חיים חדשים

שיחה 443

שמחת תורה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 05.10.14 – אחרי עריכה

אורן: שלום לכם, אנחנו בתוכנית של "חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שלום הרב לייטמן.

שלום.

אורן: שלום ניצה מזוז.

ניצה: שלום.

אורן: אנחנו רוצים לדבר היום על שמחת התורה. יש בחג הזה הרבה שמחה וריקודים, אבל אנחנו ננסה להתעמק קצת יותר בחג ובסמלים שלו כדי להבין על מה שמחים, ואיך השמחה הגדולה הזאת יכולה גם לקדם אותנו בחיי היומיום שלנו למציאות טובה יותר.

ניצה: מה שבמיוחד מאפיין את החג הוא סיום מחזור של קריאת התורה, והתחלת מחזור של קריאה חדשה, השיר שמאפיין אותו "שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה", וגם הרבה שמחה של ילדים שקשורים לכל מנהגי החג.

האם גם חילונים משתתפים בזה?

ניצה: כאדם חילוני אני חושבת שאי אפשר להתעלם מהחג, כי הדתיים שיוצאים מבית הכנסת בשמחת תורה יוצאים בשמחה לרחובות, כך שכל התהליך לא מתקיים רק בתוך בית הכנסת.

כן, אני מבין, אבל אני שואל על מה שבלב האדם החילוני, יש שם משהו.

ניצה: יש איזו הרגשה של קדושה, מדובר בספר תורה, במשהו קדוש שמוציאים אותו פעם ראשונה מארון הקודש ששם הוא מוסתר. רוקדים סביבו, עושים הקפות ומנשקים אותו והאוירה סביבו מאוד חזקה. על החג הזה אנחנו רוצים לשוחח איתך היום, אולי נברר מה זה שמחת תורה, ועוד לפני כן מה זו התורה שלנו?

אולי נתחיל דווקא מהשמחה, על מה שמחים? אם נתחיל לשאול את האנשים, אני חושב שהם יתנו לנו הרבה תשובות שונות. התורה כמו שדיברנו נקראת המאור המחזיר למוטב, כך כתוב עליה. "בראתי יצר רע", זאת אומרת שמה שהבורא עשה בסך הכול זה שהוא ברא יצר רע. זה אולי לא כל כך נעים להגיד, אבל זה הדבר היחיד שהוא ברא, שהוא עשה, הוא ברא את היצר הרע.

ומפני שהוא ברא את היצר הרע, כתוב "ובראתי תורה תבלין", כך שהתורה היא בסך הכול תבלין שמוסיפים לאוכל. היצר הרע הוא מאכל גדול, יפה, אבל הוא רע. כדי לעשות ממנו מאכל טוב, יש תבלין שמוסיפים לו שנקרא תורה. כך שהתורה היא בסך הכל תבלין, וזה משהו מוזר כי התורה שהיא כל העולמות, שהיא הרוחניות, תורת הנגלה, תורת הנסתר, תורת אור, וכל זה כאילו משהו שלא מהעולם הזה, כביכול איזה כוח שבא לנו מעולמות עליונים שביקום. ופתאום כל הגדלות הזו, כל הדברים הנסתרים שבפנים, הסודות, הפרד"ס של התורה, וכל המקובלים שעוסקים בתורה, במה הם עוסקים? סך הכול בתבלין הם עוסקים, כשהעיקר הוא היצר הרע שלנו.

אורן: מה זה היצר הרע?

גם את זה צריכים להבין, אני חושב שיצר הרע זה שיש לי כל מיני רצונות, יצרים רעים, שאני קובע שהם רעים. אף אחד לא מלמד אותי מה זה רע, אני חושב כך, אז מה זה רע? האם רע זה שאני פוחד ממשהו, אומרים לי שלא, זה לא רע, זה שומר עליך שלא תיכנס לבעיה. או שאומרים נניח שיצר הרע היא עצלנות, ואני אוהב לשכב ולא לעשות שום דבר, אפילו לא לחשוב. אבל אנחנו רואים שאפילו החכמים בדורינו אומרים, שיותר טוב אם אדם ישכב, לא יעשה כלום, כפי שכתוב "שב ואל תעשה עדיף". זאת אומרת שאני לא יודע מה זה יצר הרע, זה משהו שממנו אני מקבל את הרע כנראה.

אורן: משהו שגורם לי רע.

כן, אם גנבתי נניח ותפסו אותי, אז אני אומר שהנטייה הזאת לגנוב היא רעה. אבל אם לא תפסו אותי, הצלחתי אז אני לא חושב שזה רע. זאת אומרת, צריכים ללמד אותי מה זה טוב ומה זה רע. ואם מישהו מלמד אותי, לא לפי איך שאני, אז אני כבר צריך לשאול, לפי מה הוא קבע שזה טוב או זה רע.

כל התורה באה כדי לתקן את היצר הרע ולהפוך אותו ליצר הטוב. מה זה היצר הטוב? כאן אנחנו כבר צריכים להבין שהמאור שבתורה, זאת אומרת הכוח שבתורה מחזיר את האדם למוטב. כמו שכתוב, "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין, כי מאור שבה מחזירו למוטב".

יש כאן ארבעה שלבים שצריך להבין. "בראתי יצר רע", אז ברור לנו שיש משהו שנקרא רע ואנחנו עוד לא יודעים מה זה רע. כתוב "יצר האדם רע מנעוריו" וכל מיני דברים כאלה, אבל יכול להיות שזה לא אותו האגו שאנחנו חושבים עליו, לגמרי לא. אבל יש לי משהו שאפשר לאתר ולהגיד שזה רע, "בראתי יצר רע" והבורא עשה את זה. זאת אומרת, אני לא אשם שיש בי את זה, ואני לא צריך להתבייש בזה, אלא דווקא לאתר את זה ולהגיד זה היצר הרע. אני צריך לימוד מיוחד כדי להגיד מה זה היצר הרע שבי, ואז אחרי השלב של "בראתי יצר רע", אני בא לשלב הבא של "בראתי תורה תבלין", כלומר שאז אני זקוק למשהו שנקרא תורה תבלין. למה, מה יש בה שאני דורש ממנה? כי "המאור שבה", יש בה איזה אור ואני לא יודע מה זה אור, זה לא האור הרגיל, אבל יש לה איזה כוח שמשפיע עלי כנראה, והוא "מחזירו למוטב", והיצר הרע הופך להיות ליצר הטוב.

זאת אומרת, אם אני מקיים את ארבעת השלבים האלה, "בראתי יצר רע", "בראתי לו תורה תבלין", "כי המאור שבה", "מחזירו למוטב", אני מחזיר את היצר הרע ליצר הטוב. מה זה נקרא "מחזירו למוטב" אני לא יודע, למה הוא צריך להחזיר? האם הייתי פעם טוב, שהוא מחזיר אותי בחזרה? את כל הדברים האלה מבררים.

זאת התורה, זה כוח שמתקן אותי, את היצר הרע שלי, ליצר הטוב. זאת אומרת שהתורה היא אמצעי כדי לתקן את הרע שבאדם לטוב. וודאי שאם אני עושה את זה ומגיע לתוצאה טובה, אז יש לי שמחת תורה. אני שמח שיש לי את התורה שעל ידה תיקנתי את עצמי, והגעתי לתוצאה יפה וטובה, שהרווחתי משהו טוב, ואז יש לי שמחה.

ניצה: אני מבינה שיש פה שלבים, האדם צריך להגיע להכרת הרע, כי לפני כן הוא בעצם לא יודע שיש משהו רע ולכן הוא לא נמצא בחיפוש ולא צריך את התורה תבלין.

כן.

ניצה: אבל ברגע שאדם מכיר שיש בו משהו רע, האם הרע הזה הוא רע כי הוא רע למישהו אחר, או שהוא רע לאדם עצמו?

את זה אנחנו צריכים לברר לחוד. אבל אם את רוצה סתם תשובה, אז הרע נמצא לעומת הבורא. כל דבר שהוא הפוך מהבורא נקרא רע. הבורא נקרא "טוב", כי הוא טוב, ומלבד זה הפעולה שלו היא מ"טוב ומטיב", לכן כל מה שהפוך מהבורא נקרא רע.

ניצה: והרע הזה מפריד אותי בעצם מאותו כוח שהוא הבורא.

כן.

ניצה: ולכן הוא רע, כי מפריד אותי.

כן. לפי השתוות הצורה שיש ביני לבין כל דבר שאני מרגיש, שאני צריך להיות מאותן התכונות של אותו משהו, שאז אני מרגיש את הדבר, אחרת אני לא ארגיש משהו, יש כאן אולי עוד הרבה דברים בעולם, אבל אני לא מרגיש, כי אין לי את התכונות האלה בי.

אז יש בתוכי, אומרים, שאני צריך לגלות, אני לא מגלה עכשיו עדיין, יש בי יצר הרע, שהוא חשוב מאוד. למה הוא חשוב מאוד? הבורא ברא אותו. ולא רק שסתם ברא אותו, ברא אותו הפוך מעצמו, וקרא לו יצר הרע, שזה הפוך ממנו, ונתן לי גם איזה מכשיר, איזה מפתח, שעל ידו אני יכול להפוך את הרע הזה לטוב.

זאת אומרת שיש בי עכשיו יצר הרע, אני מגלה אותו, ואני הופך אותו ליצר הטוב. אז כמו שהבורא הוא טוב, בדיוק באותה הצורה ובאותה עוצמה אני נעשה טוב. זאת אומרת, תורה כבר מתחילה כאן לקבל ערך גדול מאוד, שאני על ידה יכול להפוך מלהיות איזה ג'וק קטן, למשהו גדול מאוד וטוב, כמו הבורא, באותה העוצמה, באותה היכולת של השפעה ואהבה, וידע, והשגה, ונצחי ושלם.

אני כבר עכשיו מסתכל על התורה כמו על אמצעי מאוד חשוב, עד כדי כך שזה לא סתם ספר תורה שעומד שם אחרי הפרגוד, שאני בא, מנשק שם משהו והולך, או קורא איזה סיפור. אלא התורה היא כבר כוח התיקון, כוח השינוי הפנימי שלי. זו כבר מערכת, כנראה, שמשפיעה עלי, שיודעת איך לסובב לי את היוצרות, וכך אני משתנה.

זאת אומרת, כמו שיש יצר רע, נמצאת בו התורה, וגם יכול להיות שמחוצה לו, והיא מבשלת אותו, ומסדרת אותו, והופכת אותו. זאת אומרת, זה משהו עצום, רק איך אני יכול להשתמש בה? כנראה שאני צריך בכל זאת לשחק איזה תפקיד.

אבל אנחנו רואים שהדברים האלה הם מאוד גדולים. שהרע שבי, קודם כל, הוא בדיוק בעוצמה כמו הבורא, רק הפוך, איזו מפלצת עצומה, פחד לחשוב על מה שנמצא בי בפנים. והתורה חייבת להיות בעוצמה עוד יותר גדולה, כדי להפוך אותו מרע לטוב, לפי ההשתתפות שלי. ואז אני הופך להיות לטוב, לפי הגודל ורגש ושכל ועוצמה וכל מיני האופנים שבי, ובקיצור, לפי כל הפרטים, כמו הבורא. אם אני הופך את הרע לטוב, אז אני ממש מתאים לו. לא רע.

אם כך, אדם שמגיע לשימוש בתורה, במצב שהגיע לזה, כנראה שיש לו שמחת תורה, יש לו במה לשמוח, הוא מבין מה קורה. הוא סיים את כל ספר התורה במשך השנה, זאת אומרת הוא עיצב אותה כך, משך אותה כך על עצמו, את האור הזה כ"המאור שבה מחזירו למוטב", כך כתוב, שהאור הזה פעל עליו ותיקן אותו פעם אחר פעם, הארה אחר הארה, ואז הוא מגיע לשמחת תורה כולו כטוב, מתוקן.

ניצה: למה שמחת תורה מגיעה מיד אחרי סוכות בהקשר הזה של אותו תהליך?

כי בסוכות הוא מקבל תיקון.

ניצה: הוא מקבל תיקון.

שבעת ימי סוכות, בתוך ארבעה מינים. בתוך הסוכה, שאדם נמצא בתוך האורות המקיפים האלה, שזו בעצם התורה, שמגיעים אליו האורות האלה דרך הסכך. זה הכל סמלים, אבל ברוחניות זה מנגנון שלם. אנחנו לומדים את זה מ"שער הכוונות" של האר"י, נניח. ואז לפי זה אנחנו מתקדמים למצב, שאנחנו מגיעים לתיקון שלם. ואז מגיע לנו שמיני עצרת, שזהו, יותר אין לנו מה לעשות, מה לתקן.

ניצה: "עצרת" זה מלשון עצירה?

כן.

ניצה: את מה עוצרים?

תיקונים. שבעה, שבעה תיקונים עשינו? עשינו גם אושפיזין. זאת אומרת, שכל ערב יש לנו אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד.

ניצה: שכל אחד מיצג גם תכונה?

מיצג תכונה מיוחדת כאן. כל הזמן אלה רק תכונות.

ניצה: זה תכונות, מדובר רק על תכונות.

רק תכונות. מגיע כוח, שמתקן בי עוד תכונה ועוד תכונה, עוד תכונה מרע לטוב. ואז אני מגיע למצב, שאנחנו מסמלים אותו כרימון, מלאים מצוות כרימון. שזאת אומרת, שכל הרצונות שבנו, תרי"ג רצונות, מהרע הפכו להיות לטוב.

ניצה: הרימון מיצג איזו שלמות. שלמות של תיקון שלם.

אורן: אם הבנתי את התהליך, יש באדם משהו רע.

שאדם לא יודע, דרך אגב. הוא עוד צריך לגלות. קודם כל צריכה להיות הכנה. אנחנו מגיעים לסליחות. זה אחרי שכל השנה עברנו ובדקנו, והשתמשנו בתורה. כסיכום, כתוצאה, שהשתמשנו בתורה, לומדים, משתמשים, אז מתחילים לראות את הרע שבנו.

כמו בשיר "איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה". אז מרגישים שאין לנו כלום.

אורן: אז יש באדם משהו, שהוא צריך לגלות שהוא רע. אחרי שהוא מאתר, כמו בדיאגנוזה רפואית, מה רע בו.

כן.

אורן: יש כוח, שיכול לקחת את הרע הזה ולהפוך אותו להיות טוב. ולכוח הזה קוראים "תורה"? ואז בסוף התהליך הזה, שהרע שבאדם הפך להיות טוב, בזה האדם נעשה דומה לבורא?

כן.

אורן: שהוא מסמל את הטוב המוחלט?

כן. השפעה ואהבה לזולת.

אורן: השפעה ואהבה.

ודרכם לבורא, כי זה היינו הך. כי את הבורא אנחנו מגלים, שהוא "כבודו מלא העולם", שהוא נמצא בכל מה שנראה לנו מבחוץ שקיים.

אורן: כשהתהליך הזה קורה בשלמותו, שהוא מעורר באדם הרגשת שמחה, זאת שמחת תורה?

כן.

אורן: ממה האדם שמח?

בזה ששימש בתורה בצורה נכונה ותיקן את עצמו להשתוות הצורה עם הבורא.

אורן: למה זה משמח, להיות דומה לבורא?

מגיע לדבקות בו, מגיע להשתוות הצורה, מגיע למצב שהוא עכשיו יכול להשפיע לבורא כמו שהבורא משפיע לו. כך אנחנו בנויים, שאין מצב יותר גבוה.

אורן: ממה?

מהמצב הזה.

אורן: למה? מה משמח בו, מה גבוהה בו, מה הוא נותן?

שזה נקרא "אני לדודי ודודי לי".

אורן: מעבר למשפטים. מה משמח במצב עצמו?

אני נברא ברצון לקבל.

אורן: מה לקבל?

הנאה ותענוג. ואז אני מקבל מהבורא הנאה ותענוג.

אורן: מתי?

כאשר אני דומה לו.

אורן: זאת אומרת, כשאדם הפך את הרע שבו לטוב, כמו הטוב של הבורא, הוא מתחיל לקבל את כל הטוב מהבורא?

כן.

אורן: הוא כאילו מקבל שפע בלי סוף?

בלי סוף, מפני שהוא בעצמו רוצה גם לתת שפע בלי סוף.

אורן: זאת אומרת, כשהוא הפך להיות דומה ברצון שלו לרצון של הבורא.

"עשה רצונך כרצונו".

אורן: אז הבורא רוצה לתת לי כל טוב. עכשיו, אני לא יכול לקבל את זה. תיקנתי את הדבר המקולקל שבי, הרע שבי לטוב. ועכשיו אני יכול לקבל ממנו את כל הטוב הזה, וזה המשמח?

כן.

אורן: יש לי עוד שאלה, אולי לא כל כך נעימה, אבל אני חייב לשאול. מדברים על שמחת תורה ועל התורה ככוח, שבא ומאתר בתוכי את הרע והופך אותו לטוב. שזה מביא אותי למצב של הכי טוב שיכול להיות?

כן. הכול על ידי התורה.

אורן: אני כאדם שגדל בחינוך דתי ולמד בישיבות, מכיר הרבה לומדי תורה, שלמרות כל הלימוד של התורה, לא הבחנתי בזה שהם הפכו להיות מרעים לטובים. למה אצל חלק זה עובד ואצל חלק לא עובד?

בעל הסולם מסביר את זה ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", "הלא מצאנו כמה לומדים, שלא הועיל להם העסק בתורה, שיזכו על ידי המאור שבה לבא לשמה". ושם הוא מסביר, שכדי למשוך על עצמו מאור המחזיר למוטב, אדם צריך לסדר לעצמו כמה תנאים. קודם כל, הוא צריך ללמוד מספרים המוכנים לכך, שזה ספרי הקבלה. ואם הוא לומד כל דבר אחר, וחלילה אין לנו שום פתחון פה להגיד שזה מקורות לא טובים, אבל אין בהם מאור המחזיר למוטב.

אורן: מה זה "מאור המחזיר למוטב"?

כוח השפעה על האדם, כוח התיקון, שישפיע על האדם. אני יכול לשבת וללמוד את כל הספרים חוץ מחכמת הקבלה, וגם חכמת הקבלה אני צריך ללמוד מהמורה הנכון, כי כל אחד פותח היום ספרים ומלמד איך שבא לו. צריך ללמוד ממורה שמלמד אותי נכון, ומלמד אותי מספרים של חכמת הקבלה. בימינו זה מספרי בעל הסולם ורב"ש בלבד, כל יתר הספרים הם לא לדור שלנו, הם לדורות הקודמים. ולכן אני צריך מורה, שבדיוק קיבל את השיטה הזאת מהמורה שלו, והמורה ההוא מהמורה שלו, וכך בכל שרשרת דורות המקובלים, והוא יודע איך ללמד את שיטת בעל הסולם ורב"ש. ואז אם אני אלמד ממנו, אני אוכל להתחיל להרגיש, איך שזה עובד ופועל. גם זה לוקח הרבה זמן, לא מיד, שנים. אבל משך השנים האלה אני מרגיש איך אני מתקדם, ואיך אני בהדרגה מאתר את הרע שבי, ומה זה נקרא "הטוב", ומה זה נקרא אותה "תורת תבלין", זאת אומרת, אותו האמצעי שהוא הופך את הרע לטוב.

אורן: כל התהליך פה דורש איתור והבחנה, להכיר ברע שבך ובטוב שבך, וכן הלאה. ובכלל כל פעולה של איתור זה לאתר משהו שנסתר.

כן.

אורן: כי אם לא, אין פה פעולה של איתור.

גם הרע נסתר.

אורן: זאת אומרת, אני לא יודע בדיוק, במה אני רע?

כן. כי אנחנו מרגישים את עצמנו כבהמות. כתוב "כולם כבהמות נדמו", אין לי רע. הרע שאני מגלה בי הוא רוחני, הוא לא גשמי. הוא לא שייך לגוף שלי. הוא לא שייך לאני כבהמה, לאני כחיה. הוא שייך לחלק הרוחני שבי. והחלק הרוחני הזה, אני מגלה שהוא מלכתחילה הפוך מהבורא.

אורן: מה זה "החלק הרוחני שבי"?

שלא שייך לעולם הזה, ששייך להתאמה שלי לבורא. זו כבר הרמה שמעלי, שאני מגלה את הרע שבי וצריך להפוך אותו לטוב שבי.

אורן: לכן קוראים לקבלה "תורת הנסתר"?

כן.

אורן: אנחנו מדברים על שמחת תורה, האם זה מה שתורת הנסתר חושפת? היא כאילו עושה את האיתור הזה של מהו החלק הרוחני שבי?

כן.

אורן: מה רע בו? מה טוב? ואיך אני עושה את התהליך הזה? לכן זה נקרא "נסתר"?

כן.

אורן: אז מה הכוונה כשאומרים "תורת הנסתר"?

היא מגלה מה שנסתר.

אורן: אתה אומר שמה שאני ראיתי בחיים הוא נכון, שלא כל האנשים שלומדים תורה, הפכו את עצמם מרע לטוב.

כי בכל הדורות אחרי חורבן בית המקדש ועד זמננו, לא לימדו את האנשים איך להשתמש ב"תורה תבלין". לכן המצב הזה נקרא, שאנחנו "נמצאים בגלות". והדור שלנו עכשיו אחרי כל אלפיים שנות הגלות הוא הדור הראשון, שמגיע ללימוד חכמת הקבלה ולאט לאט מתחיל להתעורר לתיקון. לכן זה נקרא "דור המשיח", שהוא דורש, שהתורה תמשוך אותו.

אורן: מה זה "משיח"?

כוח, שמושך אותנו מדרגת החי לדרגת המדבר, לדרגת האדם, הדומה לבורא.

אורן: אתה אומר, שבמשך המון דורות כל האמצעי הזה לאיתור הרע ולהפיכת הרע לטוב היה נסתר, ועכשיו האמצעי הזה מתגלה. בהקשר הזה, מה זה בשבילך שמחת תורה, באופן הכי רחב בציבור, בארץ ובעולם?

אני מבין, ששמחת תורה בשבילנו עכשיו היא שאנחנו קיבלנו הזדמנות לגלות את אותו הכוח שבתורה, ש"המאור שבה מחזירו למוטב".

אורן: כל מה שדיברנו עד כה הוא רק לדתיים?

לכולם לגמרי, אפילו לכל העולם. כמו שכתוב "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". "ונהרו אליו כל הגויים".

אורן: בתפילה של יום כיפור אמרנו את זה "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".

כן, ואנחנו צריכים להיות אור לגויים בזה. זאת אומרת, האור של התורה מגיע דרכנו לכל אומות העולם. ולכן מתוכם אנחנו מרגישים אנטישמיות ודרישה עלינו, למה אנחנו רעים וגורמים לכל הרע שבעולם. וזה גם כלפי אותה התורה, שצריכה להביא את העולם לטוב.

אורן: אז במה שמחת תורה היא שמחה בשבילך?

שאנחנו גילינו בזמננו, בדורנו את האמצעי הזה. ואז לפנינו רק לממש אותו נכון. ובעזרת השם נעשה זאת השנה.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה גם לך ניצה.

(סוף השיחה)