חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 443
שמחת תורה
שמיני עצרת:
שמיני עצרת הוא חג מקראי החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. שמיני עצרת מתקיים אמנם בסמיכות לחג הסוכות, אך הוא נחשב חג בפני עצמו ודיניו כדיני יום טוב.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA
משמעות החג:
המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה הייתה אסורה. גם יום שביעי של פסח נקרא "עצרת" (דברים טז ח), וכן חג השבועות נקרא כך בפי חז"ל. להבדיל משאר החגים, בהם מובלטים הניסים והנפלאות שעשה אלוהים לעם ישראל, בשמיני עצרת לא חוגגים מאורע מסוים אלא שמחים באלוהים כמבואר בילקוט שמעוני.
אחד ההסברים המפורסמים שניתנו למשמעותו של החג מבוסס על דברי חז"ל בגמרא ,[1] ולפיו שמיני עצרת מבטא את קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל, בשונה מימי חג הסוכות שיש בהם מאפיינים המבטאים אוניברסליות. לפי חז"ל זהו ההסבר לעובדה שבחג הסוכות מקריבים בבית המקדש שבעים פרים (כנגד שבעים אומות העולם) ובשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל בלבד.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA
מהו קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל?
מה משמעות שמיני עצרת? מה הוא מסמל?
מדוע חשוב להתאסף ובשביל מה?
משמעות החג:
שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה,פרשת וזאת הברכה, ומיד אחריה את הפרשה הראשונה בתורה, פרשת בראשית.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94
ביום זה גומרים לקרוא את כל 54 הפרשות שבתורה, ומתחילים לקרוא את התורה מחדש. חוגגים את סיום הקריאה בתורה: מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ומקיפים (מסובבים) את הבימה שבאמצע בית הכנסת בריקוד ובשירה.
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1444
"שמחת תורה" - מהי תורה, ובמה היא משמחת אותנו?
מה ההבדל בין במצווה לשמוח בחג הסוכות לשמחה של "שמחת תורה"?
על מה עלינו לשמוח?
מדוע חג זה אינו מופיע בתורה?
מקורו של חג שמחת תורה:
"שמחת תורה" שאנו חוגגים בשמיני עצרת, אינה נזכרת בתורה.
מה מקורה של שמחה זו. ממתי והיכן החלו לחגוג את "שמחת תורה"?
א. מקורו של החג בבבל, שם סיימו מחזור קריאה בכל שנה
התשובה המוכרת בציבור היא, שחג זה מקורו בבבל.
כך פותח אברהם יערי את ספרו, "תולדות חג שמחה תורה" ספר שיצא לאור בשנת תשכ"ד:
חג שמחה תורה שאנו חוגגים בימינו... ביום שמיני של חג הסוכות...הוא חג שנולד בבל, ואילו בא"י לא חגגהו כלל עד סוף תקופת הגאונים. עיקר החג היה על שם, שבאותו היום סיימו לקרוא את חמשת חומשי תורה.
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1444
ההקפות:
את שיאן של חגיגות הסיום מסמלות ה"הקפות", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או מספר טיפולוגי של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94
מה משמעות ההקפות? מה הן מסמלות?
אני זוכר את ההקפות בבית הכנסת שהייתי קטן. היתה אווירה של שמחה וחגיגיות להוציא את הספר מהארון. ספר שהורגש כמשהו מאד מכובד וגבוה. וכולם שמחו ושרו ביחד בסיבובים.
מה כדאי שנדע כשאנחנו עושים את הפעולה הזאת?
על מה כדאי שנחשוב?
מה אנחנו צריכים להרגיש כלפי ספר התורה? מדוע?
תפילת הגשם:
האם התפילה שלנו שונה מזו המתקיימת במקומות אחרים בעולם?
מה המשמעות של "גשם"? ואיך זה קשור לסוכות דווקא?
האם באמת יש קשר בין התפילות שלנו לכך שירד גשם? האם באמת התפילות שלנו משפיעות על מה שקורה? איך? איך עובד המנגנון הזה שנקרא "תפילה" ואיך אוכל ללמוד להשתמש בו?
מה מסמלת העלייה לתורה?