חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 1062

הרצון לדעת

מטרות:

• הצורך שלנו לדעת כצורך בסיסי, יסודי.

• מדוע האדם נמצא בחוסר וודאות תמידי?

• מהי גישתה של חכמת הקבלה לידיעת האמת, ידיעת המציאות, ידיעת העתיד וקבלת בטחון מתוך כך לחיים?

זרימה:

• מקורו של הרצון לידע באדם.

• התפתחות הרצון לידע.

• סקרנות.

פתיח:

האדם הוא יצור שיש לו המון רצון לדעת דברים על המציאות. יש אנשים שיותר ויש אנשים שפחות, אבל הרצון לידע האנושי הוביל את האדם לאורך ההיסטוריה לתגליותיו השונות ולאחר מכן גם לפיתוחים השונים שנבנו על גבי התגליות שהתגלו. נראה שהרצון לידע הוא תכונה מאוד ייחודית באדם.

מקורו של הרצון לידע באדם

• מהו הצורך הזה באדם - לדעת? מדוע הוא חזק כל כך?

• מה מיוחד ברצון לידע שיש לאנושות?

לחיות יש אינסטינקטים פנימיים, שעוזרים להם לנווט בחיים שלהם. הם יודעים איך להימנע ממה שרע עבורם, להתקרב למה שטוב. לפחות ברמה מסויימת. אבל נראה שהאדם, הרבה פחות.

• מה ההבדל בין הרצון לידע של האדם, לבין האינסטינקטים של החיה, שמובילים אותו לחקור את הסביבה?

• האם לאדם פחות ידע מלחיות, ולכן הוא יותר רוצה לחקור ולדעת?

• מדוע האדם נמצא בכל כך הרבה אי וודאות יחסית לחי?

• למה האדם לא יכול או לא מסוגל לחיות באי ודאות?

• האם הרצון לדעת מקורו מרצון להישרדות או ממשהו עמוק יותר?

• ישנם אנשים שיש להם צורך או סקרנות ללמוד, לחקור, לדעת כל מה שהם יכולים רק לשם ההנאה שבדבר. מאיפה זה נובע?

• מה עומד בבסיס הרצון של האדם לבדוק ולחקור דבר זה או אחר?

• מה בסופו של דבר רוצה האדם לדעת? מה הוא מחפש?

תיבת פנדורה: זאוס זעם על פרומתאוס שעשה כך והחליט להעניש את בני האדם. הוא פנה אל הפייסטוס, האל החרש בעל ידי הזהב, וביקש ממנו ליצור תיבה מופלאה וחזקה במיוחד ולתוכה הכניסו האלים את כל התלאות והצרות שבעולם. אחר כך יצר זאוס את האשה הראשונה בעולמם של בני האדם -  פנדורה. הרמס, שליח האלים, הביא את פנדורה לאחיו של פרומיתיאוס, אפימתאוס, שהתאהב בה ונשא אותה לאשה. פנדורה קיבלה מהאלים את התיבה שיצרו אבל הם ציוו עליה לא לפתוח אותה. פנדורה לא עמדה בפיתוי ופתחה את התיבה וכך באו לעולם כל הצרות, הפגעים והפורענויות. למרבה המזל הייתה בתיבה גם תקווה, והיא זו שמאפשרת לבני האדם להתמודד עם כל הצרות שבאו לעולם בגלל פתיחת התיבה.

http://cms.galim.org.il/page/7288/4

על פי הסיפור המקראי, לאחר שנברא האדם, הוא הונח בגן עדן, ושם היו עצים רבים "נחמדים למראה וטובים למאכל". בהיכנסו לגן עדן הוא נצטווה בידי אלוהים לאכול מכל אילני הגן, אך הוזהר שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, כי אכילה ממנו תביא למותו: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת." (ספר בראשית, פרק ב', פסוקים ט"ז-י"ז). הנחש, שהיה ערמומי וחכם מכל חיות השדה, דיבר עם חוה, ושידל ופיתה אותה לאכול מעץ הדעת טוב ורע. "טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל" (ספר בראשית, פרק ג', פסוק ו'). לאחר שחוה אכלה ממנו היא נתנה גם לאדם לאכול, ואז נפקחו עיניהם והם היו מודעים לכך שהם עירומים ועשו להם חגורות. כאשר שמעו את קול ה' מתהלך בגן, הם התביישו והסתתרו בתוך עץ הגן, ולאחר דין ודברים עם אלוהים, נענשו הנחש, חוה ואדם על חטאיהם:

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ: כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ. וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. ספר בראשית, פרק ג', פסוקים י"ד-י"ט

בנוסף, אדם וחוה גורשו מגן עדן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA

• מדוע התפתחו הסיפורים האלה – סיפורי התנ"ך, מיתולוגיות וכו' - האם הם מתארים מצב אמיתי - האם האדם צריך להיזהר מחיפושו אחר ידע? האם יש בכך סיכונים?

• האם הטבע תומך בצורך האנושי לחקור?

התפתחות הרצון לידע

אנתרופולוגים וארכיאולוגים טוענים שהסקרנות והמחקר הבסיסי, הרצון להכיר את הסביבה ולנצל את המשאבים שיש בה הם אלו שהובילו להתפתחותו של ההומו-ספיאנס, הם אלו שהובילו למהפכות (כמו המהפכה החקלאית, מהפכת העיור ועוד) ובסופו של דבר להתפתחות האדם המודרני.  מציאת האש, יצירת כלים, שימוש בחומרים בטבע, ביות בעלי חיים וכולי כל אלו היו קיימים באדם תמיד והובילו להתפתחות שלו).

רקע: בני האדם המודרניים בתקופה הנאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד את הטרף ולהרתיע את הטורפים, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים-לקטים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר איכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000 שנה), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה), ואמריקה(לפני כ-15,000 שנה).

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות האוכל של הסביבה ויכול היה לנוע בין קילומטרים ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות קילומטרים באזורים מדבריים וכדומה. לפי ג'ארד דיימונד בספרו רובים חיידקים ופלדה הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו, בני אדם למדו להכיר את הסביבה, לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה תקופה בני אדם חיו כציידים לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה אלא בניצול הסביבה.

לפני כ-20,000 שנה החלו קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה לפתח את החקלאות, ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. בערך בשנת 3,000 לפנה"ס, גילו בני האדם דרך להפיק ארד (ברונזה - סגסוגת של נחושת ובדיל). המתכת החדשה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שלמה - תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה בערך בשנת 1300 - 1200 לפנה"ס בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

ויקיפדיה, ערך 'פרהיסטוריה'

• האם הרצון לידע הוא שגרם לאדם הקדום להתפתח? מדוע?

כבר בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה. ניתן לראות את הסקרנות כרכיב משמעותי בהתפתחות קוגניטיבית. זאת משום שהסקרנות מתחילה כמצב תודעתי של רעב לידע המעורר את הצורך לחקור ומתגבשת בהדרגה לבגרות אינטלקטואלית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA

• ממתי מתפתח באדם הרצון לדעת? מה מעורר אותו?

• מדוע זה הדבר שגורם לילד להתפתח?

• האם הילד מתפתח ולכן מופיע בו הרצון לידע או הפוך - מופיע בו הרצון לידע ולכן הוא מתפתח?

סקרנות

סקרנות היא התנהגות של בני אדם ובעלי חיים, אשר מניעה מחקר ולמידה. הסקרנות נחשבת תופעה מולדת. לא ניתן לסווג את הסקרנות כאינסטינקט, משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA

 למה דווקא סקרנות?

"פסיכולוגים די בקונצנזוס שסקרנות היא לא סתם דחף, היא אפילו דחף ראשוני. מחקרים לאורך השנים הראו שהיא מובילה לסיפוק ולהגשמה עצמית. להיות סתם שמח, זה לא מה שאתה רוצה. הטענה היא שאם תהיה סקרן יותר, תגשים את עצמך יותר. יש מרכיב של עונג, שאפילו כשקשה וכואב לך – אתה רוצה את המידע. כשאתה חוקר דברים יש יותר סיכוי שתמצא משהו שאתה אוהב".

אפשר להעצים סקרנות?

"סקרנות היא משהו שנובע מבפנים. אתה לא יכול לתת תרופת סקרנות. תינוקות נולדים הכי סקרנים לגבי סביבתם, ומשם זה רק יורד. הסקרנות של תלמידים במערכת החינוך יורדת פלאים. אין פה האשמה – הפורמט של מערכת החינוך גורם בהגדרה להקטנת סקרנות. באופן אידיאלי, לענות על כל שאלה בחיוך היה מעודד סקרנות. מובן שאי אפשר לעשות את זה כשיש מורה על שלושים ילדים בכיתה". וכאן נכנסים הרובוטים לסיפור. גורדון ועמיתתו סוזן אנגל גילו שסקרנות מדבקת לא רק בין אנשים, אלא גם בין רובוטים לילדים. "בעבר הראו שאם אתה מבוגר לא סקרן ונמצא ליד אנשים סקרניים אתה תהיה יותר סקרן, אבל לא הראו שסקרנות מדבקת בין ילדים. השתמשנו ברובוט שיתנהג בתור הילד הסקרן ואמר משפטים כמו 'בוא ננסה משהו חדש!' או 'אני אוהב ללמוד דברים חדשים!'. הילדים ששיחקו עם רובוט כזה היו יותר סקרנים לאחר הניסוי לעומת ילדים ששיחקו עם רובוט שלא אמר דברים כאלה. כלומר, לא רק שסקרנות היא מדבקת בין אנשים, אלא גם אפשר להעביר אותה דרך טכנולוגיה".

https://bit.ly/2UYQ7sT

• עד כמה הסקרנות מניעה אותנו בחיים?

• האם התכונה היא מולדת? ממה היא מושפעת?

• האם תכונת הסקרנות התפתחה יחד עם האגו במהלך ההיסטוריה?

• האם ניתן לפתח סקרנות אצל ילדים? אצל מבוגרים?

• מה מכבה את הסקרנות שלנו? הרי בתור ילדים היינו הרבה יותר סקרנים…