כולנו מכירים את המצב שבו אנחנו אדישים למשהו, מין מצב שמתאר סוג ניתוק רגשי והרגשה שזה לא נוגע בנו ולא אכפת לנו. משהו כזה שעובר לידינו ולא באמת מעורר, וזה אופייני מאוד לאנושות בתקופה שלנו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם האדישות זה עניין של חוסר רגש, או עניין של ניתוק רגשי, על מה "יושב" נושא האדישות? האם השפע שמאפשר להשיג כל דבר שהאדם רוצה, גורם לאדישות, לחוסר עניין ותחושה שאין בשביל מה להתאמץ? האם יש קשר בין ייאוש לאדישות? מדוע קשה להחזיק את הרצון במצב של ערנות, או של רצון להגיב במצבים רבים? האם המצב של אדישות מצביע על תהליך התפתחות אישית של האדם? למה כן כדאי להיות אדיש, ומתי עלינו לגלות עניין ולהיות אפקטיביים?האם האבולוציה שלנו מקדמת אותנו להכיר את המערכת הזו, את הטבע? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמןן

היסוד שלנו הוא כוח הרצון. לפי עוצמתו אנו מודדים את האנשים השונים והתנהגותם

• כיום האדישות גוברת, כי האדם כבר ראה הכול, קשה לעניין אותו או למשוך אותו

• שום דבר לא נסתר, לא מושך

• אדם יכול להתעניין במשהו או מישהו ואח"כ להיות אדיש. זה נובע מכך שהרצון השתנה

• הטבע מקדם אותנו למצב שנהיה אדישים לגמרי לכל העולם הזה

• הטבע דוחף אותנו להכיר את הנצחיות שלו, על ידי כך שנפתח את הרוח שבנו

• התפתחות רוחנית פירושה להכיר את כל הטבע, את הכוח שסובב הכול

אחרי שהאדם ייפתח אדישות גמורה לכל הגשמיות, הוא יימשך להתפתחות הרוחנית

• אנו נעבור לרגשות נעלים, המוח שלנו יתפתח לשאלות עמוקות, למציאות לא מוגבלת.

• הרגש המרכזי יהיה איחוד

• איחוד כל הכוחות, כל הנטיות וכל היצורים. זהו העולם הנאור