כשרואים איך בנויות ממשלות, את מפת האינטרסים שמחברים בין דמויות ומפלגות, מרחפת באוויר הרגשה קבועה של חוסר יציבות שלטונית. האם כך זה אמור להיות תמיד? על הנהגה אחרת, בעבר ובעתיד.
פעם מלכים הנהיגו מדינות. מה שאמר המלך נחשב לקדוש ולפיו כולם היו מתיישרים. העם האמין שהמלך מחובר לכוחות הטבע, ולכן לא היו עוררין על דבריו. גם הדתות השונות השרישו את התפיסה שכל התנהלות היא על פי הכוונה מלמעלה. במציאות כזו, השלטון היה יציב כמו סלע.
משך דורות התנהלה האנושות בצורה כזו, עד שהגיע שלב התפתחותי שבו נדרשת כבר בחירה חופשית מכל אדם ואדם. למה הכוונה? אין אפשרות להמשיך לסמוך בצורה עיוורת על איזשהו מנהיג שיחזיק בהגה וינתב את הספינה לחוף מבטחים.
אם אני רוצה שיהיה טוב, אני חייב ללמוד בעצמי את המערכת הגדולה שבתוכה אנחנו מתקיימים, הטבע, ולהבין איזו התפתחות היא דורשת בכל רגע נתון. מהו הכיוון, מהי המטרה, ואילו שינויים והתאמות עליי לחולל בתוכי ובסביבה שלי כדי להשיג אותה. כך האבולוציה מקדמת אותנו למצב שבו כל אחד ירגיש מלך, מיוחד, מבין, קובע.
השינוי העיקרי שעומד בפנינו נוגע לאיכות הקשרים בינינו, לטיב היחסים שבין אדם לאדם. מצד אחד, החיים מובילים אותנו לעולם מקושר, למצב שבו כולם משפיעים על כולם ותלויים בכולם. מצד שני, הטבע הפנימי של האדם נעשה יותר ויותר אגואיסטי. 'יישרף העולם אני לא זז', 'לא חייב כלום לאף אחד', 'יאללה תנו גז'.
כך נוצר ניגוד מתגבר בין מגמת ההתפתחות המקושרת של העולם הסובב, לבין התעצמות האינדיבידואליזם והאגו שבוער בכל אחד. למציאות כזו נכנס כל מנהיג שטוען לכתר. אומנם הוא בטוח שיצליח לפתור את הבעיות שהותירו קודמיו, יחוקק חוקים חדשים, ישנה את המיסים וכדומה, אבל כלים כאלה לא יספיקו היום לניהול מוצלח של מדינה, במיוחד לא ישראל.
למה? כי כדי להנהיג את ישראל צריך להכיר את חוק ההתפתחות שבטבע, ואת מה שהוא דורש מהעם שלנו.
במקור, עם ישראל איננו עם רגיל אלא אוסף אנשים זרים, מכל מיני שבטים שחיו באזור בבל העתיקה. אותם אנשים התקבצו סביב האידיאה של אברהם הבבלי, כפי שמסביר הרמב"ם בספר המדע. אברהם חקר את מערכת הטבע וגילה שכולה מתקיימת על בסיס אינטגרליות מלאה, ומהות ההתפתחות שלנו כבני אדם היא לבחור בעצמנו להתייחס זה לזה בצורה דומה. בהדדיות, בחסד, בהשלמה, עד לחיבור העמוק ביותר שנקרא אהבה.
אברהם וכל המנהיגים שבאו אחריו לימדו, שכך בני האדם נעשים דומים לכוח הכללי שפועל בטבע, הכוח האחד שבבריאה, ולכן הוא מתגלה בקשר האינטגרלי שנוצר ביניהם. מדובר בכוח שתכונתו השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה.
מתוך פיתוח תכונת השפעה, המנהיגים שלנו התעלו לרמה שבה גילו את חוק ההתפתחות הכללי שמושרש בטבע הבריאה. הם נעשו שותפים של אותו הכוח בניהול המציאות, וראו איך להוביל את האומה להעצמת החיבור והאהבה, מעל כל הפירוד שהתגלה. כך התנהל העם עד לחורבן הבית השני, ומאז ועד היום ממשיכה להחריב אותנו השנאה.
בישראל של היום כל אחד מלך, אבל במובן השלילי של המילה. זה מוביל אותנו לאי יציבות שלטונית ודאי, אבל זהו רק קצה קצהו של הבעיה. כולנו כאחד צריכים לשבת וללמוד מה הטבע דורש מאיתנו, איזה קשר, איזו הדדיות, איזה חיבור מיוחד צריך להיבנות כאן. אומות העולם יצטרכו גם כן לבנות אותה צורה של התקשרות אינטגרלית, כי זוהי המגמה האבולוציונית הכללית, אבל דרושה להם דוגמה. ואנחנו, בינתיים, רחוקים מלספק אותה. ככל שהעולם יהיה מקושר והאגו של כל פרט יגבר, האנושות תעמוד בפני סכנות קיומיות בכל רמה, ואת כל העצבים תוציא עלינו. אלה שמחזיקים בתרופה.
האם אפשר בכלל להנהיג חברה שכל אדם בה מרגיש מלך? כן. בתנאי. בתנאי שכל אחד ירגיש גבוה במובן של אחריות על כולם, כמו אבא שפועל מתוך אהבה לילדיו. עם גישה כזו נבנה את החברה הישראלית כמערכת אינטגרלית, ונתחיל להרגיש בקשרים בינינו את אותו כוח אינטגרלי שבבריאה. הכוח האחד. הוא יוביל אותנו לשנות את החיים בארץ לצורה שבה נהיה כולנו כאגודה אחת, ערבים זה לזה, מגובשים, כאיש אחד בלב אחד. האגו הגדול של כל פרט יישאר, אבל מעליו נלמד להתחבר באהבה. על כך נאמר במקורות: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י,ב יב). ישראל תהפוך להיות מעצמה חינוכית-תרבותית, ותנפיק לעולם שיטת חיים חדשה. אז ורק אז, נזכה ליציבות שלטונית בארץ, וגם לכבוד ולהערכה מכולם.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 468 – bit.ly/3Fgex2B