בתקופות קודמות לא היינו לחוצים כל כך, אומנם התנאים החיצוניים טובים יותר, אבל בפנים האגו של האדם גדל, הדרישות שלו גדלות, ולכן הוא לא יכול להיות ברוגע,.
אנחנו כבר בנויים למערכות חיים אחרות, מה שקיים לא מספק אותנו ולכן מתעוררת תחושת ריקנות.
אנחנו זקוקים למילוי גבוה יותר ובינתיים לא מוצאים אותו.
לפי חכמת הקבלה אפשר למצוא מילוי רק אם נתחבר זה לזה, ונזין זה את זה.
אף שההתפתחות מביאה אותנו להיסגר כל אחד בתוך עצמו, המילוי שלנו תלוי בחיבור הדדי.
עלינו ללמוד לבנות קשרים כאלה שלא נרצה לנתק אותם, כי נקבל מהם הזנה עליונה.
כל החכמה היא לדעת איך להתקשר לזולת כך שככל שאני נותן יותר אני אתמלא.
בדרך כלל במערכת יחסים כל אחד חושב שהוא נותן והשני לא.
במערכת יחסים חייבת להיבנות הדדיות. עלינו לחפש איך להתקשר בהדדיות, נמסור רצון ויחס פנימי ונקבל מילוי נפשי זה מזה.
אנחנו צריכים לתרגל ולבדוק כל הזמן את מצבו של האחר. האם הוא שמח? במצב רוח טוב? נהנה?
אם נחשוב על הזולת ולא על עצמנו, נגיע לאיזון נפשי, לרוגע, להתעלות פנימית.
האדם מתחיל לחיות בזולת, כמו אימא שחיה בתינוק שלה. אין הנאה גדולה מזו, זה העתיד!