חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 572 – 573
חילוניים ודתיים,
גילוי הא-לוהות
מטרות:
מהות המתח בין דתיים לחילוניים - 2 עולמות.
מהן האידאולוגיות השונות
מה ההשלכות על החברה שלנו
להציע פתרון - איך אפשר לחבר ואיך נראה חיבור ביניהם?
איך מגשרים מעל שונות פנימית עקרונית?
קליפ חזרה בשאלה: מדקה 1:50 http://www.mako.co.il/news-israel/education-q1_2015/Article-d118d8693b16c41004.htm
זרימת התכנית:
שתי תפיסות עולם
הפער בין הצדדים
המתח הדתי-חילוני
חיים ביחד
פתיחה:
אנחנו נולדים וגדלים כך שמלווים אותנו צורות חינוך שונות מהמשפחה, מהחברים, מהמורים ואנשי תרבות וידע שאנחנו נתקלים בהם במהלך חיינו. ובין מערכת הערכים שמלווה אותנו במהלך חיינו אנחנו גם משתייכים לפי הקרבה שלנו למנהגים ולמסורת ישראל. החברה הישראלית היא רב גונית- חרדים, כיפות סרוגות ומסורתיים ועד לחילוניים מסורתיים וחילוניים אתאיסטים. וגם בתוך כל אחד מהחלקים הללו עדיין מתחלקים לתתי חלקים על סקאלה מאד מגוונת.
שתי תפיסות עולם
בסקר שנערך בשנת 2014 על ידי מכון סמית למחקר :
49% מהנשאלים הגדירו את עצמם כחילונים,
17% מסורתיים לא כל כך דתיים,
13% מסורתיים דתיים,
בגדול, כל אחד מאיתנו מרגיש את עצנו קרוב יותר לאחת מבין 2 תפיסות עולם- דתי או חילוני. ואולי אפילו גם בתוכו יש חלקים ששייכים יותר לחלק הדתי שבו וחלק ששייכים לחלקים החילונים שבו (לדוגמא אדם שהולך לבית הכנסת ביום כיפור אבל נוסע בשבת)
שני הצדדים חיים בעולמות שונים של מחשבה, אידיאולוגיה ונורמות
החילונים והדתיים מייצגים 2 תפיסות עולם שונות, 2 גישות שונות לחיים. מהן?
מה ההבדל המהותי בין אדם חילוני לדתי?
על איזה ערכים עקרוניים מושתתת הגישה הדתית מול החילונית?
האם קיים פער אמיתי בינינו, או שזה קונפליקט מדומה?
במה דומות שתי התפיסות?
… כאלה הסוברים כי החילוני הממוצע אינו דווקא יהודי לא מאמין אלא יהודי שאינו מקיים מצוות. כך למשל ידוע שחלק מהחילונים (על פי הגדרתם העצמית) מאמינים באלוהים.
החילוני מבולבל. הוא קצת מאמין וקצת לא, קצת מקיים מצוות וקצת לא, הוא נגד מדינה דתית אך ממשיך לצדד בכך שלא יהיו אוטובוסים בשבת. מיהו בעצם?
למרות שהעולם הדתי מורכב מהרבה מאד קבוצות וחצרות, קל להגדיר אדם דתי - אדם שמקיים מצוות, אך מיהו חילוני?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
האם ניתן להגיד שהחילוני הוא מי שאינו דתי?
מוזר שאדם מוגדר לפי זה שהוא לא משתייך לקבוצה אחרת. איך נוצר כזה מצב?
טומי לפיד אמר כי לדעתו אחוז החילונים האמיתיים במדינה אינו עולה על 20% אחוז. כהסבר הוא תיאר, "כשאתה עוצר חילוני ממוצע ושואל אותו "למה אתה נוסע בשבת?" בדרך כלל התשובה תהיה "כי קשה לי" "זה לא באמת אסור, רק להדליק אש ממש וכו'" או "צריך להנות בשבת" וכדומה. זו איננה תשובה של חילוני אמיתי. חילוני אמיתי היה עונה "למה לא?". "אך לצערי" ממשיך טומי לפיד "אחוז העונים כך הוא קטן מאוד". http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
עמימות הזהות החילונית:
בעוד שלאדם הדתי ברור מיהו ומהי הזהות שלו לאדם החילוני זה פחות ברור. מדוע?
מהי הזהות שאפשר להגיד שיש לחילוני?
בעוד שהחרדים נאמנים לשיטתם, נחושים בדרכם ועמדותיהם מוגדרות וידועות, הרי שעמימות הזהות שבתוכה חיים אזרחים רבים בישראל, המציגים עצמם כחילונים, מציבה אותם בזירה של אופורטוניזם תועלתני וקפיצה על כל החתונות. ועם זאת, מצבם הוא גם מקור לתסכול. מבחינות רבות קל יותר להיות חרדי מאשר להיות חילוני: יש כללים ברורים לכל דבר, יש מנהיגים שעל פסיקותיהם אין עוררין.
כישלונה פעם אחר פעם של החקיקה להנהגת נישואים אזרחיים בישראל מוכיחה עובדה שיש להפנים אותה, למרות הקושי הכרוך בכך: מתברר שיש הרבה פחות חילונים בישראל מכפי שאפשר להתרשם. ישראלים רבים, הרואים את עצמם חילונים, אינם בהכרח לא דתיים. הם אולי אינם שומרי מצוות, אולם דבקותם בתפישות מושרשות הנוגעות לזהותם היהודית וב"דמותה היהודית של המדינה" מותירות אותם באורח מובהק בצדו של המחנה החרדי, והדבר בולט בעיקר כאשר מגיעים רגעי הכרעות תחיקתיות במסגרת הדמוקרטית.
התנערותם של פוליטיקאים חילונים רבים במרוצת השנים מחקיקה חילונית במובהק, גם כאשר, למראית עין, מרבית חברי הכנסת הם לכאורה חילונים, מוסברת פעם אחר פעם בתירוצים קוניונקטורליים אלה ואחרים. אולם ההתפכחות בדבר עובדת מיעוטם של החילונים האמיתיים בישראל היא החשובה, כדי לחדול מהשימוש הפוליטי הציני והמביש שנעשה ללא הרף בשמן של שתי הזהויות, הדתית והחילונית.
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.952899
במה מאמינים יהודים חילונים?
הם מאמינים באדם , יוצר הערכים ההומניסטיים ולא באלוהים , שלפי אמונתם נוצר בידי האדם . הם מאמינים ביישומם של ערכי ההומניזם במסגרת היהדות ובחופש שלהם לבחור לעצמם את דרכי ההגשמה של יהודיותם .
יהודים חפשים מדת ההלכה , הקרויים "חילונים , " הם יהודים מאמינים . יהודים חילונים הומניסטים חיים באמונותיהם . הם מעריכים את זולתם ואת עצמם על פי הערכים שבהם הם מאמינים
http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=42104405#11.1884.6.default
מה מקורם של הערכים החילוניים?
איך נוצרה ה"אמונה" החילונית?
מה ההבדל בין חילוני יהודי לחילוני נוצרי או מוסלמי? במה הם דומים?
מה ההבדל בין דתי יהודי, לדתי נוצרי או מוסלמי? במה הם דומים?
אני מתרשמת שאדם חילוני שחי בחול נעשה יותר "יהודי" / מסורתי ….
האם יש לדעתך הבדל באופן שבו אנחנו מרגישים ומגדירים את עצמנו כדתיים/חילוניים בארץ ובחול?
מדוע התפתחו כל כך הרבה דרכים להיות יהודי / להיות ישראלי?
מדוע מתורה אחת התפתחנו לציבורים כל כך מנוגדים? האם יש לכך סיבה?
מהי התכלית? מה המקום של התפיסות השונות בהתפתחות העם?
האם יש להם תפקיד או שאלו מכשולים שאנחנו צריכים להתגבר עליהם?
מה תפקיד הדתיים בחברה? (בן גוריון אישר לדתיים ללמוד תורה, בעוד החילוניים ילכו לצבא. האם הם אחראים על הקשר של מדינת ישראל לאלוהים)
מה תפקיד החילונים בחברה?
חזרה בתשובה/ בשאלה - מעבר בין זהויות:
מה גורם לאדם לחצות את הקוים, ולחזור בשאלה/ תשובה ?
למה אנשים חוזרים בשאלה?
למה אנשים חוזרים בתשובה?
למה אנשים מסויימים עוזבים את הדת בעוד אחרים ״מתחזקים״? במה זה תלוי?
מהי המגמה הכללית בימינו? - חזרה בשאלה או בתשובה?
ע"פ הפרסומים והמחקרים לא ניתן להבין מהי המגמה. התוצאות מנוגדות:
2014: כל חרדי עשירי חוזר בשאלה:
עכשיו מסתמן טרנד הפוך לטרנד שהתחיל בערך לפני חמישים שנה. מטרנד הרוחניות הגדול שבלט פה כמה עשורים, שאולי עוד לא הגיע הזמן לסכמו ולהסיק ממנו מסקנות - אנחנו במעלה הגל המתרומם של יציאה בשאלה: עזיבתם של משפחות צעירים על ילדיהן הקטנים וצעירים יחידים, ש"העולם הפתוח" מצוי לפניהם בהישג יד, לפחות מבחינה אינפורמטיבית, לפחות מבחינת זמינות המידע, הכלים הפשוטים, התקווה לתת לילדיהם חיים אחרים ולא את החיים הסגורים הקהילתיים בנוסח ישן ומרוחק, ידוע מראש, ללא מחשבה עצמאית.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-93645-00.html
2011: מחקר חדש: רוב היוצאים בשאלה חוזרים לבסוף בתשובה:
המחקר מתייחס לצעירים מהציבור הדתי-לאומי, אבל אין ספק כי התוצאות משליכות גם על היוצאים בשאלה במגזר החרדי. http://www.kikar.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9
2010: המחקר מעיד למעשה כי קיימת מגמה ברורה של התחרדות, עם עשרות אחוזים של חוזרים בתשובה בין החרדים החיים היום בארץ, ומנגד לא קיים כמעט תהליך הפוך.
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/155/435.html
הפער בין הצדדים
בעולם ה"דתי" שממנו באתי היה למילה "חילוני" דימוי שלילי ביותר של ריקנות, ייאוש, חוסר ערכים, סמים ומין, ואילו המלה "דתי" הכילה בתוכה את כל האור, היופי, החום, הקסם, האושר, הטוהר, האמת, היציבות, הנכונות, הנאמנות, היושר, האהבה, הנחמדות, הנעימות, המקובלות, הזוך והזוהר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4401685,00.html
לעומת זאת דתיות נתפסת אצל החילוני הרבה פעמים כפנאטיות, פרימיטיביות (אמונה בדברים עתיקים שכבר לא רלוונטים ושאין להם שחר), סגירות, צרות אופקים, דיכאון.
מדוע יש פער גדול כל כך בין אנשים שמתפלגים בין שתי תפיסות העולם הללו? אנחנו מתפלגים בינינו גם לפי דברים אחרים ועם זאת זה נראה כדבר כל כך מרכזי...
ממה נובעים הדימויים הקשים שיש לכל אחד על הצד השני?
מדוע חילוניות נתפסת בעיני אדם דתי כמשהו שלילי - ריקנות, ייאוש, חוסר ערכים, סמים ומין?
מדוע כל אחד תופס על השני בעיקר את הדברים השליליים שבו?
מה מרגיש אדם דתי כלפי אדם חילוני? מדוע?
מה מרגיש חילוני כלפי דתי? מדוע?
האם הוא מתייחס בתוכו לכל הדתיים כאל מקשה אחת, או מרגיש אחרת לדתי ולחרדי?
מפחדים שהילד יחזור בשאלה/ תשובה:
הפער הוא עד כדי כך גדול שחלום הבלהות של הורים דתיים הוא שילדיהם יחזרו בשאלה וחלום הבלהות של הורים חילוניים הוא שילדיהם יחזרו בתשובה.
מדוע זה כל כך מפחיד ?
"בדרך החוצה מהעולם החרדי הוחרמתי, משפחתי ניתקה קשר, ונותרתי כעולה חדשה בארץ זרה: בלי כישורים, השכלה או תמיכה. …" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4570814,00.html
שמעתי שהורים דתיים ישבו שבעה על ילדיהם שחזרו בשאלה.
בנוסף, סיפרה לי אישה חילונית שהבן שלה חזר בתשובה וזה עשה פירוד במשפחה כי הם לא יכולים יותר לבלות בשבתות ביחד.
מה יש בפער הזה שגורם לפירוד כה גדול ?
ממה החרדים כל כך מפחדים?
האם הם לא סומכים על החינוך שלהם שישאיר את הילד בערכים שהם מנחילים לו?
האם ההשקפה הדתית כל כך פגיעה שצריך לשמור עליה כל כך?
איך אדם חילוני צריך להתייחס לסגירות הזו?
הפרדה במערכת החינוך - חינוך דתי וחילוני:
יש הפרדה בין דתיים וחילונים במיוחד במערכת החינוך. ישנם בתי ספר חילוניים ובתי ספר דתיים.
האם ההפרדה הזו טבעית ?
האם היא נכוונה לדעתך?
האם ההפרדה הזו תורמת להגדלת הפער בין חילונים לדתיים? מחנכת להפרדה בין המחנות?
האם צריך להבין שבאמת כל אחד צריך מסגרת שונה של חינוך?
בתי מדרש חילוניים - חילונים לומדים תורה:
רבבות חילונים כבר יודעים: התורה היא לא רק של הדתיים. מובילי בתי המדרש הפלורליסטיים רואים בתורה מקור השראה, ובטוחים שאין מדרש תלמודי שלא ניתן לחילון: "חז"ל מתהלכים בקרבנו בטבעיות רבה מאי-פעם"
ישראלים וישראליות שאינם שומרים תורה ומצוות, לומדים בלהט את התנ"ך, המשנה, התלמוד ואת יתר המקורות היהודיים.מה שהחל בשנות השבעים כפזורה של קבוצות לימוד, הפך אט-אט לתנועה המוגדרת בפי מוביליה "לימוד תורה לשמה", המתרחשת בבתי מדרש פלורליסטיים ובישיבות חילוניות הפזורים ברחבי הארץ.
ארי אלון:"אני מאמין באמונה שלמה שבעתיד הקרוב תימצא הנוסחה שתאפשר לנו לפרוץ החוצה, ולהפוך את רשת בתי המדרש החִילוניים לאחד הזרמים המרכזיים של תלמוד תורה, אם לא המרכזי שבהם".
אמונה אלון: "העובדה שביותר ויותר מקומות אפשר היום לבוא וללמוד תורה מבלי לחבוש כיפה, מבלי להתחייב לחזור בתשובה שלמה ומבלי להצטרך לדווח כמה מצוות אתה נוהג לקיים – זה נפלא. אם כי בעיניי, זה נפלא בתנאי שהתורה הנלמדת היא תורת ישראל האותנטית….".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379972,00.html
מה מציינת ההתפתחות הזו של לימוד תורה במסגרת פתוחה?
מה הסיבה לתופעה ומדוע דווקא עכשיו?
האם זו תופעה חיובית?
האם היא מקדמת אותנו לחיבור בין שני העולמות?
אלוהים הוא של הדתיים או החילוניים?
המתח הדתי-חילוני
מדד הדמוקרטיה 2014: עוצמת המתחים בחברה הישראלית: המתח הנתפס כחזק בשיעור הגבוה ביותר הוא בין יהודים לערבים(%58). ואולם לא הרבה מתחתיו נמצא המתח בין עשירים לעניים (%54.5), ומיד אחריו המתח בין דתיים לחילונים (%52.2).
מתח בין חילונים לדתיים:
83% הגדירו אותו כחזק או בינוני - 52% מתח חזק , 30% מתח בינוני.
ביחס לשנים קודמות : חלה ירידה קלה במתח. אך עדין קיים בעוצמה רבה.
עד כמה אתה נותן אמון בכל אחד מהאנשים או המוסדות האלה?
בתחתית הסולם נמצאים הגופים שפחות משליש מהציבור היהודי נותנים בהם אמון:
הרבנות הראשית/ אנשי דת (%29.), התקשורת - %28.4 וכאמור הבנקים ומשרד האוצר.
ביחס לשנים קודמות: ירידה קלה במידת האמון ברבנות הראשית/אנשי דת. היא הנמוכה ביותר מאז 2003.
http://www.idi.org.il/media/3987340/democracy_index_2014.pdf
יחסי דתיים-חילונים הם אחד מגורמי המתח הראשיים בהוויה היהודית והישראלית. ניכר שהמתח ניזון מדמותו ההלכתית של החילוני המוגדר בלקסיקון ההלכתי במילים "עובר עברה", "מומר", "משומד" או "רשע". מכאן נושא היהודי הדתי מטען שלילי כלפי רעהו החילוני. מן הצד האחר דוחה החילוני את התיאור הזה בביטול, ולעתים אף בשאט נפש ובוז.
מתברר שהגינוי ההלכתי הנוקשה של החילוני שמור בעיקר למישור הקיום הדתי, כלומר ליחסים שבין האדם לאלוהיו. מנגד, במישור הלאומי, ולפרקים אף במישור החברתי, ההלכה אינה שופטת את החילוני בחומרה אלא רואה בו שותף לגיטימי מלא בחיים היהודיים.
http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%9
סערת גרבוז: "מנשקי קמעות ועובדי אלילים השתלטו על המדינה"
הצייר והפובליציסט נקט במילים קשות בנאומו אמש בעצרת בכיכר רבין. "איך זה שהקומץ שולט בנו ובאין מפריע נעשה לרוב?", אמר. דבריו עוררו תגובות נזעמות. המחנה הציוני: "אנחנו מגנים אמירות הפוגעות בציבור בגין אמונתו http://elections.walla.co.il/item/2836085
האם זו מלחמה של כוחות ושליטה?
מדוע השסע הדתי – חילוני כל כך עמוק?
המישור הציבורי כולל את החוקים ואת ההסכמות המשקפים את הקשר בין הדת היהודית לבין אופייה של מדינת ישראל. בין החוקים המשקפים את הקשר לדת היהודית: הכרזת יום השבת כיום המנוחה הרשמי של המדינה, חוקי אישות (נישואים, גירושים, קבורה וכדומה) בהתאם לדיני ההלכה, איסור מכירת חמץ בפסח ועוד. עם זאת, אין חפיפה מוחלטת בין הדת היהודית לחוקים הקיימים. כך למשל, אומנם אין תחבורה ציבורית בשבת, אך אין גם חוק האוסר על נסיעה בשבת ברכב פרטי. החוקים נקבעים על-ידי הכנסת, ומושפעים כמובן מהצבעות של מפלגות חילוניות ודתיות. לעתים, מפלגות דתיות וחלק מן המפלגות החילוניות מגיעות להסכמה על נושאים הקשורים בדת, ולעתים ישנם ביניהן חילוקי דעות חריפים.
הפרדת דת- מדינה
זאת ועוד: כציוני-חִלוני-דתי אני שואף להגשמת ייעודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, ואני יודע שיעד זה יושג רק לאחר שיופקע מידיי הרבנים המונופול על תורת ישראל ועל נכסי התרבות היהודיים, תמומש המהפכה הציונית. לשם כך יש להפריד חוקתית בין מוסדות הדת ומוסדות הלאום של המדינה היהודית דמוקרטית.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4401685,00.html
למה אני כחילוני צריך לחיות תחת חוקים שאני לא מאמין בהם?
למה צריך להגביל את החופש שלי?
כיצד אתה רואה את התהליכים שקורים בחברה הישראלית לגבי דת/מצוות/אמונה באלוהים?
חיים ביחד
מה יכול לחבר אנשים בעלי אידיאולוגיות מתנגשות?
האם אפשרי לאחות את השסע בין הדתיים והחילוניים ?
מה צריך להיות בכדי שזה יקרה ?
איזה ערכים יהיו מקובלים על כל הצדדים?
מה צופן לנו העתיד מהבחינה הזו של פלורליזם מול דת?
צו פיוס הוא ארגון לא פוליטי ללא מטרות רווח, שמטרתו ליצור פיוס והידברות בתוך הציבור היהודי בישראל.
הארגון הוקם ב-1996 על ידי קרן אבי חי, והחל את דרכו כמסע הסברה לאחר רצח רבין, שהעמיק את הקרע בחברה הישראלית, בין ימניים ושמאלנים ובין דתיים וחילוניים.
פעילות הארגון היא בשני מישורים:
הארגון מגבש ומלווה קבוצות הידברות, בהן משתתפים אנשים מקבוצות שונות בציבור היהודי בישראל.
הארגון יוצא למסעות הסברה המעודדים סובלנות והקשבה בין הקבוצות השונות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%95_%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A1