תקשורת צריכה להיות בנויה על כך שנרצה להתקשר זה עם זה, להשלים זה את זה, לקבל את האחר לתוכנו כמו שהוא, וכך גם הוא יקבל אותנו, באופן הזה אנחנו בונים שטח משותף.
ללמוד תקשורת זה ללמוד להתעלות מעל האגו ולקבל את השני, לפנות מקום באגו שלי.
כיום, אפשר להגדיר את התקשורת בינינו כ"אומנות השודדים", "השודד" פועל בכל אדם, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא. כל אחד חושב מה יוכל להרוויח מהשני.
כדי לנקות משהו מדפוס "השודד", השלב הראשון בהתפתחות הוא להכיר בטבע שלנו. ואיך נוכל להפכו לטבע חיובי שפועל למען האחר.
כדי להתקשר נכון לזולת, קודם עליי לאהוב אותו. בלי אהבה כל התקרבות היא אגואיסטית.
פינוי מקום בתוכי עבור האחר מתרחש כאשר הוא חשוב עבורי יותר מעצמי. הדוגמה היחידה שיש לנו לכזה יחס היא היחס לילדים שלנו.
אם ננסה לפנות מקום בתוכנו למישהו וגלה שזה בלתי אפשרי, שאנחנו נתקעים בקיר. זה מצב שמחייב אותנו לפנות לכוח הטבע ששם בינינו את אותו קיר ולבקש ממנו לבטל אותו.
הטבע מעמיד בינינו קירות, כדי שלא ניכנס אחד לתוך האחר ונהרוס אחד לשני את הנשמה.
כאשר נרצה לבטל את המרחק בינינו ולהתקיים לטובת הזולת, הקיר יתמוטט.
כדי להתקשר למישהו, אני חייב להגיע ליחס של אהבה כלפיו, לרצות למלא אותו ללא שום חשבון.
מומחה תקשורת אמיתי הוא מי שיודע איך לבטל את האגו, כדי להתקשר לזולת ולהועיל לו.
אהבה לילדים גורמת לנו ליהנות מנתינה. כשתהיה לנו אהבה לכולם, ניתן ונהנה בלי גבול.
תקשורת מחברת היא האומנות של מילוי הזולת במה שהוא זקוק לו.