חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 439-440
אורות חג הסוכות, הסוכה שבלב
מטרות:
בסדרת תכניות החגים הבאה נרצה לנתח כל חג וחג בצורה שיטתית. נרצה להתרכז ב-3 תדרים עיקריים:
תדר חברתי - עד כמה אנחנו כעם וחברה מימשנו את עצמנו בשנה החולפת, כל חג יעזור לנו לעשות בדיקה וחשבון נפש עד כמה אנחנו כעם וחברה ישראלית מימשנו ביננו את החיבור והתקרבנו אל עבר התפקיד שלנו.
תדר קבלי - המשמעות של החגים, סמלים ומנהגים.
מי אתה עם ישראל? - ההיסטוריה של החג ומנהגיו, ומשמעותו ביחס לתהליך התהוותנו כעם, וההשלכות של זה לגבי תפקידנו כעת…
זרימת
התכנית:
מקור החג/ שמות / כינויים
מצוות החג
מנהגים
מאפיינים
שלושת הרגלים ועליה לרגל
פתיחה:
כשאני חושבת על חגים זה תמיד לוקח אותי לתקופת הילדות, שאז לחגים היתה הרגשה מיוחדת מאד, קסומה כזו.. היתה איזו שמחה מהמנהגים- מלבנות סוכה, לעשות משהו ככה ביחד ואח"כ לשבת בפנים..זה משהו מרגש כזה.. וללמוד על ארבעת המינים, לאכול ביחד, להרגיש את החגיגיות הזו של החג..לכל חג היה ריחות משלו, צבעים, סמלים, רוח משלו שהרגשנו. וכשהתבגרתי משהו כבר לא הספיק לי יותר.. היה חסר לי קשר יותר אישי, פנימי לחגים..הבנה עמוקה יותר. לא היה בתוכי רגש שהתעורר למשמע מילים או תפילות מיוחדות, משהו אישי, משהו שרלוונטי אליי. הייתי שמחה אם בשיחה שלנו היום ובכלל בשיחות על החגים, נוכל לעורר את הקשר האישי הזה לחגים למי שלא ממש מרגיש שיש בהם משהו שמדבר לליבו, כי בכל זאת, הם שייכים לנו, לעם שלנו, למסורת, וההשתייכות הזו מאחדת וחשובה. הייתי רוצה שוב להתרגש מהחגים שלנו.. שוב לשמוח כמו שהייתי ילדה, אבל ממקום אחר כבר, בוגר יותר, מבין..
והיום באמת אנחנו מדברים על חג סוכות..אז-
עוד מעט אנחנו נחגוג את חג הסוכות, איך אוכל השנה להתרגש מהחג הזה יותר, לעבור אותו בצורה אישית, רגשית יותר, פנימית יותר?
מה אני יכולה לבחון בעצמי בחג הזה?
מהי ההרגשה המיוחדת שיש בחגים? למה המנהגים גורמים לנו להרגיש את ההרגשה הזו?
מדוע ההרגשה נעלמת כשאנחנו מתבגרים? איך אפשר לעורר אותה שוב?
יש אנשים שמאד אוהבים חגים (למשל אני) ויש כאלה שלא, האם זה משנה? האם כדאי להתרגש מחגים? מה זה נותן?
מהו חג הסוכות בדיוק, איזה רגש הוא אמור לעורר בי?
מה משמעות החג סוכות?
מה מסמלת הסוכה?
האם יש משמעות שונה בן חג האסיף לחג הסוכות?
מה הקשר בין החגים שלנו לעונות השנה, ולחקלאות?
מתי נקבעו החגים? לאיזה צורך? האם כל החגים נקבעו על ידי אותם אנשים באותה תקופה?
מקור החג
סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים
המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היו בני העם עולים לירושלים בחג הסוכות. בלשון התורה, חג הסוכות מופיע בשמות חג האסיף[1] וחג הַסֻּכֹּת[2], ובספרי הנביאים והכתובים ובלשון חז"ל הוא מכונה לעתים חג סתם.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
מצוות החג
ישיבה בסוכה:
בחג הסוכות מצווה לשבת בסוכה ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים, או זכר לענני הכבוד, שלפי המסורת סוככו על בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
כשאני הייתי ילדה היתה לנו סוכה אחת של כל דיירי הבניין. כל האבות והילדים בנו ביחד את הסוכה שלנו. מי שרצה ישן בסוכה, עשינו סעודות משותפות. זאת היתה חגיגה והתרגשות גדולה, היתה הרבה שמחה באויר. חיכינו לזה מאד. גרתי בירושלים ובתקופה זו של השנה לפעמים כבר היה קריר, ואפילו גשום לפעמים. וגם את ההתרגשות הזאת אני זוכרת - האם ירד דווקא הלילה גשם כשאנחנו ישנים בסוכה. ההרגשה שלי היתה שזו היתה סוכה שבנו לכבוד הילדים כדי לספק להם חווית חג מיוחדת. לרובנו זו היתה חוויה של "מחנה", ירדנו עם שקי השינה והחברים מהבניין ללילה של הרפתקאות, ודמיינו את עצמנו יוצאים ממצרים עם כל החברים וגרים בסוכות. אני לא זוכרת שמישהו הסביר לנו משהו על הסוכה או החג. (חוץ ממה שמסבירים בבית הספר).
האם חסר לדעתך משהו בחווית החג הנפלאה הזאת? האם כדאי להוסיף הסברים?
עד כמה חשוב לדעת ולהבין את סוכות לעומק (או כל חג אחר)? מה כדאי לילד לדעת ומה למבוגר?
מה הישיבה בסוכה אמורה להזכיר לנו?
מה מסמלת הישיבה בסוכה?
איך נכון ליישם את המנהג הזה כדי להפיק ממנו את מירב התועלת?
הסוכה לקוחה מתקופה כל כך שונה מזו של היום. לישון בסוכה זה כמו לישון בתוך "סרט" הסטוריה. מה זה אמור לגרום לי להרגיש? לחשוב? ואיך זה רלוונטי לימינו?
נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל בקיום מצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת העוונות. הסוכה אינה צריכה להבנות דווקא לשם מצוות סוכה, וכל סוכה שהוקמה לצל - כשרה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94
מדוע מתחילים לבנות את הסוכה בצאת יום כיפור ?
היום נצא אני והילדים שלי להקים סוכה ולקשט אותה. הילדים תמיד מתפעלים מהקישוטים הצבעוניים ואת חלקם מכינים בעצמם. איזה הסבר כדאי שילווה אותנו במהלך בנית הסוכה וקישוטה? מה כדאי שאסביר להם- למה אנחנו בונים ומקשטים עכשיו סוכה?
למה יושבים בסוכות?
הסכך:
ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חגהסוכות. המילה סוכה נגזרת מן השורש סכ"כ ומשמעותה מבנה הסוכך על האנשים שבתוכו, ומכאן נובע גם שמו של הסכך. הישיבה בסוכה היא מצוות עשההתלויה בזמן מהתורה, חובה לגברים ורשות לנשים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94
מדוע יש חשיבות ודקדוק בבנית הסוכה?
מה החשיבות של כל פריט בסוכה? (מידות, סכך,)
האם הסוכה מסמלת את הגישה לעולם שלנו כאל עולם ארעי? מדוע?
האם הסוכה מסמלת את המוכנות לוותר על החומרנות? מדוע?
כשהייתי קטנה הרגשתי שמחה גדולה כשנכנסתי לסוכה ואפילו תחושה גדולה של ביטחון שלא ברור לי מקורה...למה הרגשתי כך? האם אפשר להרגיש בטוח במבנה ארעי? מה אפשר ללמוד מכך לחיים?
ארבעת המינים:
ארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D
בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים[7]. נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב, כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים:לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל), ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב ("כפות תמרים") והערבה ("ערבי נחל") ואילו לגבי האתרוג ("פרי עץ הדר") וההדס ("ענף עץ עבות") המקרא כותב באופן עמום, ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
כאמור בספר ויקרא: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".
מה מסמלים ארבעת המינים?
מה מסמל כל אחד מהמינים?
ארבעת המינים כמשל לעם ישראל:
אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (ריח) ועוסקים במעשים טובים (טעם).
לולב – בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים פשוטים שלא לומדים תורה ואינם בעלי ידע נרחב, אך מעשיהם טובים ובעלי טעם והם מקיימים מצוות.
הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שלומדים תורה ונאה דורשים, אך אינם מקיימים.
ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.
אגידת ארבעת המינים מסמלת את האחדות בין כל הסוגים בעם ישראל.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D
בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות:
שלושה בדי הדס רומזים לשלושת האבות: אברהם (חסד), יצחק (גבורה) ויעקב (תפארת).
והאתרוג רומז לדוד המלך (מלכות).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D
למה האתרוג כל כך חשוב? מדוע אנשים מוציאים כ"כ הרבה כסף על זה? מה "הסגולה"?
מה משמעות המושג אושפיזין?
מדוע חשוב להזמין ולהתארח בסוכה?
נענוע:
נענוע הלולב עם שאר המינים הוא מעיקר המצווה. הנענוע מתבצע כשהאדם עומד, וסדרו "מוליך ומביא מעלה ומוריד"[7]; כלומר, הנעת הלולב קדימה והחזרתו לכיוון הנוטל, הנפת הלולב למעלה והחזרתו לכיוון הנוטל. סדר זה של נענוע נפסק להלכה על ידי הרמב"ם במשנה תורה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91
מנהגים
אושפיזין:
רבים נוהגים להזמין באופן סמלי לסוכתם את אחד משבעת האושפיזין ("אורחים") - אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד - לפי הסדר, בכל אחד מימי החג. כהרחבה למנהג זה, נוהגים גם לפתוח את הסוכה לאורחים רבים מכל גוני העם - מכרים וזרים, עניים ועשירים, צדיקים ופושעים.
הושענות:
על פי המסורת היהודית, בבית המקדש בימי חג הסוכות היו מבקשים בקשות שנקראו "הושענות" - ביטוי שנוצר מהמילים "הושע נא" עליהן חוזרים בסוף כל בקשה. כיום ישנם פיוטים אותם אומרים המתפללים בבית הכנסת, תוך כדי הקפת הבימה עם ארבעת המינים בידיהם. הבקשות בפיוטים אלו עוסקות בישועה בכלל, ובפרט בירידת הגשמים ובהצלחת התבואה בשנה הקרובה, בהתאם למאמר חז"ל (במסכת ראש השנה): "בחג (= סוכות) נידונים על המים".
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
איזה בקשות נהוג לבקש בסוכות? ומדוע?
הושענא רבה:
ביום האחרון של חול המועד סוכות נוהגים להרבות בבקשות ה"הושענות", ועל כן הוא נקרא "הושענא רבה". כמו כן, מקיימים בו מנהג נוסף לזכר מצוות ערבה במקדש, והוא "חיבוט ערבה" - אוגדים יחד חמישה ענפי ערבה, וחובטים אותם על הקרקע. יש מסבירים שהושענא רבה הוא היום האחרון שבו ניתן לתקן את מה שנגזר על האדם בראש השנה ויום כיפור, ורצונו להראות לריבונו של עולם כי בשל החרטה על מעשיו הרעים, נפשו חבוטה כמו ענפי הערבה. מסיבה זו יש הנוהגים להישאר ערים כל ליל הושענא רבה - כלומר הלילה שלפני הושענא רבה - ולהקדישו ללימוד תורה (בדומה לליל חג השבועות).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
מה זה הושענה רבה? מה היום הזה מסמל?
מדוע חשוב לקיים את כל הטקסים בסוכות? (נענוע, חיבוט ערבה)
ממי אנו מבקשים שיעזור לנו?
שלושת הרגלים ועליה לרגל
קליפ-צעדת מתחברים:
https://www.youtube.com/watch?v=B_aDxCsaw2w&list=PLJL1_VaBP4R3WuudInXjQeQZNDA1Rbpsx
{שָׁלשׁ רְגָלִים הוא כינוי לשלושה חגים מקראיים, בהם הצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D }
מה משמעות שלשת הרגלים?
מה משמעות סוכות בשלושת הרגלים להבדיל משני הרגלים האחרים?
כיום אין בית מקדש אז לאן עולים בחג הסוכות?
בימינו לא מקיימים את הרגלים יותר אבל אם היינו מחדשים את המנהג הזה - איך היית רואה את העלייה לירושלים?
החל משנה שעברה החלו לנסות לחדש את העלייה לרגל לירושלים ביוזמה של ארגון מתחברים שבה עושים צעדה לאורך הארץ עד לירושלים כשבדרך עוברים הרבה ישובים גם יהודים ואפילו ערבים. הצעדה מלאה בארועי תוכן ומשחקי חיבור ומטרתה איחוד העם. אוכלים ביחד, יושבים ביחד, מדברים ביחד מנגנים ביחד וישנים ביחד.. כמות משתתפים כמה אלפים..
מה היית מציע למארגנים? מה צריך להיות באירוע כזה? איך אפשר לקיים אותו בדרך שתכבד ותחדש את המנהג? האם אפשר לקיים אותו בדרך שתחבר אותנו למשמעות הפנימית שלו?
אם אני כאדם מהיישוב אשתתף בצעדה הזאת באיזו מודעות להיות במהלך האירוע, על מה לחשוב, מה אני אמור להרגיש ולחוות?
כשהיו עולים לבית המקדש היו מתחברים עם תושבי ירושלים שאירחו באהבה את העולים לרגל...היום אין בית מקדש ואין חיבור. מה השתנה? ואיך משנים?
מדוע יש להביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. האם זה רק כדי לדאוג לכלכלתם של העובדים בבית המקדש, או שיש לזה גם משמעות רוחנית ?
מה המשמעות של "בית המקדש"? מה תפקיד בית המקדש ומה הוא מסמל?
במה שונים החיים שלנו היום ללא בית מקדש מחיים בתקופות שבהן היה בית מקדש?
מדוע קיימת כמיהה לאורך כל הדורות לבית מקדש ?
לחג הסוכות במקרא שני טעמים: מחד זהו חג חקלאי החוגג את עונת האסיף ואחת משלוש הרגלים בשנה, ומאידך מדובר בחג לאומי המציין את המאורע ההיסטורי של הושבת בני ישראל בסוכות בנדודיהם במדבר. הפרשנים נחלקו לגבי סוכות אלו: יש שהסבירו שהסוכות שהושיב הקב"ה את ישראל בצאתם ממצרים, היו סוכות של ממש (אבן עזרא, רשב"ם), והיו שטענו שהסוכות היו ענני הכבוד האלוהיים שהיו סכוכים על ישראל במדבר (אונקלוס, רש"י, רמב"ן).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
שמחת בית השואבה:
בזמן שהיה קיים בית המקדש היו נוהגים לנסך מים על המזבח בכל ימי חג הסוכות, כהודאה ובקשה על ירידת הגשם. טקס הניסוך היה מלווה בחגיגה גדולה שבה היו רוקדים ומנגנים בכל מיני כלים מוזיקליים. בתלמוד מסופר ששמחת בית השואבה הייתה גדולה מאוד, עד כדי כך שנאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו." כיום נוהגים לקיים ערבי ניגון וריקוד בלילות של חג הסוכות, כזכר לשמחת בית השואבה המקורית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
מדוע חשוב להיות בשמחה?
מה מסמלת בית השואבה?
איך ניתן לשמוח כאשר כל העולם במלחמות וכאוס? ממה אנו שמחים בדיוק? על מה השמחה?
מבחינתי שמחה בחגים היא פשוט כי אני בחופש ויש אוכל טעים ואני עם המשפחה. אני רוצה לשמוח באמת מהחג עצמו- איך אני יכול לעשות את זה?
מאפיינים מיוחדים:
ושמחת בחגך:
חג הסוכות נחשב לחג שמח במיוחד, מכיוון שנאמרה בו מצווה מיוחדת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", ובלשון חז"ל "חג" סתם הוא חג סוכות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
מדוע חג סוכות שמח במיוחד?