המפתח להתמודדות עם שינויים

המפתח להתמודדות עם שינויים

פרק 1193|26. Dez. 2019

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים 1193

המפתח להתמודדות עם שינויים

מטרות:

  • מה מאפיין את מי ששואף לרוגע מול מי ששואף ל-"אקשן"? 

  • מהן הסיבות לחוסר רוגע?

  • במה תלוי הרוגע שלנו?

זרימת התכנית: 

  • השאיפה לרוגע

  • שוני בין אנשים

  • שינויים כמקור לחוסר רוגע

  • חוסר שליטה כמקור לחוסר רוגע

  • מקומו של הרוגע בחיינו

  • במה תלוי הרוגע שלי

פתיחה: 

יש לנו שאיפה בחיים לרוגע ושלווה. אנחנו עובדים הרבה כדי להגיע לזה בחיים. אנחנו יודעים שזה יותר בריא, שזה חשוב, במיוחד לנשים בהריון, לאנשים עם מערכת חיסון רגישה, אבל, הסטרס מלווה את החיים המודרניים, ורובנו לחוצים בזמן, ויש לנו מעט הזדמנויות לשחרר את המתח, או שמשתמשים בכלים כמו שתיית אלכוהול, קפאין, סוכר, ג'אנק פוד, תרופות הרגעה וכולי.

השאיפה לרוגע

  • האם אפשרי להגיע לרוגע בחיינו? 

  • האם זה טוב ומועיל לשאוף להיות רגוע או שעדיף להשתדל לתת ביטוי לכל רגש שעולה בנו?

  • הפרדוקס בחיים שלנו הוא שמצד אחד טוענים שלהיות רגוע זה בריא ולחץ מוסיף לנו מחלות, מצד שני אדם לא יכול לחיות רגוע בעולם שלנו, אז איך ליישב את הפרדוקס הזה?

שוני בין אנשים

  • ישנה גישה, המחלקת את האוכלוסייה לשני טיפוסים המאופיינים בקולניות, תזזיתיות ונמרצות יתר, אשר חיים חיים לחוצים יותר ובעלי נטייה גבוהה יותר לבעיות לב (טיפוס A), לבין טיפוסים שלווים ורגועים יותר (טיפוס B). האם היכולת להיות רגוע זה עניין אישיותי או בכל זאת משהו בר שינוי?

  • מדוע קורה ששני אנשים מגיבים לאותו אירוע בצורה כה שונה? אחד יכול להתמודד עם המצב ברוגע, ולייצר מוטיבציה לשינוי בעקבות האירוע, ואדם אחר יכנס לפאניקה ויאבד עשתונות. 

  • מה "הסוד" של אדם שמצליח להישאר רגוע, במצבים בהם הרוב נכנסים ללחץ? האם לאותו אדם ישנה נקודת מוצא יציבה יותר בחיים או שמא הוא פשוט אדיש יותר? או שלרוב זה יכולת להישאר רגוע רק כלפי חוץ, כאשר בפנים הכל גועש?

 

שינויים כמקור לחוסר רוגע

  • מדוע שינויים גורמים לאדם לחוש סטרס, גם אם הם חיוביים?

  • מדוע אנו כה זקוקים ליציבות? 

  • כיצד ניתן להתמודד עם סטרס, כתוצאה משינויים שקורים בחיינו? 

  • מה אדם צריך לעשות, בכדי לגשת לביצוע השינוי, מנקודת מוצא רגועה?

אדם זקוק לריגושים בחייו, לעוררות ולגיוון. אולם, שינויים גדולים מדי, בייחוד כשהם מתרחשים בסמיכות זה לזה, עלולים להלחיץ. כל אירוע שמהווה שינוי מהותי בחיי הפרט, בין אם הוא שלילי ובין אם הוא חיובי, עלול לגרום ללחץ, שכן הוא עלול להיתפס כמאיים על שלומו של הפרט או כאתגר שאין ביטחון שניתן להתמודד איתו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%A7

 

 דילמה כמקור לחוסר רוגע:

  • מדוע כ"כ קשה לנו עם דילמות? מה הן בעצם עושות לנו? 

  • איך אפשר להיות רגועים, גם כאשר עומדות בפנינו דילמות קשות?

  • האם יש משהו, שהאדם יכול לומר לעצמו, שיאפשר לו להתמודד עם דילמות, בלי לאבד את השקט הנפשי שלו? 

 

עומס כמקור לחוסר רוגע:

עומס הוא מצב בו גירוי מסוים מאופיין בעוצמה גבוהה עד שאין ביכולת האדם להסתגל אליו.

  • יש גבול ליכולת ההסתגלות שלנו, וכאשר גירוי עובר את הגבול אנו חשים לחץ.

  • שילוב של עוצמת הגירויים המלחיצים ומשך הזמן שלהם קובעים את עוצמת הלחץ.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%A7

  • האם העומס בחיינו, הוא שגורם לאדם לחוסר רוגע?

  • ממה נובע, העומס הגדול שאנחנו חווים בחיינו?

  • כיצד ניתן לטפל בעומס בחיינו, כדי לחיות חיים רגועים יותר? 

  • האם באמת אנחנו עמוסים יותר מבעבר או שפשוט רוצים יותר חופש? או אולי לא מסוגלים להתמודד עם דרישות החיים?

  • מה צריך להיות באדם או בחייו, כדי שעומס לא יהווה מבחינתו בעיה?

  • האם האדם צריך לשאוף להוריד את העומס בחייו או ללמוד להתמודד יותר טוב?

  • מה מאזן עומס?

חוסר שליטה כמקור לחוסר רוגע

עצם תחושת השליטה או היעדרה משפיעה על רמת הלחץ – מצב מאיים עלול להיות מלחיץ כאשר אנו חשים בחוסר שליטה. גם אם בפועל אין לנו שליטה, עצם התחושה שהיא קיימת מפחיתה לחץ.

ככל שמאורע הוא פחות נשלט, כך הוא יוצר תחושת דחק רבה יותר. ניסויי מעבדה הראו כי נבדקים שנחשפו לאירוע העורר לחץ הגיבו טוב יותר, אם ניתנה להם האפשרות להפסיק את החשיפה, גם אם לא עשו בפועל שימוש באופציה זו וגם אם תחושת השליטה הייתה נתפסת בלבד ובפועל לפעולתם לא הייתה השפעה אמיתית על החשיפה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%A7

  • כיצד ניתן להתמודד עם דחק/ לחץ, כתוצאה מתחושה של חוסר שליטה? לדוגמה, אישה בהריון שחווה לחץ/ חרדה כי היא פוחדת מהעתיד, מהלידה הקרבה, חוששת שיקרה לה משהו לא טוב, חוששת שיקרה משהו לתינוק שלה. איך אפשר להתמודד עם תחושת החרדה שנובעת מחוסר שליטה? 

  • האם כדי להתמודד עם חרדה שנגרמת עקב חוסר שליטה, צריך ללמוד לחיות ללא שליטה? לשחרר שליטה?

  • לעיתים תחושה של חוסר שליטה ולחץ, גורמת לתוקפנות והתפרצויות אלימות. ולפעמים הפוך, זה גורם לתחושה של חוסר אונים. האם זה הגורם לחרדה/ דיכאון?

  • מה צריכה להיות הגישה שלי לכל מאורע בחיי? 

  • מה אפשר לעשות עם מחשבות טורדניות של חשש, חרדה?

היכולת לנבא התרחשות מעוררת דחק מקלה על ההתמודדות עימה. לכך ניתן לתת שני טעמים: ראשית, אם יודעים על בואו המתקרב של המצב הלא נעים, ניתן להיערך לקראתו. שנית, אפשר לחוש רגיעה וביטחון בתקופה שבה יודעים שהדחק אינו צפוי לבוא. אפילו עכברים שהוכנסו לתוך מערך ניסויי מתאים הפגינו העדפה לדחק בר ניבוי על פני דחק שאינו בר ניבוי. [..] תיתכן גם תגובה הפוכה, של אדישות ודיכאון. תגובה זאת קשורה על-פי רוב לתופעה אחרת, הנקראת חוסר אונים נרכש, שגילויה וחקירתה בידי הפסיכולוג מרטין זליגמן (Martin Seligman) דרשה חשיבה חלוצית ואמיצה, מאחר שהשערותיה מנוגדות (והפוכות) לחשיבה הביהביוריסטית לפי גישת סקינר ששלטה אז; זליגמן, כחלק משורה של מחקרים שביצע בחקר הדיכאון, גילה שניתן בדרך של התניה ללמד חוסר-אונים וליצור באורגניזם תפיסה של חוסר-אונים. חיות שהוכנסו לכלוב וקיבלו נזעי חשמל (שוקים חשמליים) (בצמוד לגירוי נייטרלי), בלי שניתנה להם דרך לשלוט או להימנע מהם, פיתחו אפתיה לנזעי החשמל ולגירוי הנייטרלי הנלווה. כאשר מאוחר יותר ניתנה להם הזדמנות לנסות וללמוד כיצד להימנע מהגירוי האברסיבי או להפסיקו, הן לא יכלו לעשות כן. יש הטוענים שתחושת חוסר-ישע זו פוגעת בין השאר גם ברבות מהנשים המוכות, שלעיתים נטען שאינן מנסות לשפר את תנאי גורלן. במחקרים נמצא כי תגובה של אי-הסתגלות, המצליחה זמנית להקל על האורגניזם, עלולה להפוך להרגל. דוגמאות להתנהגויות כאלה נמצאו אצל חיות מעבדה: אכילת צואה, תלישת שיער עצמית, נשיכה עצמית ותנועות חוזרות טיפוסיות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%A7

מקומו של הרוגע בחיינו

  • האם האדם אמור להגיע למצב שהוא כל הזמן רגוע?

  • באיזה מידה האדם אמור להיות רגוע ובאיזה מידה לא?

  • ישנם אנשים שמשתמשים באמצעים שונים כדי להיות ברוגע מתמיד. האם הם מפסידים משהו? 

  • האם מדיטציה היא אמצעי מספק לרוגע?

  • למה אנו לא מצליחים להגיע להרגשת רוגע?

במה תלוי הרוגע שלי

  • האם הרוגע בחיינו תלוי בשינוי חשיבה? 

  • איך בחיים, כל כך מלאי אירועים, לחץ ותהפוכות, אנחנו יכולים להרגיש רוגע? 

  • מה יכול להיות העוגן שלנו? סלע קיומנו?

  • האם לחוכמת הקבלה יש פתרון ייחודי עבור כל מי שרוצה לחיות ברוגע? 

  • מה על פי חוכמת הקבלה, אנחנו צריכים לשנות בעצמנו ובחיינו, כדי שנוכל להגיע להרגשת רוגע בחיים?

  • מהי מטרת כל התחושות הקשות שאנחנו חווים בחיינו?

  • האם יש מספר טיפים פרקטיים, שיכולים לעזור לכל אחד, להתמודד עם סטרס כבר עכשיו? 

  • לפעמים יש הרגשה שמי שרגוע פשוט חי באשליות וכך מרגיע את עצמו, האומנם?