חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1288

התרחבות עירונית מול שמירה על הטבע

מטרות: 

• מהם העקרונות של הגישה האינטגרלית

• הצגת פתרונות הגישה האינטגרלית למצבים מאתגרים בחיים

• מהם השינויים הנדרשים מכל אדם, על פי הגישה האינטגרלית, על מנת להגיע להשלמה ושלום בין האנשים? 

• הצעות יישומיות לשינוי התנהגותי על פי הגישה האינטגרלית.

זרימת התכנית:

• סיפור המקרה

• הגדרת התופעה

• הסיבה לתופעה

• התופעה מעיני כל דמות

• פתרונות מוכרים

• הפתרון על פי הגישה האינטגרלית

• הדרך לפתרון על פי הגישה האינטגרלית

• דרכי התמודדות עם טיפול לא נכון בתופעה

• מניעת הגעה לתופעה

פתיח: 

במהלך תוכניתנו נעסוק בגישה האינטגרלית למצבי החיים. גישה מחברת, שתעזור לנו לצאת מכל משבר, קונפליקט או דילמה למצב של השלמה, חיבור ושמחה. בתוכנית נציג מספר מצבים מהחיים, ונדון בגישה הנכונה לפתרון המצב, לפי העקרונות האינטגרליים של חכמת החיבור.

סיפור המקרה

באחת הערים המתפתחות והגדולות במרכז הארץ קיים מחסור של אלפי יחידות דיור לתושבים ולזוגות צעירים. האגף לתכנון ובניה מעוניין להקצות לשם כך דיונות של חול באיזור טבעי שנמצא בשולי העיר. כל הגופים לאיכות הסביבה וחלק מהתושבים מתנגדים, הם ביקשו בעבר להכריז על אותו שטח כשמורת טבע ולא לייעד אותו לבניה עתידית. 

ואכן עיריית אשדוד לא רק שהבטיחה, אלא גם החלה לפעול להכרזת הדיונה בתור שמורת טבע תוך שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. אבל כאמור בעירייה עשו תפנית חדה. בשנה החולפת הודיעו שם שהם מתכוונים לבנות אלפי יחידות דיור ב"שיפולי הדיונה", על רקע מצוקת הדיור והמחסור בדירות לזוגות צעירים. כל גופי שמירת הטבע וגם המשרד להגנת הסביבה מאוחדים בהתנגדותם לתכנית הבניה בדיונה וצפוי מאבק ציבורי לא פשוט.

בשבוע שעבר הגישו את ההתנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ובניה בדרום. "לצערנו", הם אומרים, "זנחה עיריית אשדוד את העיקרון ההוליסטי, וכעת מתוכננת בנייה מאסיבית למגורים בשני הרבעים".

עו"ד יותם שלמה מהקליניקה לרגולציה סביבתית הוסיף: "רשויות התכנון צריכות לקדם תכניות בראייה כלל מרחבית. כולנו מודאגים ממשבר הדיור אולם לא ניתן לקדם בנייה באופן בלתי אחראי מבלי שתובטח ההגנה על ערכי הטבע הייחודיים של האזור".

https://www.kan-ashdod.co.il/news/2255

הגדרת התופעה

• בניית דירות לרווחת הציבור או שמירה על אזורים טבעיים?

• מה יותר חשוב - איכות חיים ודאגה לדיור לתושבים או שמירה על הטבע?

הסיבה לתופעה

• מהם הגורמים שמביאים להתרחשותה של התופעה?

• מדוע הגענו למצב שצריך לבחור בין הטבע לבין רווחת האנשים?

התופעה מעיני כל דמות

העירייה-ממסד:

• העיר שלנו צפופה, יש בה הרבה זוגות צעירים שצריכים דירות למשפחותיהם. העיר שלנו ממוקמת סמוך לדיונות, אין לנו ברירה אחרת אלא להשתמש בהם.

• אם לא נשתמש בשטחים נצטרך לבנות בניינים יותר ויותר לגובה - זה יותר טבעי? יותר בריא? הראייה של גורמי איכות הסביבה לא ריאלית ולא הגיונית. אנחנו מדינה קטנה אם לא נתרחב לרוחב נצטרך להתרחב לגובה ובסופו של דבר הערים שלנו יהיו קוביות של מחסני אנשים כמו במדינות צפופות כמו הונג קונג.

ארגוני איכות הסביבה:

• אנחנו לא השליטים על הטבע ואין לנו זכות להרוס אותו. 

• בני האדם צריכים להשתלב בסביבה כמו שהיא ולא לפגוע. 

• פגיעה באיזון הטבעי חוזרת אלינו, וגורמת לבעיות בסופו של דבר 

• אנחנו פועלים לטווח הארוך. השמירה שלנו על הטבע תגן גם על בני האדם ותאפשר לנו לחיות פה בארץ עוד הרבה הרבה שנים במקום להרוס את כל האקו-סיסטם. 

• יש חשיבות גם לאיכות חיים. מגורים המשולבים יחד עם הטבע הם החיים האיכותיים והבריאים ביותר שאפשר להציע לבני האדם. 

התושבים - כמה עמדות שונות: 

• אנחנו רק רוצים בתים - יש לנו ילדים קטנים ואנחנו חייבים מגורים. המשפחות והילדים שלנו פחות חשובים מאיזה שטח חול? 

• גם הטבע חשוב - אם ארגוני הסביבה צודקים והשינויים יגרמו לשינוי הנוף שאנחנו אוהבים כל כך. זה מאד עצוב. הלוואי והייתה דרך ליישב את הבעיה. 

• גם בני האדם הם חלק מהטבע - האם זה לא אומר שצרכינו ההכרחיים כגון מגורים גם הם חלק טבעי של ההתפתחות האקולוגית של המערכת? כמו שבעלי חיים אחרים משתמשים בסביבה הקיימת - למה זה לא בסדר שאנחנו נעשה זאת גם? למה הקיום שלנו הוא תמיד זה שנחשב ללא טבעי ומזיק? 

• תושבים ותיקים - לא מוכנים להרוס את הנוף, הוא חלק מאיכות החיים שלנו והצביון של העיר. 

10/2019: על-פי הערכות, בימים אלו מתקיימים בישראל כ-1,500 התארגנויות של תושבים הנוגעים לנושאי סביבה וישנם כ-300 ארגונים רשומים שעוסקים בנושאי סביבה. אזרחים מפגינים, מחתימים עצומות, מגישים התנגדויות, יוצאים בקמפיינים ברשתות חברתיות, מגייסים מובילי דעת קהל, תולים שלטים בכבישים ומגייסים חברי אופוזיציה ברשויות או בכנסת - הכול בדרישה ממקבלי ההחלטות לשנות את המדיניות, או, אם לחזור למשל שבו פתחנו, לגרום לאדון לשנות את ניהול הבית.

ואולי אפשר גם הפוך? מה אם אותם אזרחים יצאו לקמפיין גיוס המונים וירכשו את השטח הירוק ההוא ליד הבית שקבלנים רוצים לבנות עליו? מה אם במקום אלפי העצים שנכרתו בגלל בניית שכונת מגורים, ינטעו אזרחים אלפי עצים חדשים בעצמם? מה אם הם יקנו קרקעות במטרה שלא לבנות עליהן דבר? פרופ' אורי שיינס, מרצה בחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה ומכללת אורנים, משוכנע שזה בדיוק הפתרון: רכישת שטחים על מנת להצילם מפני איומים אקולוגיים.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001303295

פתרונות מוכרים

• מאבק ציבורי ופומבי בין כל הגורמים בתקשורת עד להגעה להסכם. 

• הפיכת השטח לשמורת טבע ומניעת בנייה עתידית עליה. 

• הקצאת שטחים אחרים לבנייה. 

• בניה לגובה - בשכונות חדשות, או שיפוץ לגובה של שכונות ותיקות.

• האם נכון יותר לבנות בתים נמוכים בשטחים חדשים, או לבנות לגובה (חסכון בשטח) אך רחוק מהטבע? 

• האם מגורים באזורים נטולי טבע הם פתרון טוב או שיש פתרון מוצלח יותר? 

הפתרון על פי הגישה האינטגרלית

• איך נכון להסתכל על התופעה?  

• איך ניגשים למצב בראיה אינטגרלית? מהי הגישה הנכונה? 

• מי אמור להיות שותף בפתרון הבעיה - הציבור, גופים לאיכות הסביבה, העיריה? חלקו של כל צד בפתרון: מה כל צד נותן, על מה מוותר, ומה מרוויח?

• במה שונה פתרון בגישה האינטגרלית מפתרון רגיל?

• האם פתרון אינטגרלי פירושו שהוא יגיע תוך כדי משא ומתן בין הגורמים? או הגעה לפתרון חדש? 

• מה צריך להיות חשוב לאדם בעל ראייה אינטגרלית? 

לעצם זמינותו של הטבע לציבור יש תרומה ישירה לאיכות החיים של הציבור ולבריאותו, וקיימות ראיות מדעיות הקובעות ששהייה בטבע משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית. 

https://www.zavit.org.il/%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/

• איך מסתכלים ממבט-על על כל הגורמים במשוואה הזאת? 

• איך רואה אדם אינטגרלי את השפעת הטבע על החיים שלנו, על האיזון הכללי?

• מהו האיזון הנכון שבין קיום אנושי לסביבה הקיימת? 

• האם אנחנו אמורים להשתמש בטבע בדרך הטובה ביותר עבורנו?

• מהי הדרך הטובה ביותר להשתמש בסביבה הטבעית?  

• האם הפתרון האינטגרלי הוא לגור עם הטבע, בכפר, להתמזג איתו, במקום לבנות ערים שיתחרו עם הטבע?

• מהזווית האינטגרלית, האם טובת התושבים היא יותר דירות או יותר איכות חיים?

• מה היחס האינטגרלי לצפיפות דיור? 

• מה זה משנה אם אדם גר בצפיפות או לא? איך זה משפיע עליו ועל החברה?  

• האם הטבע והאנושות יכולים להתקיים בשלום זה לצד זה? או שאין מנוס מהתנגשות ביניהם?  

• איך להתנהל נכון כדי לאפשר איזון בין האדם לטבע?

• האם יש מספיק מקום לכולם?

ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם. ולמעלה מ-90 אחוז מתושביה חיים בסביבה עירונית. עובדה זו גורמת לכך שחלק הולך וגדל של ערכי הטבע בישראל נמצאים בסביבה עירונית או בשוליה הקרובים, ועל כן המרחב הגיאוגרפי בה הם נמצאים מוגדר כ"אתר טבע עירוני". למעשה, טבע עירוני הוא מערכת טבעית או תופעת טבע נקודתית (כמו בריכת חורף) בתחום הרשות המקומית, שבה קיים מגוון של צומח וחי שרובו הגדול אפיין את המרחב טרם הפיתוח העירוני.

הטבע העירוני אינו מנותק מהסביבה האורבנית ולכן הוא מושפע ממנה - החל מקווי התשתיות שעוברים בה, דרך זיהומי אור, רעש ופסולת ועד לשפכים של מפעלים. השפעות אלו הן הרסניות לסביבת הטבע העירוני מבחינה אקולוגית, שכן הן גורמות לשינוי במגוון הביולוגי המקומי לאורך זמן, ומובילות להתמעטות המינים הייחודיים לטובת מינים סתגלתנים ופולשים. אך הפגיעה בטבע העירוני אינה פוגעת רק במערכת האקולוגית בלבד, אלא גם באיכות חייהם של תושבי העיר שבקרבה נמצא השטח. כך למשל במקרה של חזירי הבר בחיפה, שבשל התפשטות השטח הבנוי על חשבון שטחי הטבע מביאה לצמצום שטחי המחייה של חזירי הבר, וגורמת להם להיכנס לתוך השטח העירוני הבנוי –  שם הם יוצרים מטרד לא קטן לתושבים.

https://www.zavit.org.il/%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/

הגישה הנכונה:

על פניו נראה שכל צד רוצה משהו אחר:

1. העיריה - לספק מגורים ולשמור על עיר אטרקטיבית, לדאוג להכנסה לקופת העיריה כדי לספק שירות טוב לתושבים.

2. איכות הסביבה - לשמור על הטבע. 

3. התושבים - מבולבלים. רוצים הכל. גם מגורים, גם עיר טובה וגם טבע. 

• האם נכון להגדיר מי יותר חשוב ממי? (טבע/ אדם)

• האם כל צד אמור לייצג את האינטרס שלו בדיון המשותף, ולשמור על תחום האחריות שלו, או לנסות יחד כולם להבין את כולם? 

• עד כמה נכון ללכת לקראת הזולת ומאיזה שלב לדאוג לאינטרס ולתחום האחריות שלי?  

• כיצד יוצרים אחריות הדדית אמיתית בין כל הצדדים?

הדרך לפתרון על פי הגישה האינטגרלית

• מה צריכה להיות עמדת המוצא לפתרון אינטגרלי? ממה מתחילים?

• האם ישנו פתרון שמיטיב עם שני הצדדים?

• האם על כל הגורמים להשתתף בתהליך מציאת הפתרון? 

• האם הגעה לפתרון, במקרה הזה, מחייב הסברים מקצועיים של כל הצדדים? 

• האם יש לערב גורם אובייקטיבי שיחליט או "מגשר"? 

• האם הציבור הכללי בעיר או במדינה אמורים לקחת חלק? האם לתושבי המדינה יש מקום בהחלטות על פיתוח עירוני ועל פגיעה בשטחי/ אוצרות טבע?

• האם פתרון יבוא כתוצאה מניתוח עובדתי או אולי קשר רגשי? 

• האם אפשרי פתרון שיספק את כולם? 

• האם במקרה הנ''ל צריך ללמד תחילה, את כל הגורמים, על מערכת הטבע בגישה האינטגרלית? 

• איזה עקרון אינטגרלי מתאים לתופעה המסוימת הזו שלפנינו? 

• מה המטרה שלנו בפתרון אינטגרלי?

• פתרון שיהיה מוסכם על כל הגורמים?

• מניעת סכסוכים וקונפליקטים? 

• פתרון לפי חוקי הטבע? 

• איך נדע שהגענו לפתרון נכון?

דרכי התמודדות עם טיפול לא נכון בתופעה

• האם יש מקום לניסיונות, להסטת דעת הקהל הציבורי לטובת אחד הגורמים?

• האם יש צורך בהפגנות וכו'? 

• מה קורה אם אחד הגורמים מסרב להשתתף - האם יש להמשיך בלעדיו?

מניעת הגעה לסיטואציה:

• האם יש דרך לא להגיע לסיטואציה מסוג זה מראש?

• האם יש צורך בכללים ברורים, לגבי היחסים שבין הקיום האנושי לסביבה ולטבע? על פי אילו עקרונות? האם יש כללים התקפים תמיד? 

בין בית החולים שיבא והבסיס הצבאי הסמוך מסתתר לו רכס קטן של אדמת חמרה שנותר כאי טבעי המוקף בנייה. יותר ממאתיים מיני צמחים פורחים בשטח הקטן, שגודלו קרוב למאה דונם, ויש בו מינים רבים של בעלי חיים, בהם זוחלים כמו שנונית השפלה וצב יבשה הנמצא בסכנת הכחדה. אך כמו באיים נוספים של טבע עירוני בגוש דן, עתידם של הצמחים ובעלי החיים נראה עגום. בימים אלה נמצאת בשלבי אישור תוכנית בנייה בשטח זה, הזוכה לתמיכת עיריית רמת גן.

https://www.haaretz.co.il/science/.premium-1.2206978