חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 682 – 683

מהי כשרות,

בין בשר וחלב

מטרות:

• מה שורש המצווה ומה משמעותה?

זרימה:

• מהי כשרות?

• בעלי חיים מותרים ואסורים לאכילה.

• שחיטה וכשרות.

• בשר וחלב.

פתיח:

בתוכנית היום, נכנס קצת יותר לעומק של מושג הכשרות. מהי המשמעות הרוחנית של כשרות?

מרבית היהודים בישראל אוכלים מזון שהוא "כשר" בביתם (76%) וקצת פחות מקפידים על כך גם מחוצה לו (70%). עם זאת, רק 63% מקפידים שלא לערבב בין הבשר והחלב.

72% מעידים שהם לעולם לא אוכלים בשר חזיר - כשההנמקה השכיחה לכך היא המצווה הדתית.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4180860,00.html

ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה. המונח אינו אופייני רק ליהדות, ואיסורים על מאכלים מסוימים קיימים גם בדתות ותרבויות אחרות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA

מהי כשרות?

• מה ההבדל בין דבר כשר לדבר שאינו כשר?

• האם עניין הכשרות חל רק על מזון?

המילה כשר מציינת שדבר הנושא שם זה עשוי כדרוש לפי קריטריונים ברורים וידועים. יש מסבירים ששורשו מהמילה כשורה כלומר עשוי ותקון כפי שורת-ישרות הדרושה.‏

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA

• לפי מה נקבעו הקריטריונים לכשר או לא כשר, טמא או טהור?

• מדוע צריכים להיות קריטריונים, חוקים כאלו? מה מטרתם?

כשרות בתרבויות שונות

מאכלות אסורים הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות. בולטים בהקשר זה כללי הכשרות של היהדות שהם מרובים וענפים ואוסרים סוגים רבים של מאכלים בשל מוצאם ודרכי הכנתם. הנצרות ביטלה איסורים אלה בטענה ש"לא חשוב מה שנכנס לפה, אלא מה שיוצא ממנו", ואילו האסלאם נטל מעט מתוך מערכת האיסורים היהודית, והוסיף לה גם משלו. בהינדואיזם הפרה נחשבת למקודשת ולכן אסור לאכול אותה. המונח המוסלמי "חלאל" מקביל ל"כשר"/"סוג הכשרות" היהודי ואף מתחלק לרמות כמו ביהדות… דוגמה - בהשגחת בד"ץ/ רב זה או אחר {בערבית -صارم Mehadri}, ... ואף מופיע כחותמת "הכשר" על המזון בדומה ליהדות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

המונח כשרות אינו אופייני רק ליהדות, ואיסורים על מאכלים מסוימים קיימים גם בדתות ותרבויות אחרות (חלאל באיסלאם, פרה בהינדואיזם):

• מה מיוחד בכשרות היהודית, והאם היא שונה במהותה מכשרות בתרבויות ועמים אחרים?  

בעלי חיים מותרים ואסורים לאכילה

בהמות טהורות, המותרות באכילה, הן בהמות בעלות פרסה שסועה שהן גם מעלות גרה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%A9%D

דגים: מותרים באכילה רק דגים בעלי סנפיר וקשקשת.

עופות: בתורה ניתנה רשימה של עופות אסורים באכילה, וכל היתר הותרו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA

• מדוע יש חיות שמותר לאכול וכאלה שאסור? מה ההבדל ביניהם?

• לפי מה קבעו מה מותר ומה אסור?

• מה ההבדל בין סוג מזון כזה לאחר - למשל מה ההבדל בין חזיר, עוף, ונחש? במה בעצם הם נבדלים זה מזה?  

• האם למזון יש משמעות רוחנית?

• למה דווקא הסימנים האלה מבדילים בין הסוגים השונים?

• מה זה אומר שהבהמה "טהורה"?

• מה זה אומר שבעל החיים "טמא"?

• מדוע דווקא סימנים אלה עושים את הבהמה טהורה או לא?

• מדוע סימן טהרה אחד לא מספיק?

• מדוע חזיר לא כשר?

הגמל מוזכר בתורה כבהמה שאין לאוכלה, מאחר שיש לו סימן טהרה אחד בלבד, העלאת גרה, אך איננו מפריס פרסה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%A9%D

שחיטה וכשרות

היהדות מנחה מדוייקות איך לשחוט:

• מה המשמעות הרוחנית של שחיטה? מה מסמל האקט של השחיטה? את מה שוחטים?

• למה היהדות נותנת הנחיות המתייחסות לשחיטה כשרה? למה זה חשוב?

• האם מטרת השחיטה הכשרה היא מניעת סבל מבעלי החיים?

• מדוע יש צורך בדקדוק כה רב בתהליך השחיטה?

השוחט:

• מה תפקידו המיוחד של השוחט?

• מה זה להיות שוחט במובן הרוחני?

כל הבהמות, החיות והעופות, המותרים באכילה, אסורים באכילה ללא שחיטה והכשרה על פי כללי ההלכה.

דגים מותרים באכילה בכל צורה מיד לאחר מותם, אולם גם הם אסורים באכילה בעודם חיים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA

סכין השחיטה חייבת להיות חלקה מכל פגימה שהיא כדי למנוע עיקור. השוחט משחיז ומחליק את הסכין באמצעות סדרת אבנים בדרגות חספוס שונות עד לקבלת סכין כשרה לשחיטה. לפני השחיטה בודק השוחט את הסכין היטב, במתינות ובריכוז רב, באמצעות העברת ציפורן האצבע על להב הסכין, הלוך וחזור על כל אחד משלשת צידי הלהב, ובסך הכל שש בדיקות. לאחר השחיטה בודק השוחט שוב את הסכין, ואם נמצאה בה פגימה, השחיטה נפסלת מספק.

...

מן המובחר, שבפעולת השחיטה ייחתכו גם הקנה וגם הוושט של הנשחט, אך השחיטה כשרה אם נחתך רובו של אחד מהם בעוף, והרוב של שניהם בבהמה ובחיה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94_(%D7%9E%D7%A6%D7%95

איסור מפורש על אכילת טרפה כתוב בפסוק‏ "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו". הפסוק עוסק בהכרח בבהמה שנטרפה ועדיין בחיים‏ משום שאם היא מתה בלא שחיטה היא כבר אסורה מטעם נבלה.‏ ב"טרפה" בה מדבר הפסוק אין הכוונה לכל פציעה שתיגרם לבהמה כתוצאה מהטריפה, אלא רק טריפה שתגרום לה למות בסופו של דבר ולהיות מושלכת לכלבים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%94

בשר וחלב

"לא תבשל גדי בחלב אמו"   ( ספר שמות כ"ג, י"ט )

• מה מסמל בשר ומה מסמל חלב? למה אסור לחבר ביניהם?

• האם זהו איסור מטעמים של מוסריות?

• יש הרבה מאד הסברים ופירושים לפסוק זה, איך מסבירה אותו חוכמת הקבלה?

• מה הקשר בין הפרדה של בשר וחלב, לכלל "ואהבת לרעך כמוך"?

על פי התורה שבעל פה איסור זה אינו רק על בשר גדי המתבשל בחלב עזים, אלא על כל בשר בהמה המתבשל בכל חלב, וכן אינו רק על הבישול, אלא גם על האכילה וההנאה‏.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91

במקרא עצמו לא פורש טעם האיסור, וכך גם במשנת חז"ל לא נאמר כל הסבר לכך, וההתייחסות אליו הוא אל גזרת הכתוב. פרשני המקרא והמצוות החל מפילון האלכסנדרוני עבור בפרשני ימי הביניים ועד להוגי זמננו ניסו למצוא טעם לאיסור זה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91