תארו לעצמכם שאפשר היה להפוך שכן רע לשכן טוב. כמה הייתם משלמים? על השיטה האינטגרלית ליצירת חיבור בין שכנים, מספר עקרונות, תרגילים וטיפים מעשיים.
השכנים ואנחנו תקועים יחד בשטח משותף, מפה מתחילה הבעיה. אם הם עושים על האש, כל הבית שלנו מחנק. כשהם רבים, אין גם לנו מנוחה. שלא לדבר על הטלוויזיה הרועשת, דפיקת השניצלים בשתים עשרה בלילה או הזבל שהם משאירים מחוץ לפח. הם כאילו נמצאים אצלנו בסלון, חיים לנו בתוך הדירה, ואי אפשר להיפטר מהם. צרה צרורה.
השיטה האינטגרלית יכולה לסייע מאוד בבניית שכנות טובה, וייחודה הוא בעיקרון המוביל אותה: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). עיקרון זה אומר שאנחנו לא הולכים להתמודד בצורה ישירה עם שום "פשע", שום בעיה שמתגלה בין אנשים, אלא מתמקדים רק בבניית חיבור, כלומר יחסים טובים ויפים. המטרה הגדולה היא להגיע למצב של חיבוק פנימי הדדי, שנרגיש טוב זה עם זה, שיתעורר בנו הרצון להתחשב ולתמוך זה בזה. בדרך נצטרך לעשות תרגילים רבים, עד שיחס אוהב לשכנים יהפוך להיות טבע שני.
פגישה שבועית של השכנים יכולה להוות בסיס להתקדמות בתהליך החיבור, וכדאי שיוביל אותו מומחה בשיטה האינטגרלית. בכל פגישה, את הטענות שיש לנו זה כלפי זה ואת חוסר ההסכמה אנחנו כאילו משאירים למטה, רוצים להתעלות מעל הכול ולבנות הרגשת חיבור.
לצורך המחשה, נניח שאחד השכנים לא משלם ועד-בית בזמן, השני ילדיו מלכלכים את הבניין, השלישי שוכח את האור דולק בחנייה, והרשימה שכל אחד מחזיק בכיסו כלפי האחרים עוד ארוכה. בכל זה אנחנו לא נוגעים, ומתחילים להסתכל זה על זה בעין טובה.
התרגיל הוא להתנתק ממה שעיניי רואות וממה שאני מבין, ובאופן מלאכותי להתאמץ לצייר לעצמי שהשכן הזה מצוין, ראשון לעזור לכולם בכל דבר ועניין, מחפש איך להיטיב, כאילו היה מלאך טוב שמרחף סביב הבניין. "תרגיל המלאכים" אפשר לקרוא לו, ומומלץ לעשות אותו כל הזמן. וכשייצא לי לחלוף על פני הדירה או הרכב של אותו שכן, אשתדל לשלוח לו ברכה מתוך ליבי. לפרגן.
בפגישת השכנים אפשר לתת לתרגיל הזה ביטוי פומבי, על מנת ליצור את האווירה המחוברת. נשב במעגל, כל אחד בתורו יאמר משהו טוב על כל שכן ושכן. האחרים יקשיבו, ישתדלו להתחבר לדבריו, ואחר כך ימשיכו באותו הקו של להסתכל בעין טובה על כולם ולדבר בשבחם. אגב, את הפגישות אפשר לצלם, ולשלוח לשכנים שלא הצליחו להגיע.
יישומים נוספים של התרגיל הוא לכתוב לעצמנו מדי יום כמה מילים טובות על השכנים, וגם לדבר עם בני הזוג שלנו על מעלותיהם. ומה קורה אם מישהו בא אלינו עם ביקורת על שכן אחר? נחייך אליו בחום, לא נתייחס לטענה שהוא העלה כדי שלא יחשוב בטעות שאנחנו נגדו, ורק נספר לו משהו טוב.
בנוסף, כדאי לחשוב יחד עם הילדים על איך היינו מתנהגים אילו בדירה מתחתינו היו גרים סבא וסבתא, שלא מרגישים כל כך טוב לאחרונה. כנראה שהיינו מתחשבים קצת יותר, פחות מרעישים, פחות צועקים. מעת לעת נזכיר להם שאסור להרעיש כל כך כי זה עלול להפריע לשכנים, ל"סבא וסבתא" האהובים. ציור כזה ישפיע גם עלינו עצמנו, כמובן, הרי אם השכן שמשאיר את נעליו מחוץ לדלת היה הבן שלנו שחזר לשבת מהצבא, היינו פחות רגישים לעניין.
עוד אמצעי לחיבור שכדאי לטפח הוא ארגון פעילויות משותפות ועזרה הדדית בין השכנים. כך למשל, אפשר לארגן לילדי הבניין הפעלות של יצירה ומשחק, להציע למסירה חפצים או בגדים שכבר לא בשימוש אצלנו, אם יש בינינו בעלי מקצוע שיכולים בזמנם הפנוי לסייע קצת לאחרים בדבר מה, גם זה יכול להיות מצוין. בסופי שבוע, בחגים, בחופשות, אפשר לארגן בחצר איזה אירוע נחמד עם כיבוד, שירים ומוזיקה, ועוד כהנה וכהנה.
לכל אורך תהליך החיבור, כל אחד ימלא לעצמו שאלונים לבחינת ההתקדמות. יכולות להיות בהם שאלות כמו: איך השתנתה דעתי על השכנים מלפני שבוע ועד היום, עד כמה התעוררו בי מחשבות לא טובות עליהם והאם ניסיתי להתעלות, כמה הצלחתי וכמה לא, אילו דברים עשו לי טוב על הלב, איך הרגשתי שנכנסתי בלובי, ראיתי את השכנים, האם ניסיתי לחייך אליהם, אולי אפילו להציע עזרה, האם יש לי רעיונות לפעילויות מחברות, וכן הלאה.
בהדרגה, ייווצר בינינו כוח מיוחד שייקרא "בית משותף". זה לא בניין ולא קירות, אלא רגש של חום, של חיות, של הדדיות. מתוך ההרגשה הזו נמשיך להעמיק את החיבור בינינו עוד ועוד.
האווירה החדשה תשפיע על כולם לטובה, ולאט לאט בעיות שהיו לנו בבניין יסתדרו מעצמם. שכנים שלא שילמו ועד בית יבוא מעצמם להסדיר את חובם, אנשים לא ילכלכו את הבניין, יתביישו להתנהג בחוסר התחשבות בכולם. כל זה יבוא כתוצאה מהרגשת קירבה, מדוגמאות של יחס חם, עזרה ותמיכה. האווירה הכללית משפיעה, ועיקרון זה נמצא בלב השיטה האינטגרלית. מעבר לכך, המאמץ לחשוב טוב ולהתייחס יפה לאחרים, יביא אותנו להיות גם בבית פחות עצבניים ומתוחים וגם בעבודה זה יקרין לטובה.
בשורה התחתונה, להסתגר מאחורי הדלת זו לא חכמה, ולא פותר מהשורש שום בעיה. גם תהליכי גישור בין שכנים לא מרבים אהבה, ואין בהם יותר מפתרון זמני שאחריו בדרך כלל צצה בעיה יותר גדולה. רק אם נלמד לפתח עין טובה, להתחבר מלב אל לב ולהתייחס לזולת באהבה, נפתח לעצמנו ממש מציאות חדשה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 256 – bit.ly/3y64Stt