוד בריא, והגוף יודע שקיום הוראות הראש הוא לטובתו.
כדי שהרמוניה כזו תתקיים, דרושה לנו מהפכה חינוכית כלל-חברתית, שתפתח בכל אחד את היכולת להתעלות מעל האגו שלו, עד לרמה שנרגיש שכולנו חלקים במערכת אחת שיש בה תלות הדדית. כמו יושבים יחד על רפסודה, בין הגלים, ואם לא נבנה מנגנון שישמור על האיזון בינינו, אין שום סיכוי שנישאר בחיים.
הראש שלו אנחנו זקוקים הוא ראש שמודע לחוקי הטבע הכלליים, ומתוכם מבין איך לאזן את החברה באופן שיענה על כל הרצונות והצרכים השונים. ראש שמרגיש את כל האיברים, יודע איך לסנכרן ביניהם, וכיצד להביא את הגוף כולו לאיזון עם זרימת ההתפתחות הכללית שבמערכת הטבע.
הראש האנושי, אם נקרא לו כך, לא יכול לעשות מה שבא לו, אלא עליו להתאים את החברה למגמת ההתפתחות שמכתיב כוח הטבע. כי הטבע הוא "הראש העליון", הבוס הגדול שמגדיר את החוקים.
וכשנזכה להנהגה שכזו, אנחנו נרגיש שהדברים מתיישבים על הלב שלנו, שאף אחד לא עושה עלינו מניפולציות וסיבובים. יהיה לנו ברור שיש חוקים אוניברסליים מעל כולנו, והמנהיגים בסך הכול מכוונים את דרכנו לצורת החיים האינטגרלית שנוהגת בכל הטבע. בהשלמה, בהדדיות, שלכולם יש מקום במארג הנפלא של החיים.
"המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו, ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה. וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חירות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי... והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו. והוא, שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1135 – bit.ly/3nD9tNt