האדם סייע לנו בכל לבו להיות כאגודה אחת. אחרי שמימש את עצמו, נפטר
לאורך חיי האדם מתעוררים בו רצונות אגואיסטיים והוא מתקנם על ידי חיבור לחברה
תכריכים לבנים מסמלים שאדם מסר כל לבו למען הכלל
קדיש: בסוף חייו נכלל האדם בכלל, בכוח העליון שמצוי בחיבור בינינו
בתיקון הכללי העתידי יתוקן גם מה שלא הצלחנו לתקן, ובינתיים קברנו בעפר
חסד של אמת: החברה מטפלת ברצונות האדם שנותרו לא מתוקנים, ב"לב האבן"
מוות הוא טבעי. אם אדם השקיע בחברה, יש לו חלק נצחי שחי בה
התקשרות נכונה של פרט לחברה, מקדמת אותנו לעבר המצב השלם
משך כל ההיסטוריה אנו פועלים במודע או לא במודע לחיבור כולם למשפחה אחת
אחרי שאדם נפטר עלינו לכבד את השקעתו בחיבור
אנו מפגרים בחיבור שהטבע דורש מאיתנו, ולכן באים אסונות כלליים ופרטיים
קריעת הבגד מסמלת שאנו מקבלים על עצמנו להמשיך לתקן את שהשאיר הנפטר
הספדים מדגישים את תרומת האדם לחברה, כי חיינו נועדו להביאנו להיות כאיש אחד
ניחום אבלים הוא השתתפות בדרכו של הנפטר, במסירותו לאיחוד החברה
"יושבים שבעה": ישיבה מסמלת קטנות. מבינים שעתה עלינו להתחבר חזק יותר
בשבעה כדאי לדבר על איך נצטרף למעשי החיבור של הנפטר. זהו עילוי נשמתו
אדם שהתאמץ לצאת מעצמו אל הכלל, מחשבותיו ורצונותיו אלה חיים לנצח
בגמר התיקון תתבהר כל התמונה
להשתדל לחשוב לפני שבאים לנחם אבלים: האדם שבנו שייך לכלל, לא לגוף הבהמי
אף אחד לא נפטר, הגוף נפטר.
האנשים שנפטרו חיים בנו ומכוונים אותנו בכל דרכינו
המאמץ להתחבר לאחרים כאיש אחד בלב אחד הוא נקרא הנשמה של האדם
כיום אנו בתקופה שבפועל צריכים כולנו להפוך למשפחה אחת
זמן היסטורי מיוחד
מעשיו הטובים של הנפטר לא נאבדים. אין אובדן. עלינו לחשוב איך להמשיך אותם
מאגר מידע נצחי מלקט את כל המאמצים של אנשים לחיבור. כיום עלינו להכיר בתהליך. כשנתחבר למאגר המידע הזה, נזהה תרומתו של כל אדם לחיבור הכללי. ניגע בנצח