העובדה שאנחנו מדברים זה עם זה, עוד לא אומרת שאנחנו מתקשרים זה לזה. יש מרחק עצום בין מה שאנחנו מכנים "תקשורת", לבין הקשר שיכול להתפתח בינינו ולעשות לנו חיים יפים. על אומנות ההתקשרות בין אנשים, על תקשורת מחברת ועל ריגושים חדשים.
באופן טבעי, כל התקשרות בין אדם לאדם מבוססת על הרצון של האחד להרוויח משהו מהאחר. בין אם האדם מודע לכך ובין אם לאו, כשהוא מתקשר למישהו הוא תמיד מונע על ידי הדחף האגואיסטי להוציא ממנו מקסימום תועלת.
תקשורת, לעומת זאת, במובן העמוק של המילה פירושה התקשרות. היא יכולה להיבנות על רצון אמיתי להתקשר, להתכלל זה בזה, להשלים את האחר. אם יהיה לי רצון לקבל את השני לתוכי כמו שהוא, והוא ירצה לקבל אותי לתוכו כמו שאני, מזה נוכל לבנות שטח משותף ובו להתקשר. ככל שנתפתח בכיוון הזה, אנחנו נוכל למדוד את רמת התקשורת בינינו, לבדוק עד כמה נוכל להרחיב אותה, וכן הלאה.
תקשורת אמיתית דורשת לימוד מקדים של איך להתעלות מעל האגו ולקבל את האחר לתוכי, כמו שהוא. המטרה היא להרגיש את הזולת, מיהו, מהו, איך הוא בפני עצמו, כלומר בלי שאני רואה ומרגיש אותו בצורה מסוימת, אלא כמו שהוא בעצמו. לשם כך, אני צריך להיות מסוגל לפנות עבורו מקום בתוכי, לנקות את עצמי לפחות במשהו מהאגו שלי, כדי לקלוט אותו כמו שהוא. גם הוא מצידו צריך כך לצמצם את האגו שלו, כדי לקלוט אותי כמו שאני. רק במצב כזה, תוכל להיווצר בינינו תקשורת מחברת.
הגדרה כזו לתקשורת שונה לחלוטין מהתקשורת האגואיסטית שאנחנו מכירים. את מגוון ההתקשרויות שאנשים מנהלים היום עם אחרים, אפשר להגדיר בשם כולל כ"אומנות השודדים". בכל אדם יושב מין שודד, שבכל התקשרות עם הזולת מחפש איך לנצל אותו, איך להרוויח ממנו משהו. האגו תמיד מפעיל את השודד הזה, גם כשאנחנו לא מבחינים בזה.
לכן, לפני שאוכל להתקשר למישהו, אני צריך להכיר בטבע האגואיסטי שלי. להבין שאני לא יכול להסתכל על האחר בעין טובה, כלומר לטובתו ובלי שום נגיעה עצמית, אלא אם כן מדובר בילד האהוב שלי. אז איך אני מתחיל לפנות מקום בתוכי למישהו אחר? עליי להשתדל לעשות אותו חשוב בעיניי. אם במשהו מסוים אותו אדם ייעשה חשוב לי יותר מעצמי, באותה מידה יתפנה לו מקום בתוכי.
אבל, כשאדם מנסה לפנות בתוכו מקום לזולת, פעם ועוד פעם ועוד אחת, הוא מגלה שהדבר בלתי אפשרי. הוא כאילו נתקע בקיר, בלי שום יכולת להתקדם. ואז הוא מבין שעליו לפנות למי שבנה את הקיר הזה בינו לבין כולם, ולדרוש ממנו שיבטל אותו.
איך פונים אליו? מיהו בדיוק הכוח הזה? את זה מלמדת חכמת הקבלה, איך לפנות לכוח הכללי שבטבע, ולבקש שימחק את הגבולות שבינינו לבין האחרים, שייתן לנו אהבה אליהם, במקום האהבה לעצמנו.
במצב כזה אנחנו מתחילים לקלוט, שהטבע בנה בינינו קירות כדי לשמור עלינו זה מזה. הקיר קיים כדי להגן על האדם. בלעדיו אנשים היו יכולים לא רק להרוג זה את זה פיזית, אלא גם לחדור לפנימיותם של האחרים ולהרוס את הנשמה שלהם. בהסרת הקיר, האדם מקבל מעין אישור כניסה לתוך האחר, וזה ייתכן רק אם הוא שיפר את תכונותיו ובטוח שהוא לא יפגע באף אחד, רק אם רצונו להתקשר לאחרים הוא במטרה להיטיב להם, להעמיד את עצמו לשירותם.
אם כן, מבחינת הגדרות, מומחה תקשורת הוא מי שיודע להשתמש בכל התכונות שלו כדי להועיל לזולת, ותקשורת מחברת היא האומנות איך למלא את האחר במה שהוא זקוק לו.
מה נרוויח אם נהפוך למומחים כאלה, לאומני תקשורת? אנחנו נרגיש מילוי וסיפוק מרמה אחרת בכלל, כמו שאנחנו נהנים לתת לילדים שלנו, אך פי כמה וכמה. תארו לעצמכם באיזו עוצמה מדובר: לפנינו נמצאים כל בני האדם, אנחנו יכולים להתייחס אליהם באהבה ולמלא אותם בכל טוב, וכתוצאה מכך מתמלאים בעצמנו בכל האושר שרק יכול להיות בעולם, במילוי שהוא ממש אינסופי, בלתי מוגבל.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1302 – bit.ly/3ciWTzA