רגשות אשם. יש אנשים שאוכלים את עצמם משך שנים, על כל מיני דברים שהם עשו או לא עשו לאחרים, אי שם בעבר. למה כך קורה לנו, ומה אפשר לעשות עם זה בדרך לחיים חדשים?
ייסורי מצפון ורגשות אשם מגיעים לאנשים מפותחים, שמתישהו בחיים עוצרים לבדוק את עצמם. אחד המקרים הבולטים זה צער על כל מיני דברים במערכת היחסים שהייתה להם עם הוריהם, שאולי כבר הלכו לעולמם. הם מביטים לאחור, וממרחק הזמן מבינים עד כמה היו כפויי טובה וגרמו צער למי שכל כך אהבו אותם ודאגו לשלומם. וההכרה בכך לא נותנת להם מנוח, ובמקרים קיצוניים ממש משגעת את האדם. איך אפשר להקל על המצב?
לפי חכמת הקבלה הדרך הנכונה להתייחס לחיים היא זו: כל מה שקרה בעבר היה מכוון על ידי הגורל, כוח הטבע, כוח עליון, הבורא, תקראו לו איך שתרצו. יכול להיות שרגשות האשם שלנו מוצדקים, יכול להיות שלא, בין כך ובין כך, על כל רגע שעבר אנחנו צריכים לומר: "אין עוד מלבדו". כוח עליון סובב כך את המקרים שעברו, ולכן אין טעם להאשים את עצמנו בלי סוף. ובשביל מה זה נעשה כך? כדי שנדע שעלינו להתייחס טוב לאחרים מכאן ואילך.
גם אם את העבר אני לא יכול לתקן, אני בהחלט יכול מעכשיו והלאה להשתדל לעשות טוב לכולם. וכמו שעתה אני קולט שהיו אנשים שהתייחסו אליי יפה ואני השבתי להם יחס מזלזל, הפניתי להם את הגב, עתה עליי להפוך זאת ליחס מתוקן ממני לאחרים. לשים את עצמי במקום הזולת, ולתאר לעצמי מה זה אומר לעשות לו טוב.
אין רע בעולם, אלא דרכים שונות שבהן החיים מקדמים אותנו להבנה שמוכרחים לרקום קשרים טובים בין אדם לאדם, עד לרמה שאף אחד לא יחוש רגשות אשם על העבר, ונסייע זה לזה להתמלא כל הזמן ברגשות חיוביים. בעבר היינו מנוהלים, בעתיד אין לנו מושג מה יקרה, ומה שנשאר לנו לעשות זה להדביק את עצמנו בכל רגע ורגע לכוח הטבע שמנהל את החיים של כולנו כאחד. לגלות אותו כטוב ומיטיב, לרצות להתקשר אליו יותר ויותר בלי להיפרד, ולהמשיך את זרימת הטוב בעולם. ככל שנהיה מרוכזים בזה, לא נגרום רע לאף אחד.
בכל פעם שממלאים אותי רגשות אשם על דברים רעים שעשיתי בעבר, אני צריך לומר לעצמי שלא אני יצרתי את עצמי כזה אטום וחסר רגישות לזולת. היום אני מבין יותר, מרגיש יותר, אבל אין לי מה להצטער על מי שהייתי אז. כאילו שזה היה מישהו אחר ממש. הרי בעוד עשר שנים, אולי אני אצטער על מי שאני עכשיו. זוהי דרכו של הטבע לפתח ולגדל אותי, כמו גם את כל יצוריו.
כוח הטבע מפגיש בינינו ומארגן את כל המצבים, הוא הבמאי שמאחורי הקלעים, ובהצגה שלו כולנו ניצבים. בסופו של דבר מה שיש לנו לעשות במהלך החיים, זה ללמוד לזהות אותו, לקלוט את החכמה האדירה שלו, להבין לאיזה כיוון הוא מקדם אותנו, ולעשות בהווה מקסימום טוב שאנחנו מסוגלים.
המחשבות שלי, הרצונות שלי, התכונות שלי, כל מה שמדבר בי – זה הכול כוח הטבע, לא אני מנהל. ואני רק רוצה שכל היוצרות שבי יפעלו בצורה טובה כלפי כל אדם ואדם. אני שואף להיות כוח חיובי במציאות, וזוהי הדרך לרפא מן השורש את רגשות האשם.
במבט רחב, כאשר אנחנו כמין אנושי נתחיל לגלות שכל מקרי החיים מנוהלים על ידי כוח הטבע הכללי, היחסים בין אדם לחברו יתקדמו למקום שמוגדר במשפט: "זכו, שכינה ביניהם". כוח הטבע שעיצב אותנו כפי שאנחנו, ישרה בתוך הקשרים הטובים שנרקום בינינו, ואנחנו נראה איך הוא מכוון אותנו לעשות כמה שיותר טוב בעולם, עד שכולם יגלו שהם נמצאים בשליטת הטבע המושלם.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1099 – bit.ly/2XlZuk5