מכירים עוד מדינה שכל אזרח בה הוא ראש ממשלה בפוטנציה, מינימום שר ביטחון, ואם צריך גם מאמן הנבחרת? עוד מדינה שבה כולם לא רגועים, עקשנים, דעתנים, נמרצים, יזמים, לא קופאים רגע על השמרים או חס ושלום מפגרים אחרי השכנים?
מטבעו, הישראלי לא יכול להיות רגוע, מרגיש צורך כל הזמן לגדול, לראות את עצמו היום יותר מאתמול. בשונה מעמים אחרים שבהם רק שכבה קטנה מאוד מקרב האוכלוסייה רצה אחרי הישגים גדולים, אצלנו זה הסטנדרט הכללי. כל אחד מרגיש מין אש בתוכו, שדוחפת קדימה ולא נותנת מנוח. לפעמים נדמה כי אם רק הייתה אפשרות כזו, כל ישראלי היה פורץ לאיזה כיוון משלו, אחד לחלל, אחר לתוך האדמה, שלישי מתחת למים. אי אפשר לעצור את הדחף הזה, הוא פורץ מבפנים כמו סילון. לישראלים יש גם הרבה מאוד דרישות, מהילדים, מהמשפחה, מהעם, מהמדינה, מהממשלה, ממדינות אחרות בעולם, ממי לא בעצם, אפילו מהכוח העליון אם תרצו. מאיפה נובעת כל הייחודיות הזו, מהו המקור שלה ומה היא באה לשרת?
העניין הוא רוחני ומתחיל בנקודה שממנה נולד העם שלנו. אברהם, עוד לפני שנעשה לאבינו, היה חוקר בבלי ידוע. היה לו דחף לגלות את סוד החיים, להבין כיצד המציאות מתנהלת עד הפרט האחרון. הוא היה מאוד לא רגוע, מאוד לא מסכים עם תפיסות העולם המקובלות, וזה מה שעזר לו לגלות את הכוח הכללי שפועל בכל הטבע. אחרי הגילוי, היה לאברהם דחף לשתף את כולם. ישראלי. יחד עם שרה אשתו הוא לימד אנשים לגלות את הכוח האחד שפועל בכול.
הציבור שהתחבר לאידיאה של אברהם היה מאוד מגוון וכלל אנשים מכל מיני שבטים וחמולות, מעין עמים קטנים שחיו באזור מסופוטומיה, ערש האנושות דאז. המסר העיקרי של אברהם היה פשוט: כדי לגלות את הכוח האחד אנחנו צריכים בעצמנו להתאחד. כלומר, לבנות בינינו גשרים של אהבה וחסד מעל כל השוני וההבדלים, להרגיש קרובים "כאיש אחד בלב אחד". קבוצת האנשים שיישמה את שיטת החיבור שלו הפכה בהמשך לעם ישראל.
על ידי החיבור הם השיגו דרגה חדשה של קיום, כוח חדש, עוצמה חדשה, מוח חדש, לב חדש. הם התחילו להרגיש את החיים לא כמו שאנו חווים אותם עתה, אלא איך שהם באים "מלמעלה", מאותו כוח אחד שעוטף את המציאות כולה. הם גילו את מערכת ההפעלה של אותו הכוח, מערכת שמפתחת ומכוונת אותנו למטרה מיוחדת. מאז נוצר לעם ישראל קשר עם הכוח האחד. אפילו שבהמשך דרכו איבד העם את האחדות, נפל לשנאת חינם ונחרב רוחנית וגשמית, הרושם מאותו כוח עליון שפעם היה מגולה בקרב העם נותר בו לנצח.
אלה הם אבותינו הרוחניים, ומהם ירשנו את הבעירה הפנימית, את חוסר היכולת להתפשר על החיים. אותו כוח כללי של הטבע שהשגנו בעבר פועל עלינו ומניע אותנו לחזור ולגלות אותו שוב. אבל הפעם לא רק בינינו הישראלים, אלא שניתן דוגמה של אחדות רוחנית לכולם ונחבר סביבנו את כל העולם. ריבוי הדעות שיש בקרבנו הוא נהדר, פלטפורמה מצוינת לגילוי של כוח מאחד חזק וגדול שיעטוף אותנו כמו סוכת שלום ויחבר פה הכול. עוצמת השוני היא שמגדירה את עוצמת האיחוד הפוטנציאלי.
כיום אנחנו רחוקים מהמימוש של כל מה שטמון בנו. למרות העובדה שתוך שבעים שנה הפכנו למדינה מובילה, יש איזו ציפייה שמשהו אחר יקרה פה. משהו גדול באמת. זו גם הסיבה לכך שישראלים אף פעם לא מרוצים. משהו אוכל אותנו מבפנים. מכרסם. יש לנו רצון גדול הרבה יותר ממה שהחיים האפורים מציעים לנו, והוא יכול להתמלא רק בהשגה של כוח עליון, השגה של שלמות ונצחיות. מגיעה לנו אינסוף אהבה, לא גרם אחד פחות.
"העם שהתחיל להאיר מחשכי העולם, עליו לגמור את אשר החל, ורק באורו העצמי, בהכירו מראש את ערכו ואת תעודתו הכרה ברורה, לדעת כמה נשגב ונהדר הוא תכלית זה".
הראי"ה קוק, מאמר "תעודת ישראל ולאומיותו"
"כל סדרי הבריאה, בכל פינותיה, מבואותיה ומוצאיה ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת א-לוהות כמו הרגשת רעהו".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"
"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות".
בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה"
"האומה הישראלית נתקנה ונעשתה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו... שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו".
בעל הסולם, מאמר "הערבות"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 959, חווית החיים בישראל – bit.ly/2Hh4cqb