חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 255-256

יחסי שכנים

מטרות:

• מה ההבדל במערכות היחסים שלי בבית, במשפחה, בעבודה ועם חברים, למערכות היחסים שלי עם השכנים?

• למה כדאי לי לחיות בשכנות טובה?

• איך אני הופך שכן לחבר?

• מה הגבול בין שמירה על הפרטיות לבין יצירת המרחב המשותף בין שכנים?

• מה זה שכן טוב? ("טוב שכן קרוב מאח רחוק")

• איך אני הופך לשכן טוב? מה התועלות שלי מזה

• כיצד מניעים אדם להרגשת איכפתיות (רוב האנשים פשוט מגלים חוסר עניין ואיכפתיות ממה שמתרחש מעבר לדלתם)

• תלות הדדית בין שכנים

• כיצד יוצרים מרחב משותף עם שכנים?

• איך מתחילים קשרים עם שכנים כדי להגיע לאיכות חיים?

• כיצד מייצרים אווירה ביתית משפחתית בבניין כולו?

זרימת התוכנית:

• שכן

• קשר בין שכנים

• סכסוכים בין שכנים

• ועד הבית

• דרכים לסייע לשכנות טובה

שכן

פתיחה: כולנו משתמשים  במילה ''שכן'' לפחות פעם אחת ביום מבלי להתעמק יותר מדי במשמעותה. האמנם ''שכן'' הינה רק מילה פשוטה המלווה אותנו בחיי היום-יום? או שאולי יש לה משמעות יותר רחבה מסתם מילת חול? איזה שכנים יש לנו? אנחנו מוקפים באנשים כל הזמן. את חלקם אנחנו מכירים היטב ואף חיים איתם זמן ארוך, חלקם נראים לנו מוכרים, אך איננו יודעים עליהם הרבה. ואחרים - זרים לנו. נראים קצת חשודים אולי. בכל מקרה לא היינו ניגשים אליהם על נקלה. בכל זאת, האם כולם יכולים להיקרא ''שכנים''?

מה ההבדל בין חבר ל''שכן''? האם יש מרחק שיכול להכריע בין ''שכן'' לחבר, ואם כן מהו?

מה בין שכנים ושכנות? שכנות, מתארת תהליך שקורא בחיים שלנו, המרמז על כך שאיננו נמצאים לבד בעולם שלנו. ואילו, שכנים זו מילה פשוטה יותר, שמצביעה על סיטואציה, שבה מעורבים אנשים קבועים. שכנים כל הזמן נמצאים סביבנו ומהווים חלק מהחיים הפשוטים שלנו. עד כדי כך שהרבה פעמים אנחנו פשוט שוכחים שהם נמצאים שם. אולם, יש להם גם איתות בולט: אנחנו פה. כלומר, איננו יכולים לעשות צעדים משמעותיים בלעדיהם או, חלילה, נגדם. ואם נעשה כאלו, אז נידע מראש שידרשו מאיתנו לקבל אחריות ברורה על מעשינו. לעומת זאת, שכנות היא תופעה נסתרת יותר, ולעתים לא שמים לב אליה כלל, למרות שהיא קיימת במלוא עוצמתה.

ולכן כשאנחנו מסתכלים על הסביבה הקרובה, בה אנחנו חיים, רצוי לבדוק את טיב הקשרים שאנחנו יוצרים עם הסובב אותנו, כלומר עם מי שאנחנו מגדירים כ''שכן''. וראינו שיש לעמול לא מעט, כדי להגדיר בצורה נכונה את מי שיכול להיקרא ''שכן''. בנוסף יש להשקיע מאמץ מחשבתי כדי לא לפספס את מי ש''שכן'', אבל אנחנו לא רואים או לא רוצים לראות בו ''שכן''.    

רק על ידי בנייה טובה ובריאה של הקשר שלנו עם ''שכנים'', נוכל להתקדם הלאה ולנסות ליצור ''שכנות'' טובה.

http://he.shvoong.com/social-sciences/1773367-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA/#ixzz2kMh6Igwo

יש לנו כל מיני אנשים שממלאים עבורנו תפקידים שונים בחיים. יש משפחה, יש חברים, יש עמיתים לעבודה, ויש אנשים שאיתם אנחנו בקשרי מוכר-קונה. ויש שכן. ונראה שבתקופה האחרונה איבדנו את המשמעות של הפונקציה הזו עבורנו ואיך זה אמור להיות, מה צריך להיות אופי היחסים בינינו.

• לפי ההגדרה המילונית שכן הוא אדם המתגורר קרוב (לאדם אחר). איך היית אתה מגדיר שכן?  http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%9F

• מה תפקידו של האדם שמהווה שכן עבורי?

• האם כל מי שגר ליד יכול להקרא שכן?

• האם זה קשור למידת ההיכרות שלי איתם?

• מה ההבדל בין חבר לשכן?

• עד איזה מידה השכן צריך להיות קרוב אלי?

• האם הקרבה הפיזית צריכה להכתיב לי מיהם האנשים איתם אהיה בקשר?

קשר בין שכנים

שמעתי פעם קרוב משפחה שסיפר, לנו בבניין יש שכנים נפלאים, שקטים, לא שומעים אותם בקושי רואים אותם….

היום אנחנו מגדירים קשר טוב עם שכנים, כקשר שלא מורגש, מינימום אינטראקציה, נחשב קשר טוב.

• אני והשכנים שלי לא בכאסח ולא קרובים מצד שני (כל אחד בעיגולו הוא ואף אחד לא מפריע לשני) - למה בכלל שארצה בהתקשרות איתו ?  מה יהיה לי מזה?

• במה מועיל לי השכן? לחיים שלי? מדוע זה קשר שכדאי ליצור? האם זה חיוני לחיי או שאפשר לוותר על זה?

• יש לי בית מפואר ומכונית ספורט חדשה - למה אני צריך קשר עם השכנים אם האיכות חיים שלי טובה כבר? מדוע איננו יכולים לחיות במצב שאני בבית שלי ואתה בבית שלך?

• מה מגדיר שכנות טובה?

• מהם הגורמים העיקריים שמשפיעים על שכנות טובה?

• איך משפיע על משפחתי יחסי השכנות שלי ?

• כיצד מניעים אדם להרגשת איכפתיות? (רוב האנשים פשוט מגלים חוסר עניין ואיכפתיות ממה שמתרחש מעבר לדלתם)

סכסוכים בין שכנים

מגורים בבית משותף יכולים להיות נפלאים, אך לעיתים מביאים איתם גם לא מעט סכסוכים וחילוקי דעות. "כולנו מכירים המשפט: 'טוב שכן קרוב מאח רחוק'. ואולם- סכסוכי שכנים אינם דבר נעים, וכשהם מתעוררים, חשוב לפתור אותם במהירות וביעילות, ולא פחות חשוב- בלי להיכנס להוצאות משפטיות יקרות.
http://www.mako.co.il/special-p-il/articles/Article-222c1f92c041f31006.htm

דירה להשכיר הוא ספר ילדים מפורסם של הסופרת והמשוררת העברית לאה גולדברג.

הספר מתאר את קורותיו של בניין דירות בן חמש קומות. בכל קומה גר דייר שונה ממשפחת בעלי החיים (תרנגולת הסובלת מעודף-משקל חמור, קוקייה, חתולה וסנאית). האיזון העדין מופר בשעה שהעכבר מפנה את הדירה העליונה בבניין וכך נותרת דירה להשכרה. חיות שונות (נמלה, ארנבת, חזיר וזמיר) שוקלות לשכור אותה. בפני הקורא נחשפים השוכרים האפשריים בשל התנגדותם לאחד מהדיירים הנוכחיים, כשכל שוכר אפשרי מסרב לשכור את הדירה בשל דייר נוכחי אחר. לבסוף שוכרת את הדירה היונה על אף שהדירה אינה לרוחה משום שכדבריה "השכנים טובים בעיניה".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8

מוסר השכל- הספר מציג הדגמת קונפליקט בין-תרבותי המתבטא בסטריאוטיפים ובדעות קדומות המיוצגים על ידי החיות השונות המתגוררות במגדל (התרנגולת השמנה, החתולה ה"כושית" וכדומה), ומתוך כך מביא להבנה שסטריאוטיפים ודעות קדומות מובילים להיעדר תקשורת, לקונפליקט, לעוינות ולסכסוכים. הדיירת שבוחרת לגור בדירה היא כאמור יונה, סמל השלום.

הערכים הבסיסיים שעליהם מדבר הספר , כמו סבלנות, כבוד וחברות טובה בין בני אדם ששונים זה מזה, הוא הבסיס לחיים בשלום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8

דירה להשכיר /לאה גולדברג

בעמק יפה בין כרמים ושדות. עומד מגדל בן חמש קומות . ומי גר במגדל?

בקומה הראשונה תרנגולת שמנה. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל-כך שמנה שקשה לה ללכת. בקומה השניה גרה קוקיה, כל היום היא מהלכת, עושה ביקורים ,כי בניה גרים בקינים אחרים.בקומה השלישית חתולה כושית נקייה, מגונדרת.על צוואר יש לה סרט.בקומה הרביעית גרה סנאית. בשמחה ונחת אגוזים מפצחת. ובקומה החמישית גר מר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. איש אינו יודע לאן ומדוע.כתבו דיירי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר: דירה להשכיר

והנה בשבילים ,בדרכים, בכבישים - אל הבית באים דיירים חדשים.

ראשונה באה נמלה, לקומה חמישית עולה,קוראת את השלט. פותחת את הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביב, מסבירים לה פנים:

-הנאים החדרים בעיניך? - נאים.

- הנאה המטבח בעיניך? -נאה.

הנאה המסדרון בעיניך? -נאה.

-אם כן שבי איתנו הנמלה! - לא ,לא אשב.

-למה?

אומרת הנמלה: השכנים אינם טובים בעיני. אני הנמלה בבית אחד עם תרנגולת עצלה? כל היום על משכבה מתהפכת, מרוב שומן קשה לה ללכת! נעלבה התרנגולת, והנמלה הלכה לה.

הלכה הנמלה ובאה הארנבת. חיש מהר עולה לקומה אחרונה.קוראה את השלט, פותחת הדלת,עומדת בפנים ומסתכלת. באים מכל בדירות השכנים,עומדים סביב, מסבירים לה פנים:

-הנאים החדרי בעיניך? - נאים.

-הנאה המטבח בעיניך? -נאה.

הנאה המסדרון בעניך? - נאה.

_ אם כן שבי איתנו, הארנבת! - לא לא אשב.

-למה?

-השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקיה מפקירה הבנים? כל בניה גדלו בקינים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים. מה לקח ילמדו ילדי? נעלבה הקוקיה, והארנבת הלכה לה.

הלכה הארנבת בא החזיר. קרא את השלט "דירה להשכיר".ואחרי שקרא את השלט, התגלגל ועלה ופתח את הדלת. עומד ומביט העיניו הקטנות בכתילם, בתקרה ובחתונות.באים מכל הדירות השכנים,עומדים סביבו, ומסבירים לו פנים:

- הנאה הדירה בעיניך? - נאה.

- הנאה המטבח בעיניך? - נאה המטבח, אף כי לא מלוכלך!

- הנאה המסדרון בעיניך? - נאה.

אם כן ,שב אינו! - לא לא אשב.

-למה?

- השכנים אינם טובים בעיני, איך אשב אני חזיר , לבן בן לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית! לא נאה לי ולא יאה לי.

קראו השכנים: לך, לך לך חזיר! גם לנו לא נאה ולא יאה!

הלך החזיר. בא זמיר.שר הזמיר בקול רינה, עולה הזמיר לקומה אחרונה. קורא את השלט, פותח את הדלת, מסתכל בדירה, בכתלים, בתקרה...באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו ,מסבירים לו פנים:

- הנאים החדרים בעיניך?

- נאים

- הנאה המטבח העיניך?

- נאה.

אם כן שב אתנו!

- לא ,אל אשב. השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב בשלווה ובנחת. וסנאית כל היום אגוזים מפצחת. עולה קול פיצוחם עד לב השמיים, איום ונורא, מחריש אוזניים. ואזני רגילות לקולות אחרים, רק לשירים ולמזמורים.

נעלבה הסנאי, והזמיר הלך לו.הלך הזמיר, באה יונה. חיש קל עלתה לקומה אחרונה. קוראה אתהשלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.באים אליה כל השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

-הנאים החדרים בעיניך?

- החדרים צרים.

- הנאה המטבח בעיניך?

- נאה המטבח, אך אינו מרווח.

- הנאה המסדרון בעיניך?

- מרובה בו הצל, המסדרון אפל.

- ובכן לא תשבי אתנו?

- אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני:

התרנגולת- טובת כרבולת, הקוקיה- יפהפיה, החתולה- כל כך נקייה, והסנאית בעלת אגוזים, יודעת לחיות חיים עליזים.רואה אני כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת.

שכרה היונה את הדירה, יום- יום הומה היא בחדרה.

כך בעמק יפה בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות. ובמגדל גרים עד היום, שכנים טובים חיי -שלום.

אמנם המוסר ההשכל של הסיפור הוא שהכי חשוב היחסים בין האנשים ולא המקום עצמו אבל אפשר להבין את טיעוני שאר הדמויות שלא רוצות לחיות ליד אנשים שגורמים לרעש רב או שמהוות דוגמא רעה לילדיהם, במיוחד שאנחנו מכירים את חשיבות השפעת הסביבה על האדם.

וכן אמר נתאי הארבלי: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו).

השפעת השכן הרע לעיתים מודעת ולעיתים אינה מודעת. צא וראה עד כמה רעה השפעתו של שכן רע, שאפילו אברהם אבינו, עמוד העולם, כל זמן שלוט היה עימו, היה הדיבור האלוקי פורש ממנו. שנאמר: "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה" (בראשית יג, יד).

על כן צריך האדם להתחבר לחברים טובים. ועוד יותר מזה עליו להקדיש תשומת לב מרובה לבחירת מקום מגוריו, שככל שאווירתו תהיה מוסרית, תורנית ואידיאליסטית יותר, כך גדלים הסיכויים שהוא ובני משפחתו יתעלו בדרך הישר .  http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1037

• האם כדאי לבחור את השכנים?

• האם נכון לחיות בשכנות עם כל אחד או לבחור בדומים לנו בלבד? (מצד אחד השפעת הסביבה ומצד שני אינטגרלי זה כולל כולם)

• מה היתרונות במגוריים עם שכנים השונים ממני ומדרך חיי? (אם יש כאלו)

• מה לעשות עם שכנים שאני חושב שמהווים דוגמא רעה לילדי?

• מהי הדרך הנכונה לחיי שכנות טובה עם שכנים "השונים" ממני (דתיות, גיל, דעות וכו')?

• אך להפוך "שכן רע" ל"חבר טוב" ?

• איך יוצרים יחסי אמון בנינו?

דרוש: שכן רופא

לדברי ברדוגו, עבור רוב רוכשי הדירות הרכב האוכלוסיה ורמת השכנים מהווים שיקול משמעותי בהחלטת הרכישה. אם בשכנותם מתגוררים בעלי תפקידים בכירים, כגון רופאים, קצינים, מנכ"לים ואנשי הייטק, הם מקבלים חיזוק להחלטתם ומרגישים שבחירתם בפרויקט מגורים זה היא נבונה.

"בארץ יש נטייה לתייג אנשים לפי המקום שבו הם גרים כחלק מסימול הסטטוס שלהם

גם סקר האגודה לתרבות הדיור מעיד על כך, ומעלה כי משפחות המשתכרות מתחת לממוצע מרוצות פחות מהשכנים שלהן. ככל שההכנסה של המשפחה גדלה,כך גדלה רמת שביעות הרצון מהשכנים. מבחינה גיאוגרפית, באזור ירושלים ובדרום המדינה שביעות הרצון גבוהה יותר.

http://www.nrg.co.il/online/53/ART1/800/398.html

• מה זה להיות שבע רצון מהשכנים?

• למה הכנסה גדולה יותר מעלה את רמת שביעות הרצון מהשכנים?

בנוסף בסיפור, רואים מין שיתוף בין דיירי הבניין, שהם גרים בבניין יחד, ולא כל אחד בבית שלו. שהם שואלים כולם את הדייר החדש האם נאה הדירה, האם נאים השכנים…

• האם יש מקום לצורה כזאת בימינו?

• מדוע איננו מרגישים כיום שייכות לבניין שלנו? לשכונה שלנו?

• אם זוהי הצורה הנכונה, מי אמור ליזום את התהליך להגיע לצורה הזו?

• איך לעודד אנשים להשתתף במיזם כזה?

החוצפה והטמפרמנט הישראליים הפכו את יחסי השכנות למרכיב מהותי באיכות החיים של הדיירים בבניין. במדינה שבה רוב האוכלוסיה מרוכזת בערים ומתגוררת בבניינים משותפים, המגע עם השכנים הוא בלתי נמנע.

"טוב שכן קרוב מאח רחוק

http://www.nrg.co.il/online/53/ART1/800/398.html

• למה טוב שכן קרוב מאח רחוק?

על-פי נתוני האגודה לתרבות הדיור, לא פחות מ

מסקר שערכה האגודה לאחרונה עולה, כי

הסיבות לסכסוכים מגוונות: מטרדי רעש, אי-תשלום מסי ועד בית והוצאות אחרות הכרוכות בתחזוקת הבניין, השתלטות על רכוש ושטחים משותפים, ריב בין ילדי השכנים, שגורר אחריו את התערבות ההורים, ויכוח על חניה ועוד.

במקרה אחר נאלץ דייר בתל-אביב להרוס חריגות בנייה בבית משותף, לאחר שבמסגרת שיפוץ דירתו פלש לתוך שטח פיר האוורור של הבניין. ויש עוד דוגמאות רבות.

חלק מהסכסוכים נובעים מכך שהחוק מותיר חלק גדול מהנושאים שבין אדם לשכנו פתוחים למשא ומתן. דוגמה בולטת היא התקנת מעלית: החוק לא קובע מה יהיה החלק היחסי של כל דייר בתשלום עבור הקמת המעלית.

עו"ד גלעד הס ממשרד הרטביבורנשטיין-בסון ושות' עוסק לא מעט בסכסוכי שכנים. לדבריו, ככל שהדירה גבוהה יותר, כך חלקם היחסי של הדיירים בתשלום עבור המעלית צריך לגדול, שכן הם יהיו הנהנים העיקריים מהתוספת, וערך הדירה שלהם יעלה בהתאם.

אלא שהדבר אינו קבוע בחוק ומותיר רבים בפני שוקת שבורה. הרצון להימנע מסכסוכים ומרכישת דירה ב"בניין הלא נכון" מעסיק מאוד את הרוכשים.

http://www.nrg.co.il/online/53/ART1/800/398.html

• עד כמה יכולים חוקים לשמור על יחסי שכנות טובים והאם חוקים הם הפיתרון?

"לישראלי חשוב מאוד לדעת מי שכניו, וכיום הוא מודע הרבה יותר מבעבר להשפעה המכרעת שיש לשכנים על איכות החיים בבניין ובסביבתו. שכנים בעייתיים יכולים להעיב באופן משמעותי על איכות החיים ועל תרבות הדיור.

http://www.nrg.co.il/online/53/ART1/800/398.html

• מה זה שכן "בעייתי" האם זהו מי שצרכיו מפריעים לאלו שסובבים אותו? או האם הוא מישהו שמחפש עימותים?

• יחסים בלתי תקינים בשכונה פוגעים בי גם אם אני לא מעורב ישירות באף סיכסוך, כשאני מגלה שקיימים סיכסוכים בשכונה שלי האם אני צריך להתערב? למה?

במקרים קיצוניים נוכחותם עלולה אף לגרוע משוויו של הנכס

לדברי ברדוגו, מרבית סכסוכי השכנים נסובים סביב נושאים כמו רעש, חניה ולכלוך. "במקומות המאופיינים במצוקת חניה היו מקרים שהידרדרו לאלימות

http://www.nrg.co.il/online/53/ART1/800/398.html

ועד הבית

האגודה לתרבות הדיור מגדירה מהו ועד בית:

ועד הבית ‬משמש נציגם של בעלי הדירות, והוא אחראי לניהולו התקין של הבית המשותף, ‬ולביצוע ‬התיקונים הדרושים לאחזקת הרכוש המשותף

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SPopulationsGuides/SPHouseCommittee/SPHHouseCommitteeInstitution/SPHHChoosingHouseCommittee/

בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי ועד הבית, אישור חשבונות והסדר העניינים האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף.

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SPopulationsGuides/SPHouseCommittee/SPHHouseCommitteeInstitution/SPHHChoosingHouseCommittee/

• מה דעתך על מוסד ועד הבית ואסיפת הדיירים?

• איך לדעתך צריך להתנהל ועד הבית?

• מה הגדרתו ותפקידו של ועד הבית ?

• מה כדאי שיהיה באחריותו מלבד נושאים מנהלתיים של הבניין?

• מה כדאי לעשות באסיפת הדיירים?

• איך אני יכול להשפיע על האסיפה לכיוון טוב?

איך מקבלים החלטות "בנייניות"?

אסיפה שנתית יש לזמן 4 ימים לפחות טרם מועד קיומה, באמצעות הודעה שתתלה במקום בולט (מעלית, מדרגות). במודעה יפורטו הנושאים העומדים על סדר היום, ותתקיים בגינם הצבעה. במהלך השנה ניתן לזמן אסיפות נוספות לדרישת הדיירים.

• האסיפה מתקיימת בשישי בצהריים ובא לך להמשיך לישון? קח בחשבון שההחלטות שיתקבלו יחייבו גם אותך.

הרוב הנדרש לקבלת החלטה  

באסיפה מתקבלות החלטות, כשה"רוב" הנדרש להן משתנה לפי טיב ההחלטה. לשם כך יש להכיר היטב את הוראות החוק והתקנון, על מנת שלא תתקבל החלטה בדרך שמנוגדת לחוק, ותבוטל בשל כך.

• קיימות החלטות בהן מספיק רוב רגיל (יותר ידיים שהורמו, מאשר ידיים שנשארו בכיס): החלפת נציגות, אישור התקשרות עם חברת הניקיון וכו'.

• לעומת זאת, אם אתם רוצים להחליף את יהודה בחברת ניהול חיצונית ("מתחזק"), עליכם לקבל הסכמה של בעלי הדירות ש- 2/3 מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם. בשכרו של המתחזק, לעומת זאת, יישאו כל בעלי הדירות, גם אלו שהתנגדו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834533,00.html

• מתי חייבים את הסכמת כל השכנים, כולל זה שנשאר לישון וזה שנתקע בעבודה?

כאשר ההחלטה פוגעת בזכויות של הדיירים. כך למשל, שכן שהחליט לצרף חלק מהגינה המשותפת לדירתו, כאילו הייתה גינתו הפרטית, כולל גידורה, אולץ על ידי בית המשפט להחזיר את המצב לקדמותו, ולשלם הוצאות הנציגות. נקבע שם כי הנאת כל הדיירים מהגינה נפגעת, לכן החלטה מסוג זה הייתה צריכה להתקבל בהסכמת כל הדיירים פה אחד, ולא פחות.

כל ההחלטות שמתקבלות יירשמו בספר החלטות. כשרוכשים דירה כדאי לעיין היטב בתקנון ובספר ההחלטות, זאת מאחר והחלטה שנרשמה - מחייבת כל בעל דירה, גם אם עבר לגור בבניין שנים אחרי קבלתה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834533,00.html

• מהי הדרך הנכונה להחלטת החלטות בבניין?

נשמע יפה אבל בפועל ועד הבית הוא מוסד מאד שנוא על האנשים. מתפקד בעצם כמו "משטרת הבניין".

בבניינים רבים ועד הבית הוא סוג של יהודה: שכן ותיק המכיר כל דייר וכל מרצפת בבניין, ומנהל את ענייני הבית "על עיוור". כשנמאס ליהודה והוא מודיע, שוב, על סיום תפקידו, לא נמצא אף צדיק שיהיה מוכן לגבות שיקים או לרדוף אחרי הגנן, אז הדיירים מהללים את תפקודו הנפלא של יהודה, עד שהוא מסכים להישאר שנה נוספת "ודי".

יהודה התפטר ואין מי שיחליף אותו?

האגודה לתרבות הדיור ממליצה לפנות לסניף במקום מגוריכם, ולבקש ממנהל הסניף סיוע בבחירת נציגות ובהדרכתה. אם לא תפעלו בנושא, סיכוי סביר שמישהו מבעלי הדירות יפנה למפקח על רישום המקרקעין, בבקשה למנות נציג, ואז יכולים "להצניח" לכם נציג חיצוני לבניין, שהעסקתו כרוכה בתשלום.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834533,00.html

כמעט בכל בניין מגורים משותף בישראל, גם במתחמי יוקרה, נוכל למצוא לפחות דייר אחד שמסרב לשלם את תשלומי ועד הבית. אותם תשלומים המיועדים לרווחת כלל הדיירים ומספקים שירותי ניקיון, תחזוקה שוטפת, שיפור מראה הבניין וכו'. התופעה הזו, שזכתה בקרב חברי ועדי הבית לכינוי "הדייר הסרבן", עלולה לפגוע לא רק בבניין ובשכנים - אלא גם בדייר עצמו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4190266,00.html

• מדוע משהו בעצם עם מטרה טובה, של ניהול משותף, מגיע למצב כזה?

• איך היית מציע לשפר?

• כיצד לגרום לכך שכל דיירי הבניין ישתתפו ויתרמו?

• מה לעשות כשהועד נתקל באדישות וחוסר שיתוף פעולה?

• כיצד ועד הבית יכול לקדם חיים משותפים הרמוניים בין דיירי הבניין?

• איך כדאי לקבל דיירים חדשים לבניין? מה חשוב שיקרה?

דרכים לסייע לשכנות טובה

פרויקט ראשון של משטרת ישראל עשוי לצמצם סכסוכי שכנים ולסייע בהשכנת שלום בין הצדדים.

לאחרונה הסתיים קורס ראשון וייחודי שבו שוטרים קהילתיים ברעננה וכמה אזרחים השתתפו בקורס גישור בן חמישה מפגשים שבו למדו כיצד לזהות סכסוכים ואיך לפתור אותם בדרכי נועם. המטרה המרכזית: למנוע פתיחת תיקים. הקורס הייחודי התקיים בניהולה של מירב אבוקסיס, עובדת סוציאלית בעיריית רעננה. לשוטרי העיר התלוו גם מתנדבים רבים שאוחזים במקצועות הנוגעים לתחום יישוב סכסוכים.  

יוזם הפרויקט, יוני רוזנפלד שמשמש מפקד מרכז שיטור קהילתי בדרום רעננה, אמר: "המטרה היא להשריש בדור הצעיר שבאלימות לא פותרים כלום ושיש מקום להתדברות בינינו. אנחנו מודעים לכך שיש שחוששים שאם הם ייעזרו בנו אז תדבק בהם סטיגמה. השיח נהפך, למרבה הצער, להגשת תלונות הדדיות, ובדיוק את זה המרכז לגישור מנסה לשנות. אנו רוצים להפוך את השיח ליותר נעים ופחות אלים".

אסף בן יקיר, מפקד מרכז שיטור קהילתי, אמר: "המצחיק שמגיעים לפה שכנים שמרוב סכסוכים של שנים על גבי שנים, הם שכחו על מה היתה המריבה".

על השפעת הגישור על חייהם האישיים, סיפר אלכס שוורץ שאף הוא מפקד מרכז שיטור קהילתי, "גישור זו אופציה טובה תמיד. כי עם או בלי הסכסוך - השכנים יישארו שכנים".

http://www.israelhayom.co.il/article/106635

כרטיס מוצר/פרוייקט: תוכנית "שכנות טובה"

• נושא/תחום: גישור רב צדדי, בניינים משותפים, סכסוכי שכנים

• קהל היעד: דיירי בניינים משותפים המסוכסכים עקב חוסר ניהול/אחזקת בית ירודה/האכלת חיות

• וכיוצ"ב.

• מטרת הפרויקט : יישוב סכסוכים ובניית הסכמות בין דיירי בניינים, יצירת מערכת יחסים עתידית של

• שכנות טובה יותר.

• אפיון המוצר- תוכנית התערבות בבניינים משותפים

א. תיאור המוצר / הפרוייקט:

רקע: הפרוייקט "נולד" מהשטח. נעשתה במרכז הגישור בדיקה ופילוח של ההפניות לגישור. נמצא כי הרבה

מההפניות (גם אלו שהגיעו מגורמים מפנים וגם אלו שהגיעו מתושבים עצמם) עוסקות בסכסוכי שכנים בבנייני מגורים. על כן, הוחלט במרכז הגישור להתעמק בנושא בשאיפה למקצע את הפעילות בתחום זה. זוהו מאפיינים חוזרים של סכסוכים, במיוחד כשמדובר בסכסוך רב תרבותי - :אי תשלום ועד בית, אי שביעות רצון מרמת הניקיון והאחזקה של הבנין, מחלוקות על רקע שימוש במקלט על ידי חלק מדיירי הבנין.

תיאור תמציתי של המודל: http://gishurim.haatarsheli.com/wp-content/uploads/pdf/%E0%E9%E2%E5%ED%20%E4%E9%E3%F2/%F1%EB%F1%E5%EB%E9%20%F9%EB%F0%E9%ED/%E1%E0%F8%20-%20%F9%E1%F2-%20%FA%E5%EB%F0%E9%FA%20%F9%EB%F0%E5%FA%20%E8%E5%E1%E4.pdf

ב. תיאור תמציתי של המודל:

- תהליך ההתערבות מתרחש בבנין המשותף בו מתגוררים הצדדים.

- את כל הפעילות בתחום זה מרכז מגשר מתנדב, מתאם הגישור במרכז הגישור.

- עם התקבל הפניה, ראש התחום יוצא מיידית לשטח. יש בכך אמירה: "אני פה, יש לכם כתובת".

המגשר מדבר עם הגורם שפנה לגישור, ונותן לו משימות, פרטים לבירור כגון: מה נושא הסכסוך, האם הצדדים כולם דוברי עברית, מי הצדדים לסכסוך?

- לאחר קבלת מידע ראשוני שוקל מרכז הגישור מי ייצא שוב לשטח. במידה ומדובר בגישור רב תרבותי, ובדוברי שפות שונות, דואגים שהמדבר יהיה דובר השפה והבנה של התרבות הרלבנטית.

- בשלב זה מקיימים תהליך של מיפוי הדיירים, עוברים מבית לבית מבררים מי מוכן להיות מעורב ולדבר, מנסים לגייס דיירים אשר פחות מעורבים.

- המטרה הראשונית : גיוס הדיירים להגיע לאסיפת דיירים שתתקיים בכניסה לבנין.

- באסיפת הדיירים נותנים לכל דייר הזדמנות לתבטא ולומר כיצד הוא רואה את הדברים.

- לרט לרט מתחילה חלוקת תפקידים: אלה שמגלים מנהיגות, אלה שלוקחים צעד אחורה, לעיתים יש קואלציות, ואז מנסים לחלק תפקידים, מבררים עם הקבוצה האם הם מעוניינים שכולם יהיו נוכחים או שמא למנות נציגים לכל קבוצה או למנות ועד או להרחיב ועד קיים וכיוצ"ב.

- במידה ונבחרו נציגים ל"קואלציות" השונות, מקיימים גישור רב צדדי בין הנציגים, במרכז הגישור.

לאחר גיבוש הסכמות בין הנציגים, הנציגים משתפים את כל הדיירים ומחתימים אותם על ההסכמות.

- עולים נושאים כגון: מתי מותר לשחק בגינה, קביעת תורנות בין המבוגרים לנקות אחר הילדים / להשגיח עליהם, מי לוקח אחריות על דלת (או חפץ אחר) שילד שבר, ההורה או הקבוצה וכיוצ"ב.

- בסוף – כותבים הסכם, או טיוטה ובודקים האם הדיירים מצליחים לקיימה, כאשר מרכז הגישור עושה

מעקב על הענין. במידת הצורך, חוזרים להליך הגישור.

ג. תובנות מקצועיות

- התברר כי חשוב לקיים את הגישור במקום הסכסוך – בתוך הבנין המשותף. מעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה של התהליך. כך שלא מזמינים את הצדדים למרכז הגישור ולא מחתימים אותם על המסמכים. כל העבודה נעשית בשטח.

- בפניות שהגיעו מהמוקד העירוני ומהשיטור הקהילתי - התברר שמרכיב הזמן – הוא משמעותי לתוצאה, ככל שתגובת מרכז הגישור מהירה יותר, סיכויי ההצלחה של התהליך גדולים יותר.

- חשוב למנות ראש מגשר ספיצפי לרכז את כל הפעילות בתחום זה. מאפשר התמקצעות ומתן מענה מהיר לפניה.

• מה דעתך על נסיונות גישור אלה?

• האם הם דרך נכונה להגיע לפתרון הבעיות ולחיים טובים ביחד?