מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות " מושגי יסוד בחוכמת הקבלה" בקישור הבא: https://kabbalahmedia.info/he/programs/c/ZhlEuYWR

חומר רקע לשיחות, "מושגי יסוד בחכמת הקבלה", 21

ערבות

מטרות התוכנית:

• האם יש קשר בין ערבות ולימוד חכמת הקבלה?

• מהי ערבות על פי חכמת הקבלה?

• האם יש קשר בין ערבות להתפתחות רוחנית?

זרימת התוכנית:

• הקשר בין ערבות להתפתחות רוחנית

• ערבות כחוק טבע

• מטרת הערבות

• מהי ערבות בתהליך ההתפתחות הרוחנית שלי

• ערבות בין הנשמות במערכת אדם הראשון

• הגדרת המושג

• תועלות מהערבות

• איך הערבות עובדת

• איך להגיע לערבות

• הרהורים

• מבט גלובלי

• סיום התכנית

פתיחה:

שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו, אנחנו כאן בתוכנית מושגי יסוד בחכמת הקבלה. בתוכנית זו אנחנו משתדלים להגדיר בצורה הכי פשוטה וגם הכי קרובה לרגש, מושגים בסיסיים בחכמת הקבלה עבור מי שמתחיל להתעניין בה. היום נדבר על המושג "ערבות".

הקשר בין ערבות להתפתחות רוחנית

ערבות הדדית היא אחריות של הקהילה כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקהילה כלפי הכלל. ביהדות נקבע על ידי חז"ל כלל מוסרי והלכתי לציון ערבות הדדית - כל ישראל ערבים זה לזה. משמעותו המקורית היא כי כל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו. בעת החדשה רווח הביטוי במשמעות שונה, שלפיה כל יהודי אחראי על שלומו ורווחתו של חברו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%93%D7%99%D7%AA

ערבות, היא הביטוי המשפטי המתאר התחייבות של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי, אם לא יפרע במועדו. כלומר, אם החייב לא יעמוד בתשלום חוב, יהיה הנושה רשאי לדרוש מאת אותו ערב שיפרע את החוב. 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA

שמתי לב שבקבלה מזכירים הרבה את המילה "ערבות" יחד עם מילים כמו חיבור ואיחוד. קודם חשבתי שהקבלה מדברת בעיקר על עולמות עליונים, ספירות, כלים, אורות וכאלה. ומה שאני לא מבין זה:  

• בכתבי הקבלה מזכירים הרבה את המילה ערבות. מה הקשר בין ערבות, שבדרך כלל מדברים עליה בהקשר של ערבות שחותמים למישהו בבנק, או בהקשר רחב יותר של ערבות הדדית בחברה, לבין חכמת הקבלה?

• האם ערבות בין אנשים קשורה למבנים רוחניים שעליהם לומדים בחכמת קבלה?

• האם יש קשר בין ערבות להתפתחות רוחנית?

ערבות כחוק טבע

למה אני צריך להיות ערב לך, למה אני צריך להיות ערב למישהו שנמצא בקצה הגלובוס שאני לא מכיר אותו עכשיו? לא שואלים אותך אם אתה רוצה או לא רוצה, אלא פשוט מסבירים לך שכך בנויה המציאות, המערכת הכללית. אם אתה הולך לקיים אותה, אתה תרגיש טוב בכל מאורעות החיים. ואם אתה לא תקיים אותה, יחייבו אותך לקיים מתוך זה שאם לא תקיים, אתה תרגיש ייסורים ובעיות כי אתה לא מקיים את חוקי הטבע, והטבע בתגובה שלו ילחץ עליך כך שאתה תהיה מחויב לקבל. לכן באה חכמת הקבלה ומסבירה לך שכדאי לך לשמוע מה שאומרים מקובלים כי הם עברו כבר את השלבים האלו, ולכן אם אתה תשמע, זה יהיה לך טוב. אתה תסבול פחות, אתה תגיע לשלמות, להרגשת חיים נצחיים, ולמה לך להתכלל בכל הצרות שהאנושות כנראה הולכת לגלות.

(מתוך תוכנית הטלוויזיה "צעדים ראשונים בקבלה" – ערבות הדדית)

https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/aoiFmaOA

• למה מתכוונים מקובלים כשכותבים שערבות היא חוק טבע?

• אם ערבות היא חוק טבע, מדוע אנו לא מרגישים את השפעתו, השלכותיו, עלינו?

"הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשניים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בספינה. אמר לו חברו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי אכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך?", אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בספינה!"".

[מתוך מאמר "הערבות", אות י"ח, יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/itcVAcFn

• מהי בעצם הספינה במשל שמזכיר בעל הסולם במאמרו?

• מדוע אותו אדם שקודח חור תחתיו לא מבין שכל הספינה תטבע בגללו? מה מקובלים רצו להעביר לנו במשל?

מטרת הערבות

"כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצוות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו".

[מתוך מאמר "הערבות", יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/itcVAcFn

• מהי מטרתה של הערבות על פי חכמת הקבלה:

• למה צריך להיות בערבות?

• מה חשיבותה של הערבות?

• האם אלוהים רוצה שנהיה בערבות?

וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצווה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו. דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחבריי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.

ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחבריי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.

משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו.

[מתוך מאמר "הערבות", אות י"ז, יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/itcVAcFn

מהי ערבות בתהליך ההתפתחות הרוחנית שלי

שאלה: האם ניתן לקרוא לערבות צורה בסיסית לתקשורת?

תשובתי: ערבות זו הצורה הסופית של התקשורת נכונה, כאשר אנחנו משיגים בינינו את הקשר "אחד עבור כולם וכולם עבור אחד. [...] ניתן לקרוא לזה אהבה. הרי אנחנו קשורים בינינו בצורה כזו כדי שנרגיש מה חסר לזולת ולספק לו את החסר – זה מה שנקרא אהבה."

https://laitman.co.il/%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%95-%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/#.Yr1ZRuxBy00

ערבות היא כוח שבא מהחברה אל האדם. בעזרת הערבות האדם מתפנה מדאגותיו לעצמו ויכול להיות חופשי לדאוג לצרכי חבריו.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA

מה זה אומר, על פי חכמת הקבלה, שמישהו נמצא בערבות, למה הכוונה בדיוק?

• האם צריכה להיות הדדיות בערבות רוחנית, כך שמי שאני ערב לו יהיה גם ערב לי? אם כן, מי אמור להיות ערב לי ועל מה בדיוק? על מה הם מתחייבים?

• באיזה מובן כל אדם ערב לחברו בדרך הרוחנית? האם הכוונה להיות ערב על מעשיו?

• איך הכוח העליון מעורב ביחסים האלה של הערבות? 

ערבות בין הנשמות במערכת אדם הראשון

אי אפשר לעשות אפילו צעד אחד קדימה בלי ערבות הדדית, כי כל העבודה שלנו היא כדי לאסוף את כל השברים של הנשמה שלנו, המבנה שלנו יחד. כי פעם היינו "כאיש אחד בלב אחד" מרגישים את עצמנו מחוברים, ואחר כך התחלנו להרגיש רחוקים זה מזה, ועכשיו אנחנו צריכים להגיע להכרת הרע שאנחנו עד כדי כך רחוקים זה מזה שאנחנו לא מסוגלים להגיע לשום הצלחה בחיים שלנו, אפילו הגשמיים, ולכן אנחנו מחויבים לחזור לחיבור הפנימי שבינינו.

למה מוכרחים? מוכרחים, כי מצד הטבע אנחנו בנויים כמבנה שנקרא "אדם הראשון", "אדם", ואנחנו כולנו חלקים של האדם. זאת אומרת בכל אחד ואחד מאיתנו יש רצון והרצון הזה הוא חלק מאותו מבנה שנקרא אדם. ולכן אנחנו צריכים לחזור למבנה הזה של האדם.

(מתוך תוכנית הטלוויזיה "צעדים ראשונים בקבלה" – ערבות הדדית)

https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/aoiFmaOA

• מהי מערכת "נשמת אדם הראשון" שמוזכרת בקטע שלעיל ואיך זה קשור לקשרי הערבות?

הגדרת המושג 

• מהי ההגדרה המדויקת, הקבלית, למושג - "הערבות"? 

תועלות מהערבות

"ערבות", זה הקשר בין הכלים השבורים, שבמידת הקשר הזה ביניהם הם מתחילים להרגיש את הרוחניות, את הבורא. מידת הקשר הזה שנקרא ערבות, חיבור, איחוד ביניהם, הוא קובע את המצב של הקבוצה. ככל שאנחנו יותר קשורים בערבות, כך המדרגה הרוחנית שלנו גבוהה יותר.

https://bit.ly/3zKoPIk

ערבות, זה התנאי של החיבור בין הנשמות השבורות שחייב להתקיים לאורך כל העלייה ב - 125 מדרגות וכל פעם בצורה יותר ויותר קפדנית. ערבות, זהו נתון שמראה לך את המצב של הכלי הרוחני, המידות של ההתקשרות ההדדית של החלקים שלו, שזה מייצב את המצב הרוחני. זה נותן לך את הכוח הרוחני של האיחוד שבתוכו אנחנו מגלים את ההתגלות של הבורא.

https://bit.ly/3Q9MAPC

• מה נותנת לאדם הערבות?

• איך ערבות תורמת להתפתחותו הרוחנית של האדם?

• האם יש תנאים להשגת הערבות?

• האם ערבות היא תנאי להשגה רוחנית?

• כשהאדם נותן ערבות למישהו, האם הוא מקבל חזרה משהו בתמורה? אם כן ממי?

• מה משתנה באדם שערב לאחרים? מה משתנה באנשים שאותו האדם ערב להם?

• יש ביטוי כזה, "ערב לחיך", שמצביע על כך שמשהו מאוד טעים. האם בכל העניין הזה של הערבות, יש איזה טעם מיוחד שמרגישים?

וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני שממתיקין זה לזה בתפילתם שמתפללין, כל אחד בעד חבירו, ועל ידי זה הם נענים. ועיקר התפילה היא במחשבה מפני שבמחשבה יכול בנקל להתקבל תפילתו.

(רבי אלימלך מליז'נסק, "נועם אלימלך")

איך הערבות עובדת

• מדוע ישנה התלות הזו בין פיתוח יחס של ערבות לזולת לבין התפתחות רוחנית?

• מדוע אם אחשוב על אחרים זה יעזור להם?

• מדוע עם אחרים יחשבו עלי בהכרח זה יעזור לי?

• יש שיגידו שכל עניין הערבות הוא מאוד טבעי וברור - כשאנשים דואגים אחד לשני זה נותן לכל אחד הרגשה של רוגע וביטחון. אז מה רוחני בזה?

איך להגיע לערבות

הערה: באחד הספרים שלך כתבת שערבות כללית משחררת כל אדם מכל דאגה לעצמו.

תשובתי: ערבות נחוצה כדי לדאוג לאחרים, כל אחד צריך להיות בטוח שהאחרים דואגים לו, אחרת הוא יהיה חייב להתנתק מהדאגה לאחרים ולחשוב על עצמו. לכן החברה צריכה להיות בנויה בצורה כזו שכולם יחשבו זה על זה. זו צורה הפוכה מהאגואיזם המוחלט.

https://laitman.co.il/%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%95-%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/#.Yr1ZRuxBy00

• איך מייצרים ערבות במהלך ההתפתחות הרוחנית?

• מה בדיוק צריכים לעשות כדי להגיע למצב ערבות הדדית בין בני אדם? מהם סדר הפעולות כדי להגיע לערבות?

• האם ערבות היא החלטה חד פעמית או משהו שצריך לחדש בכל פעם? 

• מה אנחנו בעצם מבטיחים אחד לשני?

• איך לימוד חכמת הקבלה עוזרת לאדם בפיתוח ערבות? 

הרהורים

• האם ערבות היא מצב שיכול להתקיים? זה נשמע משהו מאוד גבוה שרחוק מאוד מהמצב בעולם כיום.

• האם לחיות בערבות זה כמו לחיות בקיבוץ או בקומונה? אם כן, אנו עדים לכך שזה לא כל כך עבד בסופו של דבר.

• ערבות מצביעה על תלות מאוד גדולה של אנשים האחד בשני, אפילו נענשים אחד עבור טעויותיו של חברו. זה קצת קשה ומפחיד. איך להתייחס לזה נכון?

מבט גלובלי

רבי אלעזר, בנו של רשב"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות.

[מתוך מאמר "הערבות", אות י"ז, יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/itcVAcFn

• בעל הסולם פרסם בשנות השלושים מאמר בשם "הערבות". זה היה אחד המאמרים הראשונים שהוא פרסם לציבור הרחב. מה הוא רצה בעצם לומר לעם?

• בישראל בימי מלחמה, למרות הפחד והדאגה, יש גם תחושה חזקה של ערבות הדדית, וזה עושה הרגשה מאוד מיוחדת וחמה. מאיפה זה בא? 

• אם יותר אנשים יהיו בערבות, איך זה ישפיע על הבעיות שיש בחיי היומיום שלנו?

• איזו איכות חיים יכולה הערבות להוסיף לנו כחברה אנושית?

שאלה: בעל הסולם כותב שרק לאחר שחברה שרוצה להגיע למצב אינטגרלי תהיה עצמאית גם מבחינה כלכלית, ואנשים בה יוכלו להיות ערבים זה לזה. כלומר, האם לפני כן צריך להיות לכל אדם המינימום החומרי ההכרחי?

תשובתי: זה חייב להיות כך, אין כאן מה לדבר אפילו, אבל ניתן להשיג מצב חומרי אידיאלי אם המצב יהיה הדדי.

הערה: בהמשך בעל הסולם מוסיף שכאשר חברה שרוצה להגיע לערבות הדדית נמצאת בהשפעת אנשים חסרי אחריות ומלאים באהבה עצמית, לא יכולה להיות אספקה מובטחת של צרכים הכרחיים. ואפילו אם רק אדם אחד ידאג לעצמו, כל היתר כבר לא יוכלו להגיע לערבות.

תגובתי: כמובן, כיוון שהאינטגרליות מופרת.

שאלה: אבל איך יכול להיות שבחברה שבה כולם דואגים זה לזה אדם אחד מפסיק לעשות זאת?

תשובתי: תיאורטית זה בלתי אפשרי, ומעשית  אפילו פחות, כיוון שכולם ישפיעו זה על זה ולאדם כזה פשוט לא יהיה מקום. הרי בהשפעת הסביבה הוא יצטרך בצורה מודעת ומרצונו לעבוד עבור האחרים.

https://laitman.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa/#.Yr1Y4uxBy00

סיום התוכנית

• מה הדבר שהכי חשוב שנזכור בנושא של "ערבות"?