שיחה -16.26.01 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
חיים חדשים
שיחה 682
מהי כשרות
אורן: היום אנחנו נרצה להתבונן לעומק בנושא מרכזי ביהדות, נושא הכשרות.
יעל: הופתעתי לדעת שמרבית היהודים בישראל אוכלים כשר בבית שלהם, בחוץ קצת פחות. 76% מהיהודים בישראל אוכלים כשר בתוך הבית. 63% מקפידים לא לערבב בין בשר לחלב, 72% מעידים שהם לעולם לא אוכלים בשר חזיר. זאת אומרת שיש כאן באמת איזה יחס מאוד מיוחד שלנו, הישראלים, בין אם אנחנו כן שומרים מצוות, ובין אם אנחנו לא שומרים מצוות, לעניין של הכשרות. כשבמקביל לזה יש בזמן האחרון גם איזו תרעומת על המחיר שהאזרחים צריכים לשלם בגין הכשרות. אנחנו כמובן לא רוצים להיכנס לדיון הכלכלי ולא לוויכוח הזה, אבל אנחנו כן רוצים להבין יותר לעומק, מה זו בעצם כשרות?
באמת, מה זה כשרות? כשרות זו שאלה גדולה מאוד, העיקרית, הייתי אומר, ביהדות, שעליה מתבססת כל היהדות, עליה נבנה עם ישראל, ורק בזכותה, בזכות הכשרות, הוא קיים. "כשר", מה זה נקרא כשר? כשר זה נקרא טוב, נכון, מתאים, ועוד כאלו מילים. לְמה, למי טוב, לְמה מתאים? זאת השאלה.
אנחנו נמצאים במערכת הטבע שפועלת עלינו על ידי כל מיני כוחות. במערכת הטבע יש בסך הכל תרי"ג כוחות, שבחכמת הקבלה נקראים "תרי"ג השורשים". ואנחנו בעולם שלנו, בני האדם, גם בנויים, נכללים מתרי"ג כוחות, כל אחד מאתנו, וזה נקרא "תרי"ג הענפים". ואנחנו בעולם הזה צריכים להגיע במאמץ שלנו על ידי לימוד, על ידי ביקורת, בדיקות, וכן הלאה, למצב שה"ענפים" שלנו, זאת אומרת הכוחות שאנחנו מפעילים בנו, בתוכנו, הם יהיו תואמים, מותאמים, שווים, כמו הכוחות שפועלים עלינו מלמעלה ונקראים "שורשים". לעשות מכל רצון ורצון שלי כמו הרצון העליון, ורצון זה כוח, זה כנגד זה, זה נקרא "עשיית מצווה". ולעשות מעצמי כאלו פעולות זה נקרא לעשות מעצמי "אדם כשר". מה זה בסך הכל כשר? מוכן, נכון, מתאים. לְמה? לזה שאז מתגלים בתוך אדם כזה, שהוא מתאים את עצמו למערכת העליונה, כל תרי"ג הכוחות שלו, התכונות שלו, והוא מתאים לתרי"ג התכונות, הכוחות העליונים. אם אדם עושה את זה לאט לאט, בהדרגה, הוא עושה מעצמו ממש איש כשר, איש הא-לוהים. ואז הוא מגיע לתיקון, לְמה שהוא צריך בעצם לעשות בחייו. לכן, על הכשרות כתוב כל כך הרבה בתורה ובכלל בכל הספרים האחרים.
כשרות זה לאו דווקא במאכלים, זה גם בבגדים, מה לעשות עם השדה, איך להתנהג עם החיות, עם בני הבית, עם הכל, זאת אומרת, כל העולם שלי שאני נמצא בו, אני ועולמי, הכל לסדר לפי השורשים העליונים, זה נקרא "לעשות כשרות". אנחנו כביכול מגבילים את זה לאיזה אוכל. למשל שעטנז, או ממה מדליקים וממה לא מדליקים נרות, ממה עושים נר לשבת, איך אנשים מתנהגים בין אלו לאלו. למי אומרים שהוא "אדם כשר"? זה לאו דווקא שהוא אוכל כשר או לא, וכולי. זאת אומרת, נקי ומתנהג לפי הדין.
את הדין הזה לא אנחנו קובעים, או ממשלת תורכיה שהייתה כאן, או המנדט האנגלי וכולי, אלא הדין הזה נקבע לפי המקובלים, שהם חקרו את הטבע וראו אילו חוקים פועלים מהטבע העליון, מהמערכת העליונה של ההנהגה וההשגחה, על העולם הזה. ובהתאם לחוקים האלה של הכוחות שפועלים עלינו, לפי התכונות שלהם, אנחנו צריכים להתנהג. ואז יהיה לנו טוב, כי אנחנו נהיה בהתאמה למערכת שמפעילה אותנו, ושלא תהיה בינינו לבין ה"שמיים", מה שנקרא, איזו התנגשות, שהענפים, היינו תכונותינו, יהיו בדיוק מותאמים לשורשים, לתכונות העליונות.
כי ברור לכולם שאנחנו נמצאים במערכת הטבע והטבע פועל עלינו, מסדר אותנו, ואנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד רגע, ואיך להסתדר, אנחנו רואים, רק מהניסיון שלנו, שאם אנחנו הולכים לפי השכל שלנו, מאוד מפסידים. זה מה שאומרת לנו חכמת הקבלה.
אם ניקח מכל התיקונים שלנו שאנחנו צריכים לעשות, מכל אחד מאתנו וכולם יחד, אנשים כשרים, חברה כשרה, אנושות כשרה, אז אנחנו יכולים לדבר על כשרות בכל מיני דברים. אבל אם אנחנו מסתכלים על השורשים העליונים, מה זה נקרא "בגד", באיזו צורה הוא צריך להיות, מה זה נקרא בשורשים העליונים לחרוש שדה, לשתול עצים, לעשות יין, לשחוט חיות, בהמות, וכן הלאה, זאת אומרת, אנחנו צריכים ללמוד את הכל מלמעלה, לפי השורשים, ואז לעשות את הדברים האלה למטה באותה הדוגמה. רק שם, בשורשים העליונים, אלה כוחות, ואצלנו אנחנו צריכים לעשות בכוחות הנפש שלנו וגם בהתנהגות הגשמית.
יש בעולם שלנו, לכל שורש עליון ענף תחתון, יש שורש לחזיר ויש שורש לכבש. אז לחזיר יש שורש טמא, וגם לכבש, דרך אגב, רק כבש אפשר לתקן על ידי שחיטה נכונה, ואיך לבשל אותו וכולי. לא לפי "מאכל בין דורסאי", ויש שם הרבה חוקים, להכשיר את הבשר שלו וכן הלאה, להמליח אותו, זה ברור. אבל בחזיר אי אפשר, כי יש לו שורש כזה שאפשר לתקן אותו רק בגמר התיקון. זאת אומרת, אחרי שאנחנו מתקנים את כל המערכת כולה, יש כאלו שורשים מאוד עליונים, שאפשר לתקן אותם רק בסוף.
לכן, כמו שכתוב, "מלאך המוות יהיה מלאך הקדוש", וחזיר יהיה כשר, רק מתי? כשאנחנו נתקן את הכל ואז נבוא ונוכל לתקן את הדברים האלה, קודם כל אצלנו, בשורשנו, בהתנהגות הפנימית שלנו, שלא נהייה חזירים פנימיים, ואז גם נוכל לתקן את החזירון הזה שבחוץ. ובאמת אין בו היזק, אין לו שום פגם, בחזיר, הוא דווקא בריא ויכול להיות טעים, אלא מפני שהשורש העליון מחייב אותי. כמו שכתוב, "אי אפשר בבשר חזיר, אפשי"1, אפשי, זאת אומרת אפשר לאכול אותו, רק שהתורה אסרה, מפני שיש כוח עליון שהוא עדיין לא יכול להתקן על ידי המעשים שלנו. ואנחנו רוצים להיות בהתאמה לכוח העליון, ולכן אנחנו לא משתמשים בחזיר הגשמי, בבשר חזיר, וגם בתכונות שלנו, כי בכל אחד ואחד יש תכונה שנקראת "חזיר". ואני יכול להגיד אפילו מה זה.
יעל: מה זה?
הסימן לבהמה כשרה, זה שהיא מפריסה פרסה ומעלה גרה. "מפריס פרסה" זה נקרא שהוא מבדיל בין ימין לשמאל, בין השפעה לקבלה, ובחזיר זה דווקא נמצא, הוא מפריס פרסה, אבל הוא לא מעלה גרה. מעלה גרה זה סימן שיש לו "צמצום ב'", מה שנקרא בחכמת הקבלה, שהוא בצורה מיוחדת מאוד, יש בו קבלה מבחוץ בצורה שהוא בולע ולא, ובולע ולא. זאת אומרת יש שם מחזור מיוחד. כמו שאנחנו יודעים, לבהמות ולחיות כשרות, יש מערכת פנימית מאוד מורכבת בלפרק את המזון. ולחיות שאינן כשרות, אין דבר כזה, הן בולעות יחד ומיד. זאת אומרת שאצלן, קבלת התענוגים, "קבלת האור", מה שנקרא, בצורה כזאת, היא ללא שום חשבון, בלי "מסך" ו"אור חוזר", בלי התחשבות במה שעושים.
יעל: זאת אומרת היא בולעת את הכל בעצם.
כן. אבל שוב, זה הכל לפי סימנים רוחניים. כי לפני זה לא היה דבר כזה, לפני שהאנשים השיגו את השורשים העליונים כדי להידמות להם, שזו כל עבודת האדם.
יעל: אתה מדבר על איזה עולם עליון, מערכת עליונה.
של הטבע. מה זה העולם העליון? הטבע שסביבנו, שאנחנו נמצאים בתוכו. והמערכת הזאת היא בנויה בצורה כזאת שהיא פועלת עלינו עם כוחות. במערכת הזאת יש סך הכל תרי"ג כוחות, יותר נכון, תר"ך 620, אבל אנחנו סופרים רק את אלו שאפשר לתקנם בינתיים, שהם 613, ותרי"ג הכוחות האלו הם פועלים עלינו.
יעל: ולנו, אתה אומר, יש את המערכת התחתונה, שאלה החיים שלנו פה.
המנוהלים מלמעלה. ואם אנחנו מתנהלים לפי הכוחות האלה שפועלים עלינו, אז אנחנו מסודרים, אז אנחנו כשרים, מוכנים.
יעל: למה כדאי לי להיות כשרה, מה זה נותן לי?
כי אז את נמצאת בהרמוניה עם הטבע, את נכנסת לחיים שלך בצורה הכי טובה, הכי נוחה, לא יכול לקרות לך שום רע, את תרגישי את הטבע שפועל ואת פועלת אתו בהזדהות, בהדדיות.
יעל: ועד שאנחנו לא מתקנים, יש סוג של התנגשות.
כן. וכשאת תרגישי איך הטבע פועל עלייך ואת פועלת לפי הטבע, את תרגישי בזה יחס לטבע, והטבע כבר יקרא אצלך "א-לוהים", א-לוהים בגימטרייה, "הטבע". לָמה? כי בעצם את מתחילה להרגיש את הטבע, מה הוא דורש ואיך את יכולה להגיב אליו, וכן הלאה. יש לך כבר בזה כביכול דיבור עם הא-לוהים, את מגלה את הא-לוהות. את מגלה אפילו למה זה נעשה כך, למה בטבע יש תרי"ג כוחות שפועלים עלייך, ואת בנויה גם מתרי"ג תכונות כאלו, ומה הטבע רוצה מאיתך, לְמה הוא מוביל אותך, על ידי זה שאת שומרת את הכוחות האלה. ואת מגלה שאת לא יכולה לקיים את תרי"ג הכוחות האלו, תרי"ג התכונות, תרי"ג החוקים, אין לך לזה כוחות. ואז את מתחילה לקבל מהטבע כוח לקיים את תכונות הטבע, לקיים את חוקי הטבע.
זאת אומרת, יש לך עם הטבע כבר איזה מן הדדיות, דיבור, שיחה כביכול, את מקבלת כוחות ועושה את עצמך מתאימה לטבע. ואז את מתחילה להרגיש שאת והטבע נמצאים בחיבור, בחיבוק, בדבקות, מה שנקרא. ואז את מתחילה להרגיש נצחיות שנמצאת בטבע, ואת נכללת באותה הנצחיות, וממש לא מרגישה את העולם הזה. את כאילו נכללת בכל העומק הנצחי הזה, השלם שבטבע, ומגלה עולם אחר, את "העולם הבא", מה שנקרא. תראי לְמה הגענו מתוך זה שדיברנו על איזו כשרות, חזיר או כבש.
אבל זה תלוי איך שאת מתייחסת לקיום החוקים האלה.
יעל: מה זאת אומרת?
האם את באמת עושה את זה למען להזדהות עם המערכת העליונה, למען לגלות את המערכת העליונה, את הכוח העליון הכללי הזה, שמתחלק לתרי"ג כוחות כדי להשפיע עליך? כי את כוונתו את מתחילה לגלות, כוונת הכוח העליון, הכללי שנקרא "אלוקים", כדי שאת תקיימי את תרי"ג האמצעים האלה, החוקים, הכוחות, המצוות, מה שנקרא, את תכירי אותו, ותבואי למצב שאת דבוקה בו.
ואת נכנסת לעולם נצחי, בחייך כאן, בעולם הזה את מתחילה להרגיש "אני חיה לנצח, אני חיה בעולם השלם".
יעל: אתה מדבר בעצם על מצב הרמוני בין הכוחות הפועלים בתוך האדם, לבין הכוחות שמפעילים את הטבע ואת העולם. איך אני יכולה לדעת? בתור בן אדם זה נראה לי מצוין. הייתי מאוד רוצה להיות באיזו התאמה, באותו תדר של הכוחות החיצוניים, כי אני לא רוצה התנגשות. התנגשות עושה לי בלגן בחיים.
ודאי, את אפילו לא יודעת שאת עד כדי כך סובלת, וכמה בכל רגע ורגע את מבזבזת כל כך הרבה כוח ואנרגיה, את צריכה לצאת מהבלבולים, ולהיכנס לבלבולים הבאים וכן הלאה. כל הזמן את נתקעת ונתקעת, ממש. יש לנו בבית שואב אבק שמסתובב בעצמו ומנקה את האבק, אבל המסכן הזה כל הזמן נתקל באיזה קיר, כיסא או שולחן, ואז פונה לכיוון אחר ושוב אותו דבר. כך אנחנו בחיים, כשאני מסתכל עליו אני ממש רואה את האדם בעולמנו. לכן, לא להתנהל כך אלא לעשות את הכל בצורה נוחה, אף פעם לא להיתקע בשום דבר. לא במחלה, לא ביחס רע, בכלום, לא לפחד משום דבר, להרגיש את עצמו כתינוק בידיים של אימא. וכך כל החיים וכך כולם יחד. לצורת קיום כזאת מביאה אותנו מערכת הכשרות.
מה זאת אומרת כשרים? שאנחנו מותאמים למערכת העליונה של ההנהגה וההשגחה.
יעל:. אני רוצה לחזור לכוחות האלה, למצוות שדיברת עליהן קודם.
מצוות שאנחנו עושים בידיים וברגליים, או מצוות שאנחנו עושים בפנים, בלב?
יעל: זה נשמע מצוין. נראה לי שכל אחד היה רוצה בחיים האלה, להיות באיזו התאמה לכוחות שמופעלים בטבע, ולחיות באותה הרמוניה שדיברת עליה, אבל איך אני יודעת מתי אני בהתאמה ומתי אני לא בהתאמה? איך אני יודעת בכלל מה אני צריכה לעשות כדי לסדר את הכוחות הפנימיים שבי בצורה כזאת שהם יתאימו?
את זה את לא יודעת. אף אחד בעולם שלנו היום לא יודע, יצאנו מכל ההתאמה הזאת בחורבן בית המקדש. זה נקרא "חורבן בית המקדש", שנעלם הקשר בינינו למערכת העליונה.
יעל: אז פעם ידעו?
פעם ידעו, ודאי. מאברהם אבינו עד החורבן, מלפני אלפיים שנה, ידענו איך להיות בהתאמה למערכת העליונה. כי האמת, בית המקדש זו אותה המערכת העליונה שאנחנו יכולים להיות בה.
יעל: אז מה נשאר לנו היום, היום המצב הוא כזה שאנחנו לא מרגישים מה נכון ומה לא נכון, אנחנו חיים בצורה של "האי רובוט" שתיארת כרגע, אנחנו נתקעים כל דקה ברהיטים בבית. אני כבן אדם פרטי, אנחנו כחברה, מה אפשר לעשות?
את רוצה לחיות טוב?
יעל: אני חושבת שכולם רוצים לחיות טוב, אנחנו גם רואים שהמצב הולך ונעשה יותר ויותר גרוע.
בבקשה, תבואי אלינו ללמוד מה לעשות. אנחנו פנויים, פתוחים, מוכנים לכל אחד שבא.
יעל: ומה אתה מלמד אותי, מה אני צריכה לעשות כדי להתאים לאותה המערכת?
אני מלמד אותך איך מתקיימת המערכת העליונה, מה היא דורשת מאיתנו, מכל אחד ואחד, מנשים, גברים, ילדים וזקנים, כמו שכתוב במתן תורה, שהיו גברים, נשים, ילדים וזקנים. ואז את נכנסת ממש לעולם שכולו טוב, לגן עדן בחייך.
יעל: איך בעצם מצוות הכשרות הגשמיות, למשל, קשורות לתהליך הזה?
אלה סימנים, מה שנקרא "מנהגים". רק סימנים למצוות שאנחנו צריכים לעשות בתוכנו, בתוך התכונות שלנו, להתאים את עצמנו, העיקר את עצמנו, למערכת העליונה. בזה שאת שוחטת בהמה ועושה ממנה מאכל כשר, את בזה לא מתאימה את עצמך למערכת העליונה. את יכולה להישאר עם אותן התכונות שנולדת ללא תיקון פנימי שלך, ללא "תיקון הנשמה" מה שנקרא.
דרך אגב, תרי"ג הרצונות האלו הם המרכיבים של הנשמה שלך. כשאת מתחילה לתקן אותם, את מתחילה לתקן את החלק בך שנקרא "נשמה". זאת אומרת, הרצונות האלו, שהולכים ומותאמים יותר ויותר לשורשים העליונים, נעשים מה שנקרא, "נשמה". ואם אני לא מתאים אותם לשורשים העליונים, אין לי נשמה.
יעל: אתה אומר שאם אני עושה רק את המצוות הגשמיות זה לא יעזור לי. אנחנו גם רואים אנשים שמקיימים אותם, החיים שלהם לא נעשים מי יודע מה טובים. אז אני צריכה לעבוד הפוך, אני צריכה קודם ליצור איזה שינוי פנימי?
לא, את יכולה להמשיך להתנהג כמו שאת מתנהגת בבית, אלא העיקר להתחיל ללמוד איך לעשות את עצמך כשרה.
יעל: להרבה מנהגים, תרבויות, דתות יש כללים מה אסור ומה מותר, מה כדאי ומה לא כדאי לעשות, לְמה שאתה קורא "חוקי כשרות".
אני לא קורא להם "חוקי כשרות".
יעל: מה ההבדל?
כי הם לא מתאימים את עצמם למערכת העליונה. אם תיקחי את התורה תראי עד כמה היא מפורטת. תיקחי נניח את "שער המצוות", "שער הגלגולים", "שער רוח הקודש", תקראי את ספרי האר"י, "שער הכוונות" למשל, תראי איך הוא כותב שם, למה אנחנו צריכים לעשות כאלו וכאלו דברים. מפני שמלמעלה, יורדים עלינו כאלו וכאלו כוחות, ואז על ידי התנהגות נכונה ועם הכוחות האלה, אנחנו מאזנים את עצמנו, ואז נכנסים למצב שכולו טוב. למצב כשר.
יעל: אז רק ביהדות בעצם, כל האיסורים והמגבלות קשורים לאותה מערכת טבע עליונה?
כן
ובכל הדתות האחרות, השיקולים הם פשוט אחרים לחלוטין ולא קשורים?
לגמרי.
יעל: מה קורה לאדם שבאמת רוצה לקיים את אותה כשרות, להיות בן אדם כשר. מה קורה לו מבפנים, איזה שינויים מתחילים לקרות לו, מה הוא מרגיש?
הוא מתחיל להרגיש את המערכת שפועלת עליו. אם הוא מתאים את עצמו למערכת העליונה, זה נקרא "קיום תרי"ג מצוות". הוא מתחיל להרגיש את המערכת העליונה, ונמצא איתה בהדדיות, בדיבור, ביחס הדדי, המערכת פועלת עליו, והוא פועל עליה בחזרה, ועל ידי זה הוא מגלה באיזה עולם הוא חי, מה משפיע עליו, איך הוא משפיע למעלה, והאדם מתחיל להרגיש את הנצחיות שבטבע. הוא מתחיל להרגיש מה לעשות מהיום למחר, ואיך להצליח, ובכלל איך להתנהג נכון. הכל הוא מרגיש בתוך זה. הוא מגלה, הוא לא עיוור. הוא יודע באיזה עולם הוא חי, מה יקרה לו אם הוא יתנהג כך או כך, מה צפוי מרגע לרגע, איך להתנהג נכון כדי שהרגעים הבאים יהיו יותר ויותר טובים מהמצב הנוכחי. זה הכל לטובתנו. אנחנו לא חייבים בזה לאף אחד.
יעל: מה מקובל מרגיש כשהוא מקיים את המצוות האלה?
שהוא מקיים את חוקי הטבע, שהוא יודע איפה הוא נמצא, ומקיים את החוקים האלו, ועל ידי החוקים האלה הוא מרגיש את הכוח הכללי של הטבע שנקרא "אלוקים".
יעל: אתה מרגיש אם הבשר שאכלת נשחט נכון או לא נכון?
לא. אני לא רוצה לדבר על זה בכלל. אני יודע רק שאני משתמש בתכונות שלי, שנקראות "בהמה" ושאת הבהמה הזאת צריך לשחוט, לעשות ממנה מאכל כשר, שמדרגת הבהמה שבי אני מעלה אותה לדרגת האדם שבי, ובזה אני מחיה את האדם שבי, שאוכל את הבהמה שלי, וכך הוא נעשה יותר גדול. אני משתמש נכון בחוקים.
(סוף השיחה)
-
"רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבוש כלאים, אבל יאמר אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמי, פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים". ספרא, קדושים, פרק ט'↩