חיים חדשים

שיחה 856

חטאים ועבירות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 17.18.05 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר על נושא מסעיר, "חטאים ועבירות". חטאים ועבירות זה משהו שמלווה את בני אדם אולי מאז שהם קיימים. נרצה להתבונן על המושג הזה "חטאים ועבירות" קצת יותר לעומק בדרכנו אל חיים חדשים.

ניצה: איך שלא נסתכל על העניין של חטאים ועבירות יש לזה קונוטציה שהיא מאוד לא קלה עבור האדם, לא קל להרגיש שאדם חוטא.

אורן: היינו רוצים להבין היום מה זה חטאים ועבירות באופן כללי לפני שנרד לפרטים, לתקופה כזאת בהיסטוריה, לדת כזו או לאמונה כזאת.

זה נושא כל כך עמוק.

אורן: חטאים ועבירות, מה זה באופן כללי? זה מלווה את בני האדם מאז שהם קיימים.

לא.

אורן: לא?

עוד לפני שהם היו קיימים.

אורן: כלומר?

כי "חטא עץ הדעת" היה מוכן להם מראש, עוד לפני שהיו אדם וחוה וכל המין האנושי. הבורא אמר "בראתי יצר הרע", ורק אחר כך יצא האדם והתפתח וכולי. זאת אומרת ב"יצר האדם רע מנעוריו" וכן הלאה, אנחנו נמצאים מלכתחילה בחטא, אנחנו מלכתחילה נמצאים מוכנים ומוזמנים לעבירות, לחטאים, לכל מה שרק יכול להיות. ויש לנו בהחלט אפשרות להגיד כמו שכתוב בזוהר "לך לאומן שעשאני", כך עשו אותי. ואני כולי כולי נמצא ביצר הרע, ואני רוצה ליהנות מכל מיני דברים, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, שליטה, הכל. זה מחמם אותי, זה דוחף אותי קדימה, אני רוצה להיות יותר מוצלח מכולם, שולט על כולם, אני לא יודע מה זה נקרא עבירה כאן. האם כשאני משתמש במה שאני קיבלתי מהטבע זה נקרא עבירה?

אורן: היצרים שלי אתה מתכוון?

כן. זו עבירה? אני לא יודע. עכשיו, מה זה נקרא "חטא"? על מה אני עובר? "עבירה" זה מהמילה עובר. אז על מה אני עובר? על איזה פקודות, על זה שהממשלה מוציאה לי כל יום חוקים חדשים ואני צריך להסכים עם זה וזה באמת יקרא "חטא"? אני היום יכול למשל לעשות איזו מן פעולה בבוקר, ובצהריים הם יכולים לקבוע שזו עבירה חמורה מאוד, ובערב לתלות אותי.

אורן: נכון.

זה באמת מוצדק?

אורן: תלוי בעיני מי מוצדק.

מי הם האנשים האלו שיושבים שם? אנחנו מכירים מי נמצא שם, זה ברור. אז מה זה נקרא חטאים ועבירות? ואם זה לפי פקודות הטבע, מצוות הטבע, פקודות הכוח העליון, אז צריכים לדעת אם זה נכון או לא, גם זה לא אוניברסלי. בכל התרבויות, ובכל הזמנים, ובכל הדתות והחוגים, וכן הלאה, מדובר על זה כל כך הרבה ויש כל כך הרבה ניגודים וחוסר הסכמה אנושית, השאלה איך להתייחס לזה בכלל? מה זה חטא או לא? הכי נכון זה להגיד, ככה "האם אני עושה נזק לאדם אחר", זה משהו אחר. זאת אומרת אם אני עושה משהו נגד רצונו של האדם, אז זה נקרא "עבריה" או "חטא". או באיזו צורה גם כלפי חיות או צמחים או בכלל כלפי הטבע. צריכים להגדיר את הדברים האלה.

אורן: זאת אומרת פגיעה במשהו שנמצא סביבי בין אם זה בן אדם, אם זו חיה, אם זה צמח.

כן. דומם, צומח, חי, מדבר.

אורן: אתה אומר שפגיעה במשהו שנמצא סביבי, הגיוני שזה יחשב לחטא, אם אני פגעתי במשהו אחר.

כן. אבל גם בזה אני יכול לבוא לבית משפט ולהגיד, "אדוני השופט, כתוב "בראתי יצר רע", אני מרגיש את הדחפים האלה מילדות, שאני רוצה לפגום באחרים ואני רוצה לעשות ככה וככה". אני יכול להביא עוד אלפים ואולי מיליארדי אנשים שכך ידברו שגם הם מרגישים את זה כך שיש להם דחפים כאלה. "יצר האדם רע מנעוריו".

אורן: אז מה אם יש לך דחפים, זה לא מצדיק שאתה תפגע במישהו אחר.

אז האם אני מסוגל כל הזמן לשמור על עצמי ולהחזיק את עצמי עם היצר הבוער.

אורן: אם אתה לא מסוגל, אז המציאו כל מיני טכנולוגיות שבהן בעצם מבודדים אותך כדי שלא תזיק לי. זה שיש לך דחפים זו הבעיה שלך, למה אתה פוגע בי, כמו שאמרת. הפגיעה היא כבר באחר.

כן. אבל כאן השאלה כי בכל זאת מי שחוטא זה לא ה"אני", אלא היצר שנמצא בתוכי.

ניצה: זאת אומרת יש פה איזו הפרדה בין אני לבין היצר שלי, מי שחוטא זה היצר.

כן. לא שאני פוטר את עצמי בזה, אבל בזוהר דווקא כתוב כך "לך לאומן שעשאני". הוא עשה אותי בצורה כזאת, אם יש לכם בעיה, לכו אליו. כי אני פתאום מרגיש שאני רוצה לעשות כך וכך ואני באותו רגע לא מבין, זה בא לי בהיסח דעת, ואני מבצע את הפעולה. אני לא אומר שזה נכון וטוב, אבל אני באותו רגע לא יכול לתת לעצמי דין וחשבון, כי זה קורה כך, זה הכוח העליון בוא נגיד. כל אחד מאיתנו מבין שזה קורה לו לפעמים לפחות. וכאן זו הבעיה.

אורן: אני רוצה כאן ללכת למושג הזה של "חטא" עוד יותר בצורה שורשית. אם אנחנו מתבוננים, אנחנו רואים שכמו שאמרת בתחילת דברייך, החטא זה משהו קדמון, הוא נמצא שם, החטא הראשון, החטא הקדמוני.

זה היסוד של כל החטאים.

אורן: כן. אני רוצה להבין את הסיפור הזה. מה בדיוק הסיפור שם עם החטא? הוא נקרא "חטא עץ הדעת", מה בדיוק היה החטא? אני מבין שגם אתה וגם הרבה הוגים אחרים מתייחסים לזה כשורש לכל החטאים שבאים אחר כך.

פשוט מאוד. זה מה שיש באדם, יצר נוסף על מין החי. מין החי רוצה אוכל, מין, משפחה, והוא משתמש בכל היצרים שלו לפי פקודות הטבע. אתה לא יכול להגיד זה טוב או זה רע, אלא לפי מה שהטבע מחייב, כל יצור מבצע את פקודת הטבע.

אורן: אינסטינקטים.

כן. ואין יותר. אתה יכול להגיד זה טוב, זה רע, יש לו אופי כזה ויש לו אופי כזה, אבל זה מה שניתן לו מהטבע ואנחנו לא יכולים להגיד שהוא בסדר או לא בסדר, הוא כמו שהטבע ברא אותו.

זה מין החי. למין המדבר יש תוספת, התוספת הזאת היא נקראת "יצר הרע". במין האנושי, בעולם הזה אני מדבר. מה היצר הרע הזה? שאדם רוצה ליהנות על חשבון הזולת. הוא רוצה להשפיל את הזולת, הוא רוצה לקחת מהזולת אפילו אם לא צריך. חיות גם גונבות, לוקחות זו מזו, יש בהן שליטה ומלחמות, אבל זה הכל על ידי פקודת הטבע. אדם מעל הטבע, הוא מתכנן איך לעשות רע לזולת ומזה הוא נהנה.

ניצה: וזה החטא המרכזי בעצם?

לא, זה עוד לא החטא המרכזי. עוד לא. אבל בכל זאת, זה ההבדל בין אדם לבהמה, שאנחנו יותר גרועים. מה אנחנו יכולים לעשות עם זה? אז כתוב "ואהבת לרעך כמוך". פשוט מאוד. זאת אומרת אני צריך לעבוד על עצמי עד כדי שאני אתייחס לזולת "כמוך", כמו שאני מתייחס אלי, לעצמי ואז אני אהיה מתוקן. אם זה פחות מ"ואהבת לרעך כמוך", זאת אומרת שאני עושה רע לזולת במשהו, אפילו במקצת, זה כבר נקרא חטא ועבירה. זה הכל.

ניצה: מה זה בעצם חטא על פי ההגדרה של חכמת הקבלה?

שאני עובר על התנאי שכולם שווים, שכולם קרובים, שכולם צריכים להיות באהבה. למה? כי אחרת, אם אני מתייחס פחות ל"כמוך", ל"ואהבת לרעך כמוך", זה נקרא שאני משפיל את השני ואני רוצה לנצל את הזולת, ואז אני מפעיל שנאה במקום אהבה. וכאן אני עושה כבר חטא.

ניצה: זאת אומרת, אם אני מתנהגת בצורה טבעית, כמו אותו יצר הרע שיש בי, אני כבר בעצם נמצאת במצב של חטא.

וודאי. לכן כתוב "יצר האדם רע מנעוריו", דווקא על האדם בלבד.

אורן: הגדרת עכשיו את החטא כך שיש את הזולת, אם אני פועל כדי לנצל אותו להנאתי, אני נמצא בחטא. ובעצם אני נמצא בחטא מלכתחילה, כמו שאמרת, היצרים שלי והדחפים שלי הם כולם אנוכיים, אגואיסטיים ולכן מלכתחילה אני בחטא, וההתפתחות שלי כבן אדם היא להגיע למקום הגבוה של "ואהבת לרעך כמוך". רק אז סיימת עם הסטטוס של "חוטא" בדרגות שונות ועברתי לאיש שהוא כבר הפסיק עם החטאים, יצא מכל החטאים והוא הגיע למצב של אהבה. את זה הבנתי?

כן.

אורן: איפה ב"סיפור" הזה נמצא א-לוהים? הסיפור הראשוני של חטא עץ הדעת מספר שהם חטאו כלפי הצו הא-לוהי וגורשו מגן עדן וכן הלאה.

אם אתה מדבר על חכמת הקבלה, אז בחכמת הקבלה א-לוהים זה נקרא "הטבע".

אורן: כלומר?

הטבע. הטבע הכללי, המחזיק את כל המציאות בתוכו, זה נקרא "א-לוהים". זה לא חס ושלום איזה יצור שיושב שם, אלא החוק הכללי של כל המציאות הוא נקרא א-לוהים.

אורן: ואיך נגדיר את החוק הזה?

זה החוק של האהבה השלמה.

אורן: ומה בעיניו ייקרא חטא?

כל דבר שהוא פחות מהשפעה ואהבה. כל דבר שהוא פחות מלהשפיע בכל הכוח טוב ועונג לכל היצורים.

אורן: כמו שאמרת קודם, כל דבר שהוא לא לעשות רק טוב ורק אהבה, הוא כבר חטא.

כן.

אורן: אז אני מבין שבעצם כל אדם, נולד מלכתחילה כחוטא.

כך כתוב. דיברנו על זה כבר, כן.

אורן: איך אנחנו מתקדמים מכאן? הבנו באופן כללי מהי הגדרה של חטא, האם יש משהו שייקרא חטא קטן וחטא גדול?

ודאי.

אורן: מה זה חטא קטן לעומת חטא גדול?

זה במידת הרצון להזיק לזולת, כי אני יכול מאפס נזק ועד בכל כוחי, במאה אחוז. זה כלפיי. וזה גם כלפי הזולת, נניח שילד קטן רוצה להזיק לאדם גדול, מה הוא יכול לעשות? מקסימום הוא יכול לזרוק עליו צעצוע, הוא יכול לצייר לו משהו על האוטו, כל מיני דברים כאלה. אנחנו מדברים על הרצון האגואיסטי כלפי אותו היצור שמפעיל את עצמו להזיק לזולת.

אורן: כשאתה מסתכל על פעולה של אדם כלפי אדם אחר, עוד לפני שאתה מנתח את הפעולה עצמה, אתה רוצה למדוד כמה הוא רצה להזיק? מה מגדיר את החטא שלו כקטן או גדול, כמה הוא רצה להזיק?

ודאי.

ניצה: יש כלים למדוד את גודל החטא?

זו כבר שאלה אחרת. אבל תיאורטית, לפחות בינתיים, לפי מידת הרצון שבאדם להזיק לזולת אנחנו אומרים שזו מידת החטא שלו. אפילו ברצון.

ניצה: אפילו אם הוא לא ביצע בפועל את העבירה?

כן.

אורן: למה אם אני רוצה להזיק למישהו כבר אני נמצא בחטא? עוד לא עשיתי לו כלום.

כאן אנחנו צריכים להגיע להבנה באיזו מציאות אנחנו חיים. אנחנו חיים במציאות שהיא מציאות גלובלית, אוניברסלית שכוללת דומם, צומח, חי, מדבר, דברים רוחניים, גשמיים, לא חשוב איזה, שכולם נמצאים בקשר ביניהם, במערכת אחת, מערכת אינטגרלית. במערכת האינטגרלית הזאת כל חלק וחלק תלוי בכל החלקים, והוא גם קובע את המצב של כל חלקי הבריאה. לכן כולנו תלויים זה בזה, וכולנו קובעים את רמת הקיום של המערכת הכללית.

לכן אנחנו, מצד הטבע, כדי להיות בשלמות, חייבים לשמור קשר אידיאלי בינינו. כל אחד צריך לחשוב עד כמה הוא צריך לקיים, להתקשר, להשפיע לאחרים כדי שכל המערכת תהיה באיזון הדדי, כולנו בכולם. ואז על אותו הכלל "ואהבת לרעך כמוך", אנחנו עכשיו יכולים להגיד שזה הכלל של הטבע המושלם שצריך כך להיות. אם לא החטאים שלנו, אם לא הטבע המקולקל שבאדם, באמת כך זה היה צריך להיות.

מה אנחנו רואים? שהתנאי "ואהבת לרעך כמוך" שהתורה מציבה לפנינו, הוא בעצם תנאי הכרחי לקיום גלובלי, אוניברסלי, כללי של כל המציאות.

אורן: זאת אומרת יש צפייה לכך שהאדם יתקדם בחיים שלו מהמצב שבו הוא מפר את האיזון במערכת הכללית?

מלכתחילה, מהטבע, לא שהוא ברצונו מפר, אלא בצורה אינסטינקטיבית.

אורן: בצורה אינסטינקטיבית, מזה שאני חושב על עצמי על חשבון אחרים, כבר יצרתי פה אי איזון בתוך הרשת הכללית. כשאתה מגדיר את זה כאי איזון או כחטא, אתה כבר אומר "תשמע בן אדם, אתה אמור להתפתח למקום שאתה תהיה בלי חטאים". זה בכלל אפשרי שאדם יהפוך להיות יצור שאין לו חטאים? זה ריאלי לדרוש כזה דבר מבן אדם?

אם אנחנו מגדירים חטא שזה לגרום רע לזולת, אז ודאי שאנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו נהיה נקיים מחטאים.

ניצה: מה הקשר בין החטא של חטא עץ הדעת, הסיפור עם אדם וחווה, שהאישה פיתתה את הגבר לאכול את התפוח, לבין מה שעכשיו תיארת, שאדם נולד עם יצר רע וזה כבר היה מוכן במערכת?

הקשר הוא פשוט מאוד. אדם שחי בעולם הזה, נולד, הוא כבר נמצא בטבע האגואיסטי, שכולו חושב רק לעצמו. בזה הוא נמצא, במצב שהוא רוצה לנצל את כל הזולת ואת כל הסביבה שלו להנאת עצמו. חוץ מזה, עד כמה שהוא יהיה יותר גדול מהסביבה, עד כמה שהוא ינצל את הסביבה, תהיה לו בזה תוספת תענוג.

אורן: איך זה מתכתב עם הסיפור הזה של אדם, חווה, א-לוהים, נחש.

צריכים להבין שבצורה אלגורית מספרים לנו מאיפה יש לנו את תוספת הרצון לנצל את הזולת.

אורן: אתה יכול קצת להסביר?

הנחש הזה זה האגו שלנו, הרצון לקבל שלנו, הנוסף על הרצון הבהמי. בהמה לא רוצה לנצל אף אחד, היא חושבת רק על טובת עצמה, ואנחנו לא, אנחנו נהנים מזה שאנחנו גורמים רע לזולת, שאנחנו שולטים על הזולת, וזה עיקר יצר הרע שלנו.

אורן: זה הנחש בסיפור?

זה הנחש.

אורן: התוספת של הדחף להזיק לזולת כדי ליהנות בעצמי שאין בחיות.

כן.

אורן: הנחש הוא הכוכב המרכזי בסיפור. מה הם שאר התפקידים? יש את אדם, חווה, הנחש שמפתה את האישה, האישה שמפתה את האדם, וכולם ביחד גורמים לזה שעוברים על הציווי של א-לוהים לא לאכול מעץ הדעת. אמרת שזה השורש של כל החטאים.

זה שורש, משם בא לנו הדחף לנצל את הזולת. אני רוצה שאנשים יבינו שאנחנו נולדנו בחטא, ואנחנו רוצים להשתמש בזולת. ולכן התנאי "ואהבת לרעך כמוך" זה אותו החוק שאליו אנחנו צריכים להתקדם ולקיים אותו במלואו.

ניצה: יש קשר בין חטאים למצוות? מה התפקיד של המצוות ביחס לעובדה שאנחנו נולדים כבר חוטאים למעשה?

לפי חכמת הקבלה, תיקון כל רצונות האדם נקרא "עשיית המצוות". לא פעולות פיסיות שאני עושה עם הידיים, אלא רצונות.

יש בתוך האדם, ביצר הרע שלו 613, תרי"ג רצונות, וכל הרצונות האלה הם לרעה לזולת. כדי להביא את עצמי ל"ואהבת לרעך כמוך", אני צריך לתקן את כל תרי"ג הרצונות האלה שיהיו לטובת הזולת. שינוי השימוש בכל רצון ורצון מטובת עצמי לטובת הזולת, נקרא עשיית המצווה. על ידי מה עושים זה? זה אם האדם יודע להשתמש במה שנקרא "המאור המחזיר למוטב", שנקרא "אור התורה". יש כוח מיוחד בטבע, שאם אני עושה פעולות נכונות, אני מקבל מהטבע כוח תיקון שמתקן לי את הרצון משימוש ברע לשימוש בטוב.

ניצה: זאת אומרת את היצר הרע האדם לא יכול בעצמו לתקן.

לא. יש מערכת, מנגנון שאני יכול להפעיל אותו, אותה מערכת. אותה מערכת תטפל ביצר הרע שלי ותתקן מאחד עד 613 רצונות, את כל הרצונות האגואיסטיים שלי, וכל רצון ורצון הופך להיות לשימוש לטובת הזולת. אם אני גומר את כל הפעולה נקרא שהגעתי לאהבת הזולת.

ניצה: המטרה של מצווה היא להפעיל את המערכת בצורה כזאת שהכוח הזה ישפיע ויתקן את אותו רצון?

ודאי. זה מה שחכמת הקבלה מלמדת, איך אנחנו מפעילים עלינו את הכוח הזה שנקרא "המאור המחזיר למוטב", או "תורה", שהוא יתקן את הטבע שלנו, ונתייחס לזולת לא על מנת לנצל אותו אלא על מנת לגרום לו טוב.

אורן: אני רוצה להבין את התהליך בגדול. אתה אומר שנוצרנו מלכתחילה בחטא. מלכתחילה שתולים בטבע האדם דחפים, רצונות ושאיפות לנצל את כל מה שסביבו, גם את הדומם, גם את הצומח, גם את החיות, ובעיקר את בני האדם סביבו, להנאתו. זה הסטטוס שבו הוא נוצר, הוא לא אשם בזה, כך הטבע ברא אותו, כך המערכת יצרה אותו. אתה אומר, שבמערכת עצמה יש כוח מיוחד שהוא יכול להוציא את האדם מסטטוס חוטא לסטטוס לא חוטא.

למה מלכתחילה המערכת לא יצרה את האדם בלי חטאים? למה מלכתחילה היא יצרה אותו עם חטאים ואמרה לו, "תשמע, יש במערכת עוד כוח נוסף שעכשיו הוא לא קיים בך. אם תפנה למערכת ותבקש את הכוח הזה, תקבל אותו ואז תוכל לצאת מסטטוס של עבריין לסטטוס של צדיק". למה עשו את כל הלופ הזה?

מפני שאדם צריך לדעת מהי מערכת רעה ומהי מערכת טובה, ושמלכתחילה נמצאת בו, מורכבת בו מערכת רעה, ושיגיע למערכת הטובה. בפער בין הרע והטוב הוא יבין וירגיש את עומק הבריאה.

אורן: איך נגדיר את הפער בין רע לטוב?

השגה, השגת הבריאה, השגת הא-לוהות. שדווקא בין רע לטוב, בפער בין שנאה לאהבה, אני משיג את מושג הא-לוהים, מערכת עליונה שמפעילה, שמולידה אותנו, שמקיימת אותנו.

אורן: למה זה חשוב שיהיה לי גם רע וגם טוב? אם הטוב הוא החשוב, היו עושים אותי מלכתחילה טוב.

זה ברור שלא, יש בזה כוונה עמוקה. מפני שדווקא ביחס בין רע לטוב אני צריך להיות קיים, ואז הקיום שלי הוא נצחי, שלם, אז אני שולט על הכול. מה זה נקרא שליטה? שיש לי משהו במינוס, ואני מתגבר עליו ושולט עליו מפלוס.

ניצה: זה בעצם נקרא שליטה, שהשגתי באיזושהי עבודה שביצעתי?

זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים נשארים, תרי"ג פשעים, ועליהם תרי"ג מצוות.

אורן: השליטה הזאת, גם במינוס וגם בפלוס, היא הכרחית כדי שהאדם ישיג את המערכת השלמה, את הא-לוהות, כמו שאתה קורא לה?

כן.

אורן: למה צריך את שני הצדדים? לחיות יש גם פלוס וגם מינוס?

אתה יכול לראות אור בלי חושך? חושך בלי אור? לא. כך אנחנו בנויים, כי אנחנו נבראים, לכן צריכים להיות כלולים משתי הבחנות.

אורן: מהי הנוסחה לשליטה נכונה בשני הכוחות האלה?

זה לא עניין של שליטה, אלא להיות באהבה אני לא יכול אם אני לא אוחז גם בשנאה הקודמת.

אורן: למה?

כי אחרת אני לא מרגיש מה זה אהבה.

אורן: הנושא הזה של החטאים הוא עמוק.

כן.

אורן: לסיכום מה זה חטאים?

כל דבר חוץ מאהבה.

(סוף השיחה)