חיים חדשים

שיחה 573

גילוי הא-לוהות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.21.05 - אחרי עריכה

אורן: היום נדבר עם הרב לייטמן על אחד הנושאים הכי כאובים שיש לנו במדינה, חילונים ודתיים. אחד מבסיסי הפער, הפילוג והניכור, ואפילו קצת שנאה, הגדולים ביותר שיש לנו, זה בין חילוניים ודתיים. ננסה להסתדר קצת יותר טוב בתוך הבלגן הזה.

יעל: יש לנו הרבה מאוד פלגים של דתיים וחילוניים. בתוך הדתיים יש הרבה מאוד סוגים של דתיים, ובתוך החילונים יש הרבה מאוד סוגים של חילונים, ויש הרבה מאוד קבוצות אמצע, שלוקחות גם מפה וגם מפה. בקיצור, בלגן שלם בתוך מדינה די קטנה. השאלה היא, למה יש כל כך הרבה קבוצות, וכל כך הרבה דרכים להיות יהודי, להיות ישראלי?

ככל שעם מפותח יותר יש לו יותר פלגים. ככל שאדם מפותח יותר יש לו יותר ספקות, כי יש פנים לכאן ולכאן. אנחנו חיים בעולם שהוא לא ידוע ולא ברור לנו, ואנחנו מפתחים אליו גישה ובכל פעם הגישה משתנה. גם במדע אנחנו בכל פעם מגלים משהו וסותרים את מה שהיה קודם. האדם אף פעם לא מגיע למצב שהוא יכול לדעת על משהו באופן מוחלט, אלא תמיד מה שהיה נכון אתמול, היום הוא לא נכון, ולכן הוא נמצא כל הזמן בספקות.

ואם הוא כבר בעל ניסיון הוא מבין, שגם על מה שהוא מסתמך היום, ולפי מה שהוא עושה חשבון היום, מחר זה יכול להתגלות לו כלא טוב. זה נכון, כי אנחנו רואים שככל שאנחנו מתפתחים אנחנו אף פעם לא משיגים את מה שהיינו רוצים להשיג. זאת אומרת שיש עוד הרבה נתונים שאנחנו לא מבינים ולא יודעים. אני כבר לא מדבר על פיסיקה קוואנטית או על מדע מודרני שאנחנו נכנסים בו לדברים שממש נוגעים ליסודות הבריאה. ואז אנחנו רואים עד כמה הדברים שם נעלמים לנו מהידיים, ולאן אנחנו מגיעים, עד איזה כוח נעלם.

לכן עם מפותח כמו עם ישראל, שיש לו יותר משלושת אלפים שנות התפתחות, בכל מיני צורות, מצבים ותקופות, ודאי שכל אחד מאיתנו הנושא בתוכו את כל ההתרשמויות האלה, מה שנקרא "רשימות" מכל התקופות האלו, נמצא במצב לא בטוח, לא ברור, תמיד בספק, בחוסר אונים. יש לנו ספרות, יש לנו תורה, יש לנו מסגרת שאנחנו משתדלים לשמור, שאנחנו סוחבים איתנו כבר אלפי שנים ומשתדלים לשמור בכל מיני מאורעות, ובכל מיני מצבים, כשאנחנו נמצאים בין העמים והמדינות, ובתוקפות היסטוריות שונות. לכן זה טבעי שאנחנו מחולקים להרבה פלגים, למרות שהייתה לנו פעם תורה אחת.

בימינו, אחד מגיע ממזרח ואחד ממערב, השני מדרום וההוא מצפון, וכאן בישראל כולם נמצאים במערבולת כזאת. חוץ מזה שבמאה וחמישים שנה האחרונות חלק גדול, אולי חצי מהיהודים, יצא מהדת והתרחק ממנה. יוצא, שכל אחד מאיתנו הוא עולם שלם.

יעל: מה הבסיס לכל הספקות האלה? על מה יושבים כל הספקות האלה?

על חוסר גילוי הא-לוהות.

יעל: מה זה אומר?

מה שקורה לכל העולם, לכל האנושות, זה שהיא כל הזמן טועה, בגלל שהיא לא מכירה את הכוח העליון, הכוח הכללי של הטבע שנקרא "א-לוהים". א-להים בגימטרייה זה "הטבע". אם היינו מגלים את הא-לוהות, וזה אפשרי רק על ידי חכמת הקבלה, אשר לפי הגדרתה היא, "שיטה לגילוי הבורא לנברא בעולם הזה", אז לא היו לנו שום ספקות, והיינו מתפטרים מכל הצרות והבעיות. כי היינו מבינים איך בדיוק הכוח העליון משגיח עלינו, מנהל אותנו, ואיך אנחנו יכולים בהתאם אליו לבנות את החיים שלנו, כדי להגיע לדרגת ההתפתחות הטובה ביותר.

יעל: תקופות ארוכות היינו דתיים. כל העולם היה דתי, לא רק אנחנו, העולם היה יותר דתי.

זה לא שייך למה שאני מדבר. כי אני לא מדבר על דת, אני מדבר על גילוי הא-לוהים לאדם שנמצא בעולם הזה. זה לא שייך לדתות, לא ליהדות לא לנצרות ולא לאסלאם. זה שייך לרצון האדם לגלות את הא-לוהות. וזה נעשה על ידי זה שהאדם מקיים חוק אחד, "ואהבת לרעך כמוך".

יעל: אדם דתי לא מגלה את הא-לוהות?

אני לא יודע. אני לא מדבר על דתי חילוני נוצרי יהודי וכן הלאה. אני מדבר על חכמת הקבלה, ומה היא אומרת ודורשת מהאדם.

יעל: אז מה זה אומר לפי הקבלה לגלות את הא-לוהות? איך זה פותר לי את כל הספקות ואת כל הדברים שדיברת עליהם?

כל הספקות וכל הדברים ייפתרו ברגע שאת מגלה את הא-לוהות. הא-לוהות זה כוח השפעה ואהבה, הכוח הטוב והמיטיב, אז כדי לגלות אותו גם אני צריך להיות טוב ומיטיב ברמה של "ואהבת לרעך כמוך". לכן "ואהבת לרעך כמוך" זה הכלל הגדול בתורה. ואם אני רוצה לקיים את התורה, אז אני קודם כל צריך שכל הפעולות שלי יהיו לטובת הזולת. עד כדי כך שאני אוהב אותו כמו שאני אוהב עכשיו את עצמי.

יעל:. דיברנו קודם על חילונים ודתיים, ועל הפער שקיים בין שתי קבוצות של אוכלוסייה, שאהבה גדולה אין ביניהם. יש לי חשש מאוד גדול לחיות בצורת חיים שהיא שונה משלי. אני בתור חילונית יכולה להעיד, שאני לא בטוחה שהייתי שמחה כל כך שהבן שלי ילך לבית ספר דתי. אני כחילונית חושבת שצורת החיים שלי היא צורת חיים נכונה, היא פתוחה, היא פלורליסטית, היא מאפשרת. ואני בטוחה שכשאדם דתי מסתכל עליי, הוא אומר שצורת החיים שלי היא לא מוסרית, היא לא מספיק ערכית, היא לא נכונה.

זאת אומרת, כל אחד רואה את הצד שלו, כצד שפועל בצורה נכונה, ואת הצד השני הוא רואה כצד שפועל בצורה לא נכונה. אתה אומר שהקבלה בעצם מגשרת על כל הפער. איך מנקודת המבט של הקבלה אפשר להסתכל על אלה ועל אלה ולא לראות אותם כזרים לי כל כך?

חכמת הקבלה רואה אותם כזרים. כי "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", אני רואה עד כמה זרים החילונים והדתיים, עד כמה כל אחד חושב על עצמו. ויותר מזה, עד כמה כל אחד רוצה להזיק לשני, אין כאן ויכוח. ברור מה כל אחד חושב ומה כל אחד עושה, ובשמחה יעשה אם אפשר. ברור ששניהם נמצאים בשנאה הדדית. כן, זה המצב.

יעל: במה זה שונה מאיך שהדתי רואה את זה או מאיך שהחילוני רואה את זה? מה ההבדל? אני בתור דתית, רואה את המצב הזה ואומרת, "אבל אני צודקת". זו תפיסת העולם שלי. אני בתור חילונית, רואה את המצב, ואומרת "אבל אני צודקת". זה מנקודת המבט שלי.

איך זה נראה מנקודת המבט של הקבלה? איך מיישבים בעצם את המקום הזה של השונות או של הזרות?

הקבלה לא מתייחסת, לא לאלו ולא לאלו. הקבלה אומרת שמטרת האדם בחיים האלו, במיוחד בתקופתנו, זה לגלות את הא-לוהות, לגלות את הכוח העליון, ואז אנחנו נדע מה עלינו לעשות. זאת אומרת, הגישה של חכמת הקבלה היא גישה ריאלית, מדעית, שאנחנו צריכים לעשות פעולות שיעזרו לנו לגלות את הכוח העליון השולט בטבע, השולט בחברה האנושית. ואז נדע מה אנחנו צריכים לעשות. אחרת כולנו נמצאים בהסתרה, בחושך. לכן כל החיים שלנו הם כאלה.

יעל: את ההסתרה הזאת אני מרגישה מאוד טוב כחילונית. אני מרגישה את הדברים הלא ברורים שאתה מדבר עליהם, בצורה מאוד חדה. אני מרגישה שיש בי גם כוחות כאלה וגם כוחות כאלה. אני מרגישה שבאמת יש בליל של כוחות שפועל בתוכי, שהוא בא גם מפה וגם מפה. אני מכירה גם דתיים ואני בטוחה שהם מרגישים את אותה החוויה, רק המינונים אצלם הם קצת שונים. לפני שאני מתייחסת לפער החיצוני אני מתייחסת לפער הפנימי, בתוכי, כששני החלקים האלה קיימים בי. ואתה מדבר כאן על גישה שיכולה ליצור בתוכי איזו אחדות, שאני לא ארגיש את כל החלקים האלה שקיימים בתוכי בצורה כזאת? מהי אותה גישה?

הגישה של חכמת הקבלה היא פשוטה. היא לא מתייחסת לאדם, למה שהוא מאמין, למה שהוא חושב. היא מסבירה לו את הגישה שלה וזהו. אם אדם מבין שעם כל הגישות שלו הוא לא רואה את האמת, שהוא לא יכול, שלא מסוגל לסדר את החיים שלו בצורה נכונה, שהוא מבולבל, שהוא מגיע למבוי סתום, שהוא לא יודע איך לנהל את עצמו בעולם, ואיך להתנהג, הוא בסופו של דבר מגיע למצב שאין מה לעשות, חייבים לדעת חוקים שלפיהם אנחנו פועלים. אנחנו נמצאים בעולם של חוקים, איפה החוק הכללי הגדול?

ואז הוא מגיע לחכמת הקבלה, ובעצם הוא שואל "מה הטעם בחיי", "בשביל מה אני חי", "מה מטרת החיים", "מה מטרת הבריאה". כמו שאנחנו קוראים על אברהם אבינו, ששאל על זה, וזה הביא אותו לגילוי הכוח העליון. הוא שאל, מאיפה זה, ולמה זה בא, ומאיפה הכל נובע, ולמה זה מתקיים כך.

האנשים בסופו של דבר מגיעים לחיסרון כזה, לרצון כזה לדעת את סוד החיים, ואז מגיעים לחכמת הקבלה. וחכמת הקבלה בעצמה אומרת דבר מאוד פשוט, היא אומרת שאם אתה רוצה שייפתח לך הכוח העליון, שאתה תדע איך הכל מסודר, איך הכל מתנהג, לאיזו מטרה העולם שלנו מתגלגל, האם ישנם עוד עולמות, האם ישנם עוד מיני יקום כמו שלנו, אתה יכול לפתוח ולראות ולהשיג הכל, בתנאי שאתה תגלה את הכוח העליון, תתקרב אליו, תגלה אותו.

לכן חכמת הקבלה מגדירה את עצמה כך, שזו שיטה לגילוי הכוח העליון לאדם שבעולם הזה. שיטת גילוי הכוח העליון לאדם.

יעל: מה זה יעזור לי היום כחילונית?

כוח עליון זה נקרא כוח כללי. זה מה שאיינשטיין רצה כל כך לגלות, חלם על זה. זו נוסחה שכוללת בתוכה את כל מה שיש במציאות. מה זאת אומרת שאני מגלה את הכוח העליון? זה שאני מגלה את הכוח ואת היחס שלו והנוסחה שלו לכל החומר, לכל החלקים, לכל הרמות, לכל מה שיש. ואז נעשה לי ברור מתחילת הבריאה ועד סופה בכל הרמות שלה, איך אנחנו מתנהגים, למה אנחנו חושבים כך, איך אנחנו מנוהלים, איך אנחנו צריכים להתנהג. הכל ברור, אני נמצא בעולם שברור לי הכל, אני לא יכול לטעות. וכל הפעולות שלי הן פעולות נכונות. הן כאלה שאני אף פעם לא ארגיש שטעיתי, שמגיע אלי פתאום איזה מין כוח רע בחזרה, איזו אכזבה, איזו טעות מרה וכן הלאה. זה מה שעוזר לי לגלות את הכוח העליון.

יעל: זאת אומרת שזה יעשה לי סדר בחיים פחות או יותר.

לגמרי, לא פחות או יותר. אנחנו מבינים הכל. אין דבר כזה שנסתר. ולאחר מכן אין מקום כאן לכל מיני אמונות, לכל מיני דעות, שאחד חושב כך והשני כך. אם הכל ברור זה ברור, כולם מבינים שזה כך, אין כל ספק ואין חילוקי דעות. זה מה שאנחנו צריכים לגלות.

לכן חכמת הקבלה באה בהתאם להתפתחות האנושית והיא מתגלה היום, כי הגענו למבוי סתום. הגענו למצב שאנחנו לא מבינים בעולם הזה שום דבר. והגענו כאילו לסוף המדע, לסוף של הכל. נתקענו באיזה מחסום.

יעל: אני רוצה להבין לגבי החיים האישיים שלי.

גם בחיים האישיים שלך. את לא יודעת איך לחנך את הילדים, איך לנהל את החיים שלך עם הבעל והמשפחה, ובכלל, את לא יודעת מה יקרה מחר, מהו עתיד העולם. איך להתנהג בחברה ובמדינה שבה את חיה, שבכל זאת קשורה לכל העולם. את לא יודעת כלום.

יעל: אם אני אקום בבוקר וכל ההתלבטויות הפנימיות האלה לא יהיו, וכל הספקות לא יהיו, והכל ייפרס לפניי בצורה חדה וברורה, ומה אז?

אז יהיה לך ברור איך להתנהג. איך לחנך ילדים, איך לעשות סדר בבית, איך להתנהג נכון עם בעלך, עם החברה, עם העבודה, עם כל מיני דברים. לפחות כך, בחיים הרגילים שלך.

יעל: ואיך אנחנו נתייחס אז אחד לשני?

בהתאם למה שיתגלה. זה לא סוד. כדי לגלות את הכוח העליון ואת כל התהליך הזה, אנחנו צריכים לקנות טבע חדש. במקום שנאת הזולת, אהבת הזולת. "ואהבת לרעך כמוך".

יעל: אז מה שיתגלה לי כשאני קמה בבוקר, שכל דבר שאני עושה בחיים שלי הוא מתוך המקום של "ואהבת לרעך כמוך"?

כן.

יעל: ואני אפעל כאילו אוטומטית בצורה כזאת?

לא אוטומטית, תצטרכי להפעיל את עצמך כך. כדי להיות בקשר נכון עם הסביבה, כדי לא לטעות בחיים בכל פנייה ופנייה, תצטרכי לטפח בך יחס של אהבה, של חיבור, יחס טוב.

יעל: לפי מה שאתה אומר לי כרגע, זה אומר שאם אדע מראש מה הם חוקי החיים, ואדע לפעול נכון לפי החוקים אלה, שאתה אומר שיהיו לי מאוד ברורים, ברגע שאבין את חכמת הקבלה, אם אחיה בצורה כזאת, אז אין שום חיכוכים, אין שום התנגדויות, הכל זורם בקלות.

כולם נמצאים בהרמוניה הדדית, כל בני האדם, יחד עם הכוח העליון הזה. המצב הזה נקרא דבקות, חיבור.

יעל: וכל הספקות וכל המקומות האלה?

איפה יש ספקות אם הכל ידוע?

יעל: הכל נגמר, הכל יתפוגג ויעלם כביכול?

כן.

יעל: נראה כאילו אתה מדבר על עולם אחר.

ודאי שזה עולם אחר, זה נקרא העולם העליון. ואנחנו יכולים להגיע אליו עכשיו, רק בתנאי שאנחנו משנים את עצמנו משונאים את כולם לאוהבים את כולם. זה בסך הכל מה שאנחנו צריכים לעשות.

יעל: האם ברגע שזה מתגלה לי, ברגע שאני מכירה את החוקיות, פתאום הכול נפרס לי?

כל התורה מדברת איך לשנות את עצמנו משנאה לאהבה. כל התורה מדברת רק על זה, איך לתקן את הלב שלנו.

יעל: ומה ההבדל בין חילוני לדתי בהקשר הזה?

אם כולם רואים את האמת, אין דתי ואין חילוני. אין דתות, אין אמונות, אין כלום. כולם נמצאים בגילוי הא-לוהות, כולם נמצאים בקשר היפה בין כולם וזהו. איזה דתות? כל הדתות נולדו מתוך זה שהאדם נמצא בחושך, שהוא לא רואה, לא מבין את הא-לוהים. לכן כל הדתות קיימות. ברגע שאדם מבין ומרגיש ומגלה את א-לוהים, קיימת רק חכמת הקבלה, חכמת גילוי הבורא.

יעל: וכל האמונות הפנימיות האלה, כן דתי, לא דתי, אני דתי כזה, לא דתי כזה.

מה זה שייך, אם הכל פתוח.

יעל: הכל נעלם?

. אם הכל ידוע לפניי, איך שהעולם מתקיים, אז אני אעשה משהו הפוך?

יעל: אז כל הדברים האלה בכלל לא משמעותיים?

בטח. לכן כל הדתות נגד חכמת הקבלה, כי אז הן מפסיקות להתקיים.

יעל: אז יש כאן גם מאבק בהקשר הזה.

כן, אבל מה לעשות. אין ברירה. האבולוציה בכל זאת ממשיכה.

יעל: והמאבק הפנימי שלנו, של כל אחד בתוכו, הוא חלק מאותה אבולוציה?

כן.

יעל: כי פעם הרי העולם היה רק דתי. עכשיו אנחנו הולכים לעולם שעם הזמן נעשה יותר ויותר חילוני. הקונפליקט הפנימי שלנו, או הקונפליקט החיצוני, שבא לידי ביטוי גם בכל אחד מאיתנו אבל גם בחברה, דתיים מול חילוניים, האם הוא חלק מאותה אבולוציה שדיברת עליה?

כן, אנחנו צריכים לעבור את כל הדברים האלה, המאבקים האלה, הספקות, הבעיות, העליות, והירידות. כן, אנחנו צריכים את זה.

יעל: כרגע, במצב שאנחנו נמצאים היום, אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שאתה מדבר עליו, שיש באמת כזאת בהירות, שאנחנו יכולים לשים את הכל בצד, להתמקד באמת.

לכן בין הדתיים והחילונים קמה חכמת הקבלה, והיא מתחילה להתגלות ולהציג את עצמה, שהיא מביאה באמת פתרון לעם שכל כך מחולק, כל כך שבור. היא מתחילה לתת תשובה על כל הבעיות שלנו, על כל החיים האלה שלנו, על כל הבלבול שלנו. זה מה שקורה.

יעל: וכרגע יש איזה פתרון ביניים, או משהו שיכול לקדם אותנו לכיוון הזה שאתה מדבר עליו?

פתרון ביניים זה הפצת חכמת הקבלה, שמתחילים להסביר בכל מיני צורות איפה שרק אפשר, בשביל מה היא מיועדת.

יעל: היום יש הרבה מאוד גורמים שעושים כל מיני פעולות בין דתיים לבין חילוניים, מנסים לגשר על הפער, זה משהו שמקדם אותנו לכיוון הזה?

לא, זה לא יקדם לכלום. אבל טוב שזה קורה, כי אז הם יגיעו להחלטה שבאמת אין ביניהם שום קשר.

אורן: למה כל ניסיונות הגישור לא יצליחו?

כי זו גישה למהות החיים. אחד חי בצורה מיוחדת ובשבילו זה החשוב, והשני חי בצורה אחרת ולו זה חשוב. זה לא ילך יחד, בגלל שיש ביניהם כל כך הרבה דברים משותפים. זה כמו במשפחה, מה עושים? מתגרשים. ומה הלאה? נפרדים, שלכל אחד תהיה דירה משלו, לכל אחד תהיה קופה משלו, בנק משלו, עבודה משלו, הכל משלו. נשארים ילדים, וכאן צריכים להסתדר, כי הילדים משותפים. אבל אם לא היו ילדים, היו מתגרשים וזהו.

וגם אנחנו לא יכולים להיפרד. יש לנו מדינה, יש לנו שטח ובעיקר קופת המדינה, שעליה יש מאבק. והאם להתגייס לצבא כן או לא. חוקים שכל אחד רוצה לכפות על השני, האם נוסעים באוטובוסים או לא נוסעים, לעשות כך או כך, בשבת כן, בחג לא וכן הלאה. אתה נמצא במדינה קטנה, שאתה לא יכול, תראה מה שקורה בבית שמש, בירושלים, בכל מיני מקומות. כמה כבר עברנו את דברים האלה.

אורן: ולאן זה הולך בעיניך?

אני מקווה שזה הולך לכיוון הטוב על ידי גילוי חכמת הקבלה.

אורן: איך היא קשורה לעניין?

שאז היא פותחת את עצמה ורואים איפה האמת. שהאמת היא רק בהשגת "ואהבת את רעך כמוך" למעלה מכל הפערים. אבל זה רק על ידי גילוי הכוח העליון, שאותו אנחנו עכשיו צריכים לגלות. כך חכמת הקבלה אומרת. ואז אין לך ספק, ואז אין לך שאלות, מי צודק או לא צודק. איזה צודק? אף אחד מהם לא צודק, כי גם אלו וגם אלו נמצאים בחושך.

תפתח את חכמת הקבלה, תפתח את גילוי הבורא, אז אתה תדע מה לעשות. אז לא יהיה לך ספק. וכל העם יראה מה שקורה, וכל העם יהפוך להיות אהוב על כל העמים, כי הוא יהפוך להיות כאור לגויים. זה כל העתיד שלנו. וכל עוד לא מקבלים את חכמת הקבלה גם החילונים וגם הדתיים, ולא רוצים להשתמש בה, לא רוצים לגלות לעצמם את הכוח העליון והמערכת העליונה שמנהלת אותנו, עד אז כולם יסבלו.

אורן: נניח שבגדול דתיים יותר מתחשבים בא-לוהים, וחילוניים יותר מתחשבים ביחסים בין אנשים. איפה המקום של הקבלה בין שתי הגישות האלה?

אין. אני לא הולך לעשות סולחה בין דתיים לחילונים. לא יכול להיות. אתה מושך אותי למשהו באמצע. אין דבר כזה. רק גילוי הבורא לכולם, גם לחילונים. חילוניות גם היא דת מסוימת, ודתיות היא דת, ושניהם לא יודעים על מה הם מדברים. רק גילוי הבורא לנברא יפתור את הבעיה. אנחנו נמצאים במצב ובזמן כזה שאנחנו חייבים לגלות אותו, גם לעצמנו, גם לכל העולם. קח את חכמת הקבלה, תראה מה שכתוב.

יעל: יש כאן הרגשה שאתה מדבר על שני כוחות שכרגע שפועלים אחד נגד השני, וכל הזמן נלחמים ביניהם, ואתה אומר שיש כוח מלמעלה שיכול בעצם להפריד בין שני החלקים או לחבר אותם, כדי למנוע את כל המאבק הזה.

לעשות סוכת שלום. "על כל פשעים תכסה אהבה". זה מה שיקרה.

אורן: כלומר?

כשמתגלה הבורא, כולם נכנעים, כולם עוזבים את כל המשחקים האלה, משחקי הכוח, וכולם נכנעים ובאים תחתיו. והכוח העליון הזה עושה את סוכת השלום עלינו, ועל כל הפשעים שלנו הוא נותן לנו את כוח האהבה. נקווה שזה יקרה מהר.

(סוף השיחה)