חיים חדשים

תכנית 1293

שלבים להתמודדות עם קונפליקט

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 03.01.21 - אחרי עריכה

אורן: הנושא שלנו היום הוא התמודדות עם קונפליקטים. קונפליקטים הם חלק מהחיים, נרצה להבין על פי תפיסת העולם האינטגרלית איך נכון להתייחס לקונפליקטים, ובעיקר איך להתמודד איתם בצורה חכמה שתוביל אותנו לחיים חדשים, מחוברים הרבה יותר.

יעל: אנחנו נמצאים בקורס כרגע, קורס שבו יש לנו קבוצה של תלמידים שיש להם הרבה מאוד קונפליקטים בחיים, בכל מיני תחומים, בתחום המשפחתי, בתחומי עבודה, בין שכנים, בזוגיות.

אני רוצה לתאר כמה קונפליקטים מייצגים מתוך הקבוצה, ואנחנו נרצה בתוכנית שלנו היום להבין מה נחשב לפתרון טוב של קונפליקט, ומהם השלבים בדרך להגעה לפתרון של קונפליקט מהרגע שאנחנו נכנסנו לתוך הקונפליקט, עד לאותו רגע שהגענו לפתרון, שתיכף תסביר לנו מה זה פתרון נכון.

מי האנשים שנמצאים בקבוצה, איזה קונפליקטים יש להם? אז יש לנו קודם כל קונפליקט עסקי משפחתי. יש כאן אבא שהיה לו עסק שהוא בנה אותו במשך הרבה מאוד שנים, ועכשיו הוא החליט שהגיע הזמן לפרוש, יש לו שלושה בנים והם אמורים לנהל את העסק. כל אחד מהם מגיע עם רעיונות מאוד טובים, אבל בגישה שונה לחלוטין. אחד יותר שמרן, אחד יותר חדשן, ואחד מהם רוצה להתרחב ולגדול. כל אחד באמת בא עם כוונות מאוד טובות, אבל נוצר שם כבר קונפליקט מאוד לא פשוט ונוצרים כבר הרבה מתחים, לכל אחד יש מומחה הטוען שהדרך שלו היא הדרך הנכונה, וצריך למצוא איזו דרך שתתאים לכולם ואיתה אפשר יהיה להתקדם קדימה.

הקונפליקט השני הוא קונפליקט זוגי אצל זוג שהתחתן לא מזמן. הגישה של הגבר היא יותר לחסוך, להצטמצם כדי שיהיה כסף לחיים, והאישה לא, האישה רוצה לחיות את החיים והיא לא מוכנה כל הזמן רק להסתכל על הכסף מהצד. בקיצור, כל הוצאה שהזוג הזה מוציא יוצר בלגן גדול בבית והרבה ויכוחים.

אני עוברת למשפחה השלישית. משפחה שיצאה לטיול, משפחה שבה זוג הורים ושלושה ילדים שהם כבר די גדולים בני עשרה פלוס. הם הגיעו לצימר, הכול היה בסדר, וכל אחד רצה לעשות משהו אחר. אחד רצה לעשות סקי מים, אחד רצה לטייל בטבע, אחד רצה להחליק על הקרח או לעשות איזו פעילות אחרת. בקיצור, מרוב שהם התווכחו הם לא יצאו לשום מקום, ולבסוף הם נשארו בצימר, אבל הם נשארו כבר בהרגשה לא טובה, זה באמת לא היה יום של כיף, וזה מאפיין את מה שקורה במשפחה בהרבה מקרים אחרים.

ויש לנו כאן בניין משותף. הציעו לשכנים לגדר את הפארק שממול, חלק מהשכנים רוצים לגדר וחלק מהשכנים לא רוצים. וגם היחסים בין השכנים, לאור ההצעה שהייתה אמורה להיות הצעה בסך הכול חיובית, היחסים מתחילים להיות יותר מתוחים ויותר טעונים.

תיארנו כאן כמה מצבים של קונפליקטים מכל מיני תחומים. אבל בקורס היום אנחנו נרצה פחות לתת פתרון לקונפליקט הספציפי הזה או לקונפליקט הספציפי האחר, אלא באמת ללמוד על שיטה, על דרך איך לנהל קונפליקטים נכון. ואני רוצה לפתוח בשאלה, האם אפשר בכלל בלי קונפליקטים, האם יש אופציה כזאת בחיים שלנו?

ודאי שלא. ברור לנו שאנחנו לא יכולים לחיות כך שאף אחד לא ירגיש את השני ולא יתחשב בשני. להתחשב, הכוונה היא שגם פשוט ישמע ויסכים או לא יסכים, ואין יותר גרוע אם אנחנו בכלל לא שומעים אחד את השני. אנחנו אמנם נמצאים בטווח ראייה, בקישרי תן וקח, בקשר דיבור, או שאנחנו לא שמים לב בכלל אחד אל השני, ודאי שזה לא בא בחשבון. ולכן אי אפשר בלי קונפליקטים, והקונפליקטים תמיד חייבים להיות, אנחנו תמיד חייבים להרגיש שאנחנו נמצאים בקונפליקט אחד עם השני.

אורן: למה?

כי כל אחד ואחד בתוך עצמו הוא חי, אדם בתוך עצמו הוא גר ואין מה לעשות. ולכן כל אחד נולד עם מערכת תפיסה, קליטה, עצבים, עם כל מיני מערכות של טעמים והסתכלות על החיים בצורה אחרת. כל אחד קיבל חינוך והרגלים בצורה שונה מהאחרים. זאת אומרת, כל אחד מאיתנו הוא לגמרי שונה מהאחרים, רק השאלה היא כשהרצון שלנו הגדול כולל את כל ההבחנות הללו, האם הרצון הזה מחונך נכון או לא נכון איך לגלות ואיך לסגור את הפערים האלה שבינינו.

אבל זה שאנחנו כולנו נמצאים בשוני מאחד לשני זה ברור, האם השוני הזה מתחיל ממש לנענע אותי ולעצבן אותי, או שלא, ואני מבין שיש מקום לכל אחד ואחד ואני מקבל את זה כדבר נתון, אפילו כשזה נכנס לשטח שלי ופוגע בי וכן הלאה. כאן זו הבעיה, עד כמה שכל אחד ואחד יכול לתת לשני לשלוט בשטח שנראה לו שזה שלו.

יעל: מה ההבדל בין אנשים שמצליחים לפתור קונפליקטים, לכאלה שלא מצליחים?

ההבדל הוא בהרבה הבחנות טבעיות שכך הם קיבלו את זה מהטבע, הרף של התגובה, של הקליטה, של הרגשת השני, כאן זה יכול להיות שאני מרגיש שהוא לא שייך אליי ואני פשוט זורק אותו מהעיגול שלי, ואז לא אכפת לי מה שהוא חושב. כמו שאנחנו לא כל כך מתחשבים באוסטרליה או בדרום אמריקה נגיד, לדוגמה, כך גם כן ישנם קרובים ורחוקים שפועלים לפי הדוגמה הזאת, "מי זה בשבילי קרוב, ומי זה בשבילי רחוק".

יעל: כן, גם עם קרובים לא תמיד קל לנו להסכים לפתור קונפליקט.

ודאי, ועוד איך, וחוץ מזה אנחנו צריכים להבין שאפילו אם קיבלתי חינוך ודוגמאות בילדות, נראה לי שבזמן המודרני כל אחד חייב בבית הספר, באוניברסיטה, בעבודה, בכל מקום שאליו הוא מגיע, הוא צריך לעבור איזה קורס של כניסה לחברה. אז מלמדים אותו או מזכירים לו לפחות את הכללים שהאדם צריך לקיים אותם כדי להתקיים נכון בחברה, אחרת לא יוכלו לסבול אותו והוא לא יוכל לסבול את האחרים, וכתוצאה מזה יכול להיות שהוא סתם עוזב את מקום העבודה, או שמפטרים אותו בכוח, ועוד דברים שקורים לפעמים ואז זה ממש כבר מגיע למשפט פלילי.

יעל: אנחנו כרגע בקורס הזה שבו אנחנו רוצים ללמד בן אדם כדי שהוא יוכל לפתור קונפליקטים. ואולי נתחיל במה זה פתרון נכון של קונפליקט, לאן אנחנו שואפים?

אז הקורס שלכם זה לא קורס רגיל, אלא לאלה שהם מיועדים לפתוח את הקונפליקטים של זרים? הוא מיועד לכל אדם?

יעל: לכל אדם, והבסיס שלו זה שמגיעים אנשים שרוצים ללמוד את השיטה האינטגרלית.

כדי לממש על עצמם?

יעל: כן, לממש את זה על עצמם.

זה מה שרציתי לעשות. כן?

יעל: כן, אז מה זה באמת פתרון של קונפליקט, לאן לשאוף בכלל?

לשאוף לזה שכולנו נהיה מרוצים.

יעל: פתרון טוב של קונפליקט זה שכולם יוצאים מרוצים ממנו?

כן, זה בטוח. עכשיו השאלה היא האם ניתן להשיג את זה או לא, באיזו צורה, מה זה נקרא שכולם יהיו מרוצים, במה מרוצים, באיזה סוג פתרון או פיצוי, וכן הלאה.

יעל: אז חלק מהפתרון יכול להיות גם שמפצים את אחד מהצדדים, אבל הנקודה הסופית היא שכולם מרוצים מהמצב שאליו הגענו.

כן, ודאי שפיצוי זה אחד מהצדדים איך לסדר את הקונפליקט. בטח. כמו שאת אמרת שיש לך לדוגמה שלושה אחים שנמצאת לפניהם ירושה, אז יכול להיות ששניים מקבלים פיצוי והשלישי מקבל את הירושה.

יעל: כרגע הבנו לאן אנחנו שואפים. מה השלבים, איך אנחנו מגיעים לשם? אם אתה יכול לפרוש לנו איזו שיטת עבודה. מהרגע שמתפתח קונפליקט כלשהו, איך אנחנו מגיעים, מה השלבים שצריך לעשות כדי להגיע לסיומו, מהם העקרונות האינטגרליים?

ודאי שאני לא עורך דין ולא שופט, ולא הולך לפתור כאן בעיה כמו שזה במערכת המשפטית, אלא כמה טיפים מהמערכת האינטגרלית, ממה שחכמת הקבלה מלמדת אותנו. חכמת הקבלה קודם כל דורשת מאיתנו שאנחנו נגיע לחיבור בינינו. שאנחנו לא נמצאים מול השופט שמלכתחילה מחלק אותנו, נגיד ששלושתנו נמצאים מול השופט כדי לחלק ירושה בין שלושת האחים, ואז הוא מפריד בינינו, מזמן כל אחד לחדר שלו ומתחיל לסדר איתנו את הדברים. לא. זו לא שיטת חכמת הקבלה.

חכמת הקבלה אומרת "על כל פשעים תכסה אהבה", זאת אומרת, אנחנו חייבים להביא את האחים לחיבור, לחיבור בכל מחיר, בכל מקרה, מה שלא יהיה, הם חייבים להתחיל את הדיון על הירושה מתוך זה שהם מבינים ומרגישים שהם אחים.

יעל: אני רוצה להרחיב את הדיון מהירושה. יש לנו כאן שכנים שרבים על משהו אחד.

אותו דבר, אותו עיקרון, להביא אותם לעמק השווה, לחיבור ביניהם, לזה שכביכול אין ביניהם שום דבר, שום נושא למריבה.

אורן: איך עושים את זה? יש הרי נושא למריבה.

לא, אין. אנחנו צריכים לעבוד כך שהם ירגישו שהם מחוברים ביניהם ואין נושא לריב. ואחר כך לאט לאט נפתח, האם יש לנו כאן נושא שהנושא הזה נכנס בינינו, מפריד בינינו, מעמיד אותנו פנים אל פנים בצורה כזאת שמתחילים ויכוח ואפילו עצבים וגם הרמת ידיים ומי יודע מה. אבל מתחילים מזה שאין נושא, אין מריבה, אנחנו נמצאים ביחסים כמה שאפשר לתאר אותם טובים.

יעל: בן אדם צריך להכניס את עצמו למצב כזה?

כן.

יעל: להוציא את כל המריבה החוצה, ולהיכנס לאיזושהי סיטואציה פנימית?

זאת העבודה שלך.

יעל: אבל הוא צריך להיכנס למצב של נגיד איזשהו שלום פנימי כזה עם האחר.

כן.

יעל: זה שלב ראשון.

כן. כשהם מגיעים לזה, אנחנו מתחילים לראות את הקונפליקט הזה שאנחנו עכשיו פותחים קצת קצת, כדי להשתמש בו להגברת כוח החיבור והאהבה שביניהם. עכשיו כשנפטר אבא והשאיר לנו ירושה ואנחנו נלחמים על העיזבון, לא זה העניין, אלא איך אנחנו עוד יותר מתחברים כתוצאה מזה שאבא לצערנו נפטר והשאיר לנו ירושה. ואנחנו על ידי הירושה לא נפרדים עכשיו לשלושת הכיוונים, אלא אבא השאיר את זה כדי לחבר בינינו מכאן והלאה. איך אנחנו משתמשים בירושה להיות מחוברים, כי בטוח האבא רצה את זה.

יעל: ולמשל בקונפליקט בין בני זוג על עניין של כסף?

הם נפרדים?

יעל: לא. שני בני זוג חיים ביחד, אבל יש ביניהם תפיסות כלכליות שונות, אחד רוצה לבזבז ולחיות טוב, אחד רוצה לחסוך. לכן כל הזמן יש מריבות על הכסף.

אנחנו מחלקים את הכסף הזה לכמה מטרות, אבל כשכל מטרה ומטרה היא מגדילה את החיבור בינינו.

אורן: אתה עושה פה איזשהו היפוך.

אני לא עושה היפוך, אני את הגורם שהוא עכשיו בא כירושה או ככסף שנותר, למשל קיבלו בסוף השנה איזה פרס מהעבודה, אני משתמש בו כדי לחזק את הקשר בין אלו שנכנסים בוויכוח.

אורן: זאת אומרת, אתה לוקח את הגורם שמפריד.

שעומד להפריד.

אורן: שעומד להפריד, והופך אותו כמו מנוף שהוא ירים את הקשר בין הצדדים בקונפליקט לדרגה יותר מתקדמת.

כן.

אורן: בינתיים יש לי שני שלבים בשיטה. השלב הראשון, קודם כל להגיע להרגשה של חיבור. נגיד שאני ויעל שני צדדים לקונפליקט, אז השלב הראשון הוא להגיע להרגשה שאנחנו מחוברים, כאילו שאין שום קונפליקט ואין מריבה בינינו.

גם אין סיבה.

אורן: מה אתה מדגיש לי באין סיבה?

אין ירושה, אין כסף שאתם רוצים לבזבז כל אחד לפי טעמו. אין.

אורן: מה אנחנו עושים איתם, הרי הם נמצאים?

לא, לא נמצאים, כאילו שאין.

אורן: תסביר לי את ה"כאילו" הזה.

ה"כאילו" הזה, שאנחנו סוגרים את זה אצל צד שלישי. עד שלא נסכים בלב ונפש בינינו, הצד השלישי הזה שומר ולא נותן לנו את הכסף או לא נותן לנו לחלק את הירושה.

אורן: השלב הראשון להגיע לאיזושהי תחושה שאנחנו מחוברים, למרות שיש לנו איזה קונפליקט מסוים, האם הוא דורש מאיתנו סוג של משחק כזה, שאנחנו משחקים כאילו אין בינינו דבר המפריד?

אתם צריכים מראש עכשיו לעלות למעלה מהקונפליקט ולהפוך את האמצעי הזה שעכשיו נמצא לכם, כסף, יכולת לבזבז, עסקים או משהו, להפוך אותו להגברת הקשר היפה שלכם.

אורן: זה השלב השני, שכבר הדבר הזה מגביר לנו את הקשר החיובי.

כן.

אורן: טכנית אני מבין. אתה לקחת פה כאילו משהו, איזשהו כוח גולמי, כמו שיש לי מנוע שמייצר כוח ועכשיו הוא עובד על פול טורים, אבל עשית לרכב פניית פרסה, סובבת אותו לנסוע לכיוון הפוך. זה כמו באומנויות לחימה במזרח, אתה לוקח את האנרגיה של האויב ובאיזושהי קומבינה מסובב אותה כך שדווקא היא ממך.

אמת.

אורן: הבעיה שלי שפה אנחנו לא מדברים על מכונות, אנחנו מדברים על בני אדם, על יצורים רגשיים. כשאני איתך בקונפליקט, הבטן שלי מלאה, אני עומד להתפוצץ כמו סיר לחץ, וגם אתה בטח. כל אחד בטוח שהוא צודק, אם לא, לא היה קונפליקט. איך אנחנו מנקים את הרגשות המפרידים, העוצמתיים, ומשאירים את זה למשהו שאתה יכול לעבוד איתו כמו פלסטלינה, כמו שבנית אותנו עכשיו אחרת?

זה העיקרון בחינוך האינטרגלי.

אורן: תגדיר את העיקרון הזה, זה הכי מעניין.

עיקרון פשוט מאוד, שאנחנו מתקדמים תמיד להגברת האהבה, לקשר חיובי, לרגשות יותר עוצמתיים בין אחים, בתוך משפחה, בין בני אדם, בין המדינות אפילו, לא חשוב. אנחנו לא פותרים שום בעיה, זה לא נקרא שנפתרה הבעיה אם אנחנו מגיעים לקשרים פחות טובים במשהו מקודם.

יעל: תסביר עוד פעם. אם הקשרים הם פחות טובים אז בסוף זה טוב או לא טוב?

זה לא מקובל מלכתחילה. אנחנו יכולים להשתמש בכל אמצעי בדרך, ירושה, כסף מהבנק, עוד משהו, רק בתנאי שזה מביא לנו את הגברת הקשר החיובי בינינו.

יעל: אני אחזור לזה עוד מעט כי זה שלב שאני כן ארצה שאחר כך תסביר אותו קצת יותר כי אני לא ממש הבנתי אותו עד הסוף. אבל אני כן רוצה להתקדם כדי שיהיו לנו את כל השלבים. שלב ראשון זה חיבור, בשלב השני לקחנו את הקונפליקט ובעצם הפכנו אותו כדי שהוא יגביר את החיבור בינינו. מהו השלב הבא?

השלב הבא לממש את זה אם נמצא הפתרון. ואז אנחנו נמצאים בצורה כזאת שכל אותה עוצמה שהייתה צריכה להפריד בינינו ולעשות מאיתנו שונאים, אויבים במשפחה, ומי יודע, יכול להיות לדורי דורות, אותו המקור הוא דווקא הופך להיות לחיבור.

יעל: אני רוצה לחזור לשלב השני, שבאמת עושים את ההיפוך. אם ניקח למשל משפחה עם שלושה ילדים, שכל אחד רוצה משהו אחר. יש להם זמן בילוי משותף, נסעו לאיזושהי חופשה, כל אחד רוצה משהו אחר, אף אחד לא מוכן לוותר לשני. איך הופכים את הבעיה הזאת ומגבירים ממנה את החיבור? מה זה אומר "להגביר את החיבור" באמצעות הקונפליקט?

קודם כל שיתיישבו וידונו על ידי מה הם יכולים לצאת כולם מרוצים. יש לנו נגיד שבועיים או כמה זמן, אז תוך שבועיים אנחנו צריכים לעשות כאלה פעולות שאחרי השבועיים האלה נרגיש יותר שמחים, שבעים, קרובים בינינו. לא שכל אחד חוזר לבד הביתה מהחופשה, אלא כולנו יחד בצורה יפה.

יעל: מעולה. כל אחד אומר מה הפנטזיה שלו, מה הוא רוצה, מה יעשה לו טוב.

כן.

אורן: כל אחד צריך להגיד מה יעשה לו טוב או מה נראה לו שיעשה לשני טוב?

על זה אחר כך אנחנו דנים. גם בזה וגם בזה. אתה צודק.

ואז אנחנו צריכים לדון ולברר איזה אפשרויות יש לפנינו. לכל אחד יש אפשרות משלו וכנגדו שתי אפשרויות אחרות שהן לא לפי רוחו, כך לכל אחד ואחד. איך אנחנו משלימים את זה.

יעל: מה זה אומר "איך אנחנו משלימים את זה"? איך בסוף יוצאים עם הרגשה טובה מתוך הדבר הזה?

כי אנחנו כבר צריכים לא להיות בחופש שאני עושה מה שאני רוצה, וכך כל אחד ואחד, אלא שכל אחד עושה נגיד ב-33% מה שהוא רוצה, וב-66% מה שאחרים רוצים.

יעל: מה הוא ירוויח מזה?

הוא ירוויח מזה שהם יחזרו בהרגשה יפה וטובה יחד כולם, וכל אחד ירצה להמשיך לעשות טובה לשני. ואם לפני החופש לא הייתה לנו שום הזדמנות לעשות משהו יחד, אלא עשינו יחד דברים הכרחיים בבית, מזון, ניקוי, כל מיני דברים כאלה בתוך הדירה שלנו, אז עכשיו למדנו בזמן החופש איך להיות יחד בהרפתקאות, בדברים טובים.

יעל: אתה בעצם דורש מכל אחד מהאנשים לשים את הביחד ואת החיבור לפני העניין של הקונפליקט או הרצונות האישיים שלו.

ודאי.

אורן: למה? מה הוא ירוויח מזה?

אני רוצה שעל ידי זה הם ירוויחו קשר משפחתי.

אורן: נגיד שדורשים ממני כזה דבר, מה אני ארוויח?

אתה תראה עד כמה אתה מרוצה מזה שהם משתתפים יחד איתך במה שאתה. כמו שאתה הולך עכשיו ומשתתף במשחקים שלהם, יחד עם זה אתה עכשיו לוקח אותם איתך.

אורן: כל הבניין הזה שבנינו פה עם כמה שכבות ושלבים על מה הוא נשען?

על זה שאתה נהנה ממה שהם נהנים.

אורן: יפה. אני אספר לך בסוד שאף אחד לא ישמע, אני נהנה ממה שאני נהנה, ואני רוצה שהיא תצטרף למה שאני אוהב לעשות.

אבל איך יכול להיות שזה יהיה כך והפוך לא?

אורן: זה הקונפליקט.

אז על זה אין מה לדבר בכלל, זה לא פתיר.

אורן: מה זאת אומרת? אז מה צריך להתעורר לי פה במוח?

אני רוצה להביא אתכם למצב שאתם משנים את השכל שלכם קצת, ואז אתם נהנים בהנאה של השני. כי אתה מקבל תענוג מזה שאתה מאפשר לשני ליהנות ואתה יחד עימו נהנה.

אורן: מה אני ארוויח מזה?

שיש לך הנאה כפולה.

אורן: איך כפולה?

יש תענוג שאתה שם נהנה בצורה שאתה נהנה, ויש תענוג שאתה הולך עם השני ונהנה עם השני בגלל שהשני נהנה, ואתה נהנה עימו יחד עוד יותר ממה שזה היה שלך.

אורן: ואני לא מצטער באותו זמן על זה שעכשיו עושים מה שהיא רצתה ולא מה שאני רציתי?

לא.

אורן: למה?

כי אתה מקבל תענוג.

אורן: אז מה המפתח הזה לקבל תענוג מזה שהיא נהנית?

למה אתה לא יכול ליהנות בגלל שהיא נהנית?

אורן: כי אני זה לא היא. אני זה אני והיא זו היא.

זה עניין פסיכולוגי. אין כאן שום דבר מיוחד, רק פסיכולוגיה.

אורן: מה העיקרון הפסיכולוגי שאני צריך לקלוט כדי להתחיל ליהנות מזה שהיא נהנית ואני שמח בזה שהיא נהנית, במקום שאבכה על זה שלא עשו מה שאני רציתי?

כי אז התענוג שלך בלתי מוגבל.

אורן: למה?

כי הוא לא תלוי בכמה שאתה נהנה בכלים שלך, שהכנת את עצמך לתענוג הזה, אלא כאן זה לגמרי בכלל לא. זה משהו שלא נכנס בכלים שלך, ממש, אלא זה תענוג שלא ציפית. תענוג שאתה רק משתחרר מכל הדרישות שלך, מהכול, ואתה נכנס לאיזה משחק זר שצריך להביא לך תענוג.

אורן: איך אתה מסכם את הגישה האינטגרלית להתמודדות עם קונפליקטים? מה הדבר הכי חשוב?

העיקר "נהפוך הוא". כל קונפליקט אפשר להביא לחיבור יפה ומתוק וכך ליהנות מכל העולם.

(סוף השיחה)