חיים חדשים

שיחה 468

חוסר יציבות שלטונית

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 09.12.14 – אחרי עריכה

אורן: שלום לכם. תודה שאתם איתנו כאן ב"חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם רב, ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן.

שלום לכולם.

אורן: שלום, יעל לשד הראל.

שלום.

אורן: הנושא שלנו היום לא הכי משמח, "אי יציבות פוליטית בישראל". אם אנחנו מסתכלים במבט רחב, ולאו דווקא על אירועי דיומא, אנחנו רואים שמוסדות ההנהגה והממשל בישראל לא מחזיקים יותר מידי זמן על כנם, ובעיקר משחקי אגו, חילוקי דעות, ואינטריגות כאלה ואחרות, גורמות למבנים שאמורים להנהיג אותנו להתפרק.

ננסה להבין את התופעה הזו, כי היא הולכת ומחריפה, ויש לה השלכות בכל הרמות, על החיים של כל אחד מאיתנו כאן במדינה, כולל ברמת הכיס, וכמה מיליארדים עולה מערכת כזו שמתחילה מחדש. ננסה להבין למה, ומה אפשר לעשות, כדי שזה לא יגיע למקום הזה ויתחיל לעלות על נתיב אחר.

יעל: אנחנו מרגישים שיש לנו כאן ספינה והנהגה שאמורה להוביל אותנו לחוף מבטחים, ליצור לנו מציאות טובה וליצור לנו חיים טובים. אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו בוטחים בה, שהם לוקחים אותנו למקום טוב, ובתכלס, אנחנו מרגישים שכל הספינה הזו בנויה מהרבה מאד קרעים, מהרבה מאד חלקים, שכל אחד מושך לכיוונים אחרים, עם אינטרסים מנוגדים. ובסופו של דבר, כל החוטים שאמורים לקשור את כל הדבר הזה ליחידה אחת, הולכים ומתפוררים.

זו ההרגשה שלנו כציבור, וזה נותן לנו הרגשה של חוסר ביטחון ואי יציבות פוליטית שלא נולדה בימים האחרונים. זה משהו שמלווה אותנו מקום המדינה, ובמשך השנים הרבה מאד ממשלות התפרקו ואנחנו יוצאים לבחירות הרבה לפני המועד עצמו.

על פי הסטטיסטיקה, בשישים ושמונה שנות קיומה של ישראל, התחלפו לא פחות משלושים ושלוש ממשלות, תשע עשרה כנסות. הזמן הממוצע של ממשלה בישראל הוא פחות משנתיים, והכנסת מחזיקה מעמד כשלוש שנים וארבעה חודשים.

בתכנית שלנו היום, אנחנו לא רוצים להיכנס לפוליטיקה, ולא לפאן של פרשנים פוליטיים, שיש הרבה מאד מהם בכל רשתות התקשורת האחרות. אנחנו רוצים באמת להבין, מתוך הראיה המאוד מאוד רחבה שלך, איך, למה, מה הסיבות לתופעה הזו ואיך אפשר ליצור כאן מציאות אחרת. האם הבחירות האלה זו ההצלה שלנו? מה היית ממליץ לראש הממשלה הבא לעשות? איך להיבחר? איך לוקחים את הספינה הזו וגורמים לה להגיע לחוף מבטחים, וכך להיות ראש אחד שמוביל את כולנו?

ממה נובעת אי היציבות הפוליטית הזו, ולמה הממשלות לא מחזיקות מעמד?

תמיד בראש החברה, המדינה, אחר כך הממשלה, היה מלך. ואפילו שהיו הרבה שרים, אבל השרים, פחות או יותר היו מיישרים את עצמם עם המלך. על המלך אין ויכוח, מה שהוא אומר זה קדוש. ולכן, כך הכל היה מתקדם. מאיפה יש למלך מחשבות נכונות? מהשמיים, יש לו קשר ישיר עם הכוח העליון, כך האמינו האנשים. ואנחנו היינו מתקדמים בהיסטוריה שלנו, באבולוציה שלנו, בשינוי בחברה, בטכנולוגיה, במדע, בדת, בחינוך, ובכל הדברים, לפי איזושהי תכנית. וכל המדינות, פחות או יותר כך היו מתקדמות, כשבראש החברה היה מלך, ואחריו לפי ההיררכיה היו עוד אנשים שקרובים למלוכה.

הטבע היה מקדם אותנו בלי לשאול אותנו, אלא היה מכניס לכל אחד ואחד מחשבות ורצונות, ובצורה כזו היינו מתקדמים. וודאי שהיו גם מלחמות, גם בעיות, אבל הכל היה מתוכנן. זה היה צריך להיות מצד הטבע, ואנחנו היינו צריכים מכל זה רק ללמוד לאט לאט, שאנחנו צריכים להתקדם להבנה, להרגשה מה לעשות, כדי שהחיים יהיו בכל זאת יותר מאוזנים.

יעל: היה כוח של הטבע, שכיוון את המלך לאן לקחת את האנשים שלו וכולם הלכו אחריו?

כן. גם עם ישראל עבר הרבה דברים על ידי הכוח העליון, וגם זה היה כתוב מראש. אצל הנביאים אנחנו רואים, שכל התהליך שאחר כך עברנו, היה כתוב עוד בתקופתם, מאות שנים לפני חורבן בית המקדש והגלות. אפילו בגמרא שבעים שנה לפני החורבן, כבר היו סימנים של חורבן.

יעל: המנהיגים ידעו לקרוא את המפה הזו, שהולך להיות חורבן ומה הולך לקרות?

אין שאלה. ודאי שכן. כתוב על זה.

אורן: היו מלכים גם בעמים אחרים, גם בעת החדשה, ואפילו עד לא מזמן ברוסיה היה צאר, והיו מקבלים את דברי המנהיג העליון, המלך, כקדושים. זה משהו שליווה את האנושות עד לא מזמן.

היינו גם מאמינים בדת, בכנסיה, באללה, ואנחנו בקדוש ברוך הוא. בקיצור, הכל היה מאורגן בצורה כזו, שהאנושות הייתה מקיימת את עצמה על ידי הכוונה מלמעלה, עד שהגענו למצב שצריכים להפעיל בחירה חופשית.

מהי "בחירה חופשית"? זה כשאני בעצמי, צריך להיכנס לתוך התכנית של הטבע, ללמוד את הטבע את אותה התכנית, ולהבין איך אני צריך לשנות את עצמי, ואת כל החברה האנושית, גם כל אחד ואחד, ובעיקר את הקשרים שלנו בינינו יחד".

יעל: "אני" זה המלך, או ש"אני" זה הבן אדם הפשוט?

כל בן אדם. המלכים התחילו ליפול, ואז אנחנו מגיעים למצב, שכל אדם הוא המלך. כל אדם משתלב באותה חברה אנושית כאישיות נפרדת וקובעת. כי אם אנחנו מדברים על מנגנון, שהוא נניח כמו כתם על השולחן, אז כולם שווים, וכל אחד ואחד קובע את המצב של כולם, כמו המלך.

יעל: ההרגשה היום היא ממש לא כזו.

זה ברור, אבל אני מסביר מה קורה בטבע. שאם אנחנו מתקדמים לגילוי החברה האנושית, שהיא כולה אינטגראלית, זאת אומרת, "אינטר", "יחד", "בפנים", וכולנו כך קשורים בינינו, אז יש לנו בעיה גדולה. כי אנחנו לא יכולים להמשיך עם הטבע שלנו האגואיסטי, האופורטוניסטי, שלא אכפת לי כלום מאף אחד ואני רוצה לקבל את מה שמגיע לי, והכל שיישרף וכן הלאה. עם הגישה הטבעית הזו שלי, אני לא יכול להיות חלק מהאנושות הזו, והטבע בינתיים, מסדר אותנו, מכניס אותנו למלחציים.

יעל: למה אני לא יכול?

כי הטבע שלי הפוך. אני רואה איך האנשים מסתכלים זה על זה, ומתייחסים אחד לשני, "אני לא רוצה להתחשב עם אף אחד". "אני לא רוצה לאהוב אף אחד". "אני לא חייב לאף אחד". "כל אחד חופשי". "מה יש לך"? "מה אתה רוצה ממני"? "אני חייב לך משהו"? "אתה רוצה משהו"? "שיעזבו אותי. אני לעצמי". "אני לא חייב לא לך ולא למדינה, ולא לאף אחד".

יעל:בעצם אתה מדבר על שני תהליכים מנוגדים?

"מנוגדים", ודאי. ועוד איך מנוגדים. אנחנו בפנים נעשים יותר ויותר אכזריים, אגואיסטיים, לא אכפת לנו כלום. פעם, בן אדם שהיו כותבים עליו ש"הוא גנב", או תופסים אותו במשטרה, או שהיה משהו או היה צריך להתגרש מאיזו סיבה, זו הייתה בושה.

היום? "פעמיים, שלוש התגרשתי ועדיין לא מצאתי עם מי אני עוד אתחתן?". זה כך. גישות הדור הצעיר, והילדים בכלל, אין להם בכלל שום חשבון.

יעל: זה כוח אחד שמושך.

אנחנו, עם הטבע שלנו, לא יכולים להיות בטבע, או בחברה, בציוויליזציה כולה סביב כדור הארץ ולהתקיים בצורה אינטגראלית. אנחנו לא כאלה אנחנו הפוכים. זאת אומרת, אין דבר יותר הפוך, מלקחת את כל האנדיוידואליסטים האלה ולהתחיל לחבר ביניהם. אף אחד לא רוצה. כולם בורחים זה מזה.

יעל: זה אנחנו.

כמו כבש מזאב. ממש. כל אחד ואחד כך. ובמיוחד בעם ישראל, למרות שאנחנו נמצאים כאן בכאלה מצבים וכל האויבים שלנו לוחצים עלינו מבחוץ. לכן פוליטיקאי שהולך להיבחר וחושב שיצליח, חוץ מההטבות האחרות יש לו גאווה. אבל גאווה והצלחה ולהעמיד את עצמו לפני כולם שיהיה גדול, הוא צריך להבין שזה לא ילך לו.

קודם כל זה מה שאנחנו צריכים להסביר לכל אחד. זה יכול להיות, "ימין", "שמאל", "באמצע", מאיפה שהוא בא, לא חשוב במה. אף אחד מהם לא יוכל להצליח.

אורן: למה?

כי הם לא יודעים את היסוד של החברה, בפרט בחברה הישראלית. הם חושבים שזה כמו מערבית, יש להם אפילו אנשים מחו"ל שממליצים להם על כל מיני פעולות והם לא יודעים מה הטבע מתכנן כלפינו, כלפי ישראל. מה הטבע מתכנן כלפי העולם, מה תפקידנו ומה תפקיד כל העולם בכל המערכת הזו הארוכה, המערכה הזו שאנחנו עוברים כולם. ובמיוחד מה חשוב בימינו. איזו תקופה זו שאנחנו מתפתחים.

הם לא יודעים על זה כלום. הם חושבים ש"אני אלחץ קצת על החוק הזה", "אני אשחרר קצת לכמה אחוזים, איזה מיסים כאן ועוד משהו שם". זה לגמרי לא הכלים שעל ידם אפשר לנהל את המדינה.

אורן: למה?

כי, המדינה שלנו במיוחד, נכנסת תחת החוק הכללי של הטבע, החוק האינטגראלי. זאת אומרת, החוק הזה שעכשיו מגיע לנו מלמעלה, המנגנון הזה שעכשיו פועל על עם ישראל, הוא מחייב את עם ישראל להיות אחד. להיות מקושר, להיות בחיבור, בהדדיות.

וזה מה שאומות העולם גם דורשים מאיתנו, כי השלב הבא, שהם יצטרכו להשיג גם אותה הצורה ואם לא ישיגו אותה, זה בגלל שהם לא יודעים על כך ואף אחד לא מלמד אותם. רק עם ישראל יכול להיות "אור לגויים" וללמד אותם, מפני שאנחנו "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" כלפי כל העולם. ואז יוצא, שאנחנו נסבול מהם בצורה, שה' ישמור.

אורן: אמרת שפעם היה מלך ומה שהמלך אומר, זה קדוש. כולם תחתיו מתיישרים לפי מילה שלו.

כך עד מאה העשרים, כי האנושות הייתה מתקדמת כמו צאן.

אורן: עיוורת. אז זה שעומד למעלה, כמו רועה צאן, אומר "ימינה, שמאלה, אחורה, קדימה".

לא הייתה לך בחירה חופשית, אלא כל הזמן התקדמת קדימה על ידי המכה.

אורן: זה המודל של מלך וכולם מתיישרים לפי הדברים שלו. וגם אמרת שעברנו מטמורפוזה, אבולוציה.

להסכים עם התוכנית של הטבע, להבין את הטבע וללכת בבחירה חופשית איתו יחד.

אורן: אבל כל אחד וכולם יחד. כשתיארת את השינוי אמרת, שאם פעם היה מלך אחד למעלה וכולם תחתיו מתיישרים לפי כל מילה שלו, עכשיו פה, במערכת הזו כל אחד מלך.

אמרת במיוחד שבישראל כל אחד מלך וזה מתחבר לי למשחקי אגו. לכל אחד יש אגו נפוח, גדול שהולך ותופח.

כשאתה לוקח הרבה אנשים שיש להם אגו גדול ושם אותם ביחד, כי כך הציבור בחר, מראש ברור שאין לזה סיכוי להצליח כי כל אחד מלך.

איך ממצב כזה שאתה אומר שזה התפתחות חיובית, באים לאיזו יציבות? זה הדבר הכי לא יציב כביכול. חוץ מהעניין הצר שלו, אף אחד לא רואה ממטר, שיישרף הכל. לאן זה לוקח את כל המדינה והחברה, אז מה השלב הבא? לאן זה הולך?

לאבדון.

אורן: זה ברור. מה עושים שזה לא ילך לשם?

הם צריכים לעבור לימוד.

אורן: לימוד של מה?

חינוך חדש. ללמוד מה זה נקרא מערכת אינטגראלית, מה זה נקרא העולם שבו אנחנו נמצאים. הם לא יודעים. הם הולכים לנהל חברה בעולם, שהם לא מבינים מה זו חברה היום ומה זה העולם היום. אף אחד לא מבין. זה לא חשוב את מי אתה לוקח מקצה לקצה, כל האנשים וכל המפלגות, אף אחד מהם לא יודע בכלל באיזה עולם אנחנו נמצאים.

אורן: איך אפשר בכלל להנהיג חברה שבה כל אחד מרגיש שהוא מלך?

אפשר. אם כל אחד מהגובה שלו מרגיש אחריות.

אורן: מה זה אומר?

אחריות על כולם, כמו אבא. מלך זה לא כוח הרע. אתה חושב שמלך לא עושה כלום, מבלה מהבוקר עד הלילה, זו עבודה קשה. קראתי על סדר היום של מלכת אנגליה שמלכה קודם. איזה סדר יום יש לה, להיפגש עם זה ולשתות תה עם זה, להיכנס לגן ילדים, ממש מלא מלא עבודה, והיא עוד צריכה לנסוע לסקוטלנד ולעוד מקומות. זה לא שאדם עושה מה שבא לו. יש לו תפקיד, זה רציני. והוא צריך לשבת עם השרים שלו כמה שעות. תמיד זה היה כך, זה לא רק נשף.

יעל: עשית הפרדה ואמרת שמעבר לזה שצריך להנהיג את העם הזה, העם הזה עוד צריך להנהיג בסופו של דבר. הוא דוגמה לעולם כולו.

העם צריך להנהיג את כל האנושות.

יעל: זאת אומרת שלמנהיג של ישראל יש תפקיד מאוד משמעותי.

כן.

יעל: מה התפקיד של ההנהגה בישראל?

להבין את תכנית הבריאה, תכנית הטבע, ולהתאים את עם ישראל בדיוק למקום שבתכנית הזו.

יעל: זה היה קיים בעבר, בהיסטוריה הרחוקה שלנו, כך זה התנהל?

זה התנהל ממתן תורה, או נגיד מבית המקדש הראשון עד חורבן בית המקדש השני.

יעל: ומה השתנה, מה ההבדל בין המנהיגים של פעם למנהיגים שיש לנו היום?

הם המנהיגים שהיו משיגים את התכנית הזו, את הכוח שפועל בתוך הטבע. זה נקרא כוח עליון.

יעל: מה זה "משיגים"?

מרגישים, מבינים, עובדים יחד עמו. זה כמו שאני עכשיו רואה את העולם הזה, ואני צריך לראות גם את הכוחות שפועלים בעולם הזה וסובבים אותו. אני רוצה לראות את התכנית הכללית, שלפיה הכוחות האלה פועלים, ולראות את התכנית הזו לאלפי שנים. או בלי זמן, למעלה מהזמן, לא חשוב, אבל אני צריך לראות עד גמר התיקון שלו. זו חובה. זאת אומרת המנהיגים היו מקובלים, בעלי השגה.

יעל: צריך תכונות מיוחדות בשביל להיות בן אדם כזה?

ודאי שכן.

יעל: אילו תכונות?

תכונות פשוטות, "ואהבת לרעך כמוך". זהו.

יעל: מה זה אומר?

זה אומר, שצריכים לאהוב את השני לפחות כמו שאת אוהבת את עצמך.

יעל: אז ממה שאני מבינה ממך, זה אדם שיש בו סוג של נתינה.

לא סוג של נתינה, אלא לגמרי נתינה. לא סוג וקצת, אלא נתינה טוטאלית.

אורן: במציאות כזו, שבה כל פרט יש לו אגו מאוד מאוד גדול, ואני לא אומר שזה רע, אמרת קודם שזה תהליך טבעי ולא באנו לתת ציונים. אתה אומר שפעם כולם היו כמו צאן אחרי המנהיג, והיום כל אחד עם אגו עד השמיים, כל אחד רוצה להיות מלך. להרגיש שאתה רוצה להיות מלך זה לא דבר רע, השאלה לאן אתה לוקח את זה.

דיברת על זה, שצריך להכניס מוטיב של למידה לכל פרט בחברה, על מנת להשתנות משנאה לאהבה. מה זה אומר על המציאות, בה לאנשים יש אגו מאד מאד גדול, וכל אחד מרגיש מלך, והוא מתחיל לפתח בתוכו במקום שנאה, אהבה כלפי האחרים. איך זה נראה?

אנחנו קודם כל מגלים שאנחנו כולנו תלויים זה בזה, כמו איברים בגוף אחד. אז אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להתקשר. להתקשר בהדדיות, להתקשר נכון. להתקשר כשכולם עובדים עבור כל אחד ואחד. כך שהמערכת שאנחנו בונים היא מערכת אינטגרלית, סגורה, שלמה.

במידה שאנחנו מתקרבים להשלמה הדדית כזו, אנחנו מתחילים להרגיש כוח שפועל בנו, שמתגלה בינינו, בתוכנו, והכוח האינטגרלי הזה נקרא כוח עליון. אנחנו במשהו מתחילים לגלות אותו, אפילו בסדנה פשוטה.

אורן: מה זו סדנה?

מה שאנחנו עושים ברחובות, שאנחנו עושים בכל מיני מקומות. שמראים לציבור עד כמה אפשר על ידי החיבור בינינו, אפילו מקרי, תוך שעה, להרגיש שיש בינינו איזשהו כוח, איזשהו מצב רוח, איזו הרגשה אחרת. משהו משתנה. העולם נראה אפילו אחר. שמענו את זה מהמשתתפים.

אורן: הכוח האינטגרלי הזה, מה הוא יביא איתו לחיים שלנו שאנחנו לא מכירים היום?

הוא יחייב אותנו לשנות את החיים לצורה כזו, שאנחנו נהיה כולנו מגובשים, כולנו מקושרים, כולנו נרגיש את כולם.

אורן: איפה נעלם האגו הגדול שהיום כל אחד רוצה להיות מלך?

הוא יישאר. אנחנו מעל האגו נתחבר בינינו.

אורן: מה זה אומר?

כך, כמו שכתוב, "על כל פשעים תכסה אהבה".

אורן: כל אחד ירגיש שהוא מלך?

כל אחד ירגיש שהוא מלך, ומאותה מלכות שיש לו, הוא ירצה לעשות טוב לכולם, להיות מלך טוב. אתה חושב שמלך זה "אני עכשיו מוריד את הראש לכולם", סתם כך, זה מהרומנים או מהאגדות.

אורן: במציאות הזאת שאתה קורא לה "אינטגרלית" כל אחד מרגיש גם מלך וגם טוב. איך הם מסתדרים כל המלכים האלה ביחד?

במערכת אינטגרלית הפרט חשוב כמו כולם. כי אם הוא לא יתפקד, כל המערכת לא מתפקדת.

אורן: ומה גורם לפרט לתפקד טוב?

המערכת תומכת בו ומחייבת אותו ואז הוא תורם לה. ההדדיות הזו, זה נקרא "ברית". זה נקרא "כוח הערבות", שחייבת להיות בין כולם.

אורן: יש סיכוי ליציבות בישראל אי פעם?

אנחנו נהיה מוכרחים לעשות את זה ואין ברירה. רק העניין הוא, או על ידי מכות או על ידי דרך בינה. על ידי זה שאנחנו נבין ונתקדם בזה בדרך טובה וקצרה.

אורן: נקווה לטוב. אנחנו איתך באופטימיות. תודה רבה הרב לייטמן, תודה יעל, תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד לפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב. חיים חדשים. להתראות.

(סוף השיחה)