מה יותר חשוב, הדאגה לדיור נוח עבור התושבים או שמירה על הסביבה הטבעית? שאלה זו שיש עוד רבות כמוה, לוקחת אותנו לדיון מהותי על מקומו של האדם במערכת הטבע.
באחת הערים המתפתחות במרכז הארץ קיים מחסור של אלפי יחידות דיור לתושבים ולזוגות צעירים. האגף לתכנון ובניה מעוניין להקצות לשם כך דיונות של חול באזור טבעי שנמצא בשולי העיר. כל הגופים לאיכות הסביבה וחלק מהתושבים מתנגדים, הם ביקשו בעבר להכריז על אותו שטח כשמורת טבע ולא לייעד אותו לבנייה עתידית. תושבים אחרים מחכים בקוצר רוח לתחילת הבנייה, שסוף סוף תספק לילדים שלהם דירות בקרבת מקום.
הדילמה שניצבת כאן היא באמת לא פשוטה ואפשר להבין כל אחד מהצדדים. ברור שחשוב לספק דיור לאנשים, אבל לא פחות חשובה השמירה על הטבע.
לפי תפיסת העולם האינטגרלית, ובלי להיכנס לכל הפרטים של המקרה המסוים הזה, אפשר לומר שבאופן עקרוני ההכרעה צריכה להיות לכיוון השמירה על הטבע. למה? כי בני אדם יכולים לחיות גם במקומות אחרים, שלא יגרמו הרס בלתי הפיך לטבע. הטבע קיים מיליוני שנים ואנחנו חייבים לשמור עליו, ולא לעשות היום דברים שאולי נראים למישהו כדאיים מאינטרס זמני כזה או אחר, אבל בעוד כמה שנים נצטער עליהם ואת הגלגל כבר לא נוכל להשיב לאחור.
הבעיה מתחילה בזה שבני האדם לא מתפקדים כחלק אינטגרלי מן הטבע. לשם השוואה, גם נמלים בונות לעצמם בתים בטבע, אבל הן עושות זאת בלי להרוס את הסביבה. הנמלה היא חלק אינטגרלי מהטבע, ואילו האדם ממש לא. האדם בא עם הידיים המלוכלכות שלו, עם השכל האגואיסטי שלו, עם הרצון לסדר הכול לפי הנוחיות שלו – כנגד כל חוקי הטבע שאותם הוא לא מבין ולא מרגיש, וחמור יותר, גם לא רוצה להבין ולהרגיש.
נראה לי היום שמשהו נוח לי, זהו, אני עושה. ומה שיקרה מחר לא אכפת לי כהוא זה. לא ביחס לדומם, לצומח ולחי, וגם לא ביחס לזולת.
הגישה הצרה הזו הביאה לכך שהיום אנחנו אוכלים את מה שבישלנו במשך עשרות השנים האחרונות. כמה מים נקיים השארנו על פני כדור הארץ, כמה האוויר שלנו נקי, איפה בכלל תמצאו איזה מקום שהשארנו נקי? איזה עולם אנחנו משאירים לדור הבא, מה הם יאכלו, ישתו וינשמו?
העיקרון האינטגרלי שצריך להפנים הוא שאם אני חי על פני כדור הארץ, אני חייב לדאוג לכך שאני לא מפריע ולא מפר את האיזון שיש בין כל חלקי הטבע, אלא להיפך, אני שומר כמה שיותר שלא להזיק. והחשבון הנכון הוא לא מה היום אני מרוויח או מפסיד, לכאורה, אלא קודם כל לשמור על האיזון במערכת שבתוכה אני חי.
במבט קדימה, האם אפשר לצייר מצב שבו בני האדם יחיו על פני כדור הארץ והטבע יכלכל אותם בצורה כזו שלאף אחד לא יחסר דבר? התשובה היא בהחלט כן. אבל זה תלוי בכך שבכל דבר ועניין אנחנו נבדוק שאנחנו לא פוגעים במערכת האינטגרלית. הקיום שלנו על פני כדור הארץ צריך להיות כמה שיותר אקולוגי, כלומר תוך זהירות מירבית שלא לפגוע בסביבה. אם המחשבה שלנו תהיה בכיוון של איך לא להרוס אף אחד ושום דבר, תהיה לנו זכות קיום גם מחר.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1288 – bit.ly/2J4tyws